תהיות בלשניות לגבי שירים משנות התשעים

לא מזמן שמעתי את השיר Shy Guy של דיאנה קינג, ופתאום תפסתי שהשיר נמצא בסביבה 15 שנה ויצא לי לשמוע אותו לא מעט, אבל עדיין אין לי מושג מה המילים שלו. אחרי חיפוש קצרצר בגוגל מצאתי את המילים של השיר, וראיתי שהן לא בדיוק באנגלית:

Have mercy mercy mercy

But none a dem no move me move me move me

Shy guy a weh me wanty wanty wanty

Only him can make me irie irie irie

הטקסט הזכיר לי קריאולית אנגלית שנתקלתי בדוגמאות שלה בזמן הלימודים. כיוון שקינג היא ג'מייקנית, בדקתי אילו שפות מדוברות שם, וראיתי שאחת השפות היא פטואה ג'מייקנית, שפה קריאולית עם אוצר מילים אנגלי והשפעות מערב-אפריקניות, המדוברת בעיקר בג'מייקה ובפזורה הג'מייקנית. אחרי השוואה של אוצר המילים והמבנה התחבירי למשפטי הדוגמה שהופיעו בוויקיפדיה,  נראה לי שזו אכן שפת השיר. התרגום לאנגלית של הפזמון הוא בערך: (בלי החזרות שבשיר)

But none of them moves me

I want a shy guy

Only he can make me feel good

irie היא תחושה חיובית חזקה וגם המקבילה הג'מייקנית של "סבבה".

החיפוש הזה הזכיר לי עוד שיר מתחילת שנות התשעים, Informer של סנואו, שמעולם לא הצלחתי לקלוט גם את המילים שלו, ובדקתי גם אותן:

Come with a nice young lady

Intelligent, yes she's gentle and irie

Everywhere I'm go I've never left her at all

Yes me Snow roam the dance

Roam the dance in every nation

במקרה הזה, אפילו שהוא משתמש בסלנג ג'מייקני, התחביר שלו נוטה יותר לכיוון האנגלי. כיוון שהוא קנדי שהושפע ממוזיקה ג'מייקנית (לפי וויקיפדיה), נראה לי שהוא ניסה לשרבב את הסלנג הג'מייקני ולחקות את המבנה התחבירי של השפה, אבל עדיין ניתן להגדיר את השפה שלו כאנגלית.

מה שכן, אני לא בלשנית, ולכן אשמח לשמוע את דעתם של הבלשנים מביניכם. מה אתם אומרים?

יום עיון: "על הומור, טקסט ומה שביניהם"

ב-1.6 יתקיים בבית ברל יום עיון בנושא  "איש אחד, לא חשוב מאיזו עדה: על הומור, טקסט ומה שביניהם" מטעם המסלול לתרגום והמסלול לעריכת טקסט בעברית.

ניתן לעיין בתוכנית יום העיון כאן.

סיינפלד ביידיש

אחד הפוסטים האחרונים הזכיר לי סרטונים של קטעים נבחרים מ"סיינפלד" מדובבים ליידיש. נשמע די טבעי, לא?

ויש גם סרטונים של בר-המצווה, הברית ומתנת יום ההולדת של איליין.

שנגחאי מנסה להכחיד את ה"צ'ינגליש"

ה"ניו יורק טיימס" מספר כי בשנתיים שלפני תערוכת ה"וורלד אקספו", שנפתחה בשבת, שנגחאי נקטה באמצעים לתיקון השילוט באנגלית ברחבי העיר. הנציבות לניהול השימוש בשפה בשנגחאי, בעזרת 600 מתנדבים ופוליטביורו של דוברי אנגלית מיומנים, תיקנו יותר מ-10,000 שלטים בעיר, כתבו מחדש הסברים היסטוריים המופיעים על שלטים וסייעו למאות מסעדות בניסוח תפריטיהן מחדש.

אף שתיקון השלטים משפר את תדמיתה המודרנית  של העיר, רבים מצרים על אובדן ה"צ'ינגליש". אוליבר לוץ רדטקה, קריין רדיו גרמני לשעבר העובד כעת על הדוקטורט שלו בצ'ינגליש, אמר: "כשמתקנים את כל השלטים, לא רק שמפסידים צחוקים בזמן הטיול בפארק, אלא גם מאבדים אשנב לחשיבה הסינית".

לג'פרי יאו, מתרגם ומורה לאנגלית באוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנגחאי, יש רגשות מעורבים לגבי תיקון השילוט. לדבריו, אף שהצליל של משפטי צ'ינגליש עשוי להיות זר לאוזניים מערביות, הם לעתים פיוטיים. הוא העלה כדוגמה את המשפט "נא לא לדרוך על הדשא", אשר המקבילה הסינית שלו נוטה להאניש את הטבע כדי למשוך את תשומת לבם של הקוראים. על כן ניתן למצוא בסין שלטים עם הנוסח "הדשא הקטן ישן.  נא לא להפריע לו", או "אל תפגעו בי. אני פוחד מכאב".

יחד עם זאת, גם ליאו הגבולות שלו, והוא נחרד כשהוא נזכר בשלטים עם דקדוק בעייתי. "חלק מביטויי הצ'ינגליש נחמדים, אבל אנחנו לא מתרגמים ספרות", הוא אמר. "אני רוצה שאנשים יהנהנו ויבהירו שהם מבינים את המסר של השלטים. אני לא רוצה שהם יצחקו".

 

 

שפות נכחדות בניו יורק

ה"ניו יורק טיימס" פרסם כתבה על שפות נכחדות בניו יורק שהגיעו לעיר עם המהגרים. לעתים מספר הדוברים  של שפה כלשהי בניו יורק גדול ממספר הדוברים בארץ המקור. אף שאין נתון מדויק, ישנם מומחים המעריכים כי בניו יורק מדוברות 800 שפות. לשם השוואה, תלמידי בתי הספר הציבוריים בעיר דוברים 176 שפות.

כדי לשמר את השפות הללו, פרופ' דניאל קאופמן, מרצה לבלשנות מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק, סייע בהקמת פרויקט בשם "ברית השפות הנכחדות", שנועד לזהות ולתעד את השפות הגוססות, שרבות מהן אינן כתובות, וכן לעודד את הדוברים הילידיים ללמד את בני ארצם את שפתם.

בנוסף לעשרות שפות אמריקאיות ילידיות, לדברי החוקרים, עם השפות הזרות שבסכנת הכחדה הנמצאות בניו יורק נמנות ארמית, חלדית ומנדעית ממשפחת השפות השמיות; בוכרית, שפה יהודית שלה יותר דוברים בקווינס מאשר באוזבקיסטן או בטג'יקיסטן; צ'מורואית מאיי מריאנה; גאלית אירית; קשוביאנית מפולין; שפות ילידיות ממקסיקו; גרמנית של פנסילבניה; רטו-רומאנית משוויץ; רומאני מהבלקנים ויידיש.

ביידיש זה בטח נשמע אפילו יותר טוב

קורי דוקטורוב מהבלוג "בוינג בוינג" מספר על התרגום ליידיש של הספר "דברים מוזרים קורים בספרים" (One Fish Two Fish Red Fish Blue Fish) מאת ד"ר סוס:

דוקטורוב כותב: "מפתיע כמה שד"ר סוס מצליח לעבוד ביידיש. הכוח של היידיש הוא ביכולת ההבעה שלה באונומטופיאות , ויש בה מילים גרמאניות רבות שחולקות מקור עם המקבילות האנגליות שלהן (כמו "בלויער", שמשמעותה "כחול" – blue – ו"פיש", שמשמעותה "דג" – fish!), אך הן שונות מספיק כדי להישמע קצת משונות, מה שהופך אותן למושלמות לחרוזים של ד"ר סוס".

שפת הגנבים

רוביק רוזנטל מספר ב"זירה הלשונית" על מילון שפת הגנבים הגרמנית, שמילים רבות ממנה נשאבו מיידיש ומעברית, כנראה בגלל האיזוטריות שלהן. בין היתר הוא מזכיר את המילים "אָזוֹזֶל" (תופת, בעברית: עזאזל), "בָּאלְמִלְחוֹמֶה" (חייל, עברית: בעל מלחמה), "דַפְקֶה" (דווקא), "חוֹסֶר דֵיִי" (משוגע, עברית: חסר דעה), "לָמֶטָאלֶף" (לא, עברית: למ"ד אל"ף), "מִשְׁפּוֹחֶה" (כנופייה) ו"קַפְּדוֹן" (איש חוק שיש להיזהר ממנו, עברית: קפדן).

כלכלן, דבר עברית

מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות פרסם היום הצעות של הקוראים למונחים עבריים למושגים הרווחים בשיח הכלכלי:

  • קונגלומרט – תַּאֲדִיר. למקום השני הגיעה המילה "חברב", והקוראים הציעו גם "תאגידפלצת" ו"תמנונית". המונח מאוד מוצלח בעיניי, לאור השילוב בין "תאגיד" ו"אדיר".
  • אופציה – אֶפְשָׁרִית. הקוראים הציעו גם "אפשריה" ו"מימושית", שבטח לא התקבלה כי "מימוש מימושית" לא נשמע כל כך טוב.
  • כלכלת מאקרו – כַּלְכָּלַת כְּלָל. את המונח הזה פחות אהבתי, בגלל המצלול שלו. למקום השני הגיעה "כלכלה רבתי", והציעו גם "כלכלדינה" ו"עלכלה".
  • ריקול – הִחְזוּר. למקום השני הגיע "שיתקון". מונח עברי ל"ריקול" נחוץ בעיניי – מאז שפרצה פרשת טויוטה (החברה עשתה ריקול המוני לאחר שהתגלתה תקלה בדוושת הדלק), המונח חזר על עצמו בידיעות רבות שתרגמתי ותמיד היה בעייתי לתרגום (לרוב תרגמתי כ"החזרה" או "משיכה").
  • אנליסט – כַּלְכְּלַאי. למקום השני הגיעה "סוקרן", והציעו גם "נחשון" ו"כלתידן".
  • קיוביקל – מֶחְצָצָה. הקוראים כנראה ממש לא אוהבים את הקיוביקלים שלהם, כי למקום השני הגיעה "צינוקית", והציעו גם "מוות בקופסה", "תא-פלצת", ו"קוביכוך", שמאוד חיננית בעיניי.
  • קרטל – הֶגְבֵּלִיָה. למקום השני הגיעה "כפתן", והציעו גם "שלשלהון", "אינחירות" ו"בלעדסק".
  • דיבידנד – תַּגְמוּלְהוֹן. למקום השני הגיעה "רווחולק", והציעו גם "פדותון" ו"שיחלוק".
  • רכב היברידי – רֶכֶב מְנוֹעַיִם. למקום השני הגיעה "דונוע", והציעו גם "פרד" ו"דלקלית". מעניין אם מישהו מהקוראים הציע "רכב כלאיים", שנראה לי די מתבקש.

שפות נכחדות בישראל

"הארץ" פרסם סדרת כתבות בנושא השפות הנכחדות שבישראל –  לאדינו, דומארית (שפתם של הצוענים החיים בירושלים) וכמובן יידיש, והיחסים בינה לבין העברית.

באותו נושא, בסוף השבוע שעבר העיתון פרסם כתבה על הניסיונות להחייאת הארמית הסורית בקרב דובריה בארץ, הקהילה המרונית.

Idiomizer – מאגר חדש לביטויים ולמטבעות לשון

האתר Idiomizer הוא פרויקט וויקי (פרויקט שהגולשים שותפים מלאים ביצירתו) חדש להקמת מאגר ביטויים ומטבעות לשון מקבילים בשפות רבות, כולל עברית. כל אחד יכול להירשם ולהוסיף ביטויים בכל השפות שהאתר מציע, בין אם חדשים או מקבילים לביטויים שכבר קיימים בו. אין כעת במאגר ביטויים רבים, אבל לאורך זמן הוא ילך ויתרחב, ככל שהגולשים יוסיפו יותר מידע.