אליס בארץ התרגום

השנה המסתיימת בעוד מספר שעות הייתה גם שנת יובל ה-150 לספר "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. זהו אחד הספרים המפורסמים בעולם, שזכה להמוני מהדורות, גרסאות ועיבודים ספרותיים וקולנועיים. לפי ויקיפדיה, זהו הספר ה-13 המתורגם ביותר בעולם לפי מספר שפות היעד – 174 שידוע עליהן. לפי חיפוש באתר הספריה הלאומית, יש לפחות 10 גרסאות שונות לסיפור בעברית, בין אם תרגום היצירה המקורית ובין אם עיבודים שונים.

ריבוי התרגומים מספק לחוקרי התרגום באקדמיה קרקע פורייה למחקר, שכן אפשר ללמוד המון מהשוואה בין תרגומים שונים של אותו טקסט, בעיקר אם הם מתקופות שונות ועל הנורמות שהיו מקובלות אז: האם המתרגם נצמד למקור או התרחק ממנו? האם הושמטו חלקים מהמקור מסיבות שונות? האם נוספו לו חלקים? האם המתרגם בחר לשמר מונחים ומושגים של תרבות המקור, או שינה אותם למונחים מקבילים בתרבות היעד? (מה שנקרא "ביות", ובמקרה של שינוי מונחים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות, "גיור" – למשל שינוי תבשיל חזיר לצלי בקר.) איך מתרגמים שונים התמודדו עם מבנים דקדוקיים או תחביריים שלא קיימים בשפת היעד שלהם? כשהם התמודדו עם אתגרים – מה היה סדר העדיפויות שלהם? על הם שמרו ועל מה הם ויתרו?

כשלמדתי בתוכנית לימודי התרגום של אוניברסיטת תל אביב, היינו משווים בין קטעים מתוך שלושה תרגומים של "אליס בארץ הפלאות": "עליסה בארץ הפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת חברת "אמנות" בע"מ, 1927; "עליזה בארץ הפלאות", בתרגום אהרן אמיר, הוצאת מחברות לספרות, 1966; ו"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגום רנה ליטוין, הוצאת הספריה החדשה, 1997. כשמשווים את התרגומים שלהם, ניתן לראות של. סמן נוקט בגישה חינוכית, בין אם ללשון העברית ולשימוש בשמות עבריים ובין אם בחינוך להתנהגות ראויה; אהרן אמיר נוטה להשתמש בשפה גבוהה ובביטויים מהמקרא ורנה ליטוין נאמנה למקור.

אתם מוזמנים להשוות בין הקטע הבא, מתוך פרק 5, ותרגומיו, ולמצוא את ההבדלים ביניהם:

The Caterpillar and Alice looked at each other for some time in silence: at last the Caterpillar took the hookah out of its mouth, and addressed her in a languid, sleepy voice.

`Who are YOU?’ said the Caterpillar.

This was not an encouraging opening for a conversation. Alice replied, rather shyly, `I–I hardly know, sir, just at present– at least I know who I WAS when I got up this morning, but I think I must have been changed several times since then.’

`What do you mean by that?’ said the Caterpillar sternly. `Explain yourself!’

`I can’t explain MYSELF, I’m afraid, sir’ said Alice, `because I’m not myself, you see.’

`I don’t see,’ said the Caterpillar.

`I’m afraid I can’t put it more clearly,’ Alice replied very politely, `for I can’t understand it myself to begin with; and being so many different sizes in a day is very confusing.’

בתרגום ל. סמן:

שעה ארוכה הביטו עליסה וגמזי איש בפני רעהו בדומיה. והנה הוציא גמזי לאט את קנה המקטרת מפיו ושאל בקול נרפה כמו מתוך תנומה:

– מי את, אשאלה נא לדעת?

שאלה זו בלבלה את עליסה.

– אני… אני רק יודעת מי הייתי בשעה שקמתי בבוקר -ענתה עליסה במורך – מן העת ההיא "נתחלפתי" כמה פעמים.

– מה רצונך לאמור? – שאל גמזי ברוגז – דברי, בבקשה, דברים של טעם ואדע מה טיבך.

– הוא הוא הדבר, שאיני יכולה לפרש מה טיבי – ענתה עליסה – הלא אני…. לא אנוכי.

– איני מבין מאומה – אמר גמזי.

– צר לי מאוד, אך איני יכולה לבאר את הדבר כראוי, חידה היא גם בעיני. כשאתה נעשה פעם גדול, פעם קטן, סופך – מתבלבל.

 

בתרגום אהרן אמיר:

שעה קלה הביטו הזחל ועליזה זה בזו דומם: לבסוף הוציא הזחל את הנרגילה מפיו, ופנה אליה בקול תש ומנומנם.

"מי את?" אמר הזחל.

לא הייתה זו פתיחה מעודדת לשיחה. חרדה ובושה השיבה עליזה, "אני – כמעט אינני יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות יודעת אני מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל סבורה אני כי אל-נכון השתניתי מאז כמה פעמים".

"מה כוונתך בזאת?" אמר הזחל קשות. "בארי את עצמך!"

"חוששת אני, אדוני, כי אני עצמי איני יכולה לבאר זאת", אמרה עליזה, "מפני שאינני עצמי, מבין אתה".

"אין אני מבין", אמר הזחל.

"חוששת אני שלא אוכל להבהיר את הדבר יותר", ענתה עליזה בנימוס רב, "מפני שקודם כל אינני יכולה להבין את עצמי; ושינויי קומה רבים כל כך ביום אחד, יש בהם כדי להטיל מבוכה רבה".

בתרגום רנה ליטוין:

הזחל ואליס התבוננו זה בזה זמן-מה בשתיקה: לבסוף הוא הוציא את הנרגילה מפי, ופנה אליה בקול לאה, מנומנם

"מי את?" שאל הזחל.

זו לא הייתה פתיחה מעודדת לשיחה. אליס השיבה, בביישנות-מה, "א – אני בקושי יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז."

"למה את מתכוונת?" אמר הזחל, בחומרה. "הסבירי את עצמך!"

"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני," אמרה אליס, "מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין."

"אני לא מבין," אמר הזחל.

"אני חוששת שלא אוכל לנסח את זה יותר ברור," ענתה אליס בנימוס רב, "מפני שראשית כול, אני לא מבינה את זה בעצמי; ולשנות גדלים כל-כך הרבה פעמים ביום, זה דבר מביך מאוד, לא?"

כיוון ש"אליס בארץ הפלאות" הוא אחד הספרים המפורסמים בעולם, הוא גם אחד הספרים המצוטטים בעולם. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשפט "!curiouser and curiouser", שאותו אומרת אליס בתחילת פרק 2, לאחר שהיא נוגסת בעוגה שהגדילה אותה. תרגומה של ליטוין למשפט הוא "יותר מיותר מוזר!", אך הוא לא מעלה בקרב הקוראים העבריים את אותה אסוציאציה, ולכן אין לו את אותו האפקט. לכן, אם הטקסט לא מחייב את האלוזיה ל"אליס בארץ הפלאות", ייתכן שניתן להשמיט אותו ולמצוא דרך אחרת להביע את התמיהה.

המתרגמים לעברית שבקהל – באילו אזכורים וציטוטים נוספים של "אליס בארץ הפלאות" נתקלתם? איך התמודדתם איתם? ספרו לנו בתגובות.

alice03a

איור של סר ג'ון טניאל עבור המהדורה המקורית של "אליס בארץ הפלאות". התמונה מאתר פרויקט גוטנברג.

 

 

אגב, בכנס אגודת המתרגמים בשנת 2012 שמעתי הרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ז"ל ופרופ' רחל ויסברוד על השתתפותן בפרויקט לקראת יובל ה-150 ל"אליס בארץ הפלאות", שבו מתרגמים מכל רחבי העולם תרגמו חזרה לאנגלית את התרגומים של הספר לשפתם. תוכלו לקרוא על ההרצאה בפוסט הזה.

לקריאה נוספת

ראיון עם עטרה אופק לרגל יציאת תרגומה החדש ל"הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות"

כשלמדתי תרגום השווינו בחלק מהקורסים את התרגום של קטעים נבחרים מתוך "אליס בארץ הפלאות". עברנו על התרגום המביית והמחנך של אריה סמיאטיצקי, דרך השפה הגבוהה והארכאית של אהרן אמיר ועד לתרגום החדש והמוער של רנה ליטוין. כעת נוסף תרגום חדש להשוואה.

בימים אלה יצא תרגום חדש ל"הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות" של עטרה אופק, ולכבודו התפרסם ראיון איתה באתר הפנקס, המוקדש לספרות ילדים. הראיון עסק ביצירה עצמה, בספרות ילדים, בלשון העברית ובתרגום, ולהלן ציטוטי השאלות והתשובות הקשורים לתרגום:

הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות בתרגום עטרה אופק

האם קיים אתגר בתרגום ספרי ילדים, ומהו מקור המשיכה שלך למלאכת התרגום?

קשה לי להגדיר את מלאכת התרגום לילדים כאתגר, כי זה הז'אנר שאני הכי אוהבת לתרגם. לטעמי, הסוד הוא לקרוא בקול את המשפט שתרגמת (בעיקר במקרים של ספק) ולבדוק אם היית משנה אותו כדי לספר אותו באוזני ילד. כך עשיתי ב"אליס": בכל פעם שגמרתי לתרגם פרק, הדפסתי וקראתי אותו באוזני בתי – שהציצה במקביל במקור ולעתים גם באחד התרגומים הקודמים – אבל לעתים עצם ההקראה בקול הספיקה לי כדי לתקן ולדייק את התרגום כך שיערב גם לאוזניים צעירות.

הספר האחרון שתרגמת, "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות", נחשב לאחד הספרים האהובים ביותר ויחד עם זאת, לאחד הספרים המורכבים והקשים לתרגום. אלו סוגיות עמדו בפנייך במהלך התרגום וכיצד התמודדת עמן? מה היה חשוב לך לשמר, והאם חזרת אל תרגומים קודמים, בפרט לזה של אביך?

הסוגיה הראשונה שעמדה בפני מתוארת גם היא באחרית הדבר שלי לספר, וברשותכם אשוב ואצטט ממנה:

הַתַּרְגּוּם הָאַחֲרוֹן לִילָדִים, "הַרְפַּתְקְאוֹתֶיהָ שֶׁל עֲלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת" מֵ-1987, נִכְתַּב בִּידֵי אַבָּא שֶׁלִּי (תַּרְגּוּמָהּ שֶׁל רִנָּה לִיטְוִין מֵ-1997 לַגִּרְסָה הַמּוּעֶרֶת נוֹעַד לִמְבֻגָּרִים וְאֵינוֹ מְנֻקָּד). הוּא עֲדַיִן רָהוּט וְנֶהְדָּר כְּשֶׁהָיָה, וְעַד הַיּוֹם חֲבֵרִים מְסַפְּרִים לִי כַּמָּה הֵם נֶהֱנִים לִקְרֹא בּוֹ עִם יַלְדֵיהֶם אוֹ עִם נֶכְדֵיהֶם – אַתֶּם מְבִינִים אֶת הַבְּעָיָה?

… אָלֶ"ף, הַאִם אָעֵז לְהִכָּנֵס לְנַעֲלָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אָבִי הַטּוֹב, שֶׁמִּכָּל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, וְהָיוּ לוֹ לֹא מְעַטִּים, כִּשְׁרוֹן הַתִּרְגּוּם שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לְדַעְתִּי עַל כֻּלָּם – וּלְנַעֲלֵי קוֹדְמַי הַמְּכֻבָּדִים הָאֲחֵרִים (אַהֲרֹן אָמִיר, רִנָּה לִיטְוִין) וּבִכְלָל לַלִּיגָה שֶׁל מְתַרְגְּמֵי "אַלִיס", שֶׁנֶּחְשָׁב לְאַחַד הַסְּפָרִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר לְתִרְגּוּם בָּעוֹלָם?

בֵּי"ת, תַּרְגּוּם חָדָשׁ מִטֶּבַע הַדְּבָרִים דּוֹחֵק אֶת רַגְלֵי הַתַּרְגּוּם הַקּוֹדֵם… כָּעֵת עָלַי לְהִקָּרַע בֵּין הָרָצוֹן שֶׁיְּלָדִים יַמְשִׁיכוּ לִקְרֹא אֶת "עֲלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת" בְּתַרְגּוּמוֹ הַמּוֹפְתִי, לְבֵין הַתְּשׁוּקָה הַמּוּבֶנֶת שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת תַּרְגּוּמִי שֶׁלִּי. מָה עוֹשִׂים?

כָּךְ הִתְלַבַּטְתִּי חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים, חֵרֶף הַפְצָרוֹתָיו הַדּוֹחֲקוֹת שֶׁל הַמּוֹצִיא-לָאוֹר. אֲבָל עַד מְהֵרָה, לְנֹכַח הַגַּל הָעַכְשָׁוִי שֶׁל תַּרְגּוּמִים חֲדָשִׁים לְסִפְרֵי יְלָדִים קְלָסִיִּים, הֵבַנְתִּי שֶׁאִם אַמְשִׁיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ, מִישֶׁהוּ אַחֵר בְּוַדַּאי יַקְדִּים אוֹתִי… נִסִּיתִי, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁנּוֹחַ וְנָעִים לִי בַּנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת, וְהַשְּׁאָר הוּא הִיסְטוֹרְיָה.

הָיָה תַּעֲנוּג לְתַרְגֵּם אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה. לֹא הָיְתָה זוֹ עֲבוֹדָה כִּי אִם בִּלּוּי נִפְלָא, מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה, מַצְחִיק וּמְאַתְגֵּר, שָׁזוּר בְּחִידוֹת וּבְמִסְתּוֹרִין. אֲנִי אוֹהֶבֶת לְתַרְגֵּם תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה, וְכָךְ עָשִׂיתִי גַּם כָּאן (הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר בִּמְלוֹאוֹ הָיְתָה כְּשֶׁבְּנוֹתַי הָיוּ קְטַנּוֹת, וְזֶה הָיָה מִזְּמַן), בְּלִי לְהָצִיץ בַּתַּרְגּוּמִים שֶׁל קוֹדְמַי, כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת מֻשְׁפַּעַת חָלִילָה. רַק אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְתִּי טְיוּטָה רִאשׁוֹנָה, הִתְחַלְתִּי לְהִתְיַעֵץ אִתָּם. לְמַזָּלִי, מְדֻבָּר בִּשְׁנֵי מְתַרְגְּמִים מַבְרִיקִים, מִקְצוֹעָנִים מֵהַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, כָּל אֶחָד מֵאַסְכּוֹלָה אַחֶרֶת, כָּךְ שֶׁהַהִתְיַעֲצוּת הַכְּפוּלָה הָיְתָה תָּמִיד מְרַתֶּקֶת לְהַפְלִיא.

לֹא תָּמִיד הָיוּ הַבְּחִירוֹת שֶׁלָּנוּ דּוֹמוֹת – וְזֶה טוֹב מְאֹד, כַּמּוּבָן. אַחֶרֶת מָה הַטַּעַם בְּתַרְגּוּם חָדָשׁ? – וְהַקּוֹרֵא הַמָּצוּי בַּמָּקוֹר יִשְׁפֹּט אֵיזֶה נֹסַח עָדִיף…

מעבר לזה, כמו המתרגם הראשון אריה סמיאטיצקי, גם אני סברתי שאת השירים הפרודיים בספר, המרפררים ליצירות שילדי בריטניה נאלצו לשנן בבית הספר בתקופתו של קרול, עדיף לתרגם לא במדויק, כלשונם (במקרים הבודדים שהתוכן מאפשר חירות כזאת), אלא לאזכר בהם יצירות המוכרות לקורא העברי, וכך לשמר במשהו את כוונתו המקורית של קרול.

** אם תרצו לשמוע על התרגום של "אליס בארץ הפלאות" ליידיש, אתם יכולים להגיע למפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים.

איך אומרים ביידיש "ערפו את ראשו"?

המפגש החודשי של אגודת המתרגמים חוזר לאחר פגרת קיץ, והוא יתקיים ביום ב' ה-15 באוקטובר בשעה 17:00 במלון לאונרדו באזל, רחוב הירקון 156, תל אביב.

ההרצאה הראשונה היא של ד"ר עדינה בר-אל, בנושא "איך אומרים ביידיש 'ערפו את ראשו'? ואיך הארנב הלבן והכובען המטורף מדברים ביידיש?". ד"ר בר-אל היא הראשונה שתרגמה את "אליס בארץ הפלאות" ליידיש, והיא תספר על תהליך התרגום.

את ההרצאה השנייה יעביר המתרגם יניב מוסקוביץ', והיא תעסוק במנועי החיפוש בשירות המתרגם.

עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח לאלו שאינם חברי האגודה. להרשמה, יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם באנגלית ובעברית והאם אתם חברים באגודה. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, אנא ציינו בגוף המייל את שמותיהם באנגלית ובעברית, את סטטוס החברות שלהם באגודה ואת כתובות המייל שלהם.

** הערב כבר מופיע בלוח האירועים של התרגומיה, יחד עם הרצאות נוספות רבות.

רשמים מכנס אגודת המתרגמים 2012

השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.

ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.

ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".

אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.

ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.

לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת.

סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.

ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:

ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.

יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.

צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.

פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!

** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.