תהיות בלשניות לגבי שירים משנות התשעים

לא מזמן שמעתי את השיר Shy Guy של דיאנה קינג, ופתאום תפסתי שהשיר נמצא בסביבה 15 שנה ויצא לי לשמוע אותו לא מעט, אבל עדיין אין לי מושג מה המילים שלו. אחרי חיפוש קצרצר בגוגל מצאתי את המילים של השיר, וראיתי שהן לא בדיוק באנגלית:

Have mercy mercy mercy

But none a dem no move me move me move me

Shy guy a weh me wanty wanty wanty

Only him can make me irie irie irie

הטקסט הזכיר לי קריאולית אנגלית שנתקלתי בדוגמאות שלה בזמן הלימודים. כיוון שקינג היא ג'מייקנית, בדקתי אילו שפות מדוברות שם, וראיתי שאחת השפות היא פטואה ג'מייקנית, שפה קריאולית עם אוצר מילים אנגלי והשפעות מערב-אפריקניות, המדוברת בעיקר בג'מייקה ובפזורה הג'מייקנית. אחרי השוואה של אוצר המילים והמבנה התחבירי למשפטי הדוגמה שהופיעו בוויקיפדיה,  נראה לי שזו אכן שפת השיר. התרגום לאנגלית של הפזמון הוא בערך: (בלי החזרות שבשיר)

But none of them moves me

I want a shy guy

Only he can make me feel good

irie היא תחושה חיובית חזקה וגם המקבילה הג'מייקנית של "סבבה".

החיפוש הזה הזכיר לי עוד שיר מתחילת שנות התשעים, Informer של סנואו, שמעולם לא הצלחתי לקלוט גם את המילים שלו, ובדקתי גם אותן:

Come with a nice young lady

Intelligent, yes she's gentle and irie

Everywhere I'm go I've never left her at all

Yes me Snow roam the dance

Roam the dance in every nation

במקרה הזה, אפילו שהוא משתמש בסלנג ג'מייקני, התחביר שלו נוטה יותר לכיוון האנגלי. כיוון שהוא קנדי שהושפע ממוזיקה ג'מייקנית (לפי וויקיפדיה), נראה לי שהוא ניסה לשרבב את הסלנג הג'מייקני ולחקות את המבנה התחבירי של השפה, אבל עדיין ניתן להגדיר את השפה שלו כאנגלית.

מה שכן, אני לא בלשנית, ולכן אשמח לשמוע את דעתם של הבלשנים מביניכם. מה אתם אומרים?

המילון של האנשים הראשונים על הירח

בספרייתו הנרחבת של אח שלי נמצאת בין היתר מהדורה משנת 1937 של "האנשים הראשונים על הירח" מאת ה. ג. וולס, בתרגומו של יעקב קופליביץ, הוא ישורון קשת (הוצאת אמנות). כדי לסייע לקורא העברי, בסוף הספר יש מילון עזר המבאר מילים חדשות וקשות המופיעות בתרגום. בין הערכים המופיעים בו:

  • גִּבֵּחַ – קרח מצד המצח.
  • זוֹאוֹלוֹג – חוקר טבע בעלי החיים.
  • לוּלְיָנִי – בצורת מדרגות מתעקמות.
  • מָבוֹךְ – לבירינת, מקום דרכים רבות ועקלקלות, שאדם עלול לתעות בהן.
  • מִכְסֶה הֶרְמֶטִי – מכסה מהודק ומחובר יפה.
  • מַעֲלִית – מכונת תנופה.
  • מְרֻטֲפָשׁ – שמן מאוד.
  • נָחוּשׁ – עשוי נחושת.
  • עֻלְפֶּה – עצוב, מדוכא.
  • פָּרָשׁוּט – מעין סוכך, אשר בעזרתו ישליך האדם עצמו מגובה גדול וירד בשלום לארץ.

המילון המלא מופיע בקישורים: 1, 2, 3.

חֲמִיטָה ומִדְגַּנִּים לארוחת בוקר

בילדותי קראתי את הספר "נשים קטנות", ולא הבנתי מהן החמיטות שבנות משפחת מרטש (כך המתרגם שלמה ערב בחר לתעתק את שמן) אוכלות לארוחת הבוקר. כעת נפתרה התעלומה: לכבוד חג שבועות, האקדמיה פרסמה איגרת בנושא שמותיהם העבריים של מאכלים חלביים, וניתן למצוא אותה כאן.

מסתבר שחמיטות הן פנקייקס.

יום רענון לחובבי העברית

האקדמיה ללשון העברית תקיים יום רענון לחובבי הלשון העברית ב-2 ביוני בקמפוס גבעת רם בירושלים.

ניתן למצוא את הפרטים כאן.

יום עיון: "על הומור, טקסט ומה שביניהם"

ב-1.6 יתקיים בבית ברל יום עיון בנושא  "איש אחד, לא חשוב מאיזו עדה: על הומור, טקסט ומה שביניהם" מטעם המסלול לתרגום והמסלול לעריכת טקסט בעברית.

ניתן לעיין בתוכנית יום העיון כאן.

לונדון פינת בן יהודה

באיחור אופנתי צפיתי בסוף השבוע האחרון בתוכנית "לונדון פינת בן יהודה", שבה ירון לונדון בוחן את העברית העכשווית. הוא עוסק בין היתר בהשפעת האנגלית על העברית, ב"עִבְרִיוֹת" השונות המדוברות בארץ ובמידת התאמתה של העברית לכתיבת שירי אהבה. אפשר להסכים עם גישתו הטהרנית או להסתייג ממנה, אבל בכל מקרה התוכנית מעלה נקודות מעניינות ומציגה פנים שונים של השפה ותוך כך גם של החברה הישראלית .

ניתן לצפות בששת פרקי התוכנית כאן.

סיינפלד ביידיש

אחד הפוסטים האחרונים הזכיר לי סרטונים של קטעים נבחרים מ"סיינפלד" מדובבים ליידיש. נשמע די טבעי, לא?

ויש גם סרטונים של בר-המצווה, הברית ומתנת יום ההולדת של איליין.

שנגחאי מנסה להכחיד את ה"צ'ינגליש"

ה"ניו יורק טיימס" מספר כי בשנתיים שלפני תערוכת ה"וורלד אקספו", שנפתחה בשבת, שנגחאי נקטה באמצעים לתיקון השילוט באנגלית ברחבי העיר. הנציבות לניהול השימוש בשפה בשנגחאי, בעזרת 600 מתנדבים ופוליטביורו של דוברי אנגלית מיומנים, תיקנו יותר מ-10,000 שלטים בעיר, כתבו מחדש הסברים היסטוריים המופיעים על שלטים וסייעו למאות מסעדות בניסוח תפריטיהן מחדש.

אף שתיקון השלטים משפר את תדמיתה המודרנית  של העיר, רבים מצרים על אובדן ה"צ'ינגליש". אוליבר לוץ רדטקה, קריין רדיו גרמני לשעבר העובד כעת על הדוקטורט שלו בצ'ינגליש, אמר: "כשמתקנים את כל השלטים, לא רק שמפסידים צחוקים בזמן הטיול בפארק, אלא גם מאבדים אשנב לחשיבה הסינית".

לג'פרי יאו, מתרגם ומורה לאנגלית באוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנגחאי, יש רגשות מעורבים לגבי תיקון השילוט. לדבריו, אף שהצליל של משפטי צ'ינגליש עשוי להיות זר לאוזניים מערביות, הם לעתים פיוטיים. הוא העלה כדוגמה את המשפט "נא לא לדרוך על הדשא", אשר המקבילה הסינית שלו נוטה להאניש את הטבע כדי למשוך את תשומת לבם של הקוראים. על כן ניתן למצוא בסין שלטים עם הנוסח "הדשא הקטן ישן.  נא לא להפריע לו", או "אל תפגעו בי. אני פוחד מכאב".

יחד עם זאת, גם ליאו הגבולות שלו, והוא נחרד כשהוא נזכר בשלטים עם דקדוק בעייתי. "חלק מביטויי הצ'ינגליש נחמדים, אבל אנחנו לא מתרגמים ספרות", הוא אמר. "אני רוצה שאנשים יהנהנו ויבהירו שהם מבינים את המסר של השלטים. אני לא רוצה שהם יצחקו".

 

 

תוכנית הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה

האקדמיה פרסמה את תוכנית הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה, שיתקיים ב-24-25 במאי במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

ניתן לעיין בתוכנית הכינוס כאן.

שפות נכחדות בניו יורק

ה"ניו יורק טיימס" פרסם כתבה על שפות נכחדות בניו יורק שהגיעו לעיר עם המהגרים. לעתים מספר הדוברים  של שפה כלשהי בניו יורק גדול ממספר הדוברים בארץ המקור. אף שאין נתון מדויק, ישנם מומחים המעריכים כי בניו יורק מדוברות 800 שפות. לשם השוואה, תלמידי בתי הספר הציבוריים בעיר דוברים 176 שפות.

כדי לשמר את השפות הללו, פרופ' דניאל קאופמן, מרצה לבלשנות מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק, סייע בהקמת פרויקט בשם "ברית השפות הנכחדות", שנועד לזהות ולתעד את השפות הגוססות, שרבות מהן אינן כתובות, וכן לעודד את הדוברים הילידיים ללמד את בני ארצם את שפתם.

בנוסף לעשרות שפות אמריקאיות ילידיות, לדברי החוקרים, עם השפות הזרות שבסכנת הכחדה הנמצאות בניו יורק נמנות ארמית, חלדית ומנדעית ממשפחת השפות השמיות; בוכרית, שפה יהודית שלה יותר דוברים בקווינס מאשר באוזבקיסטן או בטג'יקיסטן; צ'מורואית מאיי מריאנה; גאלית אירית; קשוביאנית מפולין; שפות ילידיות ממקסיקו; גרמנית של פנסילבניה; רטו-רומאנית משוויץ; רומאני מהבלקנים ויידיש.