11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

מודעות פרסומת

שלושה אירועים למתרגמים בספטמבר

אחרי פגרת קיץ ארוכה, נערכים החודש שלושה אירועים למתרגמים, במרווחים של 10 ימים זה מזה:

  • ב-8.9 ייערך מפגש מתרגמים ועורכים בגוגל, במשרדי גוגל בתל אביב בשעות 18:30-21:30. פרטים והרשמה כאן. הכניסה חינם.
  • ב-18.9 ייערך יום עיון למתרגמים מתחילים מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בבית ציוני אמריקה בתל אביב, בשעות
  •  14:00-20:30. פרטים כאן והרשמה כאן. (לפני כשנתיים נערך יום עיון דומה.) 110 ש"ח חברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.
  • ב-28.9 ייערכו חגיגות יום התרגום הבינלאומי מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בפאב מייקס פלייס הכשר בתל אביב, בשעות 15:00-20:00. פרטים כאן והרשמה כאן. 90 ש"ח לחברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.

כדאי לכם לנסות להגיע לפחות לאחד מהאירועים – זו הזדמנות ללמוד דברים חדשים, להכיר קולגות וליצור הזדמנויות חדשות.

אז למה את לא מתרגמת גם לאנגלית?

כשאני מספרת לאנשים שאני מתרגמת, בדרך כלל המשך השיחה הוא כזה:

– איזה שפות את מתרגמת?

– אנגלית לעברית.

– רק אנגלית לעברית? למה לא גם עברית לאנגלית?

כתבה ופוסט שנתקלתי בהם השבוע מסבירים זאת היטב ביחד. תומר בן אהרון מהבלוג "אין מילים" מסביר בפוסט מצוין למה מתרגם (לעברית, במקרה שהוא מתאר, אבל זה נכון לכל שפה) חייב לשלוט שליטה מלאה בשפה שאליה הוא מתרגם ולהיות מיומן בכתיבה בה:

מתרגמים כותבים טקסט בעברית. נכון, הרעיונות אינם שלהם, מישהו אחר כתב אותם. אבל המתרגמת או המתרגם הם אלה שצריכים לקחת את כל שאר האלמנטים שבטקסט (גוף שלישי או ראשון, משלב נמוך או גבוה, מסוגנן או פשוט) ולתרגם אותם לעברית על-ידי יצירת טקסט חדש לחלוטין בשפה חדשה לחלוטין. ולכן הם חייבים לשלוט בשפת היעד, קרי השפה שהם כותבים בה.

אתמול פורסם בכתב העת המקוון "אלכסון" טור מאת אביב פרץ על הקושי שלנו להתבטא בשפות שאינן שפת האם שלנו (במקרה המתואר, אנגלית), גם אם אנחנו שולטים בהן מצוין פסיבית בקריאה ובצפייה בטלוויזיה:

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף… פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי… לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

1d80d226083f8a3a87feb57e64cd98b4

גלוריה מ"משפחה מודרנית", שהגיעה לארה"ב מקולומביה, מביעה את התסכול שלה בנושא

אנחנו יכולים לשלוט בשפות רבות ולהכיר אותן על בוריין, אבל כושר ההתבטאות שלנו כמעט אף פעם לא יהיה שווה לכושר ההתבטאות של דובר ילידי; הדקדוק והתחביר של שפת האם שלנו טבועים בנו ולרוב אנו נתרגם אותם לשפות אחרות; ובחירת המילים והביטויים שלנו, גם אם היא נכונה מבחינת ההגדרה המילונית, עשויה שלא להתאים מבחינת עדכניות, משלב (שפה גבוהה או נמוכה), סיטואציה וכו'.

כמתרגמת, אני שואפת לספק ללקוחות שלי תרגום קולח שמשקף את המקור באופן נאמן, על כל הניואנסים שלו, והרבה יותר קשה להגיע לתוצר ראוי כשלא מתרגמים לשפת האם, כי טקסטים שאכתוב באנגלית כמעט אף פעם לא יישמעו כמו טקסטים שכתב דובר ילידי. לכן רצוי שמתרגמים יתרגמו רק לשפת או לשפות האם שלהם, או לשפות שנחשפו אליהם למשך פרק זמן ארוך בצעירותם (כמובן, יש מקרים יוצאי דופן), ולכן אני מתרגמת רק בכיוון אחד.

יצא בתרגומי: היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמתרגמת מסחרית, רוב החומרים שאני מתרגמת הם חסויים או שהם פשוט לא יעניינו את הקהל הרחב. לכן אני שמחה שסוף סוף יש לי הזדמנות לחלוק אתכם תרגום שלי. החודש יצא בתרגומי הספר "היפהפייה מתעוררת" (במקור Beauty Bites Beast) מאת אלן סנורטלנד. הספר יצא בהוצאה משותפת של עמותת אל הלב והוצאת גפן, והוא עוסק בצורך ובחובה של נשים להגן על עצמן, תוך בחינת ההקשרים התרבותיים היוצרים את הצורך הזה ומונעים מנשים ללמוד הגנה עצמית.

yefefia sample SOFI

היפהפייה מתעוררת / אלן סנורטלנד

כמו עם הרבה דברים טובים, גם לתרגום הספר הגעתי במקרה. לפני שנתיים השתתפתי בקורס "אימפקט" של אל הלב, שהוא קורס הגנה עצמית מעצימה לנשים (אני ממליצה עליו מאוד – כל אישה חייבת לעבור אותו בעיניי), וכשנה לאחר מכן העמותה חיפשה מתרגמת בוגרת הקורס לתרגום הספר. תהליך העבודה על הספר היה שונה ומיוחד: בדרך כלל תרגום נעשה לבד, על ידי המתרגם עם עצמו, והמשוב מהלקוח מתקבל בסוף העבודה, אם בכלל. בעת תרגום "היפהפייה מתעוררת" עבדתי יחד עם שתי נציגות של העמותה, תמר פריאל (שגם הייתה המדריכה שלי בקורס) ומרב שטרנברג-פּיטוּן. לאחר שסיימתי לתרגם כל פרק, שלחתי את התרגום אליהן ודנו ביחד בסוגיות שונות שעלו בו. התוצאה: שיפור וליטוש של כל פרק והתאמתו למסר של העמותה – וגם של הפרקים הבאים אחריו, כמובן.

בתחילת החודש נערכה בבית אל הלב בירושלים השקה של הספר, ולשמחתי גם זכיתי לפגוש את אלן, המחברת:

IMG_20160308_195734.jpg

ב-28 במרץ ייערך ערב התרמה לעמותת אל הלב בסינמטק ירושלים, הכולל הקרנה של הסרט "Beauty Bites Beast", שיצרה אלן בעקבות הספר (וגם את הכתוביות שלו תרגמתי). לאחר הקרנת הסרט ייערך דיון בהשתתפות היוצרת. אתם מוזמנים! פרטים כאן, באתר אל הלב.

לקריאה נוספת

4 שגיאות מביכות בתרגום עברית

הרשת הישראלית רעשה וגעשה אתמול בעקבות הפרשנות הקלוקלת של אתר cleveland.com לקללות בעברית שפורסמו בעמוד האינסטגרם של לברון ג'יימס (אם פספסתם, אתם יכולים לקרוא על הפרשה כאן). זוהי הזדמנות טובה להיזכר בשגיאות תרגום עברית מביכות נוספות שנעשו בחו"ל, שלעתים גם היה להן מחיר כבד.

1. החולצה של בוי ג'ורג'

אלו מכם שהיו בסביבה בשנות השמונים אולי זוכרים את החולצה שבוי ג'ורג' לבש בקליפ של השיר Do You Really Want to Hurt Me:

זהו כמובן ניסיון לתרגם את שם הלהקה – Culture club.  אגב, אם חשקה נפשכם בחולצה כזו, תוכלו למצוא אותה באיביי, למשל כאן.

2. המצבה של הבעל האהוב

בסדרה Episodes של ה-BBC, בכיכובו של מאט לבלאנק, הייתה סצנה שהתרחשה בבית קברות יהודי:

w704

אם תנסו לקרוא את הטקסט בכיוון ההפוך, תגלו שהמנוח גם "החמיץ ביוקר".

3. הקעקעוע של בקהאם

כפי שהזכרתי בתחילת ימי התרגומיה, בני הזוג ויקטוריה ודייויד בקהאם התעטרו לפני שנים בקעקוע זוגי עם פסוק משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי". חבל שדייויד לא ידע שהפסוק פונה לאהוב ממין זכר:

david-beckham-victoria-tattoo

הקעקוע של בקהאם

אגב, השמועה אומרת שמאז דווקא ויקטוריה היא זו שהסירה את הקעקוע.

4. המודעה של לורד אנד טיילור

רשת בתי הכלבו היוקרתית האמריקאית לורד אנד טיילור החליטה לאחל ללקוחותיה חנוכה שמח. ברכישת שטח המודעה ודאי הושקעו עשרות אלפי דולרים – חבל שלא מצאו לנכון גם להשקיע בהגהה:

lordandtaylor

המשותף לכל הפדיחות האלה? תהליך בקרת איכות ראוי והתייעצות עם איש מקצוע היו מונעים מבוכה ועוזרים להשיג את האפקט הרצוי אצל קהל היעד.

אליס בארץ התרגום

השנה המסתיימת בעוד מספר שעות הייתה גם שנת יובל ה-150 לספר "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. זהו אחד הספרים המפורסמים בעולם, שזכה להמוני מהדורות, גרסאות ועיבודים ספרותיים וקולנועיים. לפי ויקיפדיה, זהו הספר ה-13 המתורגם ביותר בעולם לפי מספר שפות היעד – 174 שידוע עליהן. לפי חיפוש באתר הספריה הלאומית, יש לפחות 10 גרסאות שונות לסיפור בעברית, בין אם תרגום היצירה המקורית ובין אם עיבודים שונים.

ריבוי התרגומים מספק לחוקרי התרגום באקדמיה קרקע פורייה למחקר, שכן אפשר ללמוד המון מהשוואה בין תרגומים שונים של אותו טקסט, בעיקר אם הם מתקופות שונות ועל הנורמות שהיו מקובלות אז: האם המתרגם נצמד למקור או התרחק ממנו? האם הושמטו חלקים מהמקור מסיבות שונות? האם נוספו לו חלקים? האם המתרגם בחר לשמר מונחים ומושגים של תרבות המקור, או שינה אותם למונחים מקבילים בתרבות היעד? (מה שנקרא "ביות", ובמקרה של שינוי מונחים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות, "גיור" – למשל שינוי תבשיל חזיר לצלי בקר.) איך מתרגמים שונים התמודדו עם מבנים דקדוקיים או תחביריים שלא קיימים בשפת היעד שלהם? כשהם התמודדו עם אתגרים – מה היה סדר העדיפויות שלהם? על הם שמרו ועל מה הם ויתרו?

כשלמדתי בתוכנית לימודי התרגום של אוניברסיטת תל אביב, היינו משווים בין קטעים מתוך שלושה תרגומים של "אליס בארץ הפלאות": "עליסה בארץ הפלאות", בתרגום ל. סמן, הוצאת חברת "אמנות" בע"מ, 1927; "עליזה בארץ הפלאות", בתרגום אהרן אמיר, הוצאת מחברות לספרות, 1966; ו"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגום רנה ליטוין, הוצאת הספריה החדשה, 1997. כשמשווים את התרגומים שלהם, ניתן לראות של. סמן נוקט בגישה חינוכית, בין אם ללשון העברית ולשימוש בשמות עבריים ובין אם בחינוך להתנהגות ראויה; אהרן אמיר נוטה להשתמש בשפה גבוהה ובביטויים מהמקרא ורנה ליטוין נאמנה למקור.

אתם מוזמנים להשוות בין הקטע הבא, מתוך פרק 5, ותרגומיו, ולמצוא את ההבדלים ביניהם:

The Caterpillar and Alice looked at each other for some time in silence: at last the Caterpillar took the hookah out of its mouth, and addressed her in a languid, sleepy voice.

`Who are YOU?’ said the Caterpillar.

This was not an encouraging opening for a conversation. Alice replied, rather shyly, `I–I hardly know, sir, just at present– at least I know who I WAS when I got up this morning, but I think I must have been changed several times since then.’

`What do you mean by that?’ said the Caterpillar sternly. `Explain yourself!’

`I can’t explain MYSELF, I’m afraid, sir’ said Alice, `because I’m not myself, you see.’

`I don’t see,’ said the Caterpillar.

`I’m afraid I can’t put it more clearly,’ Alice replied very politely, `for I can’t understand it myself to begin with; and being so many different sizes in a day is very confusing.’

בתרגום ל. סמן:

שעה ארוכה הביטו עליסה וגמזי איש בפני רעהו בדומיה. והנה הוציא גמזי לאט את קנה המקטרת מפיו ושאל בקול נרפה כמו מתוך תנומה:

– מי את, אשאלה נא לדעת?

שאלה זו בלבלה את עליסה.

– אני… אני רק יודעת מי הייתי בשעה שקמתי בבוקר -ענתה עליסה במורך – מן העת ההיא "נתחלפתי" כמה פעמים.

– מה רצונך לאמור? – שאל גמזי ברוגז – דברי, בבקשה, דברים של טעם ואדע מה טיבך.

– הוא הוא הדבר, שאיני יכולה לפרש מה טיבי – ענתה עליסה – הלא אני…. לא אנוכי.

– איני מבין מאומה – אמר גמזי.

– צר לי מאוד, אך איני יכולה לבאר את הדבר כראוי, חידה היא גם בעיני. כשאתה נעשה פעם גדול, פעם קטן, סופך – מתבלבל.

 

בתרגום אהרן אמיר:

שעה קלה הביטו הזחל ועליזה זה בזו דומם: לבסוף הוציא הזחל את הנרגילה מפיו, ופנה אליה בקול תש ומנומנם.

"מי את?" אמר הזחל.

לא הייתה זו פתיחה מעודדת לשיחה. חרדה ובושה השיבה עליזה, "אני – כמעט אינני יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות יודעת אני מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל סבורה אני כי אל-נכון השתניתי מאז כמה פעמים".

"מה כוונתך בזאת?" אמר הזחל קשות. "בארי את עצמך!"

"חוששת אני, אדוני, כי אני עצמי איני יכולה לבאר זאת", אמרה עליזה, "מפני שאינני עצמי, מבין אתה".

"אין אני מבין", אמר הזחל.

"חוששת אני שלא אוכל להבהיר את הדבר יותר", ענתה עליזה בנימוס רב, "מפני שקודם כל אינני יכולה להבין את עצמי; ושינויי קומה רבים כל כך ביום אחד, יש בהם כדי להטיל מבוכה רבה".

בתרגום רנה ליטוין:

הזחל ואליס התבוננו זה בזה זמן-מה בשתיקה: לבסוף הוא הוציא את הנרגילה מפי, ופנה אליה בקול לאה, מנומנם

"מי את?" שאל הזחל.

זו לא הייתה פתיחה מעודדת לשיחה. אליס השיבה, בביישנות-מה, "א – אני בקושי יודעת, אדוני, ברגע זה – לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז."

"למה את מתכוונת?" אמר הזחל, בחומרה. "הסבירי את עצמך!"

"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני," אמרה אליס, "מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין."

"אני לא מבין," אמר הזחל.

"אני חוששת שלא אוכל לנסח את זה יותר ברור," ענתה אליס בנימוס רב, "מפני שראשית כול, אני לא מבינה את זה בעצמי; ולשנות גדלים כל-כך הרבה פעמים ביום, זה דבר מביך מאוד, לא?"

כיוון ש"אליס בארץ הפלאות" הוא אחד הספרים המפורסמים בעולם, הוא גם אחד הספרים המצוטטים בעולם. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשפט "!curiouser and curiouser", שאותו אומרת אליס בתחילת פרק 2, לאחר שהיא נוגסת בעוגה שהגדילה אותה. תרגומה של ליטוין למשפט הוא "יותר מיותר מוזר!", אך הוא לא מעלה בקרב הקוראים העבריים את אותה אסוציאציה, ולכן אין לו את אותו האפקט. לכן, אם הטקסט לא מחייב את האלוזיה ל"אליס בארץ הפלאות", ייתכן שניתן להשמיט אותו ולמצוא דרך אחרת להביע את התמיהה.

המתרגמים לעברית שבקהל – באילו אזכורים וציטוטים נוספים של "אליס בארץ הפלאות" נתקלתם? איך התמודדתם איתם? ספרו לנו בתגובות.

alice03a

איור של סר ג'ון טניאל עבור המהדורה המקורית של "אליס בארץ הפלאות". התמונה מאתר פרויקט גוטנברג.

 

 

אגב, בכנס אגודת המתרגמים בשנת 2012 שמעתי הרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ז"ל ופרופ' רחל ויסברוד על השתתפותן בפרויקט לקראת יובל ה-150 ל"אליס בארץ הפלאות", שבו מתרגמים מכל רחבי העולם תרגמו חזרה לאנגלית את התרגומים של הספר לשפתם. תוכלו לקרוא על ההרצאה בפוסט הזה.

לקריאה נוספת

ראיון עם המתרגם דורי פרנס: התרגום כחידת היגיון

היום התפרסם בעיתון "כלכליסט" ראיון קצרצר עם מתרגם המחזות דורי פרנס. דורי פרנס תרגם מחזות רבים של שייקספיר, ולפי הראיון נראה שהוא מתכנן לתרגם את כולם. תרגומים אלה זמינים באתר שלו, שייקספיר ושות', ועל כן קהילת המתרגמים לעברית כולה חבה לו חוב גדול – שייקספיר הוא אחד מהכותבים המצוטטים ביותר, ובעזרת האתר של פרנס אנחנו יכולים למצוא את התרגום של הציטוטים בקלות ובמהירות.

הראיון עסק יותר בתיאטרון ופחות בתרגום, אך הוא פותח במשפט שמתייחס למלאכת התרגום:

לתרגם מחזה זה כמו לעשות סודוקו, צריך למצוא את הצירוף הנכון כדי שזה יהיה מדויק.

פרנס לא היחיד שחושב כך; באחד הפוסטים האחרונים שלי הזכרתי פוסט שבו מתרגמים סיפרו מדוע הם אוהבים לתרגם. אחת המתרגמות, אליזבת אדאמס, אמרה דברים דומים:

לעבוד כמתרגמת זה כמו שישלמו לי שאפתור חידות כל היום. לפעמים החידות קלות ואפשר לעבור מחידה לחידה בקלות, ולפעמים הן כמו חידות היגיון מטורפות שהולכות איתך משולחן העבודה למכולת, לארוחת הערב ולמקלחת. ולפעמים משהו מתחבר והתשובה נמצאת מולך. מצאת! או שהיא מצאה אותך?

בעיני הדימוי הזה נכון ומדויק. יש ימים שעבורי החידה היא כמו טנגרם או טטריס, או אפילו סודוקו: יש אוסף חלקים – שיכולים להיות מילים, משמעות או חרוזים, בין היתר – שצריכים להיכנס לתבנית מסוימת – למשל משפט, מבנה תחבירי או תקבולת. אנחנו יודעים שהצלחנו לפתור את החידה כשכל החלקים נמצאים במקום הנכון.