כשמקלידים את רצף האותיות "לתר", גוגל טרנסלייט חושב שמדובר ב"לרנר":
* תודה לערן
בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב מעדכנים ש-3.5 מיליון ספרים אלקטרוניים יהיו זמינים להורדה בחינם עד ה-4 באוגוסט לרגל יריד הספרים האלקטרוניים העולמי.
רשימת אוספי הספרים המלאה נמצאת כאן, ומנגנון החיפוש נמצא כאן.
ניצלתי את ההזדמנות לחפש מילונים, ונראה שרובם הם סריקות של ספרים ישנים. המילונים במאגר יכולים להיות שימושיים מתישהו, אם כי בעת הצורך ככל הנראה החיפוש יהיה בגוגל או בוויקיפדיה:
(המילונים הם קבצי pdf די גדולים, אז ייקח להם זמן לעלות)
יש גם מילונים של שפות הודיות שונות, סינית, דנית ומילון גרמני מסחרי, בין היתר.
אתר האקדמיה ללשון העברית עבר מתיחת פנים ועלה לאוויר לתקופת הרצה. אני לא בטוחה שההבדל בתוכן משמעותי בהשוואה לגרסה הקודמת, אבל בהחלט קל יותר להתמצא באתר החדש, והגישה למאגרים השונים (מאגר המונחים, החלטות האקדמיה, טקסטים עבריים) נוחה יותר כעת.
מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום שמתי לב שאנשים רבים לא מודעים להבדל בין תרגום ומתורגמנות, ולפעמים הם גם חושבים ששתי המילים נרדפות. ההבדל הוא שתרגום הוא לטקסטים, ואילו מתורגמנות נעשית בעל פה, במקביל לדובר (סימולטני) או מיד אחריו (עוקב). למתרגם יש אפשרות להיעזר במקורות שונים וללטש את הטקסט, ואילו המתורגמן מוסר את התרגום בעל פה, כך שאין לו אפשרות לתקן את דבריו. אמנם הוא מתכונן מראש ולומד את הנושא המתורגם, אך תוך כדי עבודה אין לו אפשרות להשתמש בספרי עזר.
בשבוע שעבר עסקתי בבן כלאיים של השניים: תרגום הרצאות סימולטני בהקלדה. תרגמתי את דברי המרצה בכתב (באמצעות וורד) במקביל להרצאה, והתרגום הוקרן בזמן אמת על מסך לצד המצגת כמו כתוביות. התכוננתי מראש, אך כמובן לא הייתה לי אפשרות להשתמש בחומרי עזר בעת התרגום עצמו. בתמונה אפשר לראות את המחשב שעבדתי עליו ואת המסך שעליו הוקרן התרגום, וכן את המסך שעליו הוקרנה המצגת:
לשיטה הזו יש כמה יתרונות: