משחקי אוצר מילים לסוף השבוע

לכבוד סוף השבוע הכנתי לכם רשימה של משחקים המבוססים על ידע באנגלית, בעיקר אוצר מילים (אפשר היה לקרוא להם "משחקי מילים" אם הביטוי לא היה כבר בשימוש). לצערי לא מצאתי משחקים לשוניים בעברית (אפילו לא התקנה איכותית של "בונוס", למי שמכיר והיה צריך להעביר את הזמן בחדר המחשבים הבית-ספרי בשנות התשעים), אז אם אתם מכירים, אתם מוזמנים לשתף בתגובות.

  • בדיקת גודל אוצר המילים שלכם – זה לא בדיוק משחק, אבל בתוך 15 דקות האתר הזה יעזור לכם להעריך את גודל אוצר המילים שלכם.
  • מבחן יכולת איות של מילון אוקספורד – יושמעו לכם מילים באחת משלוש רמות קושי ותצטרכו לאיית אותן. שימו לב, צריך רמקולים.
  • Wordzap – גרסה חדשה למשחקון שהכרתי בשנת 1993 בערך, המותאמת לוויסטה ולחלונות 7. תתחרו נגד המחשב ביצירת כמה שיותר מילים מ-8 אותיות נתונות, וככל שתשחקו יותר טוב המחשב יהיה "חכם" יותר. בלינק יש הפניה להתקנה.
  • Word Challenge – לבעלי פייסבוק שביניכם. תצטרכו להרכיב כמה שיותר מילים מאותיות נתונות בתוך שתי דקות. תקבלו תוספת זמן על מילים ארוכות שיצרתם.
  • Scramble – עוד משחק בפייסבוק. בפניכם לוח של 4X4 או 5X5 אותיות, ובמשך 3 דקות תצטרכו ליצור מילים מרצפי אותיות (כלומר מאותיות הנמצאות זו ליד זו, אופקית, אנכית או באלכסון), ולא ניתן לחזור על אותה משבצת/אות פעמיים. ניתן לשחק לבד או עם חברים. חסרי הפייסבוק שביניכם יוכלו לשחק במשחק דומה, Boggle.
  • Free Rice – משחק שבו יציגו לכם מילה ואתם תצטרכו לבחור אחד מארבעה פירושים אפשריים. תוכנית המזון של האו"ם תתרום 10 גרגירי אורז על כל תשובה נכונה.
  • Flip Words – גם פה תצטרכו ליצור רצפי מילים (בכל הכיוונים), אך המטרה כאן היא לנחש מילה או ביטוי המופיעים מחוץ ללוח המשחק. אם המילה שיצרתם מתחילה באות מהמילה שצריך לנחש, היא תופיע בה, ואחרי שתרכיבו את מספר המילים המותר בסיבוב תצטרכו לנחש את המילה/הביטוי.

לשבע יש צבע?

הפעם הראשונה שנתקלתי במונח "סינסתזיה" הייתה בשיעור ספרות בתיכון, כשלמדנו את "גבעולי אשתקד" של ביאליק. פירוש המושג הוא עירוב החושים, והדוגמה בשיר מופיעה בשורה "הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ רֵיחַ שַׁרְבִיטִים חֲדָשִׁים וִירֹקִים/בָּא עִם רֵיחַ הַנָּטָף?".

במשך שנים הייתי בטוחה שסינסתזיה היא אמצעי ספרותי-אמנותי בלבד, עד שבמהלך סופשבוע כלשהו מצאתי את עצמי מול השידור המחזורי של ערוץ 23 וצפיתי בסרט של ה-BBC בנושא, "כשהחושים מתנגשים" (When Senses Collide). מסתבר שסינסתזיה היא תופעה קוגניטיבית שיש לכ-5% מהאוכלוסייה, והם יכולים "לראות" מילים שונות או "לטעום" אותן, לייחס צבעים או ריחות לצלילים, לסדר מספרים במרחב וכדומה. אחרי שצפיתי בסרט אפילו גיליתי שמישהי במשפחה הקרובה שלי סינסתזית, ושהיא מסדרת את הזמן במרחב, בדומה לדמות בתמונה, רק שאצלה הסידור הוא ליניארי:

מתוך אתר ה-BBC

מומלץ מאוד לצפות בסרט במלואו, אף שהוא ארוך יחסית לצפייה במחשב (כשלושת-רבעי שעה):

ואיך אפשר לקשר סינסתזיה לתרגום? דניאל טאמט העביר הרצאה מעניינת ב-TED (אתר המכיל סרטונים של הרצאות קצרות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב) על סינסתזיה:

הדוגמה שהוא נותן ממחישה עד כמה לכל מילה בטקסט עשויה להיות משמעות רבה. אין ספק שצריך להקדיש תשומת לב רבה למצלול, לאווירה ולמטאפורות ולדימויים יוצאי דופן כדי להעביר בתרגום את האלמנט החווייתי-האינטואיטיבי של הטקסט באופן המיטבי. הרי אי אפשר לדעת בוודאות אם המחבר סינסתזי.

ואם אתם סינסתזים, אני אשמח לקרוא בתגובות על האופן שבו החושים מתערבבים אצלכם. בכל מקרה, אתם בטח גם תחפשו סינסתזים בסביבה הקרובה שלכם עכשיו, אז אתם מוזמנים לשתף אותנו גם במה שגיליתם.

לקריאה נוספת:

הרצאות ותערוכה

  • החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב עורך סדרת הרצאות בנושא "שפה ומוח", שתעסוק בהיבטים שונים של רכישת שפה, בלשנות ועברית. (תודה לאבי על המידע.)
  • האקדמיה ללשון עברית תקיים ב-27 ביולי יום השתלמות נוסף לחובבי הלשון. פרטים באתר האקדמיה.
  • האקדמיה תערוך ב-1 באוגוסט ערב עיון בנושא "העברית בין רצף לחידוש", בהנחיית גבריאל בירנבאום, וירצו בו חיים באר, קרן דובנוב ותמר כץ. פרטים כאן.
  • במוזיאון לאמנות באשדוד תוצג ב-25 ביוני עד ה-31 באוקטובר התערוכה "תרגומים בלתי אפשריים" של לורן מרשל. פרטים באתר המוזיאון ובאתר שגרירות צרפת.

FAQ* למתרגמים

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום, בסמול-טוק צצות לא מעט שאלות בנושא. כשירות לציבור, אני מביאה בפניכם את השאלות הנפוצות ואת התשובות שלי. אני אשמח לשמוע את התשובות שלכם וגם שאלות אחרות שאתם נתקלים בהן.

שאלה: את מתרגמת? חשבתי שעכשיו מחשבים עושים הכול.

תשובה: אין ספק שתרגום מכונה יכול להגיע לתוצאות מרשימות, אבל תלוי גם באילו צמדי שפות ובאילו סוגי טקסטים. תרגום מכונה יכול גם להיות שימושי כשרוצים לתרגם כמות גדולה של טקסט במהירות, או כשרוצים רק להבין את הרעיון הכללי. יש כבר מתרגמים ועורכים העוסקים בעריכת תרגום מכונה במקום בתרגום, אבל לרוב התוצאות כל כך גרועות שהם מעדיפים לתרגם בעצמם את הטקסט מאפס.

המידע שכל שפה דורשת ומספקת הוא שונה. למשל, בתרגום מאנגלית לעברית צריך להבין אם מדובר בזכר או בנקבה. תרגום מיפנית דורש מהמתרגם להבין לפעמים גם אם מדובר ביחיד או ברבים, ולפעמים גם אם הפועל בגוף ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם צריך לשמור על ערפול. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ארהיב עוז ואומר שנראה לי שיש עוד דרך ארוכה עד שתרגום מכונה יוכל להכריע בשאלות כאלה ונוספות, הדורשות ידע מעבר לתרגום עצמו. וזה עוד לפני שמדברים על משחקי מילים ואלוזיות שונות.

שאלה: אז את מתורגמנית?

תשובה: לא, אני מתרגמת. מתורגמנות ותרגום נבדלים בכך שמתורגמנות נעשית בעל פה, ואילו תרגום נעשה בכתב. מתורגמנות יכולה להיות סימולטנית, כך שהמתורגמן מדבר במקביל לדובר, או עוקבת, כשהדובר עוצר את דבריו מדי פעם והמתורגמן מתרגם אותם עד לאותה נקודה.

באופן אישי, אני עוסקת גם בנישה שנמצאת איפהשהו ביניהם, תרגום סימולטני בהקלדה של הרצאות, כך שאני מקלידה בזמן אמת את תרגום דברי המרצה, והוא מוקרן על מסך כמו כתוביות.

שאלה: צריך ללמוד תרגום?

תשובה: אין דרישה רשמית של מדינת ישראל, אגודת המתרגמים בישראל או של צרכני התרגום בארץ להשכלה בתרגום, ויש מתרגמים רבים שעוסקים בתחום מבלי שעברו הכשרה כלשהי. עם זאת, ללימודי תרגום יש יתרונות רבים: עשיית הצעדים הראשונים בתרגום "בסביבת מעבדה", הכרת תיאוריות תרגום והתנסות בז'אנרים שונים. לימודי התרגום מאפשרים גם ליצור קשרים, עם המרצים ועם הסטודנטים האחרים.

אני למדתי בתוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, אבל יש תוכנית ללימודי תעודה גם בבית ברל ותוכנית לתארים מתקדמים בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

שאלה: יש לי חבר שצריך תרגום לצרפתית. לקשר ביניכם?

תשובה: אמנם אני מתרגמת מצרפתית, אבל זה לא אומר שאני מתרגמת גם אליה. תנסו בעצמכם לתרגם משהו לאנגלית, או לכל שפה אחרת שאתם יודעים שהיא לא שפת האם שלכם, ותראו שזה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח. עדיף ורצוי שמתרגם יתרגם טקסטים רק לשפת האם שלו, או לשפות שהוא מרגיש שהוא יכול לתרגם אליהן כראוי (וכמובן, לא את כל סוגי הטקסטים, אבל זו השאלה הבאה). מתרגם מקצועי מכיר את הגבולות שלו ולא חורג מהם.

שאלה: יש לי חבר שמתמחה בבעיות מעיים של תרנגולות והוא צריך תרגום . לקשר ביניכם?

תשובה: מתרגם יכול לתרגם רק נושאים שהוא מבין, כי הוא צריך להכיר את המינוח ולהפיק טקסט ברור שנשמע מקצועי גם למביני עניין. כיוון שאני לא מבינה כלום בבעיות מעיים של תרנגולות (הצעה אמיתית שקיבלתי), אני לא אוכל לעזור לחבר שלך. מה שכן, אני יכולה לנסות לעזור לו למצוא מתרגם שכן מבין בנושא.

שאלה: למה התרגומים של כתוביות ושמות סרטים כ"כ גרועים?

תשובה: לגבי הכתוביות – השכר שמקבלים מתרגמי הכתוביות הוא יחסית נמוך, וזה משפיע על איכות התרגום. חוץ מזה, כולנו טועים לפעמים.

באשר לשמות הסרטים, מפיצי הסרטים בוחרים אותם משיקולים מסחריים, ולכן אין תמיד קשר בינם לבין השם המקורי של הסרט.

* Frequently Asked Questions, שאלות נפוצות

על החשיבות הכלכלית של התרגום

בסוף השבוע התפרסמה כתבה בוויינט על מעמד המתרגמים הספרותיים בישראל (ותודה לכל מי שחשב עליי ושלח לי לינק). אם בעבר אנשי רוח גדולים כמו לאה גולדברג, חיים נחמן ביאליק ואברהם שלונסקי עסקו בתרגום וזכו לכבוד רב, כיום, כפי שאומרת המתרגמת שירה חפר, "לצערי, נדמה לי שרוב הוצאות הספרים לא מעניקות חשיבות גדולה מספיק למתרגמים, ומתייחסות אליהם כאל עוד חוליה בשרשרת הייצור: חשוב שיהיה זול ככל האפשר".

מקריאה ברשימות תפוצה ובפורומים מקצועיים עולות טענות דומות גם לגבי חברות תרגום: הן מעוניינות להשיג את התרגום במחיר הזול ביותר, בלי קשר לאיכותו. מבלי לפתוח את הטענה הזו לדיון (לדעתי היא תלויה בסוכנות התרגום וברמת המקצועיות שלה), עולה כי תחושת השחיקה במעמד לא ייחודית למתרגמים ספרותיים, והיא נכונה גם למתרגמים מסחריים, אקדמיים, משפטיים וכו'. אז למי שמתעניין רק בשורה התחתונה, הנה כמה נתונים שמבהירים למה כדאי להשקיע בתרגום.

לפני כשבועיים התפרסמה ב-BBC כתבה על ההתעלמות של חברות בינלאומיות מאתרי אינטרנט שאינם בשפתם המקומית. לפי מחקר שהזמינה הנציבות האירופית, 82% מהלקוחות עשויים לא לרכוש מוצרים באתר שאינו בשפת האם שלהם. ממחקר עולמי שערכה קומון סנס אדבייזורי עלה כי אצל 72.4% מהצרכנים, הסיכוי שיקנו מוצר גדול יותר אם הוא כולל מידע בשפת האם שלהם.

"זה עניין של כבוד", אומר וויל ווין, המנכ"ל והמייסד-השותף של אתר הפרחים הבריטי ארינה פלאוורס. "אם יש 60 מיליון איש בצרפת ו-80 מיליון איש בגרמניה, הרעיון שהם ישתמשו באתר שלנו בלי שנתרגם אותו הוא כנראה קצת שאפתני". לרשת יש אתר שונה לכל מדינה מאז 2008, וניתן לפנות לשירות הלקוחות בשפה המקומית. 20% ממכירות הרשת נעשות כעת בחו"ל.

ווין התייחס גם לחשיבות איכות התרגום והדיוק שלו. "צריך אמינות. אם יש שגיאות כתיב בעמוד הראשי של האתר, הוא לא נראה איכותי".

ג'ין אלוארז, אנליסט מחברת מחקר הטכנולוגיה גרטנר, מסכים איתו. "אם הייתם מגיעים לאתר עם שגיאות דקדוקיות בטקסט על המוצר ותהליך התשלום, הייתם מרגישים בנוח לעבוד איתם? יש תחושה שאולי זו הונאה".

הוא צופה צמיחה אצל חברות המפתחות אתרים רב-לשוניים, במיוחד בברזיל, רוסיה, הודו וסין (מדינות BRIC). "אם המידע לא מופיע בשפת האם שלהם, הלקוחות יעברו לאתר שבו הוא כן מופיע".

"אני אומר כבר שנים שאנשים לא קונים דברים שהם לא מבינים", אומר מייסד חברת הייעוץ והמחקר סנס אדוויזורי דון דה-פלמה. "גילינו מיד שלקוחות נוטים לבלות זמן רב יותר באתרים בשפת האם שלהם. זמן שווה להזדמנויות רבות יותר למכירה ללקוח, ושפה היא גורם חשוב בשמירה על נוכחות הלקוחות באתר". הדבר נכון לדבריו גם במדינות עם שיעור הבנה גבוה של אנגלית. "גילינו בשוודיה כי 80% מהלקוחות העסקיים מעדיפים לקנות בשפה שלהם. זו ההתנהגות שראינו אצל הצרכנים בכל מקום".

כריסטיאן ארנו, מייסד חברת התרגום לינגו24, דיבר גם על ההיבט התרבותי של התרגום. "תרגום האתר הוא רק חצי מהעבודה. העניין החשוב הוא זיהוי המונחים שאנשים מחפשים, כדי להגיע בעזרתם לראש התוצאות במנועי החיפוש. זה לא טריוויאלי. המונחים שאנשים מחפשים בצרפת או בכל מדינה אחרת לא יהיו תרגומים ישירים. טקסט שיווקי בהגדרה קשור לגורם המשותף בין הקורא לחברה, וזה אומר שימוש בכלים תרבותיים".

11:11

ביום ה' הייתי ב-11:11, ערב של 11 הרצאות, שאורכה של כל אחת מהן הוא 11 דקות (מזכיר קצת את פצ'ה קוצ'ה, למי שמכיר). אני לא אסקור את כל 11 ההרצאות, אלא רק את אלו שנוגעות בצורה זו או אחרת לשפה או להיבטים השונים של העבודה שלי כמתרגמת, גם אם הקשר לא ברור מאליו.

עודד עזר הוא גרפיקאי ששם לב שכל הפונטים שבהם אנחנו משתמשים כיום לקריאת טקסטים ארוכים עוצבו לפני עשרות שנים ויותר (פרנקריהל, הדסה), והוא החליט לעצב פונט חדש לקריאת טקסטים ארוכים. התוצאה היא פונט "רץ", ואת הסיפור על תהליך הפיתוח והעיצוב שלו תוכלו לקרוא בפוסט הזה בבלוג "סמליל".

סער אסטרייכר דיבר על יצירת מערכות אקולוגיות בנות קיימא, שגם יספקו מזון. התוצאה היא חורשי מאכל – סביבה דמוית ג'ונגל, שכל הצמחים בה ניתנים למאכל, וכבונוס היא גם תהיה בית גידול לבעלי חיים שונים. ישנם כבר חורשי מאכל במקומות שונים בעולם, ונראה שהשיטה בעלת פוטנציאל רב. "קיימוּת" (sustainability) היא מילה שאני נתקלת בה לא מעט בעבודה, אם בהקשר של דיווחים על טכנולוגיות ידידותיות לסביבה או למטרות שיווק, ומעניין לראות היבט נוסף של הרעיון, שלא קשור לסחר הוגן או לאנרגיה מתחדשת.

טל גוטמן השווה את האופן שבו פועל האינטרנט לדרך שבה הדואר עובר בדרכו מהשולח לנמען. הוא לא חידש לי הרבה, אבל לא מזיק אף פעם להבין איך עובד כלי שאנחנו משתמשים בו כל כך הרבה. אם אתם סקרנים ויש לכם 13 דקות פנויות, יש פה סרטון  בסגנון "החיים" על האופן שבו האינטרנט עובד (או יותר נכון, איך פרוטוקולי TCP/IP פועלים).

אורן צור הוא דוקטורנט לבלשנות חישובית, והוא סיפר על האלגוריתם לזיהוי סרקזם שהוא מפתח. עיקר ההרצאה עסקה בהגדרת הסרקזם והרעיון המתמטי המאוד-מאוד-בסיסי שמאחורי האלגוריתם. האלגוריתם נותן ציונים למשפטים ומחליט אם הם דומים יותר למשפטים סרקסטיים או לא-סרקסטיים שהוא מכיר כבר. לצערי, אולי מפאת קוצר הזמן, צור לא ציין אילו פרמטרים האלגוריתם מחפש ובאיזו שפה הוא עובד, אבל הוא ציין כי הוא לא מסתמך על אוצר מילים או מבנה דקדוקי.

ההרצאה האחרונה הייתה של ד"ר תמר עילם-גינדין, ועסקה באטימולוגיה עממית, כלומר ההסברים הרווחים למקורותיהן של מילים שונות, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם ההסברים המדעיים. אחת הדוגמאות שעילם-גינדין נתנה היא מקור שם החודש "מרחשוון", ואפשר לקרוא את ההסבר בבלוג שלה.