הפעם הראשונה שנתקלתי במונח "סינסתזיה" הייתה בשיעור ספרות בתיכון, כשלמדנו את "גבעולי אשתקד" של ביאליק. פירוש המושג הוא עירוב החושים, והדוגמה בשיר מופיעה בשורה "הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ רֵיחַ שַׁרְבִיטִים חֲדָשִׁים וִירֹקִים/בָּא עִם רֵיחַ הַנָּטָף?".

במשך שנים הייתי בטוחה שסינסתזיה היא אמצעי ספרותי-אמנותי בלבד, עד שבמהלך סופשבוע כלשהו מצאתי את עצמי מול השידור המחזורי של ערוץ 23 וצפיתי בסרט של ה-BBC בנושא, "כשהחושים מתנגשים" (When Senses Collide). מסתבר שסינסתזיה היא תופעה קוגניטיבית שיש לכ-5% מהאוכלוסייה, והם יכולים "לראות" מילים שונות או "לטעום" אותן, לייחס צבעים או ריחות לצלילים, לסדר מספרים במרחב וכדומה. אחרי שצפיתי בסרט אפילו גיליתי שמישהי במשפחה הקרובה שלי סינסתזית, ושהיא מסדרת את הזמן במרחב, בדומה לדמות בתמונה, רק שאצלה הסידור הוא ליניארי:

מומלץ מאוד לצפות בסרט במלואו, אף שהוא ארוך יחסית לצפייה במחשב (כשלושת-רבעי שעה):

ואיך אפשר לקשר סינסתזיה לתרגום? דניאל טאמט העביר הרצאה מעניינת ב-TED (אתר המכיל סרטונים של הרצאות קצרות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב) על סינסתזיה:

הדוגמה שהוא נותן ממחישה עד כמה לכל מילה בטקסט עשויה להיות משמעות רבה. אין ספק שצריך להקדיש תשומת לב רבה למצלול, לאווירה ולמטאפורות ולדימויים יוצאי דופן כדי להעביר בתרגום את האלמנט החווייתי-האינטואיטיבי של הטקסט באופן המיטבי. הרי אי אפשר לדעת בוודאות אם המחבר סינסתזי.

ואם אתם סינסתזים, אני אשמח לקרוא בתגובות על האופן שבו החושים מתערבבים אצלכם. בכל מקרה, אתם בטח גם תחפשו סינסתזים בסביבה הקרובה שלכם עכשיו, אז אתם מוזמנים לשתף אותנו גם במה שגיליתם.

לקריאה נוספת:

• מילים שמנסות לטעום – קצה – עמי בן בסט
• סינסתזיה – היכולת להריח דברים – דוידסון און-ליין
• סינסתזיה – איך נשמע כחול ומה הטעם של ריבוע – הומו סאפיינס
• Kiki or bouba? In search of language's missing link – כתבה מ-New Scientist
• Can You See Time? – כתבה מה-BBC
• Why Some See Colors in Numbers – כתבה מה-BBC
• ראש אחר – ראיון עם דניאל טאמט בכלכליסט