ב-12 במרץ תיפתח במוזיאון העיר חיפה התערוכה "מלחמת השפות: ייסוד הטכניון/ Technikum".

הקמת הטכניון נמשכה שש עשרה שנה (1908-1924), ובשנים 1913-1914 התחוללה מלחמה על שפת ההוראה במוסד – גרמנית או עברית? התערוכה סוקרת את העמדות והתהליכים שהביאו לניצחונה של העברית במערכה.

אוצרת התערוכה: סבטלנה ריינגולד.

פרטים נוספים באתר מוזיאון העיר חיפה.

גיליתי השבוע שני מילונים מקוונים:

• מילון מונחי ביטוח של איגוד חברות הביטוח בישראל – מילון עברי-עברי-אנגלי.
• מילון הבנק המרכזי של קנדה – מילון צרפתי-צרפתי-אנגלי-אנגלי למונחים בנקאיים. המונחים וההגדרות בשתי השפות מופיעים זה לצד זה.

שני המילונים לא כוללים מונחים רבים, אבל אפשר לסמוך עליהם כעל מקורות מהימנים.

אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של בולים ואת הציורים שלהם, אולי בגלל אוסף הבולים שהיה לי כשהייתי ילדה. משמח אותי שעדיין משקיעים בעיצוב בולים ברחבי העולם, אפילו שהשימוש בהם הולך ופוחת, ולכן שמחתי לגלות שהשירות הבולאי הנפיק לאחרונה בול חדש המוקדש לשפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון העברית:

באתר האקדמיה מופיע הסבר על עיצוב הבול.

לאלן קנדי יש אוסף מיוחד: הוא אוסף ביטויים בשפות שונות שכוללים צבעים, וברשימה שלו יש כעת ביטויים ב-32 שפות מכל רחבי העולם. הוא גם ליקט עובדות בלשניות על צבעים. ידעתם שברומנית כשהכול טוב אומרים ש"הכול כחול"? ושבטורקית שקר לבן הוא וורוד? ובקוריאנית חומר פורנוגרפי הוא אדום (וביפן הוא ורוד). ומסתבר שבארמנית עובד שחור הוא מצחצח נעליים.

כשעברתי על הרשימה ראיתי שיש בה רק ארבעה ביטויים עבריים. בלי להציץ במילונים, ניסיתי להיזכר אילו עוד ביטויים יש לנו, ונזכרתי שיש רואי שחורות ויש אנשים שרואים את העולם מבעד למשקפיים ורודים, ושאפשר להעביר לפעמים לילה לבן עד שמקבלים אור ירוק או עד שיוצא עשן לבן. יש עבודה שחורה, אבל היא שונה מעבודה בשחור. יש גם דם כחול, שקרים לבנים ותמרורים אדומים.

בלי להסתכל במילון, אילו ביטויים צצים לכם בראש, בעברית או בשפות אחרות? אתם מוזמנים לשתף בהערות, וגם לפרש אותם אם הם לא בעברית. אם אתם רוצים, אתם יכולים גם לשלוח לקנדי ביטויים באמצעות הטופס הזה.

לראשונה בתולדות התרגומיה, הגרלה! הפרס הוא מילון כרטא לכלכלה, סטטיסטיקה ומחשבים:

כדי להשתתף בהגרלה, כל מה שעליכם לעשות הוא להיכנס לתמונה של המילון בעמוד של התרגומיה בפייסבוק ולעשות לה "לייק". המילון יוגרל בין כל מי שעשו "לייק" (פרט לבני משפחה) ב-6.3.

ההודעה על הזכייה תופיע בבלוג ותימסר לזוכה דרך פייסבוק.

המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ה' ה-10 במרץ בשעות 17:00-20:30 ברחובות ויעסוק בגישור תרבותי מול ארה"ב ומול סין.

ההרצאה הראשונה תהיה בנושא "מתורגמן-מלווה למשלחות ישראליות בארה"ב: נאמנות כפולה או גישור תרבותי?", ותעביר אותה מיכל פרם-כהן, מתרגמת מעברית לאנגלית ומעברית לאנגלית, המלווה משלחות של משרד החוץ האמריקאי לישראל כמתורגמנית.

ההרצאה השנייה, "רשמי מסע בסין המודרנית", תעסוק בהיבטים שונים של סין. את ההרצאה ויעביר ד"ר עמנואל דובשק, מתרגם ומתורגמן ותיק, בעיקר מאנגלית ומעברית לצרפתית ומצרפתית לעברית, אך גם מאיטלקית, יוונית ומנדרינית.

הכנס יתקיים ב"לב הקונגרסים", רח' גולדה מאיר 5, פארק המדע, רחובות. עלות המפגש היא 60 ש"ח לחברי אגודה ו-80 ש"ח לאלו שאינם חברים בה.

להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הכותרת את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודת המתרגמים. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ציינו בגוף המייל את שמם בעברית ובאנגלית, מעמדם באגודת המתרגמים ואת כתובת המייל שלהם.

חברת תרגום בירושלים מחפשת מתרגמ/ת אנגלית-עברית במשרה מלאה לעבודה במשרדיה לפרויקט תרגום שיווקי.

יתרון משמעותי לבעלי השכלה או נסיון בתחום השיווק. ידיעת שפות נוספות – יתרון

ניתן לשלוח קורות חיים ל-shaisendik@silvertranslation.com.

פרטים נוספים בטל': 02-6508110/1.

השבוע השתתפתי בכנס אגודת המתרגמים לשנת 2011. במקום להלאות אתכם בפירוט מדוקדק של הנאמר בכל ההרצאות ששמעתי ושל הרשמים שלי מהן, החלטתי לברור את הטיפים הכי טובים מכל הרצאה, שרלוונטיים לא רק לתרגום.

• סדנת השיווק לפרילנסרים של דאג לורנס אמנם לא תאמה את הציפיות שלי, אבל עדיין היו בה כמה נקודות למחשבה. החשובה מביניהן, שחזרה על עצמה גם בהרצאה של אסנת רובין, הייתה שבמקום להגדיר לעצמנו יעדים גדולים ומעורפלים, יש להגדיר אותם באופן כמותי וביחס ללוח זמנים. למשל, לא מספיק לומר "אני רוצה להרוויח יותר", אלא יש להגדיר את שיעור הצמיחה ואת מסגרת הזמן הרצויים, למשל "אני רוצה להרוויח 10% יותר בעוד שנה". ברגע שהגדרנו את היעד כמותית קל יותר לחשוב מה דרוש כדי להגיע אליו (ולדעתי יכול להיות שבכך היעד פחות מאיים ומוחשי יותר).
• דלית בן-טובים העבירה הרצאה מצוינת על ארגונומיה, והדגימה תרגילים לשחרור הגב, הכתפיים והידיים מול המחשב. אפשר היה לשמוע בקהל את קולות ההנאה וה"קנאק" מהמתיחות ולראות את הבעות העונג.
• ההרצאה "צריך שניים לטנגו" של אביבה דורון ואליעזר נובודבורסקי עסקה ביחסי הגומלין בין סוכנויות התרגום למתרגמים פרילנסרים והעניקה לי זווית חדשה: לעתים מתרגמים מתלוננים על תעריפי חברות התרגום ועל "הקופון שהן גוזרות עליהם", בצדק או שלא. אפשר לראות את הקשר גם כך: המתרגמים נותנים לסוכנויות מעין עמלה על כך שהן דואגות בשבילם לשירותי השיווק וקשרי הלקוחות ומספקת להם עבודה שוטפת, כך שהם יכולים להתמקד בתרגום בלבד.
• דונה בוסין הרצתה על שמירה על תקינות פוליטית בתרגום מעברית לאנגלית, וציינה שכיום בארה"ב נהוג השימוש בשפה המציבה את האדם במרכז, במטרה להבליט את האדם שמאחורי המוגבלות ולמנוע הצמדת תוויות. לדוגמא, במקום לומר "חירש" או "כבד שמיעה" יש לומר "אדם עם חירשות". באותו נושא, דנה ג. פלג הרצתה על מונחים מקובלים ומכבדים יותר ופחות בהתייחסות לקהילה הלהט"בית. אם אתם לא בטוחים באיזה מינוח להשתמש, עדיף לשאול את האדם שאליו הוא מתייחס מה הוא או היא מעדיפים.
• יעל סלע-שפירו הרצתה על כתיבת בלוגים, וכיוון שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, הנה המצגת.
• לאה אהרוני הסבירה איך להפיק את המרב מאתרים למתרגמים כמו פרוז.
• ועוד בנושא שיווק באינטרנט: מרים שוואב הרצתה על שיווק בפייסבוק, וגם המצגת שלה תעלה בקרוב לאינטרנט.
• את הכנס סגרה הרצאה של גילי בר-הלל סמו על תרגום מחודש של יצירות ספרותיות. היא השוותה את המתרגמים השונים של אותה היצירה לעיוורים מהמשל הממששים את הפיל: כל מתרגם מפרש את המקור באופן שונה בגלל הפרספקטיבה, הנורמות והשיקולים שלו, ומהשילוב שלהם אפשר להגיע לראייה כוללת של הטקסט.