נתקלתי בפוסט שבו 9 מתרגמים מספרים למה הם אוהבים לתרגם. במקום לקרוא אותו מיד, החלטתי לשים אותו בצד ולחשוב מה אני אוהבת בתרגום, במלאכה עצמה ובמקצוע בכללותו, והרי המסקנות:

הגיוון

אמנם רצוי מאוד שמתרגמים יתמחו בתחום מסוים, אבל גם בתוך תחומי ההתמחות יש שונות רבה שחושפת אותנו לתחומים שונים ומאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ומעניינים כל הזמן: מתרגמים ספרותיים עוברים בין תקופות, יבשות ומשלבים לשוניים; מתרגמים משפטיים יכולים לתרגם חוזה עסקי ולאחריו הסכם משמורת; כמתרגמת שיווקית, יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים על אופנה וקוסמטיקה (תחומי ההתמחות שלי), אך גם על צעצועים לתינוקות, מערכות השקייה ומוצרי IT לעסקים, ובנוסף אליהם בין היתר תרגמתי גם חזון חינוכי, מאמרים בתחום הניהול ותכתובות אישיות. תרגמתי סימולטנית הרצאות על תקשורת תומכת וחליפית, תכנון עירוני, ואפילו הרצאה על משפחת פון טראפ, שהייתה ההשראה לסרט "צלילי המוזיקה".

כל המידע שאנו נחשפים אליו מעשיר אותנו ופותח אותנו לתחומים שלא הכרנו ואולי אף לא היינו מודעים לקיומם. לפעמים הטקסטים גם נותנים לנו תובנות ומידע שאנחנו יכולים ליישם בחיים הפרטיים והמקצועיים שלנו. מאמר עסקי יכול לתת לנו טיפים לניהול העסק שלנו; וטקסט פסיכולוגי יכול לכוון את ההתנהלות האישית שלנו. ולפעמים סתם כיף לגלות פיסות טריוויה מעניינות.

הקהילה

למרות הבידוד הפיזי שלנו, שכן רובנו עובדים לבד מהבית, אגודות המתרגמים השונות בעולם והאינטרנט יצרו קהילה תוססת ותומכת של מתרגמים. הקהילות האלה מספקות לנו קודם כל מסגרת מקצועית: עזרה במינוח, התייעצות לגבי ההתנהלות המקצועית והפניית לקוחות (בקבוצת מתרגמי העברית הגדולה בפייסבוק, פורום תרגום ועריכה של אג'נדה, מוסכם שאין שאלות טיפשיות). פרט לכך, הקהילה היא גם מסגרת חברתית שבה אנחנו יכולים להכיר חברים ולקבל תמיכה ברגעים קשים. באחת מקבוצות המתרגמים בפייסבוק מתרגמים ממדינות שונות אפילו שולחים זה לזה שוקולד מקומי. התחושה שלי היא שבכל מקום בעולם תמיד אפשר ליצור קשר עם קהילת המתרגמים המקומית כדי לקבל המלצות או לבלות ערב מהנה עם אנשים חביבים.

הגמישות

מתרגמים יכולים לעבוד בכל מקום בעולם; כל מה שצריך זה מחשב שמותקנות עליו התוכנות הרלוונטיות וחיבור לאינטרנט. אלו מאיתנו שהם עצמאים שעובדים מהבית יכולים לעבוד בכל שעה שנוחה להם, בהתאם לצרכים שלהם, לאילוצים שונים ולמועדי ההגשה שלהם.

החוויות

ב-7 שנות קריירה הגעתי למקומות שונים בכל רחבי הארץ; תרגמתי טקסטים על אחד המוזיאונים האהובים עליי בעולם; ישבתי שעתיים בסטודיו של אמן שהראה לי את העבודות שלו וסיפר לי עליהן; תרגמתי הרצאה של חתן פרס נובל לכלכלה; ואפילו כמעט פגשתי נסיכה אמיתית. אני מכירה מתרגמים שזכו לתרגם את הסופרים האהובים עליהם ואפילו זוג מתרגמים שהתחתנו לאחר שנפגשו במפגשים של אגודת המתרגמים בישראל – לא רע בשביל מקצוע שרוב העוסקים בו עובדים לבד בבית.

וכמובן, המלאכה עצמה

המרדף אחר המילה הנכונה, חיפוש הניסוח המתאים ומציאת המקבילה העברית המדויקת – אני פשוט אוהבת את זה. במידה מסוימת היה חשוב לי למצוא אותם, בשיחות ובכתיבה, עוד לפני שבכלל ידעתי שאהיה מתרגמת.

עכשיו משסיפרתי לכם את כל זה, אני יכולה לקרוא מה אמרו תשעת המתרגמים בפוסט ההוא. ואתם, המתרגמים שבקהל, מה איתכם? מה אתם אוהבים במקצוע הנפלא שלנו? אילו חוויות היו לכם ואילו פיסות מידע שונות ומשונות גיליתם בזכות העבודה שלכם?

רוב המתרגמים עובדים מהבית, חלקם בבגדי בית או בטרנינג נוחים במיוחד. רק לעתים רחוקות מזדמן לנו לצאת מהבית (או מבית הקפה החביב עלינו) במסגרת העבודה ולשנות את הנוף.

בשבוע שעבר נהניתי מנוף יפה במיוחד. לפני שבוע בדיוק תרגמתי סימולטנית בכנס "מהפכת האייפד", שנערך במרכז פרס לשלום. המרכז נמצא ביפו, והבמה באולם ההרצאות מוקפת קיר זכוכית שנשקף ממנו הנוף הזה:

ובונוס קטן – במרחק הליכה קצר מהמרכז אפשר ליהנות מהנוף הזה:

מה איתכם? יצא לכם לתרגם במקומות מעניינים/יפים במיוחד החורגים מגבולות הבית?

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום, בסמול-טוק צצות לא מעט שאלות בנושא. כשירות לציבור, אני מביאה בפניכם את השאלות הנפוצות ואת התשובות שלי. אני אשמח לשמוע את התשובות שלכם וגם שאלות אחרות שאתם נתקלים בהן.

שאלה: את מתרגמת? חשבתי שעכשיו מחשבים עושים הכול.

תשובה: אין ספק שתרגום מכונה יכול להגיע לתוצאות מרשימות, אבל תלוי גם באילו צמדי שפות ובאילו סוגי טקסטים. תרגום מכונה יכול גם להיות שימושי כשרוצים לתרגם כמות גדולה של טקסט במהירות, או כשרוצים רק להבין את הרעיון הכללי. יש כבר מתרגמים ועורכים העוסקים בעריכת תרגום מכונה במקום בתרגום, אבל לרוב התוצאות כל כך גרועות שהם מעדיפים לתרגם בעצמם את הטקסט מאפס.

המידע שכל שפה דורשת ומספקת הוא שונה. למשל, בתרגום מאנגלית לעברית צריך להבין אם מדובר בזכר או בנקבה. תרגום מיפנית דורש מהמתרגם להבין לפעמים גם אם מדובר ביחיד או ברבים, ולפעמים גם אם הפועל בגוף ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם צריך לשמור על ערפול. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ארהיב עוז ואומר שנראה לי שיש עוד דרך ארוכה עד שתרגום מכונה יוכל להכריע בשאלות כאלה ונוספות, הדורשות ידע מעבר לתרגום עצמו. וזה עוד לפני שמדברים על משחקי מילים ואלוזיות שונות.

שאלה: אז את מתורגמנית?

תשובה: לא, אני מתרגמת. מתורגמנות ותרגום נבדלים בכך שמתורגמנות נעשית בעל פה, ואילו תרגום נעשה בכתב. מתורגמנות יכולה להיות סימולטנית, כך שהמתורגמן מדבר במקביל לדובר, או עוקבת, כשהדובר עוצר את דבריו מדי פעם והמתורגמן מתרגם אותם עד לאותה נקודה.

באופן אישי, אני עוסקת גם בנישה שנמצאת איפהשהו ביניהם, תרגום סימולטני בהקלדה של הרצאות, כך שאני מקלידה בזמן אמת את תרגום דברי המרצה, והוא מוקרן על מסך כמו כתוביות.

שאלה: צריך ללמוד תרגום?

תשובה: אין דרישה רשמית של מדינת ישראל, אגודת המתרגמים בישראל או של צרכני התרגום בארץ להשכלה בתרגום, ויש מתרגמים רבים שעוסקים בתחום מבלי שעברו הכשרה כלשהי. עם זאת, ללימודי תרגום יש יתרונות רבים: עשיית הצעדים הראשונים בתרגום "בסביבת מעבדה", הכרת תיאוריות תרגום והתנסות בז'אנרים שונים. לימודי התרגום מאפשרים גם ליצור קשרים, עם המרצים ועם הסטודנטים האחרים.

אני למדתי בתוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, אבל יש תוכנית ללימודי תעודה גם בבית ברל ותוכנית לתארים מתקדמים בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

שאלה: יש לי חבר שצריך תרגום לצרפתית. לקשר ביניכם?

תשובה: אמנם אני מתרגמת מצרפתית, אבל זה לא אומר שאני מתרגמת גם אליה. תנסו בעצמכם לתרגם משהו לאנגלית, או לכל שפה אחרת שאתם יודעים שהיא לא שפת האם שלכם, ותראו שזה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח. עדיף ורצוי שמתרגם יתרגם טקסטים רק לשפת האם שלו, או לשפות שהוא מרגיש שהוא יכול לתרגם אליהן כראוי (וכמובן, לא את כל סוגי הטקסטים, אבל זו השאלה הבאה). מתרגם מקצועי מכיר את הגבולות שלו ולא חורג מהם.

שאלה: יש לי חבר שמתמחה בבעיות מעיים של תרנגולות והוא צריך תרגום . לקשר ביניכם?

תשובה: מתרגם יכול לתרגם רק נושאים שהוא מבין, כי הוא צריך להכיר את המינוח ולהפיק טקסט ברור שנשמע מקצועי גם למביני עניין. כיוון שאני לא מבינה כלום בבעיות מעיים של תרנגולות (הצעה אמיתית שקיבלתי), אני לא אוכל לעזור לחבר שלך. מה שכן, אני יכולה לנסות לעזור לו למצוא מתרגם שכן מבין בנושא.

שאלה: למה התרגומים של כתוביות ושמות סרטים כ"כ גרועים?

תשובה: לגבי הכתוביות – השכר שמקבלים מתרגמי הכתוביות הוא יחסית נמוך, וזה משפיע על איכות התרגום. חוץ מזה, כולנו טועים לפעמים.

באשר לשמות הסרטים, מפיצי הסרטים בוחרים אותם משיקולים מסחריים, ולכן אין תמיד קשר בינם לבין השם המקורי של הסרט.

* Frequently Asked Questions, שאלות נפוצות

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום שמתי לב שאנשים רבים לא מודעים להבדל בין תרגום ומתורגמנות, ולפעמים הם גם חושבים ששתי המילים נרדפות. ההבדל הוא שתרגום הוא לטקסטים, ואילו מתורגמנות נעשית בעל פה, במקביל לדובר (סימולטני) או מיד אחריו (עוקב). למתרגם יש אפשרות להיעזר במקורות שונים וללטש את הטקסט, ואילו המתורגמן מוסר את התרגום בעל פה, כך שאין לו אפשרות לתקן את דבריו. אמנם הוא מתכונן מראש ולומד את הנושא המתורגם, אך תוך כדי עבודה אין לו אפשרות להשתמש בספרי עזר.

בשבוע שעבר עסקתי בבן כלאיים של השניים: תרגום הרצאות סימולטני בהקלדה. תרגמתי את דברי המרצה בכתב (באמצעות וורד) במקביל להרצאה, והתרגום הוקרן בזמן אמת על מסך לצד המצגת כמו כתוביות. התכוננתי מראש, אך כמובן לא הייתה לי אפשרות להשתמש בחומרי עזר בעת התרגום עצמו. בתמונה אפשר לראות את המחשב שעבדתי עליו ואת המסך שעליו הוקרן התרגום, וכן את המסך שעליו הוקרנה המצגת:

לשיטה הזו יש כמה יתרונות:

• הקהל יכול לבחור באיזו מידה להיעזר בתרגום, והקשב לא נחלק בין שני דוברים. כיוון שהתרגום משמש ככתוביות להרצאה, הוא אף מסייע לקשב של הנוכחים, שמרגישים ביטחון רב יותר כשהם לא צריכים להתאמץ ולהבין כל מילה.
• כיוון שהתרגום נעשה בעזרת וורד, ניתן לשמור אותו בסוף ההרצאה כקובץ doc רגיל ולהשתמש בו לצרכים שונים.
• למתרגם יש אפשרות לתקן את המשפט או שני המשפטים האחרונים, אם יש בכך צורך. לדוגמה, בהרצאה שתרגמתי המרצה אמרה "building… a road". בהתחלה תרגמתי זאת כ"בונה", אך כששמעתי את המשך המשפט תיקנתי ל"סולל כביש".