מורים והורים בלבנון מוטרדים מכך שיותר ויותר צעירים כבר לא מדברים ערבית כראוי, אף שנולדו וגדלו במדינה, מדווח ה-BBC. רבים מהם יקדמו בברכה קמפיין לשימור הערבית בלבנון, תחת הכותרת "אתם מדברים מהמזרח, והוא עונה מהמערב", שהשיק ארגון "פעל אמר" (לפעול עכשיו).

"המטרה שלנו היא לקשר את השפה הערבית לאמנות ולתרבות המודרנית ולשים קץ לתפיסה הרווחת בקרב צעירים שהשפה הרשמית מיושנת ומשעממת", אומרת סוזן טלהוק, נשיאת פעל אמר. "אנחנו לא נלחמים בשפות אחרות, אלא מקדמים את השימוש בערבית בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם".

רוב הלבנונים מדברים צרפתית, ירושה של השלטון הקולוניאלי הצרפתי, והדור הצעיר נוטה לכיוון האנגלית. יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לבתי ספר צרפתיים, בריטיים או אמריקאיים, בתקווה שהדבר יסייע להם למצוא עבודה ולהבטיח את עתידם. חלקם אף מדברים עם ילדיהם בבית בצרפתית או באנגלית. הבעיה קיימת בחלקים נוספים של העולם הערבי שבהם נפוצים בתי ספר זרים – איחוד האמירויות, ירדן, מצרים ורוב מדינות צפון אפריקה.

"עצוב שבדור שלנו אף אחד לא מדבר ערבית כמו שצריך", אומרת לארה טראד, תלמידה בת 16 מאחד מבתי הספר הצרפתיים הרבים במדינה. "חבל מאוד שההורים שלי לא הקדישו יותר תשומת לב לפיתוח הערבית שלי. כבר מאוחר מדי בשבילי, אבל אולי אפשר לעשות משהו למען התלמידים הצעירים יותר במדינה".

יש גם הבדל בין הערבית הספרותית לערבית הלבנונית המדוברת. כמעט ולא נעשה שימוש בשפה הספרותית בשיחה, אלא רק בחדשות, בנאומים רשמיים ובחלק מתוכניות הטלוויזיה. כתוצאה מכך לבנונים צעירים רבים מתקשים במיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיות בערבית, ולא נדיר שתלמידים בגילאי 16 או 17 ידברו ערבית משובשת.

קמפיין השפה של פעל אמר בלבנון הוא חלק מהמאמצים המתמשכים לקידום השפה והתרבות הערבית בקרב הנוער הלבנוני. הקבוצה עורכת סדנאות בבתי ספר ואוניברסיטאות להגברת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות ההגנה על שפת האם שלהם, בתקווה שהגנת השפה הערבית בלבנון תוביל להגנת הזהות והמורשת של המדינה.

** עדכון: גם ב"הארץ" פרסמו כתבה בנושא.

הבלוג TechCrunch מדווח על טעות תרגום של Google Translate: את המשפט "call us for free" ("התקשרו אלינו בחינם") הוא מתרגם לאיטלקית כ"Telefonare gratis con Skype", שפירושו "להתקשר בחינם עם סקייפ".

אחרי שבפוסט הקודם תהיתי מה היה מצב תרגום המכונה בשנות השישים, במקרה מצאתי ציר זמן של תולדות תרגום המכונה שפרסם מגזין "וויירד". ציר הזמן הוא מארכיון המגזין ולהערכתי הוא חובר בין השנים 2000 ל-2003, כך שכל מה שאירע מאז הוא בגדר השערה של המחברים.

האירועים המרכזיים שהיו בשנים 1949-1969:

1949 – וורן וויבר, מנהל יחידת מדעי הטבע של קרן רוקפלר, מנסח מסמך על עתיד תרגום המכונה.

1952 – יהושע בר-הלל, חוקר תרגום המכונה הראשון המועסק במשרה מלאה ב-MIT, מארגן את הכנס הראשון לתרגום מכונה.

1954 – ההדגמה הפומבית הראשונה של תרגום מכונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון: 49 משפטים ברוסית מתורגמים לאנגלית בעזרת מילון בן 250 מילה ושישה חוקי דקדוק.

1960 – בר-הלל מפרסם דו"ח שבו טען כי לא ייתכנו מערכות תרגום אוטומטיות ומדויקות לחלוטין.

1964 – האקדמיה הלאומית למדעים מקימה את ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי (Alpac) כדי לחקור את  האפשרות לממש את חזון תרגום המכונה.

1966 – ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי מפרסמת דו"ח שבו הסיקה כי שנים של מחקר בתחום תרגום המכונה לא הניבו תוצאות שימושיות. כתוצאה מהדו"ח נפסק המימון הפדרלי למחקר ופיתוח תרגום מכונה.

1968 – פיטר טומה, לשעבר בלשן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, פותח את אחת מחברות תרגום המכונה הראשונות – Language Automated Translation System and Electronic Communications (Latsec).

1969 – במידלטאון שבניו יורק צ'רלס ביירן וברנרד סקוט מקימים את חברת לוגוס לפיתוח מערכות תרגום מכונה.

ההתפתחות המשמעותית הבאה בתחום הייתה ב-1983, אז פותחה מערכת תרגום המכונה הראשונה למיקרו-מחשב, ALPS (ר"ת באנגלית של "מערכת עיבוד שפה אוטומטי").

בסרטון משנת 1968 אברהם שלונסקי מביע את דעתו על תרגום מכונה:

מעניין אילו כלים היו קיימים אז לתרגום מכונה, אם בכלל.

*תודה לרוחי אביטל על הלינק.

חומרי הלימוד בית הספר לשפות של המכון האמריקאי לשירות חוץ (FSI), המכשיר דיפלומטים ונציגים ממשלתיים, נגישים כעת  באתר הזה, לפי דיווח הבלוג Lifehacker*. באתר ספרי לימוד וקבצי שמע ב-41 שפות שונות.

האתר אינו אתר ממשלתי רשמי, והוא כולל חומרים שפותחו לפני 1989 וזמינים כעת לציבור. כדאי לציין בהקשר זה, שמטבע הדברים חלק מהטקסטים הנלמדים עשויים להיות קצת מיושנים או להישמע בלתי טבעיים, לפחות לפי הספר ללימוד עברית, שנכתב בשנת 1965 (הספר נמצא כאן, וייקחו כמה דקות עד שהוא יעלה). למשל, בפרק 29 יש ביקור בסנדלרייה, שבה התשלום הוא בלירות. הדיאלוג הבא, מפרק אחר, ממחיש את הסגנון הלשוני המיושן והבלתי טבעי, אם כי ניתן לייחס זאת גם לז'אנר השיחונים, שנוטים להישמע מאולצים.

מר וויליאמס: מה זה הרעש הזה ברחוב?

מר כרמי: זו עדלאידע. חג פורים היום.

מר וויליאמס: מה זה חג פורים? איזה חג זה?

מר כרמי: חג פורים הוא החג השמח ביותר ובמיוחד לילדים.

מר וויליאמס: למה דווקא לילדים?

מר כרמי: מתחפשים, הולכים לנשפים ואוכלים אזני המן.

מר וויליאמס: ראיתי הבוקר ילדים לבושים מסכות ולא ידעתי מדוע.

מר כרמי: מר וויליאמס, הבט על התערוכה.

מר וויליאמס: מעניין מאד. ראה את הבובות היפות. מעולם לא ראיתי תהלוכה כזו.

* שמעתי על האתר לראשונה דרך ניימן 3.0.