קראתי השבוע את הספר "לתרגם את חנה" מאת רונלדו ורובל (הוצאת פן, מפורטוגזית: דלית להב-דורסט), מתוך סקרנות כלפי כל ספר שהגיבורים בו עוסקים בתרגום. גיבור הספר הוא מקס קוטנר, סנדלר יהודי-פולני שהיגר לברזיל. הימים הם סוף שנות השלושים, וברזיל הייתה נתונה אז תחת משטרו הפשיסטי של ז'טוליו ורגאס. מקס נאלץ לתרגם עבור המשטרה מכתבים מיידיש, ותוך כדי עבודתו נתקל במכתביה של חנה. הוא נשבה בקסמיה ומחליט לצאת בחיפושים אחריה, אך הוא מגלה שאין דבר בינה לבין הדמות שצייר לעצמו.

בניגוד להאנה, גיבורת הספר "המתרגמת" שסקרתי בעבר, מקס אינו מתרגם מקצועי. הוא כנראה מבצע את עבודתו ללא מחשבה יתרה על התהליך הכרוך בה, ולכן אין כמעט בספר התייחסויות למלאכת התרגום. עם זאת, ישנה פסקה אחת המתייחסת לשוני הבסיסי בין שתי השפות ולאופן שבו הטקסט עשוי לרדוף אותנו גם מחוץ לשעות העבודה:

הבעיה הגדולה של הסנדלר הייתה הדברים שאי-אפשר לתרגם. בין היידיש לפורטוגזית אין דמיון אמיתי, מדובר בשני עולמות שונים לגמרי. בגלל מוצאה העממי, ליידיש יש נטייה לנרגנות חביבה ומיוחדת. הביקורת, הישירות, העוקצנות שב"עגה היהודית" היו ספוגות באינטימיות משפחתית וברורה כל כך, שפטרה אותה מכללי הנימוס המקובלים. לפרקים דמתה היידיש יותר לריב משפחתי, על כל הטראומות, המיתוסים והשיגעונות הסובבים בתי משפחה. ההתחבטויות גרמו למקס לנשוך את קצה עפרונו בלהט. מדי פעם היה סגן שטאוב מזמן אותו כדי להבהיר ספקות, פילוסופיים יותר מאשר טכניים, שהתעוררו בעקבות סיפורים, משלים, אפילו בדיחות שנרשמו במחברת. בחשמלית, בדרך הביתה, ניהל לעתים הסנדלר ויכוחים דמיוניים בינו לבינו, בחן דעות והפריך אמונות. כולל כאלה שנגעו לו עצמו. (עמ' 85)

לאורך העלילה מקס מגלה פרטים חדשים ומנסה, בין כל הטוויסטים, להבין מיהי חנה האמיתית כדי שיוכל לכבוש את לבה. על כן, עיקר "התרגום" שמקס עוסק בו הוא הפענוח של הדמות של חנה.

קריאה נוספת

• קראו את פתיחת הרומן הברזילאי "לתרגם את חנה" – וואלה
• מרגל נגד מרגלת: "לתרגם את חנה" קליל, משעשע, אבל לא מספיק טוב – וואלה
• "לתרגם את חנה": קולה של קלישאה מתנפצת – וויינט

נתקלתי בפוסט שבו 9 מתרגמים מספרים למה הם אוהבים לתרגם. במקום לקרוא אותו מיד, החלטתי לשים אותו בצד ולחשוב מה אני אוהבת בתרגום, במלאכה עצמה ובמקצוע בכללותו, והרי המסקנות:

הגיוון

אמנם רצוי מאוד שמתרגמים יתמחו בתחום מסוים, אבל גם בתוך תחומי ההתמחות יש שונות רבה שחושפת אותנו לתחומים שונים ומאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ומעניינים כל הזמן: מתרגמים ספרותיים עוברים בין תקופות, יבשות ומשלבים לשוניים; מתרגמים משפטיים יכולים לתרגם חוזה עסקי ולאחריו הסכם משמורת; כמתרגמת שיווקית, יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים על אופנה וקוסמטיקה (תחומי ההתמחות שלי), אך גם על צעצועים לתינוקות, מערכות השקייה ומוצרי IT לעסקים, ובנוסף אליהם בין היתר תרגמתי גם חזון חינוכי, מאמרים בתחום הניהול ותכתובות אישיות. תרגמתי סימולטנית הרצאות על תקשורת תומכת וחליפית, תכנון עירוני, ואפילו הרצאה על משפחת פון טראפ, שהייתה ההשראה לסרט "צלילי המוזיקה".

כל המידע שאנו נחשפים אליו מעשיר אותנו ופותח אותנו לתחומים שלא הכרנו ואולי אף לא היינו מודעים לקיומם. לפעמים הטקסטים גם נותנים לנו תובנות ומידע שאנחנו יכולים ליישם בחיים הפרטיים והמקצועיים שלנו. מאמר עסקי יכול לתת לנו טיפים לניהול העסק שלנו; וטקסט פסיכולוגי יכול לכוון את ההתנהלות האישית שלנו. ולפעמים סתם כיף לגלות פיסות טריוויה מעניינות.

הקהילה

למרות הבידוד הפיזי שלנו, שכן רובנו עובדים לבד מהבית, אגודות המתרגמים השונות בעולם והאינטרנט יצרו קהילה תוססת ותומכת של מתרגמים. הקהילות האלה מספקות לנו קודם כל מסגרת מקצועית: עזרה במינוח, התייעצות לגבי ההתנהלות המקצועית והפניית לקוחות (בקבוצת מתרגמי העברית הגדולה בפייסבוק, פורום תרגום ועריכה של אג'נדה, מוסכם שאין שאלות טיפשיות). פרט לכך, הקהילה היא גם מסגרת חברתית שבה אנחנו יכולים להכיר חברים ולקבל תמיכה ברגעים קשים. באחת מקבוצות המתרגמים בפייסבוק מתרגמים ממדינות שונות אפילו שולחים זה לזה שוקולד מקומי. התחושה שלי היא שבכל מקום בעולם תמיד אפשר ליצור קשר עם קהילת המתרגמים המקומית כדי לקבל המלצות או לבלות ערב מהנה עם אנשים חביבים.

הגמישות

מתרגמים יכולים לעבוד בכל מקום בעולם; כל מה שצריך זה מחשב שמותקנות עליו התוכנות הרלוונטיות וחיבור לאינטרנט. אלו מאיתנו שהם עצמאים שעובדים מהבית יכולים לעבוד בכל שעה שנוחה להם, בהתאם לצרכים שלהם, לאילוצים שונים ולמועדי ההגשה שלהם.

החוויות

ב-7 שנות קריירה הגעתי למקומות שונים בכל רחבי הארץ; תרגמתי טקסטים על אחד המוזיאונים האהובים עליי בעולם; ישבתי שעתיים בסטודיו של אמן שהראה לי את העבודות שלו וסיפר לי עליהן; תרגמתי הרצאה של חתן פרס נובל לכלכלה; ואפילו כמעט פגשתי נסיכה אמיתית. אני מכירה מתרגמים שזכו לתרגם את הסופרים האהובים עליהם ואפילו זוג מתרגמים שהתחתנו לאחר שנפגשו במפגשים של אגודת המתרגמים בישראל – לא רע בשביל מקצוע שרוב העוסקים בו עובדים לבד בבית.

וכמובן, המלאכה עצמה

המרדף אחר המילה הנכונה, חיפוש הניסוח המתאים ומציאת המקבילה העברית המדויקת – אני פשוט אוהבת את זה. במידה מסוימת היה חשוב לי למצוא אותם, בשיחות ובכתיבה, עוד לפני שבכלל ידעתי שאהיה מתרגמת.

עכשיו משסיפרתי לכם את כל זה, אני יכולה לקרוא מה אמרו תשעת המתרגמים בפוסט ההוא. ואתם, המתרגמים שבקהל, מה איתכם? מה אתם אוהבים במקצוע הנפלא שלנו? אילו חוויות היו לכם ואילו פיסות מידע שונות ומשונות גיליתם בזכות העבודה שלכם?

כבר סיפרתי לכם שאני אוהבת בולים בגלל הצבעוניות שלהם והמידע שמופיע עליהם, ונחמד שהשירות הבולאי משקיע בעיצוב שלהם גם בתקופה שאנשים פחות שולחים דואר ובקושי אוספים בולים. כיוון שאני גם אוהבת שפות, אני תמיד שמחה להיתקל בבולים שמשלבים בין השניים. לאחרונה גיליתי באיחור אופנתי שבאפריל האחרון הונפקו בולים המוקדשים לשפת הסימנים הישראלית (שס"י). על הבולים מופיעים סימנים למילים שונות (להתראות, אהבה, חברות, נשיקה ותודה) ועל שובלי הבולים מופיעים הסימנים של האותיות השונות בעברית:

(ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה)

חשוב לציין שהסימנים אינם מחוות סטטיות ושהם כוללים גם תנועה. לכן, אם אתם רוצים ללמוד את הסימנים באמת, כדאי שתיעזרו בסרטונים הממחישים כיצד לסמן אותם, למשל כאן וכאן.

קריאה נוספת

• בולים חדשים מלמדים את שפת הסימנים – Ynet
• סדרת בולים המוקדשת לשפת הסימנים בישראל – News1
• מעבירה הלאה בשפת הסימנים

השנה האזרחית החדשה התחילה יחד עם שנת הכספים, ושתיהן מביאות עמן הזדמנויות לקבל החלטות משמעותיות בנוגע לקידום המקצועי. אחת ההחלטות שהכי כדאי לקבל היא להשקיע יותר בהעשרה מקצועית, שמרחיבה את הידע שלנו ועוזרת לנו להכיר קולגות ולקוחות פוטנציאליים. (אפשר לקרוא עוד בנושא בפוסט "כנסים: למה כדאי ללכת".)

בשבועות הקרובים יהיו כמה הזדמנויות מעניינות להתפתחות מקצועית. ההזדמנות הראשונה מתחילה היום, ואפילו לא צריך לצאת מהבית בשבילה: המתרגמת מרתה סטלמשק, שכבר הזכרתי בעבר, מפעילה החל מהיום "טירונות למתרגמים" שתסייע לנו להכין את העסק שלנו ל-2015. החל מהיום מרתה שולחת מדי יום מייל חינמי עם מידע, תרגילים וחומר למחשבה שיסייעו לנו לפתח תכנית עסקית לשנה הקרובה. ההרשמה ופרטים נוספים כאן, ויש גם אירוע בפייסבוק.

אם אתם מוכנים לצאת מהבית, אז כדאי לכם ללכת לאירועים הקרובים של אגודת המתרגמים. ב-18 בינואר ייערך האירוע החודשי הבא של האגודה, ובו שתי הרצאות: המתרגם והמורה לקולנוע איל אורן ירצה על השאלה "האם לקולנוע יש שפה, ואם אין לו אז איך אני מתרגם ממנה?". המתרגם וחוקר התרגום ד"ר עמרי אשר ירצה על תרגום של הומור בריטי לעברית. פרטים ומידע להרשמה באירוע בפייסבוק.

ואם כבר באגודת המתרגמים עסקינן – ב-16-18 בפברואר ייערך כנס אגודת המתרגמים לשנת 2015. נראה שהשנה הכנס יהיה גדול יותר מכל כנסי האגודה שהשתתפתי בהם עד כה, ואולי אפילו מאי פעם. התכניה ושאר הפרטים על הכנס מופיעים באתר האגודה, כאן.

האקדמיה ללשון עברית תעביר סדנה לכתיבת ערכים מילוניים בוויקימילון, המילון של וויקיפדיה, בשיתוף עם עמותת ויקימדיה ישראל. הקורס יחל ב-25.1 ויכלול 10 מפגשים במשרדי העמותה בתל אביב. פרטים נוספים כאן.

ב-12-15 בפברואר, ממש לפני כנס אגודת המתרגמים, ייערך כנס "לשון ראשון 8", העוסק בשפה העברית ושיוקדש השנה לרב-תרבותיות בשפה. פרטים כאן וכאן.

יודעים על אירועים נוספים בחודשים הקרובים? מוזמנים לכתוב עליהם בתגובות או לשלוח לי פרטים.

* כל האירועים המוזכרים בפוסט מופיעים גם בלוח האירועים של התרגומיה.

בפוסט הקודם הבטחתי לכם פירוט על אסרטיביות, והרי הוא לפניכם. לפני כמה חודשים השתתפתי בערב הרצאות קצרות של אגודת המתרגמים בישראל (10 הרצאות של 10 דקות) ודיברתי על אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים באינטראקציה עם לקוחות. אחת האסטרטגיות היא פיתוח אסרטיביות – זו לא תכונה מולדת, וכל אחד יכול לפתח אותה ולשפר אותה.

(שימו לב: איכות השמע לא כ"כ טובה, אז צריך להגביר כדי לשמוע. אל תשכחו להחליש שוב עם סיום הצפייה.)

אתם מוזמנים לראות כאן את שאר ההרצאות הקצרות משני ערבי ההרצאות הקצרות של האגודה.

יש לכם טיפים משלכם? השאירו אותם בתגובות!

כשחושבים על מתרגמים טובים, חושבים על תכונות כמו סקרנות, ידע בשפות או רגישות לדקויות לשוניות וספרותיות. אלה בהחלט תכונות חשובות למתרגמים, אבל יש עוד כמה תכונות לא פחות חשובות עבורם, שלרוב לא מתייחסים אליהן:

1. החלטיות – תרגום הוא קבלת החלטות בלתי פוסקת. מה הסדר הנכון של המילים? איזו מילה מביעה יותר טוב את הניואנס שבמקור? כיוון שאנחנו צריכים להגיש ללקוח טקסט מוגמר, אנחנו חייבים להגיע להכרעה ולהמשיך הלאה למשפט הבא.

2. היכולת לשחרר – לכל פרויקט יש תאריך יעד, בין אם הוא בעוד כמה שעות, ימים או חודשים. כיוון שהזמן שלנו מוגבל (ולפי חוק מרפי של המתרגמים כל עבודה תהיה מסובכת יותר מכפי שנדמה בהתחלה), עלינו לקבל את העובדה שאין לנו אפשרות ללטש את הטקסט עד אינסוף ושהוא לא צריך להיות מושלם, אלא מספיק טוב ומותאם לצרכים של הלקוח. למשל, יש מונחים שחשובים יותר ופחות להבנת הטקסט או להנאה ממנו, וחשוב לדעת מתי מונח הוא שולי במידה כזו שלא מצדיקה חיפוש של שעתיים.

3. נחמדות – סבתא שלי הייתה אומרת, "בדבש תופסים יותר זבובים". אמנם רובנו עובדים לבד בבית והאינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים היא מוגבלת, אבל היא עדיין קיימת. כאנשי מקצוע אנחנו באים במגע עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים, קולגות וספקי שירות שונים, וחשוב לשמור על אווירה נעימה כדי שהם ימשיכו לרצות להיות איתנו בקשר.

4. אסרטיביות – לעתים יש התנגשות בין הרצונות, הצרכים והיכולות שלנו לבין אלו של הלקוחות (למשל לוח זמנים שלא ריאלי או לא נוח לכם, פרויקט שלא בתחום ההתמחות שלכם וכו'). עלינו להיות מסוגלים לעמוד על שלנו ולסרב לדרישות שלא מתאימות לנו, ותוך כדי כך גם  להביע כבוד כלפי הלקוח והתחשבות בצד שלו ולמצוא פתרון המקובל על כולם. אם תהיו אגרסיביים, יש סיכוי שהלקוח לא ירצה לעבוד איתכם יותר (ראו סעיף 3). עוד על אסרטיביות באחד הפוסטים הבאים.

5. ענווה – שימו את האגו בצד וחשבו איך להעביר את הטקסט, על התוכן והקול שלו, בצורה הטובה ביותר. אם אתם לא בטוחים ב-100% במונח או בסוגיה דקדוקית מסוימת, בדקו אותם. כשאתם מקבלים עריכה של התרגום שלכם, נצלו אותה כהזדמנות ללמוד – אנחנו לא מקבלים תמיד משוב על העבודה שלנו או הצצה לעבודה של מתרגם אחר. עברו על התיקונים ובדקו אילו מהם מוצדקים, אבל דעו גם להבדיל בין העדפות סגנוניות של העורך לשגיאות של ממש.

יש לדעתכם עוד תכונות שחשובות למתרגמים? כתבו אותן בתגובות.

כשמסיימים את הלימודים באוניברסיטה, בכל מקצוע שהוא, הכניסה לשוק העבודה לא תמיד חלקה: לוקח זמן למצוא מקום עבודה וללמוד לבצע את התפקיד. אותו הדבר כשמסיימים את לימודי התרגום: לוקח זמן להבין איך שוק התרגום נראה ולגבש חוג לקוחות. אנחנו גם עלולים להיתקל בדרך במהמורות שונות שמקשות עלינו, כגון בירוקרטיה והתנהלות מול הלקוחות. מי שמתחיל קריירת תרגום בלי ללמוד תרגום באופן פורמלי גם מוצא את עצמו לרוב בוואקום מקצועי, בלי מרצים לשעבר וחברים שאפשר להתייעץ איתם.

אגודת המתרגמים בישראל החליטה לעזור למתרגמים מתחילים בכניסה לעולם המקצוע, והיא עורכת יום עיון למתרגמים מתחילים ב-29 ביולי בבית ציוני אמריקה בת"א (גילוי נאות: אני ממארגני יום העיון). יום העיון יכלול הרצאות של מתרגמים ותיקים ומנוסים כמו יעל סלע-שפירו, נינה רימון דייויס ויעל סגל, שיסבירו איך אפשר להתחיל את הקריירה בצורה חלקה יותר. יום העיון יסתיים במפגש עם נציגי סוכנויות תרגום.

זוהי התוכנית המלאה (אפשר ללחוץ עליה להגדלה). אם אתם מתרגמים בתחילת דרככם, או שאתם שוקלים קריירת תרגום, כדאי לכם להגיע!