יצא בתרגומי: היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמתרגמת מסחרית, רוב החומרים שאני מתרגמת הם חסויים או שהם פשוט לא יעניינו את הקהל הרחב. לכן אני שמחה שסוף סוף יש לי הזדמנות לחלוק אתכם תרגום שלי. החודש יצא בתרגומי הספר "היפהפייה מתעוררת" (במקור Beauty Bites Beast) מאת אלן סנורטלנד. הספר יצא בהוצאה משותפת של עמותת אל הלב והוצאת גפן, והוא עוסק בצורך ובחובה של נשים להגן על עצמן, תוך בחינת ההקשרים התרבותיים היוצרים את הצורך הזה ומונעים מנשים ללמוד הגנה עצמית.

yefefia sample SOFI

היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמו עם הרבה דברים טובים, גם לתרגום הספר הגעתי במקרה. לפני שנתיים השתתפתי בקורס "אימפקט" של אל הלב, שהוא קורס הגנה עצמית מעצימה לנשים (אני ממליצה עליו מאוד – כל אישה חייבת לעבור אותו בעיניי), וכשנה לאחר מכן העמותה חיפשה מתרגמת בוגרת הקורס לתרגום הספר. תהליך העבודה על הספר היה שונה ומיוחד: בדרך כלל תרגום נעשה לבד, על ידי המתרגם עם עצמו, והמשוב מהלקוח מתקבל בסוף העבודה, אם בכלל. בעת תרגום "היפהפייה מתעוררת" עבדתי יחד עם שתי נציגות של העמותה, תמר פריאל (שגם הייתה המדריכה שלי בקורס) ומרב שטרנברג-פּיטוּן. לאחר שסיימתי לתרגם כל פרק, שלחתי את התרגום אליהן ודנו ביחד בסוגיות שונות שעלו בו. התוצאה: שיפור וליטוש של כל פרק והתאמתו למסר של העמותה – וגם של הפרקים הבאים אחריו, כמובן.

בתחילת החודש נערכה בבית אל הלב בירושלים השקה של הספר, ולשמחתי גם זכיתי לפגוש את אלן, המחברת:

IMG_20160308_195734.jpg

ב-28 במרץ ייערך ערב התרמה לעמותת אל הלב בסינמטק ירושלים, הכולל הקרנה של הסרט "Beauty Bites Beast", שיצרה אלן בעקבות הספר (וגם את הכתוביות שלו תרגמתי). לאחר הקרנת הסרט ייערך דיון בהשתתפות היוצרת. אתם מוזמנים! פרטים כאן, באתר אל הלב.

לקריאה נוספת

4 שגיאות מביכות בתרגום עברית

הרשת הישראלית רעשה וגעשה אתמול בעקבות הפרשנות הקלוקלת של אתר cleveland.com לקללות בעברית שפורסמו בעמוד האינסטגרם של לברון ג'יימס (אם פספסתם, אתם יכולים לקרוא על הפרשה כאן). זוהי הזדמנות טובה להיזכר בשגיאות תרגום עברית מביכות נוספות שנעשו בחו"ל, שלעתים גם היה להן מחיר כבד.

1. החולצה של בוי ג'ורג'

אלו מכם שהיו בסביבה בשנות השמונים אולי זוכרים את החולצה שבוי ג'ורג' לבש בקליפ של השיר Do You Really Want to Hurt Me:

זהו כמובן ניסיון לתרגם את שם הלהקה – Culture club.  אגב, אם חשקה נפשכם בחולצה כזו, תוכלו למצוא אותה באיביי, למשל כאן.

2. המצבה של הבעל האהוב

בסדרה Episodes של ה-BBC, בכיכובו של מאט לבלאנק, הייתה סצנה שהתרחשה בבית קברות יהודי:

w704

אם תנסו לקרוא את הטקסט בכיוון ההפוך, תגלו שהמנוח גם "החמיץ ביוקר".

3. הקעקעוע של בקהאם

כפי שהזכרתי בתחילת ימי התרגומיה, בני הזוג ויקטוריה ודייויד בקהאם התעטרו לפני שנים בקעקוע זוגי עם פסוק משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי". חבל שדייויד לא ידע שהפסוק פונה לאהוב ממין זכר:

david-beckham-victoria-tattoo

הקעקוע של בקהאם

אגב, השמועה אומרת שמאז דווקא ויקטוריה היא זו שהסירה את הקעקוע.

4. המודעה של לורד אנד טיילור

רשת בתי הכלבו היוקרתית האמריקאית לורד אנד טיילור החליטה לאחל ללקוחותיה חנוכה שמח. ברכישת שטח המודעה ודאי הושקעו עשרות אלפי דולרים – חבל שלא מצאו לנכון גם להשקיע בהגהה:

lordandtaylor

המשותף לכל הפדיחות האלה? תהליך בקרת איכות ראוי והתייעצות עם איש מקצוע היו מונעים מבוכה ועוזרים להשיג את האפקט הרצוי אצל קהל היעד.

אליס בארץ התרגום

השנה המסתיימת בעוד מספר שעות הייתה גם שנת יובל ה-150 לספר "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. זהו אחד הספרים המפורסמים בעולם, שזכה להמוני מהדורות, גרסאות ועיבודים ספרותיים וקולנועיים. לפי ויקיפדיה, זהו הספר ה-13 המתורגם ביותר בעולם לפי מספר שפות היעד – 174 שידוע עליהן. לפי חיפוש באתר הספריה הלאומית, יש לפחות 10 גרסאות שונות לסיפור בעברית, בין אם תרגום היצירה המקורית ובין אם עיבודים שונים.

ריבוי התרגומים מספק לחוקרי התרגום באקדמיה קרקע פורייה למחקר, שכן אפשר ללמוד המון מהשוואה בין תרגומים שונים של אותו טקסט, בעיקר אם הם מתקופות שונות ועל הנורמות שהיו מקובלות אז: האם המתרגם נצמד למקור או התרחק ממנו? האם הושמטו חלקים מהמקור מסיבות שונות? האם נוספו לו חלקים? האם המתרגם בחר לשמר מונחים ומושגים של תרבות המקור, או שינה אותם למונחים מקבילים בתרבות היעד? (מה שנקרא "ביות", ובמקרה של שינוי מונחים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות, "גיור" – למשל שינוי תבשיל חזיר לצלי בקר.) איך מתרגמים שונים התמודדו עם מבנים דקדוקיים או תחביריים שלא קיימים בשפת היעד שלהם? כשהם התמודדו עם אתגרים – מה היה סדר העדיפויות שלהם? על הם שמרו ועל מה הם ויתרו?

כשלמדתי בתוכנית לימודי התרגום של אוניברסיטת תל אביב, היינו משווים בין קטעים מתוך שלושה תרגומים של "אליס בארץ הפלאות": "עליסה בארץ הפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת חברת "אמנות" בע"מ, 1927; "עליזה בארץ הפלאות", בתרגום אהרן אמיר, הוצאת מחברות לספרות, 1966; ו"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגום רנה ליטוין, הוצאת הספריה החדשה, 1997. כשמשווים את התרגומים שלהם, ניתן לראות של. סמן נוקט בגישה חינוכית, בין אם ללשון העברית ולשימוש בשמות עבריים ובין אם בחינוך להתנהגות ראויה; אהרן אמיר נוטה להשתמש בשפה גבוהה ובביטויים מהמקרא ורנה ליטוין נאמנה למקור.

אתם מוזמנים להשוות בין הקטע הבא, מתוך פרק 5, ותרגומיו, ולמצוא את ההבדלים ביניהם:

The Caterpillar and Alice looked at each other for some time in silence: at last the Caterpillar took the hookah out of its mouth, and addressed her in a languid, sleepy voice.

`Who are YOU?’ said the Caterpillar.

This was not an encouraging opening for a conversation. Alice replied, rather shyly, `I–I hardly know, sir, just at present– at least I know who I WAS when I got up this morning, but I think I must have been changed several times since then.’

`What do you mean by that?’ said the Caterpillar sternly. `Explain yourself!’

`I can’t explain MYSELF, I’m afraid, sir’ said Alice, `because I’m not myself, you see.’

`I don’t see,’ said the Caterpillar.

`I’m afraid I can’t put it more clearly,’ Alice replied very politely, `for I can’t understand it myself to begin with; and being so many different sizes in a day is very confusing.’

בתרגום ל. סמן:

שעה ארוכה הביטו עליסה וגמזי איש בפני רעהו בדומיה. והנה הוציא גמזי לאט את קנה המקטרת מפיו ושאל בקול נרפה כמו מתוך תנומה:

– מי את, אשאלה נא לדעת?

שאלה זו בלבלה את עליסה.

– אני… אני רק יודעת מי הייתי בשעה שקמתי בבוקר -ענתה עליסה במורך – מן העת ההיא "נתחלפתי" כמה פעמים.

– מה רצונך לאמור? – שאל גמזי ברוגז – דברי, בבקשה, דברים של טעם ואדע מה טיבך.

– הוא הוא הדבר, שאיני יכולה לפרש מה טיבי – ענתה עליסה – הלא אני…. לא אנוכי.

– איני מבין מאומה – אמר גמזי.

– צר לי מאוד, אך איני יכולה לבאר את הדבר כראוי, חידה היא גם בעיני. כשאתה נעשה פעם גדול, פעם קטן, סופך – מתבלבל.

 

בתרגום אהרן אמיר:

שעה קלה הביטו הזחל ועליזה זה בזו דומם: לבסוף הוציא הזחל את הנרגילה מפיו, ופנה אליה בקול תש ומנומנם.

"מי את?" אמר הזחל.

לא הייתה זו פתיחה מעודדת לשיחה. חרדה ובושה השיבה עליזה, "אני – כמעט אינני יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות יודעת אני מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל סבורה אני כי אל-נכון השתניתי מאז כמה פעמים".

"מה כוונתך בזאת?" אמר הזחל קשות. "בארי את עצמך!"

"חוששת אני, אדוני, כי אני עצמי איני יכולה לבאר זאת", אמרה עליזה, "מפני שאינני עצמי, מבין אתה".

"אין אני מבין", אמר הזחל.

"חוששת אני שלא אוכל להבהיר את הדבר יותר", ענתה עליזה בנימוס רב, "מפני שקודם כל אינני יכולה להבין את עצמי; ושינויי קומה רבים כל כך ביום אחד, יש בהם כדי להטיל מבוכה רבה".

בתרגום רנה ליטוין:

הזחל ואליס התבוננו זה בזה זמן-מה בשתיקה: לבסוף הוא הוציא את הנרגילה מפי, ופנה אליה בקול לאה, מנומנם

"מי את?" שאל הזחל.

זו לא הייתה פתיחה מעודדת לשיחה. אליס השיבה, בביישנות-מה, "א – אני בקושי יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז."

"למה את מתכוונת?" אמר הזחל, בחומרה. "הסבירי את עצמך!"

"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני," אמרה אליס, "מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין."

"אני לא מבין," אמר הזחל.

"אני חוששת שלא אוכל לנסח את זה יותר ברור," ענתה אליס בנימוס רב, "מפני שראשית כול, אני לא מבינה את זה בעצמי; ולשנות גדלים כל-כך הרבה פעמים ביום, זה דבר מביך מאוד, לא?"

כיוון ש"אליס בארץ הפלאות" הוא אחד הספרים המפורסמים בעולם, הוא גם אחד הספרים המצוטטים בעולם. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשפט "!curiouser and curiouser", שאותו אומרת אליס בתחילת פרק 2, לאחר שהיא נוגסת בעוגה שהגדילה אותה. תרגומה של ליטוין למשפט הוא "יותר מיותר מוזר!", אך הוא לא מעלה בקרב הקוראים העבריים את אותה אסוציאציה, ולכן אין לו את אותו האפקט. לכן, אם הטקסט לא מחייב את האלוזיה ל"אליס בארץ הפלאות", ייתכן שניתן להשמיט אותו ולמצוא דרך אחרת להביע את התמיהה.

המתרגמים לעברית שבקהל – באילו אזכורים וציטוטים נוספים של "אליס בארץ הפלאות" נתקלתם? איך התמודדתם איתם? ספרו לנו בתגובות.

alice03a

איור של סר ג'ון טניאל עבור המהדורה המקורית של "אליס בארץ הפלאות". התמונה מאתר פרויקט גוטנברג.

 

 

אגב, בכנס אגודת המתרגמים בשנת 2012 שמעתי הרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ז"ל ופרופ' רחל ויסברוד על השתתפותן בפרויקט לקראת יובל ה-150 ל"אליס בארץ הפלאות", שבו מתרגמים מכל רחבי העולם תרגמו חזרה לאנגלית את התרגומים של הספר לשפתם. תוכלו לקרוא על ההרצאה בפוסט הזה.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגם דורי פרנס: התרגום כחידת היגיון

היום התפרסם בעיתון "כלכליסט" ראיון קצרצר עם מתרגם המחזות דורי פרנס. דורי פרנס תרגם מחזות רבים של שייקספיר, ולפי הראיון נראה שהוא מתכנן לתרגם את כולם. תרגומים אלה זמינים באתר שלו, שייקספיר ושות', ועל כן קהילת המתרגמים לעברית כולה חבה לו חוב גדול – שייקספיר הוא אחד מהכותבים המצוטטים ביותר, ובעזרת האתר של פרנס אנחנו יכולים למצוא את התרגום של הציטוטים בקלות ובמהירות.

הראיון עסק יותר בתיאטרון ופחות בתרגום, אך הוא פותח במשפט שמתייחס למלאכת התרגום:

לתרגם מחזה זה כמו לעשות סודוקו, צריך למצוא את הצירוף הנכון כדי שזה יהיה מדויק.

פרנס לא היחיד שחושב כך; באחד הפוסטים האחרונים שלי הזכרתי פוסט שבו מתרגמים סיפרו מדוע הם אוהבים לתרגם. אחת המתרגמות, אליזבת אדאמס, אמרה דברים דומים:

לעבוד כמתרגמת זה כמו שישלמו לי שאפתור חידות כל היום. לפעמים החידות קלות ואפשר לעבור מחידה לחידה בקלות, ולפעמים הן כמו חידות היגיון מטורפות שהולכות איתך משולחן העבודה למכולת, לארוחת הערב ולמקלחת. ולפעמים משהו מתחבר והתשובה נמצאת מולך. מצאת! או שהיא מצאה אותך?

בעיני הדימוי הזה נכון ומדויק. יש ימים שעבורי החידה היא כמו טנגרם או טטריס, או אפילו סודוקו: יש אוסף חלקים – שיכולים להיות מילים, משמעות או חרוזים, בין היתר – שצריכים להיכנס לתבנית מסוימת – למשל משפט, מבנה תחבירי או תקבולת. אנחנו יודעים שהצלחנו לפתור את החידה כשכל החלקים נמצאים במקום הנכון.

ראיון עם המתרגם שמעון בוזגלו

בסוף השבוע האחרון ערך עיתון "הארץ" ראיון עם המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו לרגל יציאת שלושה תרגומים חדשים שלו: "שותה אהבה" מאת אנקראון; "כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה" שליקט בוזגלו; "והיא הפכה ל…: מבחר מתוך מטמורפוזות" מאת אובידיוס (כל הספרים יצאו בהוצאת אבן חושן).

אני חושבת שכל מתרגם יוכל להזדהות עם האמירה הראשונה של בוגלו על תרגום:

כשאתה מתרגם אתה מגלה דברים שאף פעם לא תוכל להשיג את רמת הרזולוציה שלהם בקריאה רגילה.

כשאנחנו מתרגמים אנו מתלבטים לגבי כל מילה, לגבי המבנה של המשפט, לגבי כוונת המשורר (והכותב בכלל) – אנחנו שמים לב לדקויות שלעתים הכותב לא שם לב אליהן בעצמו. בגלל ההתעמקות הזו, גם קורה לא מעט שמתרגמים שמים לב לטעויות בטקסט המקור.

בוזגלו גם מגיב לביקורת של אנשי האקדמיה על התרגומים שלו, שהם מותאמים יותר לסגנון האישי שלו ולסגנון המקובל כיום בשירה:

אני עושה משהו בתחום הקלאסי שפשוט מנער אותו לחלוטין: התרגומים שלי מנגישים בצורה אינטליגנטית ויפה את הטקסטים האלה לקהל רחב שהתרחק מהם. שנים ארוכות התהלכתי בתחושה שהמלומדים הקלאסיים, כאילו יש להם איזה רצון מוסווה להרחיק את הקהל כדי שאף אחד לא יחטט להם בפינה שלהם. אבל לא מדובר בטקסטים פילולוגיים, מדובר בספרות. מדובר באנשים שזיינו ואכלו ושתו וקיללו וחיו. לא ישבו להם ספונים בחדרים עם ספרים. אלה היו בני אדם.

אקדמאים רבים חיים בשגיאה קשה מאוד, שאת הטקסטים האלה צריך לתרגם לשפת 'עם עובד' מגוהצת. כשאתה מתרגם טקסט, השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא מה המשלב הלשוני של הטקסט שאתה מתרגם ביחס לתקופה? האם זה היה משהו פומפוזי לחלוטין או שמא נכתב בשפה נמוכה? אפלטון כתב בשפה הכי בהירה בעולם וכך צריך לתרגם את זה… אם הייתי מתרגם את שייקספיר, הייתי מתרגם אותו לשפה יותר נמוכה ממה שאנחנו מדברים עכשיו. האקדמיה לא תורמת כלום לתרבות העברית. האוניברסיטה חייבת לקחת חלק בתרבות שלנו. היא חייבת לצאת החוצה.

הדיון הזה מתייחס לכמה מהשאלות המשמעותיות שמתרגמים מתמודדים איתן: עד כמה הטקסט צריך להיות קרוב למקור? האם הוא צריך להישמע כפי שהוא נשמע לפני מאות שנים או כפי שהתכוון המחבר, או שבטקסט עתיק השפה תמיד צריכה להיות גבוהה? ואיך מתרגמים משלב נמוך בטקסטים "של פעם"?

אם אתם תוהים, אין תשובה מוחלטת לשאלות האלה – כמו תמיד אצל מתרגמים, גם כאן הפתרון תלוי בהקשר של הטקסט ובמטרות שלו. בנוסף, המתרגם נמצא בסביבה עם נורמות תרגומיות מסוימות שמכתיבות את ההעדפה של הרוב באותו מקום וזמן. לפעמים למתרגם יש העדפות משלו או מסר שהוא רוצה להעביר דרך התרגום – כל אלה יכתיבו את האופן שבו המתרגם מתמודד עם הסוגיה הזו ועם אתגרים דומים נוספים.

באיזו דרגת עשייה תרצו את התרגום שלכם?

אחת השאלות ששואלים מתרגמים הכי הרבה היא למה בעצם צריך אותנו כשאפשר להשתמש ב-Google Tranlsate בקלות ובחינם (את התשובה שלי לשאלה אתם יכולים לקרוא כאן). סוכנות התרגום Elan Languages מצאה דרך נפלאה להמחיש את ההבדל בין תרגום אנושי מקצועי ותרגום אוטומטי חינמי: אוכל. מה קורה כשמבשלים את אותו מתכון פעמיים – פעם אחת כפי שתרגם אותו מתרגם אנושי ופעם שנייה בתרגום של גוגל? התוצאות בסרטון:

 

עלילותיו הקודמות של Google Translate בתרגומיה מופיעות כאן.

ביקורת ספר: לתרגם את חנה

קראתי השבוע את הספר "לתרגם את חנה" מאת רונלדו ורובל (הוצאת פן, מפורטוגזית: דלית להב-דורסט), מתוך סקרנות כלפי כל ספר שהגיבורים בו עוסקים בתרגום. גיבור הספר הוא מקס קוטנר, סנדלר יהודי-פולני שהיגר לברזיל. הימים הם סוף שנות השלושים, וברזיל הייתה נתונה אז תחת משטרו הפשיסטי של ז'טוליו ורגאס. מקס נאלץ לתרגם עבור המשטרה מכתבים מיידיש, ותוך כדי עבודתו נתקל במכתביה של חנה. הוא נשבה בקסמיה ומחליט לצאת בחיפושים אחריה, אך הוא מגלה שאין דבר בינה לבין הדמות שצייר לעצמו.

בניגוד להאנה, גיבורת הספר "המתרגמת" שסקרתי בעבר, מקס אינו מתרגם מקצועי. הוא כנראה מבצע את עבודתו ללא מחשבה יתרה על התהליך הכרוך בה, ולכן אין כמעט בספר התייחסויות למלאכת התרגום. עם זאת, ישנה פסקה אחת המתייחסת לשוני הבסיסי בין שתי השפות ולאופן שבו הטקסט עשוי לרדוף אותנו גם מחוץ לשעות העבודה:

הבעיה הגדולה של הסנדלר הייתה הדברים שאי-אפשר לתרגם. בין היידיש לפורטוגזית אין דמיון אמיתי, מדובר בשני עולמות שונים לגמרי. בגלל מוצאה העממי, ליידיש יש נטייה לנרגנות חביבה ומיוחדת. הביקורת, הישירות, העוקצנות שב"עגה היהודית" היו ספוגות באינטימיות משפחתית וברורה כל כך, שפטרה אותה מכללי הנימוס המקובלים. לפרקים דמתה היידיש יותר לריב משפחתי, על כל הטראומות, המיתוסים והשיגעונות הסובבים בתי משפחה. ההתחבטויות גרמו למקס לנשוך את קצה עפרונו בלהט. מדי פעם היה סגן שטאוב מזמן אותו כדי להבהיר ספקות, פילוסופיים יותר מאשר טכניים, שהתעוררו בעקבות סיפורים, משלים, אפילו בדיחות שנרשמו במחברת. בחשמלית, בדרך הביתה, ניהל לעתים הסנדלר ויכוחים דמיוניים בינו לבינו, בחן דעות והפריך אמונות. כולל כאלה שנגעו לו עצמו. (עמ' 85)

לאורך העלילה מקס מגלה פרטים חדשים ומנסה, בין כל הטוויסטים, להבין מיהי חנה האמיתית כדי שיוכל לכבוש את לבה. על כן, עיקר "התרגום" שמקס עוסק בו הוא הפענוח של הדמות של חנה.

לתרגם את חנה | התמונה מוויינט

קריאה נוספת

למה אני אוהבת להיות מתרגמת

נתקלתי בפוסט שבו 9 מתרגמים מספרים למה הם אוהבים לתרגם. במקום לקרוא אותו מיד, החלטתי לשים אותו בצד ולחשוב מה אני אוהבת בתרגום, במלאכה עצמה ובמקצוע בכללותו, והרי המסקנות:

הגיוון

אמנם רצוי מאוד שמתרגמים יתמחו בתחום מסוים, אבל גם בתוך תחומי ההתמחות יש שונות רבה שחושפת אותנו לתחומים שונים ומאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ומעניינים כל הזמן: מתרגמים ספרותיים עוברים בין תקופות, יבשות ומשלבים לשוניים; מתרגמים משפטיים יכולים לתרגם חוזה עסקי ולאחריו הסכם משמורת; כמתרגמת שיווקית, יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים על אופנה וקוסמטיקה (תחומי ההתמחות שלי), אך גם על צעצועים לתינוקות, מערכות השקייה ומוצרי IT לעסקים, ובנוסף אליהם בין היתר תרגמתי גם חזון חינוכי, מאמרים בתחום הניהול ותכתובות אישיות. תרגמתי סימולטנית הרצאות על תקשורת תומכת וחליפית, תכנון עירוני, ואפילו הרצאה על משפחת פון טראפ, שהייתה ההשראה לסרט "צלילי המוזיקה".

כל המידע שאנו נחשפים אליו מעשיר אותנו ופותח אותנו לתחומים שלא הכרנו ואולי אף לא היינו מודעים לקיומם. לפעמים הטקסטים גם נותנים לנו תובנות ומידע שאנחנו יכולים ליישם בחיים הפרטיים והמקצועיים שלנו. מאמר עסקי יכול לתת לנו טיפים לניהול העסק שלנו; וטקסט פסיכולוגי יכול לכוון את ההתנהלות האישית שלנו. ולפעמים סתם כיף לגלות פיסות טריוויה מעניינות.

הקהילה

למרות הבידוד הפיזי שלנו, שכן רובנו עובדים לבד מהבית, אגודות המתרגמים השונות בעולם והאינטרנט יצרו קהילה תוססת ותומכת של מתרגמים. הקהילות האלה מספקות לנו קודם כל מסגרת מקצועית: עזרה במינוח, התייעצות לגבי ההתנהלות המקצועית והפניית לקוחות (בקבוצת מתרגמי העברית הגדולה בפייסבוק, פורום תרגום ועריכה של אג'נדה, מוסכם שאין שאלות טיפשיות). פרט לכך, הקהילה היא גם מסגרת חברתית שבה אנחנו יכולים להכיר חברים ולקבל תמיכה ברגעים קשים. באחת מקבוצות המתרגמים בפייסבוק מתרגמים ממדינות שונות אפילו שולחים זה לזה שוקולד מקומי. התחושה שלי היא שבכל מקום בעולם תמיד אפשר ליצור קשר עם קהילת המתרגמים המקומית כדי לקבל המלצות או לבלות ערב מהנה עם אנשים חביבים.

הגמישות

מתרגמים יכולים לעבוד בכל מקום בעולם; כל מה שצריך זה מחשב שמותקנות עליו התוכנות הרלוונטיות וחיבור לאינטרנט. אלו מאיתנו שהם עצמאים שעובדים מהבית יכולים לעבוד בכל שעה שנוחה להם, בהתאם לצרכים שלהם, לאילוצים שונים ולמועדי ההגשה שלהם.

החוויות

ב-7 שנות קריירה הגעתי למקומות שונים בכל רחבי הארץ; תרגמתי טקסטים על אחד המוזיאונים האהובים עליי בעולם; ישבתי שעתיים בסטודיו של אמן שהראה לי את העבודות שלו וסיפר לי עליהן; תרגמתי הרצאה של חתן פרס נובל לכלכלה; ואפילו כמעט פגשתי נסיכה אמיתית. אני מכירה מתרגמים שזכו לתרגם את הסופרים האהובים עליהם ואפילו זוג מתרגמים שהתחתנו לאחר שנפגשו במפגשים של אגודת המתרגמים בישראל – לא רע בשביל מקצוע שרוב העוסקים בו עובדים לבד בבית.

וכמובן, המלאכה עצמה

המרדף אחר המילה הנכונה, חיפוש הניסוח המתאים ומציאת המקבילה העברית המדויקת – אני פשוט אוהבת את זה. במידה מסוימת היה חשוב לי למצוא אותם, בשיחות ובכתיבה, עוד לפני שבכלל ידעתי שאהיה מתרגמת.

עכשיו משסיפרתי לכם את כל זה, אני יכולה לקרוא מה אמרו תשעת המתרגמים בפוסט ההוא. ואתם, המתרגמים שבקהל, מה איתכם? מה אתם אוהבים במקצוע הנפלא שלנו? אילו חוויות היו לכם ואילו פיסות מידע שונות ומשונות גיליתם בזכות העבודה שלכם?

12 דרכים להשיג לקוחות

שאלת מיליון הדולר עבור מתרגמים, ועצמאים בכלל, היא איך משיגים לקוחות. למרבה הצער, אין פתרון קסמים, אבל שילוב של כמה שיטות יכול לעזור לכם להשיג לקוחות איכותיים:

  • הוציאו כרטיסי ביקור שמשדרים מקצועיות ואל תצאו בלעדיהם מהבית. אי אפשר לדעת מתי תיתקלו במישהו שיתעניין בשירותיכם.
  • דאגו שלאנשים הקרובים אליכם (בני זוג, הורים, ילדים, אחים, גיסים, חברים טובים וכו') יהיו כמה כרטיסי ביקור שלכם, כדי שיוכלו לחלק אותם למתעניינים.
  • הירשמו לפורטל המתרגמים Proz   המשתמשים באתר פותחים פרופילים, שהם כמו כרטיסי ביקור, וסוכנויות תרגום יכולות לפנות אליהם ישירות בהצעות עבודה, וישנם גם מכרזים על פרויקטי תרגום. ההרשמה לאתר היא חינם, אך ניתן לשדרג את המינוי בתשלום. השדרוג מעניק למשתמש עדיפות במכרזים והמיקום שלו בחיפוש מתרגמים יהיה גבוה יותר, בין היתר. הדעות חלוקות בנוגע לכדאיות המינוי בתשלום.
  • שלחו קורות חיים לסוכנויות תרגום –  אפשר למצוא סוכנויות תרגום בחיפוש בגוגל ולמצוא דירוגים שלהן ב-Blue Board של אתר Proz (חינם למנויים בתשלום) וב-Payment Practices (בתשלום). אל תגבילו את עצמכם לסוכנויות בארץ – בכל העולם יש חברות שמשווקות לישראל  מוצרים ושירותים ונעזרות בסוכנויות תרגום מקומיות כדי לתרגם את החומרים שלהן. (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום אפשר לקרוא כאן).
  • הצטרפו לאגודת המתרגמים – חברי האגודה מקבלים הצעות עבודה בלעדיות  שנשלחות לאגודה. בנוסף, האירועים שמארגנת האגודה מספקים לחברים פלטפורמה להיכרות ולנטוורקינג, כך שהם יכולים להעביר זה לזה עבודות. (גילוי נאות: אני סגנית יו"ר אגודת המתרגמים).
  • הצטרפו לקהילת המתרגמים בכללותה – כפי שציינתי בסעיף הקודם, מתרגמים מעבירים זה לזה עבודות. כאן תמצאו דרכים להצטרפות לקהילת המתרגמים וסיבות נוספות להצטרף אליה.
  • שדרגו את פרופיל לינקדאין שלכם – למי שלא מכיר, לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית, שבה הפרופיל הוא בעצם קורות החיים שלנו, ומנהלי פרויקטים בסוכנויות תרגום מחפשים שם מתרגמים. הקדישו שעה-שעתיים למילוי כמה שיותר פרטים על עצמכם, במיוחד כאלה הקשורים לתרגום ולתחומים שאתם מתרגמים. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, פרטו גם את הרקע המקצועי והאקדמי שלכם בתחום.
  • הקימו אתר – כמו Proz ולינקדאין, האתר יגביר את הנוכחות שלכם באינטרנט ויגדיל את הסיכוי שימצאו אתכם בגוגל. אם אתם לא מעוניינים להשקיע בשירותי בניית אתרים מקצועיים, אפשר להיעזר בפלטפורמות לבניית אתרים כמו Weebly או WIX. מומלץ להשקיע ברכישת כתובת רשמית ולא להסתפק בכתובת ששירות בניית האתרים מספק לכם.
  • פנו באופן יזום ללקוחות פונטציאליים – הגדירו את הלקוחות האידיאליים שלכם בהתאם לשפות ולתחומי ההתמחות שלכם וחפשו כאלה בגוגל. התקשרו אליהם (עדיף שלא לשלוח מייל בגלל חוקי הספאם) והציעו להם את שירותיכם.
  • לכו לכנסים מקצועיים ולתערוכות – אמנם כדאי מאוד ללכת לכנסים שעוסקים בתרגום, אבל הכוונה כאן היא דווקא לכנסים שעוסקים בתחום ההתמחות שלכם. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, חפשו אירועים בלשכת עורכי הדין. אם אתם מתרגמים רפואיים – יש המון כנסים בתחום, כך שוודאי תוכלו למצוא כנסים רלוונטיים. בכנסים עצמם נסו לדבר עם כמה שיותר אנשים, וכמובן גם להקשיב וללמוד.
  • היעזרו ברשת הקשרים שלכם – חשבו אם מישהו ממכריכם עשוי להזדקק לשירותים שלכם או להכיר מישהו שצריך אותם, ופנו אליהם עם טקט.
  • הצטרפו לפורום נטוורקינג – יש ארגונים למטרות נטוורקינג, כמו BNI או IBC. החברים נפגשים באופן קבוע בקבוצות קבועות, לומדים להכיר את החברים בקבוצה ואת העסקים שלהם ומקדמים זה את זה מבחינה מקצועית. אני באופן אישי לא התחברתי לשיטה הזו, אבל אני מכירה מתרגמים שהצטרפו לקבוצות נטוורקינג ומאוד מרוצים.

מה שלא יהיו האפיקים שתבחרו, יש כמה דברים שרצוי לזכור:

  • התאזרו בסבלנות וחשבו לטווח ארוך – לוקח זמן למצוא לקוחות איכותיים, ולא כל מי שתפנו אליו בהכרח יצטרך את שירותיכם באותו רגע. קורה ששולחים קורות חיים לסוכנות תרגום או ללקוח פוטנציאלי והם חוזרים אליכם רק אחרי שנה ויותר.
  • בדקו את הלקוח – גם אם אתם להוטים להשיג את הלקוח הראשון שלכם, בסופו של דבר אתם גם רוצים להיות בטוחים שהוא ישלם לכם. אם זו סוכנות תרגום, בדקו את הדירוג שלה באתרים שהזכרתי ותשאלו מתרגמים אחרים אם הם מכירים אותה. אם מדובר בלקוח ישיר, חפשו עליו בגוגל, בדקו באתרי הרשויות (רשם החברות, רשם העמותות, בנק ישראל) שהמצב שלו תקין. חשוב לזכור: לקוח שלא משלם ממלא לכם את הלו"ז ומונע מכם לעבוד עם לקוחות שכן משלמים.
  • היזהרו מהונאות – יש אנשים שמתחזים לסוכנויות תרגום ובסופו של דבר גורמים למתרגם לשלם להם. שימו לב לכתובת הדוא"ל של הפונה – האם סוכנות תרגום שולחת לכם מייל מכתובת חינמית? אם החשד שלכם התעורר, חפשו את נוסח המייל בגוגל ואת פרטי השולח. יכול להיות שמתרגם אחר כבר דיווח עליו.

יש לכם עוד טיפים למציאת לקוחות? שתפו אותנו בתגובות!

לקריאה נוספת

אסרטיביות ותרגום

בפוסט הקודם הבטחתי לכם פירוט על אסרטיביות, והרי הוא לפניכם. לפני כמה חודשים השתתפתי בערב הרצאות קצרות של אגודת המתרגמים בישראל (10 הרצאות של 10 דקות) ודיברתי על אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים באינטראקציה עם לקוחות. אחת האסטרטגיות היא פיתוח אסרטיביות – זו לא תכונה מולדת, וכל אחד יכול לפתח אותה ולשפר אותה.

(שימו לב: איכות השמע לא כ"כ טובה, אז צריך להגביר כדי לשמוע. אל תשכחו להחליש שוב עם סיום הצפייה.)

אתם מוזמנים לראות כאן את שאר ההרצאות הקצרות משני ערבי ההרצאות הקצרות של האגודה.

יש לכם טיפים משלכם? השאירו אותם בתגובות!