כשמקלידים את רצף האותיות "לתר", גוגל טרנסלייט חושב שמדובר ב"לרנר":

* תודה לערן

בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב מעדכנים ש-3.5 מיליון ספרים אלקטרוניים יהיו זמינים להורדה בחינם עד ה-4 באוגוסט לרגל יריד הספרים האלקטרוניים העולמי.

רשימת אוספי הספרים המלאה נמצאת כאן, ומנגנון החיפוש נמצא כאן.

ניצלתי את ההזדמנות לחפש מילונים, ונראה שרובם הם סריקות של ספרים ישנים. המילונים במאגר יכולים להיות שימושיים מתישהו, אם כי בעת הצורך ככל הנראה החיפוש יהיה בגוגל או בוויקיפדיה:

(המילונים הם קבצי pdf די גדולים, אז ייקח להם זמן לעלות)

• מילון מונחים בודהיסטיים
• מילון ביטויים צרפתי-צרפתי-אנגלי
• מילון מיתולוגיות – כולל מונחים גם מהמיתוסים של הודו ואירלנד, בין היתר, ולא רק של יוון ורומא
• מילון של שפתו של שייקספיר
• מילון סקוטית מ-1888
• מילון מונחים צבאיים מ-1918
• מילון לבוני מכוניות משנת 1879, כולל שרטוטים
• מילון מונחי רכב מ-1912
• מילון חרוזים באנגלית
• מילון של הכנסייה מ-1890

יש גם מילונים של שפות הודיות שונות, סינית, דנית  ומילון גרמני מסחרי, בין היתר.

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום שמתי לב שאנשים רבים לא מודעים להבדל בין תרגום ומתורגמנות, ולפעמים הם גם חושבים ששתי המילים נרדפות. ההבדל הוא שתרגום הוא לטקסטים, ואילו מתורגמנות נעשית בעל פה, במקביל לדובר (סימולטני) או מיד אחריו (עוקב). למתרגם יש אפשרות להיעזר במקורות שונים וללטש את הטקסט, ואילו המתורגמן מוסר את התרגום בעל פה, כך שאין לו אפשרות לתקן את דבריו. אמנם הוא מתכונן מראש ולומד את הנושא המתורגם, אך תוך כדי עבודה אין לו אפשרות להשתמש בספרי עזר.

בשבוע שעבר עסקתי בבן כלאיים של השניים: תרגום הרצאות סימולטני בהקלדה. תרגמתי את דברי המרצה בכתב (באמצעות וורד) במקביל להרצאה, והתרגום הוקרן בזמן אמת על מסך לצד המצגת כמו כתוביות. התכוננתי מראש, אך כמובן לא הייתה לי אפשרות להשתמש בחומרי עזר בעת התרגום עצמו. בתמונה אפשר לראות את המחשב שעבדתי עליו ואת המסך שעליו הוקרן התרגום, וכן את המסך שעליו הוקרנה המצגת:

לשיטה הזו יש כמה יתרונות:

• הקהל יכול לבחור באיזו מידה להיעזר בתרגום, והקשב לא נחלק בין שני דוברים. כיוון שהתרגום משמש ככתוביות להרצאה, הוא אף מסייע לקשב של הנוכחים, שמרגישים ביטחון רב יותר כשהם לא צריכים להתאמץ ולהבין כל מילה.
• כיוון שהתרגום נעשה בעזרת וורד, ניתן לשמור אותו בסוף ההרצאה כקובץ doc רגיל ולהשתמש בו לצרכים שונים.
• למתרגם יש אפשרות לתקן את המשפט או שני המשפטים האחרונים, אם יש בכך צורך. לדוגמה, בהרצאה שתרגמתי המרצה אמרה "building… a road". בהתחלה תרגמתי זאת כ"בונה", אך כששמעתי את המשך המשפט תיקנתי ל"סולל כביש".

מורים והורים בלבנון מוטרדים מכך שיותר ויותר צעירים כבר לא מדברים ערבית כראוי, אף שנולדו וגדלו במדינה, מדווח ה-BBC. רבים מהם יקדמו בברכה קמפיין לשימור הערבית בלבנון, תחת הכותרת "אתם מדברים מהמזרח, והוא עונה מהמערב", שהשיק ארגון "פעל אמר" (לפעול עכשיו).

"המטרה שלנו היא לקשר את השפה הערבית לאמנות ולתרבות המודרנית ולשים קץ לתפיסה הרווחת בקרב צעירים שהשפה הרשמית מיושנת ומשעממת", אומרת סוזן טלהוק, נשיאת פעל אמר. "אנחנו לא נלחמים בשפות אחרות, אלא מקדמים את השימוש בערבית בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם".

רוב הלבנונים מדברים צרפתית, ירושה של השלטון הקולוניאלי הצרפתי, והדור הצעיר נוטה לכיוון האנגלית. יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לבתי ספר צרפתיים, בריטיים או אמריקאיים, בתקווה שהדבר יסייע להם למצוא עבודה ולהבטיח את עתידם. חלקם אף מדברים עם ילדיהם בבית בצרפתית או באנגלית. הבעיה קיימת בחלקים נוספים של העולם הערבי שבהם נפוצים בתי ספר זרים – איחוד האמירויות, ירדן, מצרים ורוב מדינות צפון אפריקה.

"עצוב שבדור שלנו אף אחד לא מדבר ערבית כמו שצריך", אומרת לארה טראד, תלמידה בת 16 מאחד מבתי הספר הצרפתיים הרבים במדינה. "חבל מאוד שההורים שלי לא הקדישו יותר תשומת לב לפיתוח הערבית שלי. כבר מאוחר מדי בשבילי, אבל אולי אפשר לעשות משהו למען התלמידים הצעירים יותר במדינה".

יש גם הבדל בין הערבית הספרותית לערבית הלבנונית המדוברת. כמעט ולא נעשה שימוש בשפה הספרותית בשיחה, אלא רק בחדשות, בנאומים רשמיים ובחלק מתוכניות הטלוויזיה. כתוצאה מכך לבנונים צעירים רבים מתקשים במיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיות בערבית, ולא נדיר שתלמידים בגילאי 16 או 17 ידברו ערבית משובשת.

קמפיין השפה של פעל אמר בלבנון הוא חלק מהמאמצים המתמשכים לקידום השפה והתרבות הערבית בקרב הנוער הלבנוני. הקבוצה עורכת סדנאות בבתי ספר ואוניברסיטאות להגברת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות ההגנה על שפת האם שלהם, בתקווה שהגנת השפה הערבית בלבנון תוביל להגנת הזהות והמורשת של המדינה.

** עדכון: גם ב"הארץ" פרסמו כתבה בנושא.

הבלוג TechCrunch מדווח על טעות תרגום של Google Translate: את המשפט "call us for free" ("התקשרו אלינו בחינם") הוא מתרגם לאיטלקית כ"Telefonare gratis con Skype", שפירושו "להתקשר בחינם עם סקייפ".

אחרי שבפוסט הקודם תהיתי מה היה מצב תרגום המכונה בשנות השישים, במקרה מצאתי ציר זמן של תולדות תרגום המכונה שפרסם מגזין "וויירד". ציר הזמן הוא מארכיון המגזין ולהערכתי הוא חובר בין השנים 2000 ל-2003, כך שכל מה שאירע מאז הוא בגדר השערה של המחברים.

האירועים המרכזיים שהיו בשנים 1949-1969:

1949 – וורן וויבר, מנהל יחידת מדעי הטבע של קרן רוקפלר, מנסח מסמך על עתיד תרגום המכונה.

1952 – יהושע בר-הלל, חוקר תרגום המכונה הראשון המועסק במשרה מלאה ב-MIT, מארגן את הכנס הראשון לתרגום מכונה.

1954 – ההדגמה הפומבית הראשונה של תרגום מכונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון: 49 משפטים ברוסית מתורגמים לאנגלית בעזרת מילון בן 250 מילה ושישה חוקי דקדוק.

1960 – בר-הלל מפרסם דו"ח שבו טען כי לא ייתכנו מערכות תרגום אוטומטיות ומדויקות לחלוטין.

1964 – האקדמיה הלאומית למדעים מקימה את ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי (Alpac) כדי לחקור את  האפשרות לממש את חזון תרגום המכונה.

1966 – ועדת הייעוץ לעיבוד שפה אוטומטי מפרסמת דו"ח שבו הסיקה כי שנים של מחקר בתחום תרגום המכונה לא הניבו תוצאות שימושיות. כתוצאה מהדו"ח נפסק המימון הפדרלי למחקר ופיתוח תרגום מכונה.

1968 – פיטר טומה, לשעבר בלשן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, פותח את אחת מחברות תרגום המכונה הראשונות – Language Automated Translation System and Electronic Communications (Latsec).

1969 – במידלטאון שבניו יורק צ'רלס ביירן וברנרד סקוט מקימים את חברת לוגוס לפיתוח מערכות תרגום מכונה.

ההתפתחות המשמעותית הבאה בתחום הייתה ב-1983, אז פותחה מערכת תרגום המכונה הראשונה למיקרו-מחשב, ALPS (ר"ת באנגלית של "מערכת עיבוד שפה אוטומטי").

בסרטון משנת 1968 אברהם שלונסקי מביע את דעתו על תרגום מכונה:

מעניין אילו כלים היו קיימים אז לתרגום מכונה, אם בכלל.

*תודה לרוחי אביטל על הלינק.

חומרי הלימוד בית הספר לשפות של המכון האמריקאי לשירות חוץ (FSI), המכשיר דיפלומטים ונציגים ממשלתיים, נגישים כעת  באתר הזה, לפי דיווח הבלוג Lifehacker*. באתר ספרי לימוד וקבצי שמע ב-41 שפות שונות.

האתר אינו אתר ממשלתי רשמי, והוא כולל חומרים שפותחו לפני 1989 וזמינים כעת לציבור. כדאי לציין בהקשר זה, שמטבע הדברים חלק מהטקסטים הנלמדים עשויים להיות קצת מיושנים או להישמע בלתי טבעיים, לפחות לפי הספר ללימוד עברית, שנכתב בשנת 1965 (הספר נמצא כאן, וייקחו כמה דקות עד שהוא יעלה). למשל, בפרק 29 יש ביקור בסנדלרייה, שבה התשלום הוא בלירות. הדיאלוג הבא, מפרק אחר, ממחיש את הסגנון הלשוני המיושן והבלתי טבעי, אם כי ניתן לייחס זאת גם לז'אנר השיחונים, שנוטים להישמע מאולצים.

מר וויליאמס: מה זה הרעש הזה ברחוב?

מר כרמי: זו עדלאידע. חג פורים היום.

מר וויליאמס: מה זה חג פורים? איזה חג זה?

מר כרמי: חג פורים הוא החג השמח ביותר ובמיוחד לילדים.

מר וויליאמס: למה דווקא לילדים?

מר כרמי: מתחפשים, הולכים לנשפים ואוכלים אזני המן.

מר וויליאמס: ראיתי הבוקר ילדים לבושים מסכות ולא ידעתי מדוע.

מר כרמי: מר וויליאמס, הבט על התערוכה.

מר וויליאמס: מעניין מאד. ראה את הבובות היפות. מעולם לא ראיתי תהלוכה כזו.

* שמעתי על האתר לראשונה דרך ניימן 3.0.