ראיון עם ג'יי רובין, המתרגם של הרוקי מורקמי לאנגלית

ה"אסאהי שימבון" ראיין את ג'יי רובין, המתרגם הקבוע של הרוקי מורקמי לאנגלית, המתרגם כעת את ספרו החדש של מורקמי, 1Q84. מורקמי הוא אחד הסופרים האהובים עליי, ולכו תרגמתי את החלקים מהראיון העוסקים בתרגום:

מתי קראת לראשונה את מורקמי, ומה היה הרושם הראשוני שלך?

קראתי אותו לראשונה ב-1989, כשמו"ל אמריקאי ביקש ממני חוות דעת על "ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם". אהבתי את הספר והתחלתי אז לקרוא את מורקמי כמעט באופן בלעדי ב-10 השנים הבאות לפחות.

מה משך אותך למורקמי כמתרגם?

הסיפורים הקצרים שלו מצאו חן בעיניי במיוחד, אז חיפשתי את פרטי ההתקשרות שלו וכתבתי לו מכתב שבו הצגתי את עצמי כמתרגם של נצומה סוסקי וביקשתי רשות לתרגם את "המקרה השני של תקיפת מאפיה", "הפיל נעלם" וכמה יצירות נוספות.

כמה חודשים לאחר מכן התרגום הראשון שלי התפרסם במגזין "פלייבוי", שינוי משמעותי מכתבי עת אקדמיים כמו כתב העת של הרווארד ללימודים אסיאתיים.

כשעולות לך שאלות בנוגע לתרגום, איך אתה פונה אליו? תוכל לתת לנו דוגמה לשאלות?

הייתי שולח דוא"ל לו או לעורך שלו בהוצאת שינצ'ושה. נעים להתכתב איתו בדוא"ל. ניתן לפרש קטעים רבים ב-"1Q84"  בגוף ראשון או בגוף שלישי, ושאלתי אותו מה הוא מעדיף במקרים מסוימים. בדרך כלל הוא אומר לי לעשות את מה שעובד הכי טוב באנגלית.

מהם הקשיים המרכזיים בתרגום היצירות של מורקמי בהשוואה ליצירות של סוסקי ושל סופרים אחרים שתרגמת?

כיוון שהסגנון של מורקמי מושפע כל כך מהידע הרב שלו באנגלית, הרבה יותר קל לתרגם אותו "חזרה" לאנגלית בהשוואה לסופרים אחרים שתרגמתי. גם הסגנון של סוסקי מושפע מאנגלית, אבל הוא מאפשר גם לידע הנרחב שלו בקלאסיקות הסיניות לבוא לידי ביטוי.

אקוטאגאווה ריונוסקה מנסה לעתים קרובות לחקות יפנית קלאסית או יפנית של ימי הביניים. כמעט ויתרתי על תרגום "ד"ר אוגאטה ריוסאי: מזכר" שלו כיוון שחלק ניכר מהעניין בשפה הוא השימוש בסגנון תיעודי מימי הביניים הנקרא "סוֹרוֹבּוּן", שאין לו מקבילה אנגלית. בסופו של דבר, כיוון שחשבתי שכדאי מאוד לתרגם את הסיפור, החלטתי להקריב את הפן הסגנוני הזה ובחרתי בסגנון רשמי יותר, בדומה למסמך רשמי.

אצל מורקמי אין בעיות כאלה. הוא משתמש לא מעט בסגנון עיתונאי כשהוא לכאורה מצטט מכתבות בעיתון, אבל אלה המקרים הכי קיצוניים. כיוון שהסגנון של מורקמי פשוט באופן כללי, האתגר הוא לכתוב משפטים פשוטים באנגלית שעדיין יש להם מקצב ושלא נשמעים שטוחים או משעממים.

מורקמי לפעמים משלב ביטויים אנגליים בכתיבה שלו. איך הם משתלבים בתרגום שלך? לדוגמא, ב"קורות הציפור המכנית", הוא משתמש בביטוי "'קוג'ינטקי ני טוראנאידה קורה" (個人的にとらないでくれ), שברור שמקורו ב"Don't take it personally", "אל תיקח את זה באופן אישי".

הבעיה היא לתרגם את הביטויים "חזרה" לאנגלית שנשמעת יוצאת דופן כמו היפנית, אבל לאחרונה אני מתעצל ובוחר בביטוי האנגלי "המקורי". במקרה זה הרוח המערבית, ה"באטאקוסאסה", של הסגנון של מורקמי נעלמת. סליחה.

ספר לנו על תהליך התרגום. האם אתה קורא את הסיפור מתחילתו ועד סופו לפני שאתה ניגש למלאכת התרגום?

כן, אני תמיד קורא קודם את היצירה, במקרה שיש בה ביטויים חשובים שיש לטפל בהם בצורה מסוימת מההתחלה. אני קם מוקדם בבוקר ועובד עד שהמוח שלי הופך לטופו, בדרך כלל בסביבות 11:30 בבוקר. המוח שלי לא שימושי במיוחד בשאר היום.

מורקמי נחשב למועמד לפרס נובל לספרות מזה שנים רבות. מה לדעתך הסיכוי שיזכה בו ביום מן הימים?

אני לא יכול לחשוב על סופר יפני אחר שיקבל אותו לפני מורקמי. זה רק עניין של זמן.

חנות הספרים היידית האחרונה בניו יורק נסגרת

כתבת וידאו של ה-BBC מציגה את היי וולף, הבעלים של חנות הספרים היידית החילונית האחרונה בניו יורק, העומדת בפני סגירה.  וולף נאבק לשמר את החנות ואת השפה, שלדבריו אינה מתה ואינה גוססת.

ניתן לצפות בכתבה כאן.

רשמים לשוניים מבודפשט

בסוף השבוע האחרון ביקרתי בבודפשט. אחד הדברים הראשונים שנתקלתי בהם בנמל התעופה הוא העיתון הבא:

(itthon פירושו "בית" או "הביתה" בהונגרית, למיטב הבנתי).

כשכבר יצאתי מנמל התעופה שמתי לב שבשלטים רבים מופיעים ביטויים באנגלית, ובהמשך צילמתי כמה ברחובות העיר:

כפי שניתן לראות, הכיתוב פה באנגלית קלוקלת

מעניין לראות עד כמה ביטויים אנגליים התבססו בהונגריה, כיוון שרק בעשרים השנה האחרונות, עם עליית הדמוקרטיה, החלו ההונגרים ללמוד אנגלית וגרמנית. (השפה הזרה העיקרית שנלמדה במדינה עד אז, לאורך תקופת המלחמה הקרה, הייתה כמובן רוסית.)

דבר נוסף שלא יכולתי שלא לשים לב אליו הוא תרגומים גרועים בטקסטים התיירותיים שקראתי. התופעה לא ייחודית להונגריה, מן הסתם, והיא מפריעה לי בכל מקום שבו אני נתקלת בה. אתרים תיירותיים ועסקים יכולים להשקיע הרבה כסף בפיתוח ובשיווק, אבל לא משקיעים בתרגום ובעריכת הטקסטים שלהם, אפילו שהם אספקט נוסף של השיווק.

 

העמוד הראשון בחוברת של הלבירינת של טירת בודה

 

מתוך תפריט מסעדה, דווקא לא תיירותית (איכות הצילום בינונית)

 

מהתפריט של אותה מסעדה

שלט של מסעדה ברחוב הקניות Vaci Utca

כשיצאתי מהונגריה ראיתי בחנות בנמל התעופה חולצה לילדים שמאוד מצאה חן בעיניי:

אז אם תהיתם איך עושה פרה או חתול בהונגרית, אתם יכולים לישון בשקט. ואם אתם תוהים איזה קולות יש לבעלי חיים אחרים בהונגרית, או בשפות אחרות, אתם יכולים לבקר באתר הזה.

מכירת ספרים בנושא מזרח אסיה באוניברסיטת ירושלים

מחר ומחרתיים (יום ראשון ושני) תתקיים מכירת ספרים מוזלים בנושא מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השעות 10:30-14:00 בכניסה לגוש 4 רוח – קרוב ליציאה לדשא ליד המעלית.

יימכרו ספרים מז'אנרים שונים מהוצאות האוניברסיטה העברית, ביאליק, עם עובד, מטר וסער.

שפה בלתי מוכרת התגלתה בהודו

AP מדווחים כי חוקרים גילו שפה "נסתרת" שלה כאלף דוברים בלבד בקצה הצפון-מזרחי של הודו. החוקרים חשבו בהתחלה כי הם מתעדים את שפת תרבות ה"אקא", שלמרגלות ההימליה, אך הם גילו אוצר מילים ומבנה דקדוקי שונה לחלוטין. אפילו דוברי השפה, ששמה קוֹרוֹ, לא ידעו שהם דוברים שפה שונה, אמר הבלשן ק. דייויד האריסון.

מבחינה תרבותית, דוברי הקורו הם חלק מקהילת אקא במדינת ארונצ'אל פראדש, והאריסון, מרצה לבלשנות בסורתמור קולג'. אמר ששתי הקבוצות החשיבו את הקורו לדיאלקט של אקא.

עם זאת, החוקרים שחקרו את שתי הקבוצות גילו שהן משתמשות במילים שונות לציון חלקי הגוף, מספרים ורעיונות אחרים, מה שלדברי האריסון מבסס את היות הקורו שפה נפרדת.

"קורו שונה למדי משפת אקא", אמר גרגורי אנדרסון, מנהל מכון הלשונות החיות לשפות נכחדות. "כשהגענו לשם אמרו לנו שמדובר בדיאלקט של אקא, אך למעשה זו שפה אחות רחוקה".

אנשי אקא חיים בכפרים קטנים ליד הגבול עם סין, טיבט ומיאנמר. הם מתפרנסים מציד ודיג ולובשים בגדים מעוטרים מבדים שנארגו ביד. השפות שלהם לא היו ידועות, אף  שגילו אותם כבר במאה ה-19.

הפינה הצפון-מזרחית של הודו ידועה במגוון השפות שבה, וכשהחוקרים תיעדו חלק מהשפות שבאזור הם נתקלו בקורו, במסגרת מחקר שהחל ב-2008.  תזמון התגלית היה קריטי: "גילינו משהו שהלך ונעלם. אם היינו מחכים עוד 10 שנים, אולי לא היינו נתקלים במספר כזה של דוברים", אמר אנדרסון.

"מעת לעת שמים לב" לשפות בלתי-מתועדות, אמר האריסון, כך שתגלית כזו אינה נדירה. עם זאת, בלשנים מעריכים כי מדי שבועיים "מתה" שפה יחד עם הדובר האחרון שלה.

ישנן 6,910 שפות מתועדות בעולם, כולל קורו, לדברי האריסון, אך מדובר בהערכה שעשויה להשתנות. שפות רבות נחשבות לנכחדות, כולל קורו, כיוון שהצעירים נוטים לעבור לשפות הדומיננטיות באזור מגוריהם.

Funny Translator – תרגום מכונה

Funny Translator הוא אתר שנועד להמחיש את הבעייתיות שבתרגום המכונה. מקלידים טקסט קצר והאתר מתרגם את אותו לסירוגין לשפות שונות ובחזרה לאנגלית. הטקסט שמתקבל בסוף לעתים שונה לחלוטין מהמשפט המקורי, ואפשר לקרוא תרגומים מצחיקים שהגולשים העלו.

כדי לבדוק את המתרגם בעצמי, ניסיתי לתרגם שורות משירים שונים של הביטלס. התוצאות לפניכם, כפי שהופיעו בפלט המקורי:

Original text:

"picture yourself in a boat on a river with tangerine trees and marmelade skies"

…10 translations later we get:

"Imagine the sky orange and the orange river boat"

Original text:

"I am the egg man, I am the walrus"

…10 translations later we get:

"I am a man, eggs, and I blunt"

Original text:

"There's nothing you can do that can't be done"

…10 translations later we get:

"Nothing can be done"

את השורה "All you need is love" האתר הצליח לתרגם חזרה כראוי.

Original text:

"tell me that you want the kind of things that money just can't buy"

…10 translations later we get:

"You say you want money can not buy"

Original text:

"Will you still need me when I'm sixty-four?"

…10 translations later we get:

"You need me, Tiananmen Square?"

 

אמנם גם בשרשרת תרגומים אנושיים יהיו סטיות מהמקור, אבל לדעתי הן עדיין יהיו מדויקות יותר. לפי הדוגמאות האלה נראה שהאתר מוכיח את טענתו – יש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לסמוך על תרגום מכונה.