טיפ: איך לפנות ללקוחות ישירים

כמתרגמים ובכלל, אנחנו נעזרים לא מעט בשירותיהם של ספקים שונים: רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים גרפיים, מעצבי שיער, שרברבים ועוד. כשאנחנו בוחרים לעצמנו ספק, אנחנו לרוב מסתמכים על המלצות, ניסיון וידע רלוונטיים והתרשמות כללית (למשל אתר או תיק עבודות).

אפשר בהחלט להניח כשלקוחות ישירים מחפשים מתרגמים, הם בוחרים אותם על סמך אותם קריטריונים. עם זאת, כשהם משיבים למודעת "דרוש מתרגם", מתרגמים רבים בוחרים לשלוח ללקוחות הפוטנציאליים קורות חיים. לא מומלץ בעיניי לפנות כך ללקוחות, מכמה סיבות:

  • בניגוד לסוכנויות תרגום, ללקוחות ישירים אין כלים להעריך קורות חיים של מתרגמים.
  • בקורות חיים יש הרבה מידע, שלא כולו רלוונטי לפרויקט הספציפי.
  • קורות חיים משנים את הדינמיקה מול הלקוח, מספק ולקוח לעובד ומעסיק.

אז איך כדאי לפנות ללקוחות שמחפשים מתרגמים? כתבו פסקה קצרה שתסכם בתמציתיות ובאופן קריא יותר את הפרטים הרלוונטיים ללקוח ולפרויקט שלו מתוך קורות החיים שלכם. הפסקה צריכה לכלול את הפרטים הבאים:

  1. הציגו את עצמכם ופרטו את תחום העיסוק והניסיון שלכם – "שלום, אני [שם] ואני מתרגמ/ת מ[שפת מקור] ל[שפת יעד] המתמחה ב[תחומי התמחות] עם ניסיון של X שנים.
  2. פרטו בקצרה פרויקטי עבר ולקוחות רלוונטיים לפרויקט הנוכחי – למשל, אם הפרויקט הוא תרגום קולינרי, אפשר לכתוב "יש לי ניסיון רב בתרגום תפריטים ומתכונים. תרגמתי את ספר המתכונים [שם הספר] ועבדתי עם [מסעדות, הוצאות לאור, חברות בתחום]". שימו לב: אתם יכולים לציין את שמות הלקוחות רק אם קיבלתם מהם אישור מפורש או שהשם שלכם מופיע על הפרויקטים שתרגמתם עבורם. אם מדובר בעבודות שקיבלתם מסוכנויות תרגום, לקוח הקצה הוא הלקוח שלהן, כך שאתם לא יכולים לציין את שמו (וכנראה שגם חתמתם על הסכם סודיות שמונע זאת).
  3. פרטו השכלה וניסיון מקצועי רלוונטיים לפרויקט הנוכחי – אם מדובר, למשל, בתרגום בתחום ההיי-טק, בעלי ניסיון רלוונטי יוכלו לכתוב: "אני בוגר/ת תואר ראשון במדעי המחשב מ[מוסד אקדמי] ועבדתי בעבר כמתכנת/ת ב[שם החברה] במשך X שנים". אם יש לכם ניסיון בהוראה בתחום, ציינו גם אותו.
  4. ציינו חברות באיגודים מקצועיים רלוונטיים – אם מדובר בתרגום משפטי, מתרגמים שהם גם עורכי דין יכולים לכתוב: "אני חבר/ה בלשכת עורכי הדין ובאגודת המתרגמים בישראל".
  5. ציינו תחביבים רלוונטיים לפרויקט, אבל רק אם הרלוונטיות שלהם ברורה מאוד ורמת המיומנות שלכם גבוהה – בפרויקט תרגום הוראות סריגה, סורגים חובבים יכולים לכתוב, "אני סורג/ת חובב/ת כבר X שנים, ויש לי ניסיון רב עם הוראות סריגה".

כמובן, לא כל פסקה כזו תכלול את כל הסעיפים, אך רצוי לכלול לפחות את סעיף 1 ואת סעיף 2 או 3. כמו בקורות חיים, גם כאן אפשר לשנות את סדר הפרטים לפי מידת ההתאמה שלהם לפרויקט. פסקה כזו יכולה לשמש גם כמכתב מלווה לקורות חיים בפנייה לסוכנויות תרגום, ואפשר להתאים אותה לפרויקט ספציפי או לציין בכלליות את הפרטים הרלוונטיים להתמחות שלכם.

אם נחזור לדוגמת התרגום הקולינרי, נניח שמתרגם משיב למודעה שמחפשת תרגום תפריט. פסקת ההצגה העצמית שלו עשויה להיראות כך:

שלום רב, שמי [שם] ואני מתרגם קולינרי מעברית לאנגלית אמריקאית/בריטית עם ניסיון של 5 שנים. יש לי ניסיון רב בתרגום תפריטים, ולקוחותיי כוללים את [פירוט עד 7 מסעדות שהוא תרגם להן תפריטים, כשהמוכרות יותר בראש הרשימה]. תרגמתי גם מתכונים עבור [2-3 לקוחות], בין היתר. לפני שהתחלתי לעסוק בתרגום עבדתי כטבח במסעדת [שם המסעדה] במשך שנתיים, ואני בוגר לימודי בישול ב[שם המוסד]. אני בוגר לימודי תרגום ב[שם המוסד] וחבר באגודת המתרגמים בישראל משנת 2015.

למתרגמים מתחילים יהיה קשה יותר לציין פרטים רלוונטיים. אם אתם סטודנטים לתרגום או בוגרי לימודי תרגום, אתם יכולים לציין זאת. נסו לחשוב איך הניסיון והידע שלכם רלוונטיים לפרויקט.

יש עוד מידע שכדאי לדעתכם לציין כשאתם מציגים את עצמכם ללקוחות? ספרו בתגובות.

 

לקריאה נוספת

רשימת הקריאה המומלצת לסטודנטים שלי

בשנים האחרונות אני מלמדת קורס תרגום מסחרי בתוכנית לימודי התרגום במכללת בית ברל. בשנים הקודמות הבאתי לשיעור הראשון כמה ספרים מומלצים וגם שלחתי לסטודנטים שלי קישורים לבלוגים שכדאי להם לקרוא, אבל השנה החלטתי לעשות את זה קצת אחרת: רשימה מסודרת כפוסט בבלוג שלי, כדי שגם אתם תוכלו ליהנות ממנה. גם מתרגמים מנוסים יוכלו למצוא כאן השראה.

ספרים

  • How to Succeed as a Freelance Translator – ספר מאת המתרגמת קורין מקיי, המכהנת היום כנשיאת אגודת המתרגמים האמריקאית. הספר עוסק בהקמה ובניהול של עסק תרגום. סקרתי את המהדורה השנייה של הספר כאן, ומאז יצאה מהדורה שלישית.
  • The Entrepreneurial Linguist – ספר מאת התאומות המתרגמות ג'ודי ודגמאר ג'נר, על ניהול עסק תרגום. סקרתי את הספר כאן.
  • Found in Translation – ספר מאת המתורגמנית נטלי קלי והמתרגם יוסט זטשה, על החשיבות העצומה של התרגום בעולם, עם הצגה של סביבות התרגום והמתורגמנות בתחומים שונים. הידעתם שהמתורגמנים של נאס"א עוברים הכשרה מלאה כאסטרונאוטים? סקרתי את הספר כאן.

בלוגים

  • Business School for Translators – הבלוג של המתרגמת מרתה סטלמשק אמנם כבר לא פעיל, אבל הוא עדיין זמין ברשת, וטוב שכך. הבלוג כולל עצות מעשיות וחומר למחשבה שכל מתרגם יוכל להפיק מהם תועלת. אפשר לקרוא אותו באתר המקורי כבלוג, או להוריד את כל התוכן בקובץ אחד, כאן.
  • Training for Translators – הבלוג של קורין מקיי (שהספר שלה פתח את הרשימה) מכיל הרבה טיפים ורעיונות למתרגמים. אולי שמעתם עליו בשמו הקודם, Thoughts on Translation.
  • Translation Times – הבלוג של דגמאר וג'ודי ג'נר (שגם הספר שלהן מופיע ברשימה). כולל טיפים ומחשבות על תרגום ומתורגמנות.
  • עבד בתרגום – הבלוג של יעל סלע, מתרגמת ספרותית שבשנים האחרונות עוסקת בעיקר בלוקליזציה כראש צוות התרגום של גוגל. הבלוג כבר אינו פעיל, אבל בעזרת התגיות אפשר למצוא פוסטים רלוונטיים, כולל מצגות ישנות של יעל.

פודקאסטים

  • Marketing Tips for Translators – הפודקאסט של המתרגמת טס וויטי, שבקריירה הקודמת שלה עסקה בשיווק. מדי פרק טס מראיינת מתרגמים על היבטים שונים של ניהול עסק תרגום, בדגש על שיווק, כמובן.

 

זהירות, הונאה!

קיבלתי עכשיו הצעת עבודה במייל שכדאי שתראו גם אתם:

scam

איך היא נשמעת לכם? אולי אתם לא יודעים, כי בארץ נתקלים בזה פחות או שמדברים על זה פחות, אבל יש בעולם תעשייה שלמה של הונאות המופנות למתרגמים. חלק מההונאות האלה קשורות לגניבת קורות חיים ושימוש בהם במרמה, וחלק הן ניסיונות להוצאת כספים במרמה ממתרגמים.

איך זה עובד? שולחים למתרגמים הצעת עבודה, וכשהמתרגם שולח ללקוח הפיקטיבי את התרגום (שעלול להיות ארוך ולדרוש שעות עבודה רבות), יש שתי אפשרויות:

  1. המתרגם יקבל צ'ק עם סכום גבוה מדי, ויתבקש לשלוח ללקוח החזר על ההפרש. המתרגם יתבקש להעביר ללקוח את ההפרש, ולאחר מכן יתגלה שאין לצ'ק כיסוי.
  2. המתרגם יתבקש להעביר כספים עבור עמלה פיקטיבית כלשהי, למשל כדי שהלקוח יוכל להעביר אליו את התשלום.

כיוון שאני מודעת לאפשרות להונאה ושמעתי על הונאה מאוד דומה, החשד שלי התעורר מיד. תוך כדי קריאה שמתי לב להרבה מאוד סימנים מעוררי חשד:

  • הכותבת מציינת שהיא גרה באפריקה, אבל הייתי מצפה שהיא תכתוב באיזו מדינה, או אפילו באיזו עיר.
  • כתובת המייל אמנם כוללת את השם של הכותבת, אך היא משירות מייל חינמי וכוללת מספר מאוד ארוך (ונחזור אליה מיד).

חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת, והיא עורכת דין אקטיביסטית שכתבה מספר ספרים. לכן היו עוד כמה דברים שנראו לי משונים:

  • הכתיבה לא רהוטה כפי שהייתי מצפה מאישה משכילה שכותבת ספרים. אמנם נראה ששפת האם שלה אינה אנגלית, אבל עדיין אפשר לצפות לפיסוק תקני יותר ולחלוקה אחרת של המשפטים.
  • אין במייל משפט סיום כגון "מחכה לקבל את תשובתך" או ברכת סיום, שגם להם הייתי מצפה ממנה.
  • המייל נחתם רק בשם הפרטי של הכותבת, ללא חתימה או פרטים נוספים (שם מלא, תארים מקצועיים, פרטי התקשרות).

כדי לוודא סופית שזו אכן הונאה, חיפשתי בגוגל את השם של הכותבת עם המילה scam (הונאה), והגעתי לאתר המרכז מידע על הונאות המופנות למתרגמים. לצד השם של הכותבת הופיעה כתובת מייל מאוד דומה, שרק המספר בה שונה: iboudomonique00001@gmail.com. חיפשתי בגוגל גם את הנוסח של המייל, אבל בניגוד למקרים אחרים, לא מצאתי אותו.

חשוב שתהיו מודעים לנושא ההונאות ותדעו איך לזהות אותן כדי למנוע בזבוז זמן על עבודות שלא תקבלו עליהן תשלום. לפעמים הצעת העבודה מאוד מפתה אותנו – כי אנחנו מתחילים, בתקופת יובש או שהיא נראית מעניינת – אבל תמיד חשוב לבדוק מי הלקוח ולוודא שהוא מהימן, כי מעבר לתשלום שלא יגיע, לא נוכל באותו הזמן לעבוד על פרויקטים אמיתיים.

ודבר אחרון: אם אתם מקבלים מיילים כאלה ובטוחים שמדובר בהונאה, תזהירו את הנמענים האחרים (אם יש) ותפרסמו אותם בפורומים של מתרגמים. כולנו נרוויח מזה, או לפחות לא נפסיד.

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם תקופת יובש?

בשבוע שעבר התפרסם בבלוג של אגודת המתרגמים בישראל פוסט שכתבתי בנושא התמודדות עם תקופות יובש, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. מקור ההשראה לפוסט היה דיון בקבוצת מתרגמים בינלאומית על התמודדות עם בצורת מקצועית קשה.

פוסטים נוספים בבלוג של האגודה מופיעים כאן.

 

לקריאה נוספת

שלושה אירועים למתרגמים בספטמבר

אחרי פגרת קיץ ארוכה, נערכים החודש שלושה אירועים למתרגמים, במרווחים של 10 ימים זה מזה:

  • ב-8.9 ייערך מפגש מתרגמים ועורכים בגוגל, במשרדי גוגל בתל אביב בשעות 18:30-21:30. פרטים והרשמה כאן. הכניסה חינם.
  • ב-18.9 ייערך יום עיון למתרגמים מתחילים מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בבית ציוני אמריקה בתל אביב, בשעות
  •  14:00-20:30. פרטים כאן והרשמה כאן. (לפני כשנתיים נערך יום עיון דומה.) 110 ש"ח חברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.
  • ב-28.9 ייערכו חגיגות יום התרגום הבינלאומי מטעם אגודת המתרגמים בישראל, בפאב מייקס פלייס הכשר בתל אביב, בשעות 15:00-20:00. פרטים כאן והרשמה כאן. 90 ש"ח לחברי אגודה, 130 ש"ח למי שאינם חברים באגודה.

כדאי לכם לנסות להגיע לפחות לאחד מהאירועים – זו הזדמנות ללמוד דברים חדשים, להכיר קולגות וליצור הזדמנויות חדשות.

למה אני אוהבת להיות מתרגמת

נתקלתי בפוסט שבו 9 מתרגמים מספרים למה הם אוהבים לתרגם. במקום לקרוא אותו מיד, החלטתי לשים אותו בצד ולחשוב מה אני אוהבת בתרגום, במלאכה עצמה ובמקצוע בכללותו, והרי המסקנות:

הגיוון

אמנם רצוי מאוד שמתרגמים יתמחו בתחום מסוים, אבל גם בתוך תחומי ההתמחות יש שונות רבה שחושפת אותנו לתחומים שונים ומאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ומעניינים כל הזמן: מתרגמים ספרותיים עוברים בין תקופות, יבשות ומשלבים לשוניים; מתרגמים משפטיים יכולים לתרגם חוזה עסקי ולאחריו הסכם משמורת; כמתרגמת שיווקית, יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים על אופנה וקוסמטיקה (תחומי ההתמחות שלי), אך גם על צעצועים לתינוקות, מערכות השקייה ומוצרי IT לעסקים, ובנוסף אליהם בין היתר תרגמתי גם חזון חינוכי, מאמרים בתחום הניהול ותכתובות אישיות. תרגמתי סימולטנית הרצאות על תקשורת תומכת וחליפית, תכנון עירוני, ואפילו הרצאה על משפחת פון טראפ, שהייתה ההשראה לסרט "צלילי המוזיקה".

כל המידע שאנו נחשפים אליו מעשיר אותנו ופותח אותנו לתחומים שלא הכרנו ואולי אף לא היינו מודעים לקיומם. לפעמים הטקסטים גם נותנים לנו תובנות ומידע שאנחנו יכולים ליישם בחיים הפרטיים והמקצועיים שלנו. מאמר עסקי יכול לתת לנו טיפים לניהול העסק שלנו; וטקסט פסיכולוגי יכול לכוון את ההתנהלות האישית שלנו. ולפעמים סתם כיף לגלות פיסות טריוויה מעניינות.

הקהילה

למרות הבידוד הפיזי שלנו, שכן רובנו עובדים לבד מהבית, אגודות המתרגמים השונות בעולם והאינטרנט יצרו קהילה תוססת ותומכת של מתרגמים. הקהילות האלה מספקות לנו קודם כל מסגרת מקצועית: עזרה במינוח, התייעצות לגבי ההתנהלות המקצועית והפניית לקוחות (בקבוצת מתרגמי העברית הגדולה בפייסבוק, פורום תרגום ועריכה של אג'נדה, מוסכם שאין שאלות טיפשיות). פרט לכך, הקהילה היא גם מסגרת חברתית שבה אנחנו יכולים להכיר חברים ולקבל תמיכה ברגעים קשים. באחת מקבוצות המתרגמים בפייסבוק מתרגמים ממדינות שונות אפילו שולחים זה לזה שוקולד מקומי. התחושה שלי היא שבכל מקום בעולם תמיד אפשר ליצור קשר עם קהילת המתרגמים המקומית כדי לקבל המלצות או לבלות ערב מהנה עם אנשים חביבים.

הגמישות

מתרגמים יכולים לעבוד בכל מקום בעולם; כל מה שצריך זה מחשב שמותקנות עליו התוכנות הרלוונטיות וחיבור לאינטרנט. אלו מאיתנו שהם עצמאים שעובדים מהבית יכולים לעבוד בכל שעה שנוחה להם, בהתאם לצרכים שלהם, לאילוצים שונים ולמועדי ההגשה שלהם.

החוויות

ב-7 שנות קריירה הגעתי למקומות שונים בכל רחבי הארץ; תרגמתי טקסטים על אחד המוזיאונים האהובים עליי בעולם; ישבתי שעתיים בסטודיו של אמן שהראה לי את העבודות שלו וסיפר לי עליהן; תרגמתי הרצאה של חתן פרס נובל לכלכלה; ואפילו כמעט פגשתי נסיכה אמיתית. אני מכירה מתרגמים שזכו לתרגם את הסופרים האהובים עליהם ואפילו זוג מתרגמים שהתחתנו לאחר שנפגשו במפגשים של אגודת המתרגמים בישראל – לא רע בשביל מקצוע שרוב העוסקים בו עובדים לבד בבית.

וכמובן, המלאכה עצמה

המרדף אחר המילה הנכונה, חיפוש הניסוח המתאים ומציאת המקבילה העברית המדויקת – אני פשוט אוהבת את זה. במידה מסוימת היה חשוב לי למצוא אותם, בשיחות ובכתיבה, עוד לפני שבכלל ידעתי שאהיה מתרגמת.

עכשיו משסיפרתי לכם את כל זה, אני יכולה לקרוא מה אמרו תשעת המתרגמים בפוסט ההוא. ואתם, המתרגמים שבקהל, מה איתכם? מה אתם אוהבים במקצוע הנפלא שלנו? אילו חוויות היו לכם ואילו פיסות מידע שונות ומשונות גיליתם בזכות העבודה שלכם?

12 דרכים להשיג לקוחות

שאלת מיליון הדולר עבור מתרגמים, ועצמאים בכלל, היא איך משיגים לקוחות. למרבה הצער, אין פתרון קסמים, אבל שילוב של כמה שיטות יכול לעזור לכם להשיג לקוחות איכותיים:

  • הוציאו כרטיסי ביקור שמשדרים מקצועיות ואל תצאו בלעדיהם מהבית. אי אפשר לדעת מתי תיתקלו במישהו שיתעניין בשירותיכם.
  • דאגו שלאנשים הקרובים אליכם (בני זוג, הורים, ילדים, אחים, גיסים, חברים טובים וכו') יהיו כמה כרטיסי ביקור שלכם, כדי שיוכלו לחלק אותם למתעניינים.
  • הירשמו לפורטל המתרגמים Proz   המשתמשים באתר פותחים פרופילים, שהם כמו כרטיסי ביקור, וסוכנויות תרגום יכולות לפנות אליהם ישירות בהצעות עבודה, וישנם גם מכרזים על פרויקטי תרגום. ההרשמה לאתר היא חינם, אך ניתן לשדרג את המינוי בתשלום. השדרוג מעניק למשתמש עדיפות במכרזים והמיקום שלו בחיפוש מתרגמים יהיה גבוה יותר, בין היתר. הדעות חלוקות בנוגע לכדאיות המינוי בתשלום.
  • שלחו קורות חיים לסוכנויות תרגום –  אפשר למצוא סוכנויות תרגום בחיפוש בגוגל ולמצוא דירוגים שלהן ב-Blue Board של אתר Proz (חינם למנויים בתשלום) וב-Payment Practices (בתשלום). אל תגבילו את עצמכם לסוכנויות בארץ – בכל העולם יש חברות שמשווקות לישראל  מוצרים ושירותים ונעזרות בסוכנויות תרגום מקומיות כדי לתרגם את החומרים שלהן. (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום אפשר לקרוא כאן).
  • הצטרפו לאגודת המתרגמים – חברי האגודה מקבלים הצעות עבודה בלעדיות  שנשלחות לאגודה. בנוסף, האירועים שמארגנת האגודה מספקים לחברים פלטפורמה להיכרות ולנטוורקינג, כך שהם יכולים להעביר זה לזה עבודות. (גילוי נאות: אני סגנית יו"ר אגודת המתרגמים).
  • הצטרפו לקהילת המתרגמים בכללותה – כפי שציינתי בסעיף הקודם, מתרגמים מעבירים זה לזה עבודות. כאן תמצאו דרכים להצטרפות לקהילת המתרגמים וסיבות נוספות להצטרף אליה.
  • שדרגו את פרופיל לינקדאין שלכם – למי שלא מכיר, לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית, שבה הפרופיל הוא בעצם קורות החיים שלנו, ומנהלי פרויקטים בסוכנויות תרגום מחפשים שם מתרגמים. הקדישו שעה-שעתיים למילוי כמה שיותר פרטים על עצמכם, במיוחד כאלה הקשורים לתרגום ולתחומים שאתם מתרגמים. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, פרטו גם את הרקע המקצועי והאקדמי שלכם בתחום.
  • הקימו אתר – כמו Proz ולינקדאין, האתר יגביר את הנוכחות שלכם באינטרנט ויגדיל את הסיכוי שימצאו אתכם בגוגל. אם אתם לא מעוניינים להשקיע בשירותי בניית אתרים מקצועיים, אפשר להיעזר בפלטפורמות לבניית אתרים כמו Weebly או WIX. מומלץ להשקיע ברכישת כתובת רשמית ולא להסתפק בכתובת ששירות בניית האתרים מספק לכם.
  • פנו באופן יזום ללקוחות פונטציאליים – הגדירו את הלקוחות האידיאליים שלכם בהתאם לשפות ולתחומי ההתמחות שלכם וחפשו כאלה בגוגל. התקשרו אליהם (עדיף שלא לשלוח מייל בגלל חוקי הספאם) והציעו להם את שירותיכם.
  • לכו לכנסים מקצועיים ולתערוכות – אמנם כדאי מאוד ללכת לכנסים שעוסקים בתרגום, אבל הכוונה כאן היא דווקא לכנסים שעוסקים בתחום ההתמחות שלכם. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, חפשו אירועים בלשכת עורכי הדין. אם אתם מתרגמים רפואיים – יש המון כנסים בתחום, כך שוודאי תוכלו למצוא כנסים רלוונטיים. בכנסים עצמם נסו לדבר עם כמה שיותר אנשים, וכמובן גם להקשיב וללמוד.
  • היעזרו ברשת הקשרים שלכם – חשבו אם מישהו ממכריכם עשוי להזדקק לשירותים שלכם או להכיר מישהו שצריך אותם, ופנו אליהם עם טקט.
  • הצטרפו לפורום נטוורקינג – יש ארגונים למטרות נטוורקינג, כמו BNI או IBC. החברים נפגשים באופן קבוע בקבוצות קבועות, לומדים להכיר את החברים בקבוצה ואת העסקים שלהם ומקדמים זה את זה מבחינה מקצועית. אני באופן אישי לא התחברתי לשיטה הזו, אבל אני מכירה מתרגמים שהצטרפו לקבוצות נטוורקינג ומאוד מרוצים.

מה שלא יהיו האפיקים שתבחרו, יש כמה דברים שרצוי לזכור:

  • התאזרו בסבלנות וחשבו לטווח ארוך – לוקח זמן למצוא לקוחות איכותיים, ולא כל מי שתפנו אליו בהכרח יצטרך את שירותיכם באותו רגע. קורה ששולחים קורות חיים לסוכנות תרגום או ללקוח פוטנציאלי והם חוזרים אליכם רק אחרי שנה ויותר.
  • בדקו את הלקוח – גם אם אתם להוטים להשיג את הלקוח הראשון שלכם, בסופו של דבר אתם גם רוצים להיות בטוחים שהוא ישלם לכם. אם זו סוכנות תרגום, בדקו את הדירוג שלה באתרים שהזכרתי ותשאלו מתרגמים אחרים אם הם מכירים אותה. אם מדובר בלקוח ישיר, חפשו עליו בגוגל, בדקו באתרי הרשויות (רשם החברות, רשם העמותות, בנק ישראל) שהמצב שלו תקין. חשוב לזכור: לקוח שלא משלם ממלא לכם את הלו"ז ומונע מכם לעבוד עם לקוחות שכן משלמים.
  • היזהרו מהונאות – יש אנשים שמתחזים לסוכנויות תרגום ובסופו של דבר גורמים למתרגם לשלם להם. שימו לב לכתובת הדוא"ל של הפונה – האם סוכנות תרגום שולחת לכם מייל מכתובת חינמית? אם החשד שלכם התעורר, חפשו את נוסח המייל בגוגל ואת פרטי השולח. יכול להיות שמתרגם אחר כבר דיווח עליו.

יש לכם עוד טיפים למציאת לקוחות? שתפו אותנו בתגובות!

לקריאה נוספת