מעבירה הלאה בשפת הסימנים

לפני כשנה סיפרתי לכם על עמותה בשם "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים", שמארגנת סדנאות ללימוד שפת הסימנים הישראלית בחינם שמעבירים מדריכים חירשים. נרשמתי אז באתר העמותה, ובדצמבר סוף סוף חזרו אליי שנפתח קורס באזור שלי. קשה לי לתאר כמה נהניתי והיה לי מעניין, ואני ממליצה על הסדנה בחום. המדריך שלי היה מקסים כהן, שיש לו חיוך וסבלנות אינסופיים, והקבוצה בכלל הייתה נהדרת.

למה כדאי ללמוד שפת הסימנים? קודם כל, כמו שאמרתי, זה כיף ומעניין. לומדים שפה חדשה ומקבלים הצצה לעולמם של החירשים ולתרבות שלהם. בנוסף, שפת הסימנים יכולה להיות שימושית למי שעובד עם אנשים. חוץ מזה, אי אפשר לדעת מתי תצוץ הזדמנות להשתמש בשפה ועל מי זה ישפיע. לקראת חג המולד התפרסם בארה"ב סיפור על ילד בן 3  עם ליקוי שמיעה שהוריו לקחו אותו לקניון לפגוש את סנטה קלאוס. האיש שגילם את סנטה שם לב שאמו של הילד מדברת אליו בשפת הסימנים, וכשהגיע תורו של הילד, סנטה שאל אותו בשפת הסימנים אם הוא ילד טוב. המשפחה כולה מאוד התרגשה מהמחווה.

חלק מ"ההעברה הלאה" של הקורס הוא מטלת הסיום – סרטון שבו הקבוצה שרה ביחד שיר בשפת הסימנים. השיר שהקבוצה שלי בחרה הוא "ימים של שקט" (של להקת לולה), ואם תעירו אותי באמצע הלילה אני אוכל לסמן לכם אותו. לצערי הקליפ עדיין לא מוכן, אז אתם מוזמנים בינתיים לראות את הקליפ שמקסים הכין לכבוד ט"ו בשבט:

רוצים גם? אתם יכולים להירשם כאן. אתם יכולים גם להציע לעמותה להקים קבוצה במקום העבודה או הלימודים שלכם. עד אז אתם יכולים ללמוד סימנים מהקישורים למטה, או ללמוד לאיית (אפשר ללחוץ על התמונה להגדלה):

איות בשפת הסימנים הישראלית

לקריאה נוספת

על תקשורת בטיפול נמרץ

הזכרתי בעבר את חשיבותו של התרגום הקהילתי, המסייע לאנשים שלא דוברים את שפת הממסד לעמוד מולו, לעתים ברגעים מאוד פגיעים (למשל בבית החולים או במערכת המשפט). חשבתם פעם מה קורה במצב כזה למי שבכלל לא יכול לדבר, באף שפה?

קיבלתי את התשובה לשאלה (שיש לציין שלא חשבתי עליה מעולם) לפני כחודש, שתרגמתי בכנס של אגודת אייזק ישראל. תחום העיסוק של אייזק ישראל הוא תקשורת תומכת חליפית (תת"ח, ובאנגלית Augmentative and Alternative Communication או AAC): במילים פשוטות, מדובר  באמצעי ביטוי חליפיים לאנשים שלא מסוגלים לדבר מסיבה כלשהי, החל מסימנים, דרך לוחות עם ציורים ועד למכשירים מתוחכמים יותר. כשאני שומעת את ההרצאות באייזק, אני נפעמת מעבודת הקודש שעושים בארגון.

בכנס הרצה ג'ון קוסטלו מבית החולים לילדים בבוסטון, ואחת ההרצאות המרתקות שלו עסקה בשימוש בתת"ח במחלקת טיפול נמרץ. המטופלים במחלקת טיפול נמרץ עוברים לעתים טיפולים (למשל פיום קנה) המונעים מהם באופן זמני לדבר. תארו לעצמכם שאתם מתעוררים מניתוח, מטושטשים, ואתם לא מסוגלים לדבר ולהעביר לסביבה מידע על התחושות שלכם. אין ספק שזו חוויה מלחיצה. אספקת אמצעי תת"ח לחולים במסגרת ההכנה לניתוח מאפשרת להם לתקשר בקלות עם סביבתם ובכך לחוש יותר בשליטה, להיות רגועים יותר (ועל כן אף להפחית לעתים את הצורך בתרופות) ולקחת חלק פעיל בטיפול.

מטופלים אחרים עשויים להגיע למחלקת טיפול נמרץ כשהם כבר פגיעים תקשורתית (מונח שטבע קוסטלו), כלומר היכולת שלהם לתקשר עם סביבתם נפגעה, במישור הפלט ו/או הקלט. הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות, בין אם עצם הבעיה שהובילה אותם לבית החולים, או מצב שהחל קודם לכן (ליקויים קוגניטיביים, ליקויים מוטוריים, חוסר יכולת להפיק דיבור וכו'). גם במצבים אלה יש חשיבות לסיוע למטופל בתקשורת עם סביבתו.

כאן תוכלו לצפות בהרצאה קצרה של קוסטלו, שבה הוא מתאר מקרה מבחן של ילד מטופל שגם הוא ומשפחתו אינם דוברי אנגלית ושגם עבר הליך רפואי שמנע ממנו לדבר:

כעת מקדמים בארה"ב תקן שלפיו בתי החולים ייאלצו להחזיק בקלינאי תקשורת במחלקת הטיפול הנמרץ. אני מקווה שהתקינה הזו תגיע גם לארץ.

לקריאה נוספת:

שוועסטער!*

ב-mynet מדווחים על קורס חדש וראשון מסוגו בחוג לסיעוד במכללת צפת שבו הסטודנטים יקבל ידע בסיסי בשפות הנפוצות בישראל, במטרה לשפר את התקשורת בין אנשי הצוות הרפואי לבני העדות השונות בישראל. בקורס ילמדו ערבית, רוסית, אמהרית ויידיש, והסטודנטים בקורס יתחלקו לקבוצות, שכל אחת מהן תלמד את שאר הכיתה את עיקרי אחת השפות וביטויים שימושיים בסביבת הטיפול. בכל קבוצה יהיה לפחות דובר ילידי אחד של השפה שאותה היא מלמדת.

בסוף הקורס צפוי להתפרסם מילון רפואי בסיסי, שיכלול ביטויים נפוצים בשפות השונות. מילון דומה כבר קיים בשפת הסימנים הישראלית, ואין ספק שמדובר ביוזמה מבורכת, שתשפר את התקשורת בין המטופל לצוות הרפואי ובכך תשפר את הטיפול הרפואי.

 

* "אחות!" ביידיש.

פרסי סופגניית הריבה לתרגומים גרועים לשנת 2010

היום פורסמו חמשת הזוכים בפרס סופגניית הריבה (Jelly Donut Awards), המוענק לתרגומים הגרועים של השנה. הפרס חולק זו השנה השנייה, והוא קרוי על שם אחת האנקדוטות המפורסמות ביותר על טעויות תרגום: נטען כי כשקנדי אמר "Ich Bin ein Berliner" הוא למעשה אמר "אני סופגניית ריבה", אך ככל הנראה הסיפור אינו נכון.

את הפרסים מחלקת חברת תרגום אמריקאית המעוניינת למשוך תשומת לב לסכנות הטמונות בטעויות תרגום ואת החשיבות שבהיעזרות במתרגמים מקצועיים.

הפרסים ניתנו לחמש הטעויות הבאות:

במקום החמישי: הקעקוע השגוי של ריהאנה, שדיווחתי עליו בפוסט הזה. ריהאנה קעקעה על צווארה צירוף בצרפתית מבלי לבדוק את משמעותו, ונתקעה עם הכיתוב "rebelle fleur" במקום "fleur rebelle".

במקום הרביעי: התרגום שהוביל לתביעת דיבה. חברת גרמנית שהקימה רכבת קלה בסקוטלנד הגישה תביעת דיבה לאחר שבדיון במצב הפרויקט, אחד ממנהליו אמר שהחברה בפיגור (delinquent). הבעיה התעוררה כיוון שבתרגום לגרמנית נעשה שימוש במילה Verbrecher, שניתן לפרשה כ"פושעת" (הרי גם בעברית delinquent פירושו "עבריין"). עקב התביעה היחסים העסקיים נותקו.

במקום השלישי: התוכנה שלא הצליחה לתרגם הוראות לשימוש בתרופה. כפי שבישראל הוראות השימוש בתרופות מופיעות בארבע שפות, בניו יורק עליהן להופיע בשבע שפות. אולי כדי לחסוך בהוצאות, ההוראות תורגמו לעתים על ידי תוכנת תרגום אשר לא עמדה במשימה. לעתים ההוראות היו סתם מוזרות והתחביר היה שגוי, אך אחרות היו מסוכנות: אחד המטופלים נטל בטעות את התרופה 11 פעמים ביום, כשהמינון המומלץ הוא פעם ביום בלבד, כיוון שבספרדית once הוא אחת-עשרה, ותוכנת התרגום לא תרגמה את המילה.

במקום השני: האגדות האירוטיות של האחים גרים. החודש דווח על הוצאה לאור בסין שביקשה לתרגם את מעשיות האחים גרים, אך כיוון שלא מצאה את גרסת המקור, היא שלחה לתרגום קובץ סיפורים ביפנית. הסתבר כי הקובץ שנשלח לתרגום כלל גרסאות אירוטיות של הסיפורים המוכרים, והדבר התגלה רק כשהתקבלו תלונות על הספרים המופיעים במדפי הספרות לילדים.

במקום הראשון: התרגום שהפחיד אסירים רוסים. בתרגום לרוסית של חוברת לאסירים בכלא הבריטי תורגם הצירוף "חצר טיולים" (exercise yard) ל"חצר הוצאות להורג" (execution yard). (פוסט בנושא כאן). הטעות התגלתה בביקורת ותוקנה.

רשימת הזוכים בשנה שעברה כאן.

גם בכלא הבריטי יש טעויות תרגום

אפרופו תרגום קהילתי – בכלא לינקולן הבריטי מודעים לחשיבות העניין, כנראה בגלל 82 האסירים הזרים הכלואים בו, ועל כן טרחו והכינו חוברות מידע לאסיר בשפות שונות. עם זאת, מסתבר שנפלה טעות בטיוטה לחוברת שנועדה לאסירים דוברי רוסית: הביטוי "חצר טיולים" (exercise yard) תורגם כ"חצר הוצאות להורג" (execution yard). צוות ההגהה של החוברת הוא שהבחין בטעות. בדו"ח שבו פורסמה הטעות לא צוינו שגיאות נוספות.

המפקח על בתי הכלא בבריטניה אמר על כך: "ניתן להתייחס לכך כבדיחה, אלא אם אתם אותו אסיר שלא מבין כיצד פועל שירות בתי הסוהר הבריטי ומגיע ממדינה שבה עדיין יש חצרות הוצאה להורג. בעיניו זה לא מצחיק".

 

מילון שפת הסימנים יחולק לצוותים רפואיים

במסגרת לימודי התרגום שלי שמעתי שתי הרצאות מרתקות בתחומים שאין לי נגיעה אליהם: האחת, של פרופ' מרים שלזינגר, עסקה במתורגמנות. שלזינגר הסבירה לנו על תרגום קהילתי, שהוא מתורגמנות בין דוברי שפות מיעוט לבין נותני שירות והרשויות – בתי חולים, בתי משפט, חקירות משטרתיות, משרדים ממשלתיים וכיוצא בזאת. השנייה הייתה של יפעת בן זאב, מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית (שס"י). בן זאב הקדישה חלק מההרצאה לחשיבות התרגום הקהילתי לקהילת החירשים ואת תפקידו המרכזי בהנגשת העולם הסובב אותם: תוכניות טלוויזיה, מערכת החינוך ועוד.

נזכרתי בשתי ההרצאות היום כשקראתי ב-NRG על יוזמה מבורכת: המכון לקידום החירש והמרכז לטראומה של פרופ' מולי להד יחלקו בקרב רופאים בחדר מיון וצוותי מד"א מילוני מונחים רפואיים בשפת הסימנים. המילונים יכללו 100 מונחים, כגון "אלרגיה", "איפה" ו"כואב". המילון כולל צילומים של חירשים המדגימים את המילים בשפת הסימנים.

ייתכן שכדאי לדאוג לצוותים הרפואיים להכשרה נוספת בשפת הסימנים, כדי למנוע אי-הבנות וטעויות בתרגום. בכל מקרה, אין ספק שלמילונים הפוטנציאל לחסוך זמן טיפול יקר ואף להציל חיים.