מה אפשר ללמוד מהשיר הנורבגי לאירוויזיון

אם צפיתם באירוויזיון האחרון, לא יכולתם להתעלם מהשיר של להקת KEiiNO מנורבגיה. אחד הזמרים בלהקה, פרד בוליו, שר בסגנון שונה בבירור משני הזמרים האחרים.

קצת רקע: הכללים לגבי שפת השירה באירוויזיון השתנו לאורך שנות קיומו. בשנים 1966-1972 ו-1977-1998 הותר לזמרים לשיר רק בשפות הרשמיות של המדינות שהם מייצגים. לפי הנתונים בוויקיפדיה, הרוב המוחלט של השירים הזוכים באירוויזיון היו באנגלית (32), ואחריה צרפתית (14). כדי לקרב את השופטים והקהל אל השירים, לפחות בישראל בחרו בשירים עם מילים לועזיות (דיווה, עולה/אולה, ספורט), מילים עבריות שמוכרות גם בשפות אחרות (הללויה, אמן) או בשירים עם מצלול קליט (אבניבי, ההורה ההיא עם הה"א/היי). גם מדינות אחרות נקטו לפעמים באסטרטגיה דומה, ובשנים האלה זכו שירים כמו La, La, La (ספרד, 1968), Diggi-Loo Diggi-Ley (שוודיה, 1984) ו-Nocturne (נורבגיה, 1995). 

בשנת 1999 בוטלה המגבלה, ומאז רוב הזמרים שרים באנגלית. אני זוכרת שבאותה תקופה היה חשש שהאירוויזיון יהפוך לתחרות שירים באנגלית ויאבד חלק מהקסם שלו, מה שאכן קרה חלקית. למרות זאת, חלק מהשירים, כמו רבים מהשירים הישראליים, שומרים על הרוח המקומית ומשלבים בין אנגלית לשפה המקומית. 

חזרה לשיר הנורבגי ב-2019: בוליו הוא ממוצא סאמי (ילידי לפלנד), והוא שר באחת משפות הסאמי ובסגנון השירה הסאמי העממייוֹיִיק

הסאמי אינה שפה אחת, אלא קבוצה של שפות המדוברות בקרב ילידי לפלנד. אחרי שנים של דיכוי, חלקן זכו למעמד של שפות מיעוט, וחלק בסכנת הכחדה. כיום נעשים מאמצים להחייאת השפות, ובשנת 2012 אף הגיעה לישראל משלחת סאמים מנורבגיה כדי ללמוד על שימור השפה.

השילוב של שפת מיעוט ושפה נכחדת בשיר אירוויזיון הוא מעניין. מצד אחד, הוא חושף לעולם את השפה ואת התרבות שמאחוריה ומגביר את המודעות אליהן. מצד שני, כלפי פנים, הוא מראה לדוברי השפה ולדוברים הפוטנציאליים שימוש עכשווי בשפה ואת התגובה החיובית אליה. סביר להניח שהשיר גם יוצר "גאוות יחידה" בקרב הדוברים, ובתקווה הוא גם הגביר את הביקוש ללימוד שלה. אולי נגלה בשנה הבאה שהם התחילו טרנד? כל המציל שפה הרי שהציל עולם ומלואו.

שפות רבות באירופה בשלבי הכחדה שונים, וכך גם באוסטרליה (משתתפת באירוויזיון משנת 2015). מבלי להכיר את הפוליטיקה הקשורה לשפות הללו, למיעוטים הדוברים אותן ולמדינות שלהן, יהיה מעניין לראות באירוויזיון שירים הכוללים מילים בשפות כמו רומאני, קורסיקאית, סורבית או סיציליאנית.

בשנת 2009 ייצגו את ישראל מירה עוואד ואחינועם ניני עם השיר There Must Be Another Way, הכולל מילים באנגלית, עברית וערבית. יש היום מוזיקאים ששרים בישראל בשפות נכחדות ושפות מיעוט: A-WA ובינת אל פאנק שרות בתימנית, ויסמין לוי שרה בלדינו. יהיה מעניין אם הן יגיעו לאירוויזיון. מכירים עוד אמנים ישראלים ששרים בשפות כאלה? מוזמנים לפרסם קישורים לשירים בתגובות.

מודעות פרסומת

הסאמי פונים לישראל לעזרה בהחייאת שפתם

קצת גאווה לאומית: משלחת סאמים מנורבגיה הגיעה לישראל בסוף פברואר כדי ללמוד כיצד לשמר את שפתם, העומדת בפני סכנת הכחדה, לפי כתבה מהג'רוזלם פוסט.

המשלחת הסאמית עם נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בו-ששון | התמונה מאתר האוניברסיטה העברית

הסאמי הם הילידים הרשמיים היחידים במדינות סקנדינביה, והם חיים בצפון שוודיה, פינלנד ורוסיה. אין נתונים רשמיים על גודל אוכלוסייתם, אולם ההערכות נעות בין 80 אלף ל-100 אלף. כ-30 אלף מהם דוברים שפות סאמיות.

חברי המשלחת התארחו בבית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית וצפו בשיעור בכיתת אולפן:

חברי המשלחת לארס יואר האלונן ונילס אנטה איירה מדברים סאמי בבית, אבל לדברים הם יוצאי הדופן לאחר שנים שהממשלה דיכאה את התרבות הילידית. "אסור היה לדבר בסאמי בבית הספר", אמר האלונן. "אסור היה לסאמי להחזיק בקרקעות, ואסור היה לסאמי לדבר בסאמי".

כיום רוב הסאמי השתלבו בחברות המקומיות ואימצו את הנצרות. בשנים האחרונות חל שינוי של 180 מעלות בגישתה של ממשלת נורבגיה וכעת היא מממנת את החייאת שפת הסאמי. בעזרת התמיכה הממשלתית איירה והאלונן פתחו גן ילדים דובר סאמי בשנת 2009.

חברי המשלחת למדו בוויילס כיצד ללמד ילדים שפה נכחדת, אך כשרצו ללמוד כיצד ללמד מבוגרים, הוולשים הפנו אותם לישראל. הוולשים עצמם הגיעו לישראל ב-1973 כדי ללמוד כיצד לשמר את הוולשית, שמספר הדוברים שלה היה אז במגמת ירידה. לישראל הגיעו גם משלחות מהשבטים המאורים בניו זילנד ומחבל הבסקים.

האלונן ואיירה מקווים לפתוח בשנה הבאה קורס למבוגרים שיימשך חודשיים המבוסס על האולפן. "אצל רבים מהאנשים שעליהם אנחנו מדברים, השפה בלבם היא סאמי. הם מכנים את עצמם סאמי, הם סאמי, הם גאים להיות סאמי והם נוצרים את השפה בלבותיהם", אמר האלונן. "הם ודאי יודעים כמה משפטים ושירים נוצריים בסאמי. יש להם תחושת שייכות לשפה".

לקריאה נוספת: