הפוסט היום לא קשור לתרגום או לשפות, לפחות באופן ישיר, אבל הרעיון מצא חן בעיניי כל כך שהחלטתי להפיץ אותו.
ריקון תיבת הדואר כיום הוא בעיקר מטלה, כשכל מה שמצפה לנו שם הוא בעיקר חשבונות ופרסומות (ואולי הודעות על דבר דואר למי שקונה ברשת). אבל פעם, לפני אי-אלו שנים, ההצצה בתיבת הדואר הייתה כרוכה בציפייה: אילו הפתעות יחכו לנו שם? שלא לדבר על ההנאה הטמונה בשליחת מכתבים וחבילות.
כדי לנסות ולשחזר את הקסם של אותה התקופה, הסופרת והבובנאית מרי רובינט קוואל מציעה לנו אתגר (שמעתי על הרעיון בבלוג "בוינג בוינג"):
1. במשך חודש פברואר, לשלוח משהו בדואר בכל יום שהדואר פעיל, בסה"כ 25 פריטים במשך החודש. אפשר לשלוח מכתב, גלויה, חבילה או סתם פיצ'יפקע.
2. תענו לכל מי שכותב לכם. אפשר להחשיב את התשובה כמכתב היומי.
אני לא יודעת אם אני אכן אשלח מכתב כל יום, אבל אני כבר מתחילה לחשוב מה אני יכולה לשלוח ולמי. עוד מישהו חושב להרים את הכפפה?
בדיוק לאחרונה הרגשתי כמה הקסם הזה חסר והחלטתי, במקום מיילים, לשלוח ברכות יום הולדת לשתי חברות בחו"ל וחבילה מלאת הפתעות כמתנה לחתונה של חברה בניו זילנד…. אני אשמח להרים את הכפפה גם בפברואר ולשלוח דברים יותר חשובים מקבלות עבור תשלומים 🙂
גם קבלות זה חשוב… אבל אין ספק שהרבה יותר כיף לקבל ברכות בדואר, במיוחד כשלא מצפים לזה 🙂
אמממ… אני אוהבת לפתוח את התיבה בין השאר כי מגיעים אליה צ'קים… סליחה על הפרוזאיות 🙂
כן, זה גם רצוי מאוד 🙂 אבל אותי זה לא מרגש כמו לקבל הפתעה נחמדה בדואר.