מילון הסלנג של עידן הג'אז

ה"פלאפריות" (Flappers), למי שלא מכיר, הן אותן בחורות משנות העשרים, שקיצרו את שערן, לבשו שמלות קצרות ורחבות, רקדו לצלילי מוזיקת ג'אז ועסקו בפעילויות שנחשבו לבלתי הולמות לנשים בתקופתן, כגון נהיגה ועישון.

דרך הבלוג "בוינג בוינג" הגעתי לאתר book flaps, שמצא מילון סלנג של התקופה במגזינים שנועדו לפלאפריות. הביטויים במילון מאוד ססגוניים וציוריים. למשל, Clothesline (חבל כביסה) הוא מי שמגלה את כל הסודות של השכונה (כנראה אלוזיה ל"לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ"), ואילו אדם המשגיח על זוג (כדי שהשניים לא יישארו לבדם) נקרא Fire Extinguiser (מטפה) או Alarm Clock (שעון מעורר).

ביטויים נוספים מהמילון:

  • Cellar Smeller (מרחרח מרתפי יין) – בחור שתמיד צץ כשיש אלכוהול בחינם.
  • Dropping the Pilot (להצניח את הטייס) – להתגרש.
  • Face Stretcher (מותחת פנים) – בתולה זקנה שמנסה להיראות צעירה מכפי גילה, הרבה לפני שניתוחים פלסטיים היו דבר שבשגרה.
  • Feathers (נוצות) – שיחה קלילה.
  • Flour Lover (חובבת קמח) – בחורה המפדרת את פניה בחופשיות רבה מדי.
  • Handcuff (אזיק) – טבעת אירוסין.
  • Hen Coop (לול תרנגולות) – מכון יופי.
  • Johnnie Walker (ג'וני ווקר, ג'וני ההולך) – בחור שלעולם אינו מזמין מונית.
  • Orchid (סחלב) – כל דבר יקר.
  • Show Case (תיבת תצוגה) – אשתו עדויית התכשיטים של גבר עשיר.
  • Static (סטטי) – שיחה חסרת כל משמעות.

אני תוהה עד כמה המילון משקף את השפה המדוברת של התקופה. אני זוכרת את מילוני הסלנג שהופיעו בעיתוני הנוער שקראתי בילדותי, שהיו בהם מילים מאוד נפוצות לצד מילים שלא נתקלתי בהן מעולם מחוץ לעיתון. אני מניחה שהרשימה כוללת ביטויים משני הסוגים, במיוחד שמופיע בה crasher (מי שמגיע למסיבה ללא הזמנה) שמשתמשים בו עד היום (למשל כאן). בכל מקרה, המילון עשוי לעזור מאוד לכל מי שמתרגם ספר/סרט על התקופה, אז לגזור ולשמור!

ואם יש לכם טעם לעוד, הנה עוד קצת מההוויי של עידן הג'אז והפלאפריות:

העברית של ההגדה

אתמול בערב, כשישבתי וקראתי בהגדה כמו כל עם ישראל, נזכרתי במאמר מאת מנחם צבי קדרי על השפעת ההגדה על העברית המודרנית, שפרסמה האקדמיה ללשון העברית לכבוד החג. חשבתם פעם בכמה ביטויים מההגדה אתם משתמשים ביומיום? הנה כמה דוגמאות:

  • לכרוך ביחד
  • כל דכפין
  • שאר ירקות
  • בכבודו ובעצמו
  • כל המרבה ל… הרי זה משובח
  • חֲסַל

יש גם ביטויים מההגדה שהיו יכולים להגיע ממקורות אחרים (התנ"ך, ספרות חז"ל, תפילות), ביניהם:

  • לצאת ברכוש גדול
  • עבודת פרך
  • תמרות עשן
  • על שום מה

חסר לי במאמר הביטוי "כזית". אמנם לפי ויקיפדיה מדובר במידת נפח מינימלית בהלכה, אבל לדעתי כיום רוב החילונים נתקלים בביטוי בעיקר בהגדה, לפחות הצעירים שבהם. מה דעתכם?

חג שמח!

הגרלה חדשה: מדבקות א"ב!

אולי כי עבר זמן מאז ההגרלה הראשונה, ואולי לכבוד הפוסט הקודם, שהיה הפוסט ה-100, הגיע הזמן להגרלה נוספת!

הפעם בהגרלה: 3 חוברות מקסימות של מדבקות בצורת אותיות הא"ב, כשבתוך כל אות מצויר משהו שמתחיל באותה אות:

כדי להשתתף בהגרלה, כל מה שצריך לעשות הוא לעשות "לייק" לתמונה של האלבום בעמוד של התרגומיה בפייסבוק, בקישור הזה.

ההגרלה תיערך ב-1 במאי, בעזרת אתר random.org. ההודעה על הזכייה תימסר לזוכים דרך הבלוג ובאמצעות פייסבוק. ההשתתפות אסורה על בני משפחה.

תרגום אנפלאגד*

בתקופה שלמדתי תרגום כבר היו לנו הרצאה על שימוש בגוגל והמלצות חמות למי שצריך להשלים ידע בהקלדה ובשימוש באופיס. בתור מי שמשתמשת במחשבים מגיל יחסית צעיר, שאלתי את עצמי איך מתרגמים יכלו לעבוד "פעם", בלי גוגל ובלי יכולת לערוך את הטקסט במעבד תמלילים (וכן, אני מודעת לכך שה"פעם" הזה לא כל כך רחוק…).

לכן קצת הופתעתי כשראיתי היום ב"הארץ" כתבה על טרנד חדש: חזרתה של מכונת הכתיבה. מסתבר שיש צעירים בארה"ב שהחליטו להתנתק מהמחשב/סמראטפון/טאבלט שלהם ולהתחיל לכתוב במכונת כתיבה. הם יושבים ביחד ומתקתקים במרץ, ומשווים את הדגמים שהשיגו כאילו היו הגאדג'ט הכי עדכני. בדיקה קצרה באייביי מראה שמחירי מכונות הכתיבה שם מתחילים ב-14 דולר ומגיעים לאלף דולר ויותר.

אמנם כשהייתי קטנה נהניתי לשחק במכונת הכתיבה של סבא שלי, אבל אני חושדת שמדובר יותר בקסם הטמון ב"דברים של גדולים". אז מה פשר החזרה למכונות כתיבה?

כפי שמסבירים זאת המרואיינים בכתבה, מכונות הכתיבה מאפשרות להם להתנתק מכל הסחות הדעת במחשב (אימייל, רשתות חברתיות, חדשות וכו') ולהתרכז בכתיבה עצמה.  אחת המרואיינות אומרת: "כשעובדים על מחשב מקלידים הרבה יותר מהר משחושבים. במכונת כתיבה, אתה צריך לחשוב". בחור אחר אומר, "אם אני במחשב, אין שום סיכוי שאתרכז בכתיבה בלבד. אני בודק אימיילים, טוויטר". כשהוא משתמש במכונת כתיבה, הוא אומר, "אני יכול להתיישב ולדעת שאני כותב".

מעניין שאין בכתבה התייחסות לנוחות שבעריכת הטקסט על המחשב. האם לדעתכם הריכוז בטקסט מצדיק את חוסר הנוחות שבכתיבה במכונת כתיבה? האם זה פיתרון לדור שמתקשה להתרכז, או שזו פשוט התלהבות מדברים של "פעם", שחלקם כבר לא מכירים?

ומה חלקכם זוכרים מהתרגום בתקופות שלפני גוגל/האינטרנט/המחשב? איך הוא בהשוואה לעבודה כיום?

* אנפלאגד (unplugged) – הופעה אקוסטית, שבה לא נעשה שימוש בכלי נגינה חשמליים.

** עדכון: כמעט שכחתי את זה: