מה אפשר ללמוד מהשיר הנורבגי לאירוויזיון

אם צפיתם באירוויזיון האחרון, לא יכולתם להתעלם מהשיר של להקת KEiiNO מנורבגיה. אחד הזמרים בלהקה, פרד בוליו, שר בסגנון שונה בבירור משני הזמרים האחרים.

קצת רקע: הכללים לגבי שפת השירה באירוויזיון השתנו לאורך שנות קיומו. בשנים 1966-1972 ו-1977-1998 הותר לזמרים לשיר רק בשפות הרשמיות של המדינות שהם מייצגים. לפי הנתונים בוויקיפדיה, הרוב המוחלט של השירים הזוכים באירוויזיון היו באנגלית (32), ואחריה צרפתית (14). כדי לקרב את השופטים והקהל אל השירים, לפחות בישראל בחרו בשירים עם מילים לועזיות (דיווה, עולה/אולה, ספורט), מילים עבריות שמוכרות גם בשפות אחרות (הללויה, אמן) או בשירים עם מצלול קליט (אבניבי, ההורה ההיא עם הה"א/היי). גם מדינות אחרות נקטו לפעמים באסטרטגיה דומה, ובשנים האלה זכו שירים כמו La, La, La (ספרד, 1968), Diggi-Loo Diggi-Ley (שוודיה, 1984) ו-Nocturne (נורבגיה, 1995). 

בשנת 1999 בוטלה המגבלה, ומאז רוב הזמרים שרים באנגלית. אני זוכרת שבאותה תקופה היה חשש שהאירוויזיון יהפוך לתחרות שירים באנגלית ויאבד חלק מהקסם שלו, מה שאכן קרה חלקית. למרות זאת, חלק מהשירים, כמו רבים מהשירים הישראליים, שומרים על הרוח המקומית ומשלבים בין אנגלית לשפה המקומית. 

חזרה לשיר הנורבגי ב-2019: בוליו הוא ממוצא סאמי (ילידי לפלנד), והוא שר באחת משפות הסאמי ובסגנון השירה הסאמי העממייוֹיִיק

הסאמי אינה שפה אחת, אלא קבוצה של שפות המדוברות בקרב ילידי לפלנד. אחרי שנים של דיכוי, חלקן זכו למעמד של שפות מיעוט, וחלק בסכנת הכחדה. כיום נעשים מאמצים להחייאת השפות, ובשנת 2012 אף הגיעה לישראל משלחת סאמים מנורבגיה כדי ללמוד על שימור השפה.

השילוב של שפת מיעוט ושפה נכחדת בשיר אירוויזיון הוא מעניין. מצד אחד, הוא חושף לעולם את השפה ואת התרבות שמאחוריה ומגביר את המודעות אליהן. מצד שני, כלפי פנים, הוא מראה לדוברי השפה ולדוברים הפוטנציאליים שימוש עכשווי בשפה ואת התגובה החיובית אליה. סביר להניח שהשיר גם יוצר "גאוות יחידה" בקרב הדוברים, ובתקווה הוא גם הגביר את הביקוש ללימוד שלה. אולי נגלה בשנה הבאה שהם התחילו טרנד? כל המציל שפה הרי שהציל עולם ומלואו.

שפות רבות באירופה בשלבי הכחדה שונים, וכך גם באוסטרליה (משתתפת באירוויזיון משנת 2015). מבלי להכיר את הפוליטיקה הקשורה לשפות הללו, למיעוטים הדוברים אותן ולמדינות שלהן, יהיה מעניין לראות באירוויזיון שירים הכוללים מילים בשפות כמו רומאני, קורסיקאית, סורבית או סיציליאנית.

בשנת 2009 ייצגו את ישראל מירה עוואד ואחינועם ניני עם השיר There Must Be Another Way, הכולל מילים באנגלית, עברית וערבית. יש היום מוזיקאים ששרים בישראל בשפות נכחדות ושפות מיעוט: A-WA ובינת אל פאנק שרות בתימנית, ויסמין לוי שרה בלדינו. יהיה מעניין אם הן יגיעו לאירוויזיון. מכירים עוד אמנים ישראלים ששרים בשפות כאלה? מוזמנים לפרסם קישורים לשירים בתגובות.

רגע של פרסומת: הבלוג החדש שלי (הוא עדיין קשור לענייננו)

אחרי זמן רב שגלגלתי את הרעיון בראש, פתחתי היום בלוג בשם בּוֹבֶּע מַיסֶעס.

הבלוג נועד ללקט ולרכז את כל הביטויים הססגוניים שהסבים והסבתות ו/או ההורים שלנו הביאו איתם מהתפוצות, בכל השפות השונות.

אתם מוזמנים להיכנס לבלוג ולהציע את המילים הזכורות לכם מהמשפחה שלכם.

הסאמי פונים לישראל לעזרה בהחייאת שפתם

קצת גאווה לאומית: משלחת סאמים מנורבגיה הגיעה לישראל בסוף פברואר כדי ללמוד כיצד לשמר את שפתם, העומדת בפני סכנת הכחדה, לפי כתבה מהג'רוזלם פוסט.

המשלחת הסאמית עם נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בו-ששון | התמונה מאתר האוניברסיטה העברית

הסאמי הם הילידים הרשמיים היחידים במדינות סקנדינביה, והם חיים בצפון שוודיה, פינלנד ורוסיה. אין נתונים רשמיים על גודל אוכלוסייתם, אולם ההערכות נעות בין 80 אלף ל-100 אלף. כ-30 אלף מהם דוברים שפות סאמיות.

חברי המשלחת התארחו בבית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית וצפו בשיעור בכיתת אולפן:

חברי המשלחת לארס יואר האלונן ונילס אנטה איירה מדברים סאמי בבית, אבל לדברים הם יוצאי הדופן לאחר שנים שהממשלה דיכאה את התרבות הילידית. "אסור היה לדבר בסאמי בבית הספר", אמר האלונן. "אסור היה לסאמי להחזיק בקרקעות, ואסור היה לסאמי לדבר בסאמי".

כיום רוב הסאמי השתלבו בחברות המקומיות ואימצו את הנצרות. בשנים האחרונות חל שינוי של 180 מעלות בגישתה של ממשלת נורבגיה וכעת היא מממנת את החייאת שפת הסאמי. בעזרת התמיכה הממשלתית איירה והאלונן פתחו גן ילדים דובר סאמי בשנת 2009.

חברי המשלחת למדו בוויילס כיצד ללמד ילדים שפה נכחדת, אך כשרצו ללמוד כיצד ללמד מבוגרים, הוולשים הפנו אותם לישראל. הוולשים עצמם הגיעו לישראל ב-1973 כדי ללמוד כיצד לשמר את הוולשית, שמספר הדוברים שלה היה אז במגמת ירידה. לישראל הגיעו גם משלחות מהשבטים המאורים בניו זילנד ומחבל הבסקים.

האלונן ואיירה מקווים לפתוח בשנה הבאה קורס למבוגרים שיימשך חודשיים המבוסס על האולפן. "אצל רבים מהאנשים שעליהם אנחנו מדברים, השפה בלבם היא סאמי. הם מכנים את עצמם סאמי, הם סאמי, הם גאים להיות סאמי והם נוצרים את השפה בלבותיהם", אמר האלונן. "הם ודאי יודעים כמה משפטים ושירים נוצריים בסאמי. יש להם תחושת שייכות לשפה".

לקריאה נוספת:

ציוצים בשפות נכחדות

"הארץ" מדווח על אתר חדש שמוקדש לשפות נכחדות בשם indigenoustweets.com, פרי פיתוחו של קווין סקנל, מרצה לבלשנות חישובית מאוניברסיטת סנט לואיס במיזורי.

האלגוריתם שפיתח סקנל מזהה ציוצי טוויטר בשפות נכחדות ומקבץ אותן ואת המשתמשים שמאחוריהן באתר לפי השפות שבהן הם כותבים. לדברי סקנל, מטרת האתר להבהיר לדוברי השפות הנכחדות שהם לא לבד. עם זאת, אין ספק שהאתר ישמש גם ככלי למחקר אותן שפות.

טוויטר הוא רק חלק קטן מהרשת (אני לא מהחובבים, אז אולי הוא נראה לי שולי משהוא באמת), ואין ספק שניתן למצוא טקסטים בשפות הנכחדות גם באתרים אחרים – רשתות חברתיות, פורומים, בלוגים ו"סתם" אתרים רגילים. לדעתי כדאי לסקנל לפנות לגוגל, שיריצו את האלגוריתם שלו על כל המאגרים הפומביים שלהם (כלומר לא תיבות מייל וכדומה) ויחפשו שם טקסטים באותן שפות נכחדות, אם למטרות מחקר ואם כדי לסייע לדוברים ליצור קשר זה עם זה. אני חושבת שזה מסוג הפרויקטים שמוצא חן בעיני גוגל, אז מי יודע, אולי כבר יש מגעים בנושא.

חנות הספרים היידית האחרונה בניו יורק נסגרת

כתבת וידאו של ה-BBC מציגה את היי וולף, הבעלים של חנות הספרים היידית החילונית האחרונה בניו יורק, העומדת בפני סגירה.  וולף נאבק לשמר את החנות ואת השפה, שלדבריו אינה מתה ואינה גוססת.

ניתן לצפות בכתבה כאן.

שפה בלתי מוכרת התגלתה בהודו

AP מדווחים כי חוקרים גילו שפה "נסתרת" שלה כאלף דוברים בלבד בקצה הצפון-מזרחי של הודו. החוקרים חשבו בהתחלה כי הם מתעדים את שפת תרבות ה"אקא", שלמרגלות ההימליה, אך הם גילו אוצר מילים ומבנה דקדוקי שונה לחלוטין. אפילו דוברי השפה, ששמה קוֹרוֹ, לא ידעו שהם דוברים שפה שונה, אמר הבלשן ק. דייויד האריסון.

מבחינה תרבותית, דוברי הקורו הם חלק מקהילת אקא במדינת ארונצ'אל פראדש, והאריסון, מרצה לבלשנות בסורתמור קולג'. אמר ששתי הקבוצות החשיבו את הקורו לדיאלקט של אקא.

עם זאת, החוקרים שחקרו את שתי הקבוצות גילו שהן משתמשות במילים שונות לציון חלקי הגוף, מספרים ורעיונות אחרים, מה שלדברי האריסון מבסס את היות הקורו שפה נפרדת.

"קורו שונה למדי משפת אקא", אמר גרגורי אנדרסון, מנהל מכון הלשונות החיות לשפות נכחדות. "כשהגענו לשם אמרו לנו שמדובר בדיאלקט של אקא, אך למעשה זו שפה אחות רחוקה".

אנשי אקא חיים בכפרים קטנים ליד הגבול עם סין, טיבט ומיאנמר. הם מתפרנסים מציד ודיג ולובשים בגדים מעוטרים מבדים שנארגו ביד. השפות שלהם לא היו ידועות, אף  שגילו אותם כבר במאה ה-19.

הפינה הצפון-מזרחית של הודו ידועה במגוון השפות שבה, וכשהחוקרים תיעדו חלק מהשפות שבאזור הם נתקלו בקורו, במסגרת מחקר שהחל ב-2008.  תזמון התגלית היה קריטי: "גילינו משהו שהלך ונעלם. אם היינו מחכים עוד 10 שנים, אולי לא היינו נתקלים במספר כזה של דוברים", אמר אנדרסון.

"מעת לעת שמים לב" לשפות בלתי-מתועדות, אמר האריסון, כך שתגלית כזו אינה נדירה. עם זאת, בלשנים מעריכים כי מדי שבועיים "מתה" שפה יחד עם הדובר האחרון שלה.

ישנן 6,910 שפות מתועדות בעולם, כולל קורו, לדברי האריסון, אך מדובר בהערכה שעשויה להשתנות. שפות רבות נחשבות לנכחדות, כולל קורו, כיוון שהצעירים נוטים לעבור לשפות הדומיננטיות באזור מגוריהם.

שפה נכחדת התגלתה בפרו

"הארץ" מדווח כי התגלתה שפה נכחדת שלא ידעו על קיומה במכתב מהמאה ה-17 שנמצא בחפירות בפרו לפני שנתיים. במאמר שפרסמו בלשנים שחקרו את המכתב, ייתכן כי השפה היא אחת משתיים המוזכרות בספרות הספרדית מהתקופה הקולוניאליסטית: קווינגנאם או פסקדורה, "שפת הדייגים".

ניתן לקרוא את הידיעה במלואה כאן.

גם בלבנון נאבקים על שימור השפה

מורים והורים בלבנון מוטרדים מכך שיותר ויותר צעירים כבר לא מדברים ערבית כראוי, אף שנולדו וגדלו במדינה, מדווח ה-BBC. רבים מהם יקדמו בברכה קמפיין לשימור הערבית בלבנון, תחת הכותרת "אתם מדברים מהמזרח, והוא עונה מהמערב", שהשיק ארגון "פעל אמר" (לפעול עכשיו).

"המטרה שלנו היא לקשר את השפה הערבית לאמנות ולתרבות המודרנית ולשים קץ לתפיסה הרווחת בקרב צעירים שהשפה הרשמית מיושנת ומשעממת", אומרת סוזן טלהוק, נשיאת פעל אמר. "אנחנו לא נלחמים בשפות אחרות, אלא מקדמים את השימוש בערבית בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם".

רוב הלבנונים מדברים צרפתית, ירושה של השלטון הקולוניאלי הצרפתי, והדור הצעיר נוטה לכיוון האנגלית. יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לבתי ספר צרפתיים, בריטיים או אמריקאיים, בתקווה שהדבר יסייע להם למצוא עבודה ולהבטיח את עתידם. חלקם אף מדברים עם ילדיהם בבית בצרפתית או באנגלית. הבעיה קיימת בחלקים נוספים של העולם הערבי שבהם נפוצים בתי ספר זרים – איחוד האמירויות, ירדן, מצרים ורוב מדינות צפון אפריקה.

"עצוב שבדור שלנו אף אחד לא מדבר ערבית כמו שצריך", אומרת לארה טראד, תלמידה בת 16 מאחד מבתי הספר הצרפתיים הרבים במדינה. "חבל מאוד שההורים שלי לא הקדישו יותר תשומת לב לפיתוח הערבית שלי. כבר מאוחר מדי בשבילי, אבל אולי אפשר לעשות משהו למען התלמידים הצעירים יותר במדינה".

יש גם הבדל בין הערבית הספרותית לערבית הלבנונית המדוברת. כמעט ולא נעשה שימוש בשפה הספרותית בשיחה, אלא רק בחדשות, בנאומים רשמיים ובחלק מתוכניות הטלוויזיה. כתוצאה מכך לבנונים צעירים רבים מתקשים במיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיות בערבית, ולא נדיר שתלמידים בגילאי 16 או 17 ידברו ערבית משובשת.

קמפיין השפה של פעל אמר בלבנון הוא חלק מהמאמצים המתמשכים לקידום השפה והתרבות הערבית בקרב הנוער הלבנוני. הקבוצה עורכת סדנאות בבתי ספר ואוניברסיטאות להגברת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות ההגנה על שפת האם שלהם, בתקווה שהגנת השפה הערבית בלבנון תוביל להגנת הזהות והמורשת של המדינה.

** עדכון: גם ב"הארץ" פרסמו כתבה בנושא.

שפות נכחדות בניו יורק

ה"ניו יורק טיימס" פרסם כתבה על שפות נכחדות בניו יורק שהגיעו לעיר עם המהגרים. לעתים מספר הדוברים  של שפה כלשהי בניו יורק גדול ממספר הדוברים בארץ המקור. אף שאין נתון מדויק, ישנם מומחים המעריכים כי בניו יורק מדוברות 800 שפות. לשם השוואה, תלמידי בתי הספר הציבוריים בעיר דוברים 176 שפות.

כדי לשמר את השפות הללו, פרופ' דניאל קאופמן, מרצה לבלשנות מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק, סייע בהקמת פרויקט בשם "ברית השפות הנכחדות", שנועד לזהות ולתעד את השפות הגוססות, שרבות מהן אינן כתובות, וכן לעודד את הדוברים הילידיים ללמד את בני ארצם את שפתם.

בנוסף לעשרות שפות אמריקאיות ילידיות, לדברי החוקרים, עם השפות הזרות שבסכנת הכחדה הנמצאות בניו יורק נמנות ארמית, חלדית ומנדעית ממשפחת השפות השמיות; בוכרית, שפה יהודית שלה יותר דוברים בקווינס מאשר באוזבקיסטן או בטג'יקיסטן; צ'מורואית מאיי מריאנה; גאלית אירית; קשוביאנית מפולין; שפות ילידיות ממקסיקו; גרמנית של פנסילבניה; רטו-רומאנית משוויץ; רומאני מהבלקנים ויידיש.

שפות נכחדות בישראל

"הארץ" פרסם סדרת כתבות בנושא השפות הנכחדות שבישראל –  לאדינו, דומארית (שפתם של הצוענים החיים בירושלים) וכמובן יידיש, והיחסים בינה לבין העברית.

באותו נושא, בסוף השבוע שעבר העיתון פרסם כתבה על הניסיונות להחייאת הארמית הסורית בקרב דובריה בארץ, הקהילה המרונית.