אני זוכרת במעומעם פוסטר של כל האותיות באנגלית ומילים שמתחילות בכל אחת מהן, שהיה תלוי אצלי בחדר כשהייתי קטנה. היה לי גם משחק זיכרון אהוב מאוד שבו מתאימים אות למילה שמתחילה בה. אולי זו אחת הסיבות שהתלהבתי כשגיליתי את הפוסטר הזה, שבו לכל אות מותאמת מילה בלתי-ניתנת-לתרגום שמתחילה בה (וההגדרה של המילה), של המאיירת פוקסיה מקארי:

והנה אות לדוגמה, של מילה שמאוד מצאה חן בעיניי:

ניתן לצפות בתמונות של כל האותיות כאן. אפשר גם לקנות גם פוסטר של כל האותיות כאן, ולדעתי אפשר להוסיף אותו לרשימת המתנות למתרגמים מתחילים (וגם מתרגמים ותיקים ישמחו לקבל אותו. זה לא רמז).

מי שעוקב אחרי התרגומיה גם בפייסבוק קיבל רשימה של 25 מילים בלתי-תרגימות שכאלה. מכירים עוד מילים שימושיות שלא קיימות בעברית או באנגלית?

היום, ה-31 באוגוסט, חל בלוג דיי (Blog Day, יום הבלוגים), שהוא יום שבו כל בלוגר מוזמן לפרסם את חמשת הבלוגים האהובים עליו. היה לי קשה לבחור, וניסיתי להתמקד בבלוגים שמתעדכנים באופן קבוע (גם אם לעתים רחוקות יחסית) ושנותנים לי חומר למחשבה.

• בלוגלובלי (אינגה מיכאלי) –  אינגה כותבת על הנושאים שמעניינים אותה, תרגום וטיולים. הבלוג שלה תמיד כולל חומרים מעניינים ומעורר חשק לנסוע למחוזות רחוקים.
• Translatable But Debatable  (מארק לוינסון) –  מדי חודש מארק בוחר מילה בעברית שאין לה תרגום מדויק לאנגלית ודן באפשרויות התרגום שלה. הדיון מעניין וגם תורם למי שמתרגם בכיוון ההפוך, כמוני. הקוראים גם מוזמנים להציע מילים לדיון.
• נקודת ראות (הדר פרי) –  מדי כמה שבועות הדר מפרסמת הסבר קצר ותמציתי עם דוגמאות מהמקורות על ביטוי או נושא נקודתי כלשהו בעברית ומשרשת טעויות נפוצות.
• Thoughts on Translation (קורין מקיי) – כבר סיפרתי לכם על הספר המוצלח של קורין, How To Succeed as a Freelance Translator, אז לא תופתעו שאני עוקבת אחר הבלוג שלה (שדרכו גם שמעתי על הספר, מן הסתם). קורין חולקת מניסיונה עם הקוראים ומפרסמת סדנאות שהיא מעבירה, חלקן ברשת.
• Bakerella  (אנג'י דאדלי) –  ולמשהו שלא קשור לתרגום ושפות: אנג'י המכונה בייקרלה מכינה מאפים יפהפיים, ובמיוחד Cake Pops, כדורי עוגה על מקל בצורות שונות ומקסימות, ובעקבות ההצלחה של הבלוג היא גם הוציאה ספר. גם אם אתם לא מתכוונים לאפות כלום, כיף להסתכל בתמונות (ואולי לשלוח לינק למי שכן מוכן לאפות…).

לקריאה נוספת

• 9 טיפים להפצת הבלוג ברשתות החברתיות – ריקי כהן, סלונה

אחרי זמן רב שגלגלתי את הרעיון בראש, פתחתי היום בלוג בשם בּוֹבֶּע מַיסֶעס.

הבלוג נועד ללקט ולרכז את כל הביטויים הססגוניים שהסבים והסבתות ו/או ההורים שלנו הביאו איתם מהתפוצות, בכל השפות השונות.

אתם מוזמנים להיכנס לבלוג ולהציע את המילים הזכורות לכם מהמשפחה שלכם.

כמו שכבר ציינתי, בתחילת מאי ביקרתי בטוסקנה (היה נפלא, כמובן). המתרגמת אינגה מיכאלי, בעלת הבלוג "בלוגלובלי" שעוסק בתרגום ובתיירות, הציעה לי להתארח אצלה בבלוג עם המלצות על טוסקנה, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. זה הפוסט האורח הראשון שכתבתי אי פעם, ואני מקווה לשתף אתכם בפוסטים אורחים נוספים שלי בעתיד.

אם כבר בטוסקנה עסקינן, רציתי לשתף אתכם בהרהור שהיה לי במוזיאון האופיצי בפירנצה, בתערוכה של שטיחי קיר משוחזרים: יש קווי דמיון מסוימים בין רסטורטורים ולמתרגמים (ספרות ובכלל): שניהם לומדים להכיר את היצירה לעומק, על כל פרט ופרט שבה; שניהם צריכים מיומנות מקצועית ואמנותית גבוהה; שניהם לא יוצרים יצירה משלהם מאפס, אבל מכניסים מעצמם לעבודה; ושניהם מעניקים לקהלים חדשים נגישות ליצירות מתקופות וממקומות אחרים. מה דעתכם?

ב"טיים" התפרסמו כמה מהמילים החדשות שהצטרפו למילוני אוקספורד המקוונים. הנה מבחר:

• ridic – מגוחך, קיצור של ridiculous.
• ethical hacker – מי שפורץ למחשבים כדי לבדוק עד כמה היא מאובטחת ולא בזדון.
• muahahaha – תעתוק של צחוק זדוני כזה:

• lolz – ביטוי צחוק או הנאה. משמש בעיקר בכתיבה באינטרנט.
• Wikipedian – אדם שכותב ערכים בוויקיפדיה, לרוב באופן קבוע.
• inbox – כפועל הכוונה היא שליחת הודעה אישית ברשת חברתית או בפורום (בניגוד לפרסום מסר הנראה לעיני כול).
• UI – ממשק משתמש קיצור של user interface.
• photobombing – הריסת תמונה באמצעות כניסה ל"פריים" בעת הצילום, בכוונה או בשוגג, כמו בתמונות האלה:

 

*** עדכון (24.8.12):  הרשימה המלאה התפרסמה בבלוג של מילוני אוקספורד.

לקריאה נוספת

• OMG! ♥ ו-LOL נכנסו למילון אוקספורד

לאט לאט, בלי ששמתם לב, לוח האירועים של התרגומיה התמלא קצת. תוכלו למצוא שם, בין היתר, סדנת תרגום פנטסטית שתעביר ענבל שגיב-נקדימון ב-23 באוגוסט בכנס מיתופיה במודיעין, או סדרת הרצאות על שפה ומוח באוניברסיטת תל אביב שתחל באוקטובר.

בנוסף, באוקטובר תיפתח במכון הצרפתי סדנת תרגום ספרות צרפתית לעברית עם אירית עקרבי. טרם פורסם תאריך (ולכן היא לא מופיעה בלוח האירועים), אך היא תיערך בימי שני בשעות 18:00-19:30. השתתפתי בסדנה בשנה שעברה, והיא מומלצת מאוד.

אם ידוע לכם על אירועים נוספים הקשורים לתרגום ולשפות, אתם מזומנים ליצור עמי קשר ואפרסם אותם.

בלימודי התרגום שלי כתבתי יחד עם חברותיי מיה בנסקי וסהר קלאר (אז סהר יעקובי) עבודה על נורמות של תרגום פרוזה יפנית לעברית, במסגרת קורס של פרופ' ניצה בן ארי.

גרסה מקוצרת של העבודה התפרסמה בגיליון 2012 של "תרגימא", כתב העת של אגודת המתרגמים בישראל, שיצא לרגל הכנס האחרון של האגודה.

אתם מוזמנים להיכנס לגיליון כאן ולקרוא את המאמר שלנו ואת יתר המאמרים שפורסמו.

הזכרתי בעבר את חשיבותו של התרגום הקהילתי, המסייע לאנשים שלא דוברים את שפת הממסד לעמוד מולו, לעתים ברגעים מאוד פגיעים (למשל בבית החולים או במערכת המשפט). חשבתם פעם מה קורה במצב כזה למי שבכלל לא יכול לדבר, באף שפה?

קיבלתי את התשובה לשאלה (שיש לציין שלא חשבתי עליה מעולם) לפני כחודש, שתרגמתי בכנס של אגודת אייזק ישראל. תחום העיסוק של אייזק ישראל הוא תקשורת תומכת חליפית (תת"ח, ובאנגלית Augmentative and Alternative Communication או AAC): במילים פשוטות, מדובר  באמצעי ביטוי חליפיים לאנשים שלא מסוגלים לדבר מסיבה כלשהי, החל מסימנים, דרך לוחות עם ציורים ועד למכשירים מתוחכמים יותר. כשאני שומעת את ההרצאות באייזק, אני נפעמת מעבודת הקודש שעושים בארגון.

בכנס הרצה ג'ון קוסטלו מבית החולים לילדים בבוסטון, ואחת ההרצאות המרתקות שלו עסקה בשימוש בתת"ח במחלקת טיפול נמרץ. המטופלים במחלקת טיפול נמרץ עוברים לעתים טיפולים (למשל פיום קנה) המונעים מהם באופן זמני לדבר. תארו לעצמכם שאתם מתעוררים מניתוח, מטושטשים, ואתם לא מסוגלים לדבר ולהעביר לסביבה מידע על התחושות שלכם. אין ספק שזו חוויה מלחיצה. אספקת אמצעי תת"ח לחולים במסגרת ההכנה לניתוח מאפשרת להם לתקשר בקלות עם סביבתם ובכך לחוש יותר בשליטה, להיות רגועים יותר (ועל כן אף להפחית לעתים את הצורך בתרופות) ולקחת חלק פעיל בטיפול.

מטופלים אחרים עשויים להגיע למחלקת טיפול נמרץ כשהם כבר פגיעים תקשורתית (מונח שטבע קוסטלו), כלומר היכולת שלהם לתקשר עם סביבתם נפגעה, במישור הפלט ו/או הקלט. הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות, בין אם עצם הבעיה שהובילה אותם לבית החולים, או מצב שהחל קודם לכן (ליקויים קוגניטיביים, ליקויים מוטוריים, חוסר יכולת להפיק דיבור וכו'). גם במצבים אלה יש חשיבות לסיוע למטופל בתקשורת עם סביבתו.

כאן תוכלו לצפות בהרצאה קצרה של קוסטלו, שבה הוא מתאר מקרה מבחן של ילד מטופל שגם הוא ומשפחתו אינם דוברי אנגלית ושגם עבר הליך רפואי שמנע ממנו לדבר:

כעת מקדמים בארה"ב תקן שלפיו בתי החולים ייאלצו להחזיק בקלינאי תקשורת במחלקת הטיפול הנמרץ. אני מקווה שהתקינה הזו תגיע גם לארץ.

לקריאה נוספת:

• Communication vulnerable patients in the pediatric ICU: Enhancing care through augmentative and alternative communication – John Costello, Lance Patak and Jennifer Pritchard
• AAC Intervention in the Intensive Care Unit: The Children's Hospital Boston Model – John Costello

לפני כמה חודשים קראתי את הספר הנפלא "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" (מאת יונס יונסון, תרגום: רות שפירא). עטיפת הספר היא חיננית ומלאת הומור, ולכן אני יכולה לתאר לעצמי שרובכם הרמתם אותו בחנות הספרים וקראתם את התקציר:

כשביקרתי באיטליה לפני כחודשיים, ראיתי בסופרמרקט את הספר, שמן הסתם תפס לי את העין:

פרט לשפה השונה, שמתם לב להבדל? ראש הארנב במהדורה העברית הפך לראש חזיר במהדורה האיטלקית, וגם כיוון התמונה השתנה. בדקתי איך העטיפה נראית במהדורות בשפות אחרות, והמהדורה היחידה שמצאתי שהשתמשה בתמונה הזו במלואה היא הצרפתית:

גם כאן מופיע החזיר. אז מה קרה? כשמשווקים מוצר במדינה מסוימת, מנסים להתאים אותו לתרבות המקומית. כנראה במקרה הזה ההתאמה היא לתרבות היהודית, מה שנקרא "גיור" – ככל הנראה החזיר הפך לשפן כדי לא לפגוע ברגשותיהם של אנשים שחושבים שחזיר הוא בעל חיים טמא, וכיוון התמונה השתנה כדי להתאים לכיוון הקריאה השונה. אני תוהה אם העטיפה עוצבה במיוחד לישראל, או גם מתוך מחשבה על קהל הקוראים המוסלמי. ניסיתי לחפש תמונה של המהדורה הערבית של הספר (אני לא בטוחה שהיא קיימת) והעליתי חרס בידי. מישהו מדוברי הערבית בקהל רוצה לחקור את הנושא?

לקריאה נוספת

• סיפור של צעצוע – משחק מילים