תוספות

השבוע נתקלתי בשני דברים שהייתי שמחה להוסיף לפוסטים ישנים. אחד הפוסטים הראשונים בתרגומיה היה על תרגום ליידיש של הספר "דג אחד, דג כפול, דג אדום, דג כחול" של ד"ר סוס. כעת נתקלתי בתמונה של תרגום נוסף של המתרגם שלום ברגר (שיש לו בלוג ביידיש, לכל המעוניין) לד"ר סוס, הפעם ל"חתול תעלול". נראה שאלו שתי היצירות היחידות של ד"ר סוס שברגר תרגם ושזכו לתרגום ליידיש בכלל.

"החתול תעלול" ביידיש | התמונה מאתר Modern Tribe

בפוסט מאוחר יותר הזכרתי גרסאות כיסוי לשירים שהשפה בהן שונה מהשפה בגרסה המקורית. אחד השירים שהזכרתי שם הוא הגרסה היפנית של "אני חולם על נעמי", שהיא די מוכר. חיפוש אחריה בגוגל העלה גרסה קוריאנית לשיר, ששרה ג'ונג הונהי בשנת 1972:

אפשר רק להניח שהשיר הגיע לקוריאה אחרי שזכה לפופולריות ביפן. מה שמעניין הוא שבעוד שהגרסה היפנית שמרה על השם "נעמי" (שהוא שם מקובל לבנות גם ביפן), בגרסה הקוריאנית יש ניסיון לשמור על הצליל של המילה "שלך", המופיעה בסוף כל בית. אם יש בקהל דוברי קוריאנית, אני אשמח אם תוכלו לספר לנו אם יש גם דמיון במשמעות מילות השיר.

חזרה לגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות כל דבר מקבל חשיבות חסרת פרופורציות. כל ציון נמוך וכל הידלקות נכזבת הם משבר קיומי. פעם חשבתי שהדרמטיות הזו היא בגלל ההורמונים הגועשים, אבל לאחרונה הבנתי שחלק גדול ממנה הוא חוסר הניסיון. המתבגרים נמצאים רק בתחילת דרכם בחיים, ורובם לא צברו מספיק חוויות כדי שיהיה להם קנה מידה להשוות אליו את מה שעובר עליהם בכל רגע נתון, או פשוט כלים להתמודדות.

לתובנה הזו הגעתי כשחשבתי שיש גם גיל התבגרות מקצועי. בתחילת הדרך אנחנו לא יודעים למה לצפות, ולכן כל דבר שחורג מהתסריט שיצרנו לנו יכול לערער אותנו, ממונח שאנחנו לא מכירים או תקלה בחשבונית ועד עימות עם הלקוח. אנחנו יכולים להתלבט שעות אם אפשר וכדאי לשאול את הלקוח על מונח כלשהו. אנחנו יכולים לשבת ולחכות במתח לטלפון מהלקוח הפוטנציאלי שהבטיח לעדכן אותנו אם הוא מעוניין בפרויקט, עד שאנחנו לומדים את כללי המשחק – אולי ייקח לו כמה ימים לחזור אלינו, אם בכלל.

פתאום מסיבות הכיתה של פעם מתחלפות בכנסים מקצועיים. אחרי שכבר החלטנו ללכת לכנס, צצות הרבה שאלות שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתן: מה ללבוש? האם ליזום שיחות? מה לומר? עם מי לדבר? איך כדאי להתנהג? (הצעה שלי: בפעם הראשונה שאתם הולכים לאירוע כזה אתם יכולים להרשות לעצמכם לא ליזום שיחות ופשוט לראות איך העסק עובד,ובטח מישהו כבר יתחיל לדבר איתכם. בפעם השנייה, כשתדעו למה לצפות, כבר תרגישו יותר בנוח ותוכלו ליזום שיחות)

התובנה הזו יכולה לעזור לנו לקחת את הדברים בפרופורציות. כמו שבגיל ההתבגרות דיברנו שעות עם החברים על כל דבר קטן, גם עכשיו יש לנו רשת תמיכה רחבה מאוד של מתרגמים בכל שלבי הקריירה שלהם – ממתרגמים שהתחילו לעבוד במקביל אלינו, דרך מתרגמים קצת יותר מנוסים ועד למתרגמים ותיקים, ורובם ככולם ישמחו לחלוק מהידע והניסיון שלהם ולעזור ולייעץ.

לטווח הארוך חשוב לזכור שכמו שגם סבא וסבתא היו פעם ילדים, גם המתרגמים הכי ותיקים ומרשימים היו פעם מתחילים. יום אחד אתם תהיו במקומם ותוכלו לתרום מניסיונכם למתרגמים פחות מנוסים מכם.

ענן אטלס ושפת העתיד

בסוף השבוע צפיתי בסרט "ענן אטלס", המבוסס על ספרו של דייויד מיטשל. אחד הדברים הבולטים ביותר בסרט, וכנראה לא רק כי אני מתרגמת, הוא השפה.

הסרט מגולל שישה סיפורים במקביל, שכל אחד מהם מתרחש בתקופה אחרת, והשפה בהתאם. שניים מהסיפורים מתרחשים בעתיד הרחוק, אחד בשנת 2144 והשני מתוארך ל-"106 חורפים לאחר הנפילה" (בוויקיפדיה נטען כי מדובר בשנת 2321). הסיפור של שנת 2144 מתאר דיסטופיה טוטליטרית הבאה לידי ביטוי באוצר המילים, כמקובל בז'אנר. מבלי לחשוף פרטים מהעלילה, השפה האנגלית מכונה בה "צרכנית" (אני חושבת שבמקור היא נקראה Consumerish אני לא בטוחה איך היא נקראה במקור), והגיבורה היא שיבוט המכונה fabricant (שרתת בתרגום).

ענן אטלס – העולם הדיסטופי | התמונה מאתר Word & Film

השינוי הלשוני בולט יותר בסיפור הפוסט-אפוקליפטי, שבו השפה נשמעת כמו פידג'ין. No הופך ל-nay ו-yes ל-yay. לבגוד במישהו הוא to judas (יהודה איש-קריות). כדי להדגיש תואר מסוים מכפילים אותו (far-far), אבל true-true היא האמת לאמיתה (העומדת בניגוד לסברה הרווחת) – You want the true-true?

ישנם עוד הבדלים רבים, לא רק לקסיקליים אלא גם תחביריים ודקדוקיים, אבל קשה לציין אותם מבלי לחשוף יותר מהסיפור והרקע שלו. אם אתם סקרנים, אפשר לקרוא דוגמאות נוספות כאן (זהירות, ייתכנו ספוילרים).

ענן אטלס – העולם הפוסט-אפוקליפטי | התמונה מאתר Cinema-Scope

הכתבה הזו של Tech News Daily פורסמה לפני יציאת הסרט לאקרנים ועוסקת בשפה בסרט. כפי שניתן אולי לשער, השפה בסרט פושטה למען הצופים, ובספר הקורא נדרש להיות אקטיבי יותר. הכתבה אף מעלה שאלה מעניינת – האם האנגלית הפוסט-אפוקליפטית המתוארת בסרט היא סבירה? לדברי אנתוני קרוך, ראש החוג לבלשנות באוניברסיטת פנסילבניה, כנראה השפה שמיטשל חוזה אינה מאוד סבירה. עם זאת, "חשבתי שהסופר עשה עבודה לא רעה", הוא אמר. "אני חושב שהוא זיהה כמה דברים די ברורים והמציא כמה דברים שעשויים  לקרות שילכדו את תשומת הלב של הקורא". למיטשל הייתה משימה קשה: ליצור אנגלית שונה, אך מספיק מובנת לקוראים. לדברי קרוך, אנגלית פוסט-אפוקליפטית כנראה תהיה בלתי-מובנת לדוברי האנגלית של ימינו, לאור השינויים שהיא עברה ב-400 השנה האחרונות, גם בלי אפוקליפסה.

רוצים לשמוע את  השפה של הסרט? לצערי בקדימונים לא נשמעים דוברים משני הסיפורים העתידניים (אולי בכוונה?) ולא מצאתי סרטונים אחרים, אז אם אתם סקרנים, תצטרכו לראות את הסרט. מה שבטוח, למי שיתרגם את הספר מצפה אתגר רציני.

לקריאה נוספת

גוגל חוגגים לבן-יהודה

היום הוא יום הולדתו ה-155 של אליעזר בן-יהודה ולכבוד המאורע מוקדש לו היום ה-Google Doodle (האיור היומי בעמוד החיפוש של גוגל):

Image

ניתן לקרוא באתר השפה העברית על המילים שחידש בן-יהודה.

לייף סטייל למתרגמים: איך להתלבש לפגישות ואירועים מקצועיים?

היום אנחנו פותחים בסדרת פוסטים חדשה: לייף סטייל למתרגמים, שבה תוכלו לקרוא על אופנה, אוכל וכל דבר אחר שנכלל בקטגוריה, אבל מנקודת מבט של מתרגמים ובהתאם לצרכים שלהם.

הרוב המוחלט של המתרגמים שאני מכירה עובדים לבד מהבית, ואפילו שלא עשיתי סקר, אפשר להניח שחלק גדול מהם לרוב לא לובשים את מיטב מחלצותיהם בזמן העבודה ומעדיפים להתרווח בפיג'מה, בטרנינג או בבגדי בית. הבעיה היא שברגע שאנחנו צריכים לצאת מהבית ולפגוש לקוחות או קולגות בענייני עבודה, אנחנו לא תמיד יודעים מה ללבוש. אז מה צריך לדעת כדי להתלבש?

קודם כל, חשוב להתאים את הבגדים למבנה הגוף ולצבעים שלכם. הרעיון הכללי הוא להבליט את האזורים המוצלחים ולטשטש את האזורים המוצלחים פחות. יש אינספור הסברים ומדריכים ברשת, כמו המדריך הקצר של Xnet והמדריך של קארין פרנקלין לנשים וההסבר הזה לגברים. אם אתם עדיין לא בטוחים מה מתאים לכם, אתם יכולים להיעזר בשירותי סטיילינג מקצועיים.

השלב הבא הוא התאמת הבגדים לאירוע. תוכלו לחפש באינטרנט ובפייסבוק במיוחד תמונות של אירועים דומים לזה שאתם הולכים אליו (כנסים קודמים מאותו סוג, אירועים של הלקוח) ולקבל מושג על הלבוש הנהוג בהם. אם אתם מתרגמים עם קהל מקצועי מאוד מוגדר (עורכי דין, אנשי פיננסים, היי-טק וכו'), כדאי להתלבש בסגנון הנהוג אצל הלקוח, כדי להיראות כמו "אחד מהם". זהו היבט נוסף של מה שהמתרגמת כריס דרבן מכנה "מבחן טיורינג של המתרגם", שהרעיון בו הוא שתהיו מספיק מקצועיים ומעודכנים כדי שבשיחה של 10 דקות הלקוח לא יבחין שאתם מתרגמים ולא רואי חשבון או מהנדסי תוכנה כמוהו.

אם הקהל פחות מוגדר, או שאתם חושבים שלא תרגישו בנוח ב"תחפושת", רצוי לשמור על מראה מקצועי כללי. השילוב הכי קל הוא מכנסיים או חצאית מבד בצבע סולידי (כחול/אפור/חום/שחור) וחולצה בהירה. כדאי להימנע משילוב חולצה לבנה עם מכנסיים כחולים או שחורים, כדי שלא תרגישו שאתם בדרך לטקס בבית הספר ושלא יחשבו שאתם בצוות התפעול של הכנס. אם אתם רוצים ללבוש ג'ינס, אז כדי לא לשדר חוסר רצינות מומלץ ללבוש זוג כחול כהה וחלק, בלי שפשופים, קרעים או שטיפות, ובגזרה סולידית.

לגבי הנעליים: כדאי מאוד שהן יהיו נוחות, כדי שתרגישו בנוח. אם אתן לא רגילות לעקבים גבוהים או צרים, זה לא הזמן להתאמן. אל תשכחו לצחצח אותן! חוץ מזה, תוודאו שהשיער והציפורניים מסודרים ושהאיפור והלק עדינים – יש אנשים שלא אוהבים צבעים חזקים, ולא כדאי להרתיע דווקא את הלקוחות שלכם.

ואחרי כל הכללים וההמלצות, אני מקווה שגם תוכלו ליהנות ושתהיה לכם פגישה מוצלחת. יש לכם עוד טיפים?

כנס מעשי לשיווק באינטרנט

שנה חדשה מתחילה היום ואיתה סיכומי השנה הקודמת. למי מכם שהגיעו למסקנה שכדאי לשפר את הנוכחות האינטרנטית שלכם או את השיווק, כדאי אולי לשקול ללכת לכנס של אתר "תעשיה" לניהול הנוכחות ברשת, על גוגל, ניוזלטרים, פייסבוק ועוד. הכנס ייערך ב-25 בינואר בתל אביב ומחירו 40 ש"ח למי שאינם מנויי פרימיום של האתר. לתוכנית הכנס ולהרשמה לחצו כאן.