בסוף השבוע התפרסמה כתבה בוויינט על מעמד המתרגמים הספרותיים בישראל (ותודה לכל מי שחשב עליי ושלח לי לינק). אם בעבר אנשי רוח גדולים כמו לאה גולדברג, חיים נחמן ביאליק ואברהם שלונסקי עסקו בתרגום וזכו לכבוד רב, כיום, כפי שאומרת המתרגמת שירה חפר, "לצערי, נדמה לי שרוב הוצאות הספרים לא מעניקות חשיבות גדולה מספיק למתרגמים, ומתייחסות אליהם כאל עוד חוליה בשרשרת הייצור: חשוב שיהיה זול ככל האפשר".

מקריאה ברשימות תפוצה ובפורומים מקצועיים עולות טענות דומות גם לגבי חברות תרגום: הן מעוניינות להשיג את התרגום במחיר הזול ביותר, בלי קשר לאיכותו. מבלי לפתוח את הטענה הזו לדיון (לדעתי היא תלויה בסוכנות התרגום וברמת המקצועיות שלה), עולה כי תחושת השחיקה במעמד לא ייחודית למתרגמים ספרותיים, והיא נכונה גם למתרגמים מסחריים, אקדמיים, משפטיים וכו'. אז למי שמתעניין רק בשורה התחתונה, הנה כמה נתונים שמבהירים למה כדאי להשקיע בתרגום.

לפני כשבועיים התפרסמה ב-BBC כתבה על ההתעלמות של חברות בינלאומיות מאתרי אינטרנט שאינם בשפתם המקומית. לפי מחקר שהזמינה הנציבות האירופית, 82% מהלקוחות עשויים לא לרכוש מוצרים באתר שאינו בשפת האם שלהם. ממחקר עולמי שערכה קומון סנס אדבייזורי עלה כי אצל 72.4% מהצרכנים, הסיכוי שיקנו מוצר גדול יותר אם הוא כולל מידע בשפת האם שלהם.

"זה עניין של כבוד", אומר וויל ווין, המנכ"ל והמייסד-השותף של אתר הפרחים הבריטי ארינה פלאוורס. "אם יש 60 מיליון איש בצרפת ו-80 מיליון איש בגרמניה, הרעיון שהם ישתמשו באתר שלנו בלי שנתרגם אותו הוא כנראה קצת שאפתני". לרשת יש אתר שונה לכל מדינה מאז 2008, וניתן לפנות לשירות הלקוחות בשפה המקומית. 20% ממכירות הרשת נעשות כעת בחו"ל.

ווין התייחס גם לחשיבות איכות התרגום והדיוק שלו. "צריך אמינות. אם יש שגיאות כתיב בעמוד הראשי של האתר, הוא לא נראה איכותי".

ג'ין אלוארז, אנליסט מחברת מחקר הטכנולוגיה גרטנר, מסכים איתו. "אם הייתם מגיעים לאתר עם שגיאות דקדוקיות בטקסט על המוצר ותהליך התשלום, הייתם מרגישים בנוח לעבוד איתם? יש תחושה שאולי זו הונאה".

הוא צופה צמיחה אצל חברות המפתחות אתרים רב-לשוניים, במיוחד בברזיל, רוסיה, הודו וסין (מדינות BRIC). "אם המידע לא מופיע בשפת האם שלהם, הלקוחות יעברו לאתר שבו הוא כן מופיע".

"אני אומר כבר שנים שאנשים לא קונים דברים שהם לא מבינים", אומר מייסד חברת הייעוץ והמחקר סנס אדוויזורי דון דה-פלמה. "גילינו מיד שלקוחות נוטים לבלות זמן רב יותר באתרים בשפת האם שלהם. זמן שווה להזדמנויות רבות יותר למכירה ללקוח, ושפה היא גורם חשוב בשמירה על נוכחות הלקוחות באתר". הדבר נכון לדבריו גם במדינות עם שיעור הבנה גבוה של אנגלית. "גילינו בשוודיה כי 80% מהלקוחות העסקיים מעדיפים לקנות בשפה שלהם. זו ההתנהגות שראינו אצל הצרכנים בכל מקום".

כריסטיאן ארנו, מייסד חברת התרגום לינגו24, דיבר גם על ההיבט התרבותי של התרגום. "תרגום האתר הוא רק חצי מהעבודה. העניין החשוב הוא זיהוי המונחים שאנשים מחפשים, כדי להגיע בעזרתם לראש התוצאות במנועי החיפוש. זה לא טריוויאלי. המונחים שאנשים מחפשים בצרפת או בכל מדינה אחרת לא יהיו תרגומים ישירים. טקסט שיווקי בהגדרה קשור לגורם המשותף בין הקורא לחברה, וזה אומר שימוש בכלים תרבותיים".