ביום ה' הייתי ב-11:11, ערב של 11 הרצאות, שאורכה של כל אחת מהן הוא 11 דקות (מזכיר קצת את פצ'ה קוצ'ה, למי שמכיר). אני לא אסקור את כל 11 ההרצאות, אלא רק את אלו שנוגעות בצורה זו או אחרת לשפה או להיבטים השונים של העבודה שלי כמתרגמת, גם אם הקשר לא ברור מאליו.

עודד עזר הוא גרפיקאי ששם לב שכל הפונטים שבהם אנחנו משתמשים כיום לקריאת טקסטים ארוכים עוצבו לפני עשרות שנים ויותר (פרנקריהל, הדסה), והוא החליט לעצב פונט חדש לקריאת טקסטים ארוכים. התוצאה היא פונט "רץ", ואת הסיפור על תהליך הפיתוח והעיצוב שלו תוכלו לקרוא בפוסט הזה בבלוג "סמליל".

סער אסטרייכר דיבר על יצירת מערכות אקולוגיות בנות קיימא, שגם יספקו מזון. התוצאה היא חורשי מאכל – סביבה דמוית ג'ונגל, שכל הצמחים בה ניתנים למאכל, וכבונוס היא גם תהיה בית גידול לבעלי חיים שונים. ישנם כבר חורשי מאכל במקומות שונים בעולם, ונראה שהשיטה בעלת פוטנציאל רב. "קיימוּת" (sustainability) היא מילה שאני נתקלת בה לא מעט בעבודה, אם בהקשר של דיווחים על טכנולוגיות ידידותיות לסביבה או למטרות שיווק, ומעניין לראות היבט נוסף של הרעיון, שלא קשור לסחר הוגן או לאנרגיה מתחדשת.

טל גוטמן השווה את האופן שבו פועל האינטרנט לדרך שבה הדואר עובר בדרכו מהשולח לנמען. הוא לא חידש לי הרבה, אבל לא מזיק אף פעם להבין איך עובד כלי שאנחנו משתמשים בו כל כך הרבה. אם אתם סקרנים ויש לכם 13 דקות פנויות, יש פה סרטון  בסגנון "החיים" על האופן שבו האינטרנט עובד (או יותר נכון, איך פרוטוקולי TCP/IP פועלים).

אורן צור הוא דוקטורנט לבלשנות חישובית, והוא סיפר על האלגוריתם לזיהוי סרקזם שהוא מפתח. עיקר ההרצאה עסקה בהגדרת הסרקזם והרעיון המתמטי המאוד-מאוד-בסיסי שמאחורי האלגוריתם. האלגוריתם נותן ציונים למשפטים ומחליט אם הם דומים יותר למשפטים סרקסטיים או לא-סרקסטיים שהוא מכיר כבר. לצערי, אולי מפאת קוצר הזמן, צור לא ציין אילו פרמטרים האלגוריתם מחפש ובאיזו שפה הוא עובד, אבל הוא ציין כי הוא לא מסתמך על אוצר מילים או מבנה דקדוקי.

ההרצאה האחרונה הייתה של ד"ר תמר עילם-גינדין, ועסקה באטימולוגיה עממית, כלומר ההסברים הרווחים למקורותיהן של מילים שונות, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם ההסברים המדעיים. אחת הדוגמאות שעילם-גינדין נתנה היא מקור שם החודש "מרחשוון", ואפשר לקרוא את ההסבר בבלוג שלה.