כבר סיפרתי לכם שאני אוהבת בולים בגלל הצבעוניות שלהם והמידע שמופיע עליהם, ונחמד שהשירות הבולאי משקיע בעיצוב שלהם גם בתקופה שאנשים פחות שולחים דואר ובקושי אוספים בולים. כיוון שאני גם אוהבת שפות, אני תמיד שמחה להיתקל בבולים שמשלבים בין השניים. לאחרונה גיליתי באיחור אופנתי שבאפריל האחרון הונפקו בולים המוקדשים לשפת הסימנים הישראלית (שס"י). על הבולים מופיעים סימנים למילים שונות (להתראות, אהבה, חברות, נשיקה ותודה) ועל שובלי הבולים מופיעים הסימנים של האותיות השונות בעברית:

(ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה)

חשוב לציין שהסימנים אינם מחוות סטטיות ושהם כוללים גם תנועה. לכן, אם אתם רוצים ללמוד את הסימנים באמת, כדאי שתיעזרו בסרטונים הממחישים כיצד לסמן אותם, למשל כאן וכאן.

קריאה נוספת

• בולים חדשים מלמדים את שפת הסימנים – Ynet
• סדרת בולים המוקדשת לשפת הסימנים בישראל – News1
• מעבירה הלאה בשפת הסימנים

לפני כשנה סיפרתי לכם על ארגון בשם "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שמארגן סדנאות ללימוד שפת הסימנים הישראלית בחינם שמעבירים מדריכים חירשים. נרשמתי אז באתר העמותה, ובדצמבר סוף סוף חזרו אליי שנפתח קורס באזור שלי. קשה לי לתאר כמה נהניתי והיה לי מעניין, ואני ממליצה על הסדנה בחום. המדריך שלי היה מקסים כהן, שיש לו חיוך וסבלנות אינסופיים, והקבוצה בכלל הייתה נהדרת.

למה כדאי ללמוד שפת הסימנים? קודם כל, כמו שאמרתי, זה כיף ומעניין. לומדים שפה חדשה ומקבלים הצצה לעולמם של החירשים ולתרבות שלהם. בנוסף, שפת הסימנים יכולה להיות שימושית למי שעובד עם אנשים. חוץ מזה, אי אפשר לדעת מתי תצוץ הזדמנות להשתמש בשפה ועל מי זה ישפיע. לקראת חג המולד התפרסם בארה"ב סיפור על ילד בן 3  עם ליקוי שמיעה שהוריו לקחו אותו לקניון לפגוש את סנטה קלאוס. האיש שגילם את סנטה שם לב שאמו של הילד מדברת אליו בשפת הסימנים, וכשהגיע תורו של הילד, סנטה שאל אותו בשפת הסימנים אם הוא ילד טוב. המשפחה כולה מאוד התרגשה מהמחווה.

חלק מ"ההעברה הלאה" של הקורס הוא מטלת הסיום – סרטון שבו הקבוצה שרה ביחד שיר בשפת הסימנים. השיר שהקבוצה שלי בחרה הוא "ימים של שקט" (של להקת לולה), ואם תעירו אותי באמצע הלילה אני אוכל לסמן לכם אותו. לצערי הקליפ עדיין לא מוכן, אז אתם מוזמנים בינתיים לראות את הקליפ שמקסים הכין לכבוד ט"ו בשבט:

רוצים גם? אתם יכולים להירשם כאן. אתם יכולים גם להציע לעמותה להקים קבוצה במקום העבודה או הלימודים שלכם. עד אז אתם יכולים ללמוד סימנים מהקישורים למטה, או ללמוד לאיית (אפשר ללחוץ על התמונה להגדלה):

לקריאה נוספת

• שפת הסימנים במפגש החודשי של אגודת המתרגמים
•  רק 120 מתרגמים עבור עשרות אלפי חירשים  – דה מרקר (כתבה מאוגוסט 2012)
• שיחון שפת הסימנים  – אגודת החירשים בישראל
• סיינפדיה – מילון שפת סימנים
• מילון שפת הסימנים – המכון לקידום החרש
• Pushing Science’s Limits in Sign Language Lexicon – ה"ניו יורק טיימס"
• Students adopt sign language for fun, future –  אתר necn.com

בדרך כלל במפגש החודשי של אגודת המתרגמים יש שני מרצים שמעבירים הרצאות על תחום ההתמחות שלהם – שפות, תרגום ותרבות. המפגש אתמול היה יוצא דופן: אורנה לוי, מספרת סיפורים וחירשת מלידה, סיפרה לנו סיפורים על חייה בעזרת המתורגמנית קרן ליבוביץ' מארגון מלאח. אני חושבת שלרוב הקהל זה היה המפגש הראשון עם עולם החירשים ועם שפת הסימנים, ולפי התגובות והשאלות אין ספק שכולם היו מרותקים.

עם המון הומור, אורנה סיפקה לנו הצצה לעולמם של החירשים ותיארה כיצד מתמודדים עם סיטואציות שונות, שלאנשים שומעים הן טריויאליות: איך אמא חירשת יודעת שהתינוק שלה בוכה? איך תיאמו פגישות לפני שהיו מחשבים או פקסים? איך יודעים שיש אזעקה? הנה סיפור שאורנה לא סיפרה אתמול, שממחיש את ההתמודדויות האלה:

שפת הסימנים אינה תרגום של עברית לתנועות ומחוות, אלא שפה בפני עצמה, עם דקדוק משלה. כיוון ששפת הסימנים מבוססת על הקשרים תרבותיים היא אינה אוניברסלית, ולכל שפה או מדינה יש שפת סימנים משלה. למשל, יש שפת סימנים בריטית ושפת סימנים אמריקאית. עם זאת, יש מידה מסוימת של הבנה הדדית, ואורנה מעריכה שכ-20-30% מהסימנים הם אוניברסליים.

אורנה הזכירה גם את היוזמה "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שבמסגרתה מועברים קורסים קצרצרים (6 מפגשים) בשפת הסימנים. הקורסים לא נועדו ללמד את השפה, אלא כדי לספק טעימה מהשפה ולהגביר את המודעות לקהילה החירשת בארץ.

אחת המתרגמות הקהל המליצה על ספר שתרגמה לאנגלית בשם "שפה במרחב", העוסק בשפת הסימנים הישראלית. את הספר כתבו החוקרות ונדי סנדלר ועירית מאיר, וגם הסיפור של אורנה מופיע בו.

לקריאה נוספת

• אני חושב במילים. איך חושבים חירשים מלידה? – כלכליסט
• סיינפדיה – מילון שפת הסימנים הישראלית
• אתר אגודת החירשים בישראל

המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ביום ד', ה-16 בנובמבר בשעות 18:00-21:00 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

במקום שתי הרצאות כרגיל, הפעם תעביר את הערב כולו מרצה אחת: אורנה לוי, חירשת מלידה, בעלת תואר ראשון בחינוך ומספרת סיפורים מקצועית, מרצה בנושאים הקשורים לחירשות ומורה מוסמכת לחינוך מיוחד ולשפת סימנים. אורנה תספר על עולמם של החירשים בשפת הסימנים, בעזרתה של דבורה המתורגמנית.

כדי להירשם לאירוע יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ובשורת הכתובת לציין את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברי אגודת המתרגמים. אם אתם רוצים לרשום אנשים נוספים, ציינו בגוף המייל את שמותיהם, אם הם חברים באגודת המתרגמים ואת כתובות האימייל שלהם.

העלות היא 60 ש"ח לחברי האגודה ו-80 ש"ח למי שאינם חברים.

• המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים יתקיים ב-16 במאי בבית ציוני אמריקה בת"א. ההרצאה הראשונה היא "האתגר בתרגום כתבים עתיקים, במיוחד מיוונית עתיקה", מפי דורית גורדון מהאוניברסיטה העברית. ההרצאה השנייה היא "מצבו של התרגום הספרותי מערבית לעברית", מפי ד"ר חנה עמית-כוכבי מהמחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן. פרטים נוספים באתר אגודת המתרגמים, כאן.
• ב-11 במאי יתקיים באוניברסיטת בר -אילן יום עיון בנושא מתורגמנות לשפת סימנים, זכויות אדם← הנגשה← מימוש עצמי. פרטים נוספים כאן.

במסגרת לימודי התרגום שלי שמעתי שתי הרצאות מרתקות בתחומים שאין לי נגיעה אליהם: האחת, של פרופ' מרים שלזינגר, עסקה במתורגמנות. שלזינגר הסבירה לנו על תרגום קהילתי, שהוא מתורגמנות בין דוברי שפות מיעוט לבין נותני שירות והרשויות – בתי חולים, בתי משפט, חקירות משטרתיות, משרדים ממשלתיים וכיוצא בזאת. השנייה הייתה של יפעת בן זאב, מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית (שס"י). בן זאב הקדישה חלק מההרצאה לחשיבות התרגום הקהילתי לקהילת החירשים ואת תפקידו המרכזי בהנגשת העולם הסובב אותם: תוכניות טלוויזיה, מערכת החינוך ועוד.

נזכרתי בשתי ההרצאות היום כשקראתי ב-NRG על יוזמה מבורכת: המכון לקידום החירש והמרכז לטראומה של פרופ' מולי להד יחלקו בקרב רופאים בחדר מיון וצוותי מד"א מילוני מונחים רפואיים בשפת הסימנים. המילונים יכללו 100 מונחים, כגון "אלרגיה", "איפה" ו"כואב". המילון כולל צילומים של חירשים המדגימים את המילים בשפת הסימנים.

ייתכן שכדאי לדאוג לצוותים הרפואיים להכשרה נוספת בשפת הסימנים, כדי למנוע אי-הבנות וטעויות בתרגום. בכל מקרה, אין ספק שלמילונים הפוטנציאל לחסוך זמן טיפול יקר ואף להציל חיים.