המילים החדשות במילון אוקספורד המקוון

ב"טיים" התפרסמו כמה מהמילים החדשות שהצטרפו למילוני אוקספורד המקוונים. הנה מבחר:

  • ridic – מגוחך, קיצור של ridiculous.
  • ethical hacker – מי שפורץ למחשבים כדי לבדוק עד כמה היא מאובטחת ולא בזדון.
  • muahahaha תעתוק של צחוק זדוני כזה:

  • lolz – ביטוי צחוק או הנאה. משמש בעיקר בכתיבה באינטרנט.
  • Wikipedian – אדם שכותב ערכים בוויקיפדיה, לרוב באופן קבוע.
  • inbox – כפועל הכוונה היא שליחת הודעה אישית ברשת חברתית או בפורום (בניגוד לפרסום מסר הנראה לעיני כול).
  • UI – ממשק משתמש קיצור של user interface.
  • photobombing – הריסת תמונה באמצעות כניסה ל"פריים" בעת הצילום, בכוונה או בשוגג, כמו בתמונות האלה:

דוגמה ל-photobombing | מתוך הבלוג awkwardfamilyphotos.com

דוגמה ל-photobombing | מתוך הבלוג awkwardfamilyphotos.com

 

*** עדכון (24.8.12):  הרשימה המלאה התפרסמה בבלוג של מילוני אוקספורד.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגמת צביה לוין

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

ראיון עם המתרגם אלן קליימן

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

כלי עזר בתרגום מצרפתית

כשאני מתרגמת מצרפתית, אני נעזרת בשלושה מילונים מקוונים:

לפעמים אני נעזרת גם במילון הצרפתי-עברי-צרפתי של כהן, שירשתי מאמא שלי ומלווה אותי מאז שהתחלתי ללמוד צרפתית.

בתרגום מסחרי אני נעזרת בשני מילונים מקצועיים נוספים: מילון מקצועי למונחי מסחר, משפט וכלכלה של קולט אלוש (עברי-צרפתי-עברי) ומילון עסקי אנגלי-צרפתי-אנגלי של Le Robert & Collins, שערוך בצורה מאוד נוחה וידידותית. אפשר להיעזר גם במילון המונחים של הבנק המרכזי של קנדה ובמילון UBS לבנקאות, שהזכרתי גם בפוסט הזה.

Lexilogos הוא מילון צרפתי-צרפתי מקוון ומקיף, הכולל את כל הפירושים לכל מילה עם דוגמאות מטקסטים שונים. הוא עמוס ופחות ידידותי למשתמש מבחינת העיצוב, אבל אפשר למצוא בו פירושי מילים שלא מוצאים במקומות אחרים. אם אתם רוצים לשמוע את הגיית המילה, DicoVox ישמיע לכם אותה (ואפשר להיעזר גם בפורבו, שהזכרתי כבר כאן).

ב-Language Realm יש רשימה של ביטויים בצרפתית והתרגום שלהם לאנגלית.

אמנם הוא לא כל כך קשור לתרגום מצרפתית, אבל אם אתם לא בטוחים מה הטיית הפועל הנכונה, Le Conjugueur יטה אותו בשבילכם.

יש לכם עוד מילונים וכלי עזר מומלצים?

מילון הסלנג של עידן הג'אז

ה"פלאפריות" (Flappers), למי שלא מכיר, הן אותן בחורות משנות העשרים, שקיצרו את שערן, לבשו שמלות קצרות ורחבות, רקדו לצלילי מוזיקת ג'אז ועסקו בפעילויות שנחשבו לבלתי הולמות לנשים בתקופתן, כגון נהיגה ועישון.

דרך הבלוג "בוינג בוינג" הגעתי לאתר book flaps, שמצא מילון סלנג של התקופה במגזינים שנועדו לפלאפריות. הביטויים במילון מאוד ססגוניים וציוריים. למשל, Clothesline (חבל כביסה) הוא מי שמגלה את כל הסודות של השכונה (כנראה אלוזיה ל"לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ"), ואילו אדם המשגיח על זוג (כדי שהשניים לא יישארו לבדם) נקרא Fire Extinguiser (מטפה) או Alarm Clock (שעון מעורר).

ביטויים נוספים מהמילון:

  • Cellar Smeller (מרחרח מרתפי יין) – בחור שתמיד צץ כשיש אלכוהול בחינם.
  • Dropping the Pilot (להצניח את הטייס) – להתגרש.
  • Face Stretcher (מותחת פנים) – בתולה זקנה שמנסה להיראות צעירה מכפי גילה, הרבה לפני שניתוחים פלסטיים היו דבר שבשגרה.
  • Feathers (נוצות) – שיחה קלילה.
  • Flour Lover (חובבת קמח) – בחורה המפדרת את פניה בחופשיות רבה מדי.
  • Handcuff (אזיק) – טבעת אירוסין.
  • Hen Coop (לול תרנגולות) – מכון יופי.
  • Johnnie Walker (ג'וני ווקר, ג'וני ההולך) – בחור שלעולם אינו מזמין מונית.
  • Orchid (סחלב) – כל דבר יקר.
  • Show Case (תיבת תצוגה) – אשתו עדויית התכשיטים של גבר עשיר.
  • Static (סטטי) – שיחה חסרת כל משמעות.

אני תוהה עד כמה המילון משקף את השפה המדוברת של התקופה. אני זוכרת את מילוני הסלנג שהופיעו בעיתוני הנוער שקראתי בילדותי, שהיו בהם מילים מאוד נפוצות לצד מילים שלא נתקלתי בהן מעולם מחוץ לעיתון. אני מניחה שהרשימה כוללת ביטויים משני הסוגים, במיוחד שמופיע בה crasher (מי שמגיע למסיבה ללא הזמנה) שמשתמשים בו עד היום (למשל כאן). בכל מקרה, המילון עשוי לעזור מאוד לכל מי שמתרגם ספר/סרט על התקופה, אז לגזור ולשמור!

ואם יש לכם טעם לעוד, הנה עוד קצת מההוויי של עידן הג'אז והפלאפריות:

שני מילונים מקוונים

גיליתי השבוע שני מילונים מקוונים:

שני המילונים לא כוללים מונחים רבים, אבל אפשר לסמוך עליהם כעל מקורות מהימנים.

ביטויים ססגוניים

לאלן קנדי יש אוסף מיוחד: הוא אוסף ביטויים בשפות שונות שכוללים צבעים, וברשימה שלו יש כעת ביטויים ב-32 שפות מכל רחבי העולם. הוא גם ליקט עובדות בלשניות על צבעים. ידעתם שברומנית כשהכול טוב אומרים ש"הכול כחול"? ושבטורקית שקר לבן הוא וורוד? ובקוריאנית חומר פורנוגרפי הוא אדום (וביפן הוא ורוד). ומסתבר שבארמנית עובד שחור הוא מצחצח נעליים.

כשעברתי על הרשימה ראיתי שיש בה רק ארבעה ביטויים עבריים. בלי להציץ במילונים, ניסיתי להיזכר אילו עוד ביטויים יש לנו, ונזכרתי שיש רואי שחורות ויש אנשים שרואים את העולם מבעד למשקפיים ורודים, ושאפשר להעביר לפעמים לילה לבן עד שמקבלים אור ירוק או עד שיוצא עשן לבן. יש עבודה שחורה, אבל היא שונה מעבודה בשחור. יש גם דם כחול, שקרים לבנים ותמרורים אדומים.

בלי להסתכל במילון, אילו ביטויים צצים לכם בראש, בעברית או בשפות אחרות? אתם מוזמנים לשתף בהערות, וגם לפרש אותם אם הם לא בעברית. אם אתם רוצים, אתם יכולים גם לשלוח לקנדי ביטויים באמצעות הטופס הזה.

 

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל

תעביר לי את השתיחמוס

אחד התחומים עם הז'רגון הכי ססגוני בעיניי, ולו רק בגלל המצלול, הוא תחום הבניין והשיפוצים, עם מילים כמו שפכטל, צוקל וקְרַצְפּוּץ (סוג של חיפוי לבניין).

מקור רוב המילים בז'רגון הוא בגרמנית, שכן העולים מגרמניה חלשו על הענף בארץ, ובערבית, שפתם של הפועלים. לפי מילון סלנג של שיפוצניקים שפורסם ב-Ynet, נראה שחדרו מאז גם מילים אנגליות ועבריות, כמו "ווש" ו"שרוול". הנה כמה מילים נבחרות:

  • מחיר פאושלי – מחיר הכולל את כל מרכיבי העבודה ונקבע מראש.
  • קלינים – זויות קטנות מפלסטיק להזזת גובה הקרמיקה.
  • צינור שתיחמוס – צינור המכיל מים המיועד למדידות יושר.
  • מחלוטה – פסולת מחצבה.
  • קוחלה –  רובה לאבן.
  • קופלונג – חומר מחבר באינסטלציה.
  • שלבניה – העץ הדק מסביב לדלת. שלבניית אצבע היא אותו פס, רק דקיק יותר.

אתם מכירים מילים נוספות, או את האטימולוגיה של המילים האלה?

מילון אוקספורד משתדרג

אחרי שהוחלט להפסיק להדפיס את מילון אוקספורד, הוצאת אוקספורד החליטה לשדרג את אתר המילון, כפי שפורסם בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב. הגרסה המעודכנת של האתר תופיע ב-1 בדצמבר. התוספת המשמעותית ביותר לאתר היא התזאורוס ההיסטורי של מילון אוקספורד, שיסייע במציאת מקורן של מילים וזיהוי הופעותיהן הראשונות. בין היתר גם ישודרג החיפוש ויהיו קישורים למקורות נוספים. ניתן גם יהיה ליצור פרופיל אישי ולשמור באמצעותו רשומות ותוצאות חיפוש.

מידע מפורט יותר מופיע כעת בעמוד הראשי של אתר המילון.