לשבע יש צבע?

הפעם הראשונה שנתקלתי במונח "סינסתזיה" הייתה בשיעור ספרות בתיכון, כשלמדנו את "גבעולי אשתקד" של ביאליק. פירוש המושג הוא עירוב החושים, והדוגמה בשיר מופיעה בשורה "הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ רֵיחַ שַׁרְבִיטִים חֲדָשִׁים וִירֹקִים/בָּא עִם רֵיחַ הַנָּטָף?".

במשך שנים הייתי בטוחה שסינסתזיה היא אמצעי ספרותי-אמנותי בלבד, עד שבמהלך סופשבוע כלשהו מצאתי את עצמי מול השידור המחזורי של ערוץ 23 וצפיתי בסרט של ה-BBC בנושא, "כשהחושים מתנגשים" (When Senses Collide). מסתבר שסינסתזיה היא תופעה קוגניטיבית שיש לכ-5% מהאוכלוסייה, והם יכולים "לראות" מילים שונות או "לטעום" אותן, לייחס צבעים או ריחות לצלילים, לסדר מספרים במרחב וכדומה. אחרי שצפיתי בסרט אפילו גיליתי שמישהי במשפחה הקרובה שלי סינסתזית, ושהיא מסדרת את הזמן במרחב, בדומה לדמות בתמונה, רק שאצלה הסידור הוא ליניארי:

מתוך אתר ה-BBC

מומלץ מאוד לצפות בסרט במלואו, אף שהוא ארוך יחסית לצפייה במחשב (כשלושת-רבעי שעה):

ואיך אפשר לקשר סינסתזיה לתרגום? דניאל טאמט העביר הרצאה מעניינת ב-TED (אתר המכיל סרטונים של הרצאות קצרות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב) על סינסתזיה:

הדוגמה שהוא נותן ממחישה עד כמה לכל מילה בטקסט עשויה להיות משמעות רבה. אין ספק שצריך להקדיש תשומת לב רבה למצלול, לאווירה ולמטאפורות ולדימויים יוצאי דופן כדי להעביר בתרגום את האלמנט החווייתי-האינטואיטיבי של הטקסט באופן המיטבי. הרי אי אפשר לדעת בוודאות אם המחבר סינסתזי.

ואם אתם סינסתזים, אני אשמח לקרוא בתגובות על האופן שבו החושים מתערבבים אצלכם. בכל מקרה, אתם בטח גם תחפשו סינסתזים בסביבה הקרובה שלכם עכשיו, אז אתם מוזמנים לשתף אותנו גם במה שגיליתם.

לקריאה נוספת:

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “לשבע יש צבע?

  1. יש לנו חברה משותפת כזו (^&^)
    כשהיא בהתחלה אמרה לי שיש לה צבע לכל מילה לא ממש הבנתי את זה, אבל היא אומרת שיש לה צבעים מאוד ברורים לסוגי מילים רבות, בין היתר מספרים, ימות השבוע, ואפילו מאכלים…

    • ואני אפילו לא ידעתי… תספרי לי אח"כ מי זו 🙂

      • שבע הוא כתום-צהבהב וחברות סינסתזיות אחרות שלי מסכימות (סתם, זה מאוד ייחודי).
        אצלי הכי חזק היה ערבוב טעמים וצבעים, והסיפור הכי משעשע היה כשטעמתי לראשונה רוטב סויה בערך בגיל 7 או 8, וקראתי לו הטעם הסגול ואמא שלי נקרעה עליי ומאז קראנו לו הטעם הסגול בבית. מה שהיה מגניב זה שהדעתי ליפן, ובסושיות ביפן לרוטב סויה קוראים….紫 או….סגול. כנראה היה ביפן עוד איזה אחד עם סינסתזיה שהיתה לו את אותה אסוציאציה….

        אין ספק אבל שזה עוזר לזכור ולסמן דברים ולא להתבלבל ביניהם. אין לי מושג איך אחרים זוכרים דברים אם זה לא מתקשר אליהם לצבע, מצד שני, זה גורם לי להיות אובר-בטוחה בזכרון שלי כי דברים יתקשרו לי עם צבעים ולכן לא נראה לי הגיוני שטעיתי, אבל כן, זה גם קורה…
        ההרצאה השניה מדגימה עד כמה זה משתנה בין אדם ואדם וכמה זה אינדיוידואלי, אצלי זה בעיקר צבעים ולא צורות למשל ומרבית מה שהוא אמר לא היה לי קשר אליו…

      • היי מיכל, וברוכה הבאה לבלוג 🙂
        תודה על השיתוף – נורא מסקרן אותי איך סינסתזים חווים את העולם. ולא ידעתי שזו דרך לזכור דברים, אם כי זה הגיוני.

    • לא מוסרת פרטים אישיים

      אני סינסתזית יש למספרים 02346789 צבעים לחלק מהאותיות צבעים ולקולות של אנשים ויש אישיות לאותיות

  2. בלוג מעניין יש לך ותודה על הלינק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s