מה הקשר בין שפות לרציונליות?

הקורס הכי מעניין שהיה לי בכלכלה בתואר הראשון היה בכלכלה התנהגותית. למי שלא מכיר ויודע, אחת מהנחות היסוד בתיאוריה הכלכלית היא שאנחנו רציונליים. הכלכלה ההתנהגותית טוענת שזה לא נכון, ומחפשת את החוקיות באי-הרציונליות שלנו, או את ההטיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. דניאל כהנמן קיבל על זה פרס נובל לכלכלה ב-2002 (על תורת הערך שפיתח עם עמוס טברסקי, העוסקת באופן שבו אנו תופסים סיכון, רווח והפסד) ודן אריאלי כתב על זה שני רבי מכר מרתקים, ונדמה לי שהשלישי בדרך (יש לו גם טור בכלכליסט). לשמחתי גם יצא לי לתרגם טקסטים בנושא, אבל זה אולי לפעם אחרת.

ומה הקשר של הקורס הזה לשפות? מחקר חדש שנכתב עליו ב-Wired בדק אם חשיבה בשפה זרה מסייעת לנו לקבל החלטות רציונליות יותר.

לדברי פסיכולוגים, תהליך ההסקה האנושי מורכב משתי דרכי חשיבה שונות: דרך אחת היא שיטתית, אנליטית ודורשת מאמץ קוגניטיבי, ואילו הדרך השנייה היא מהירה, בלתי מודעת וטעונה רגשית.

לאור זאת, ייתכן שהמאמץ הקוגניטיבי הדרוש לחשיבה בשפה זרה, שאנחנו לא מתבטאים בה באופן אוטומטי, משאיר לנו משאבים מנטליים מועטים, מה שמגדיל את ההסתמכות שלנו על תהליכים קוגניטיביים מהירים ומקוצרים. עם זאת, ייתכן גם שהתקשורת בשפה נרכשת מאלצת אותנו להיות מחושבים, כך שאנחנו מסתמכים פחות על אינסטינקטים העשויים להיות בלתי-אמינים. חוקרים מראים גם שהתגובה הרגשית המיידית למילים טעונות רגשית חלשה יותר בשפות שאינן שפת-האם שלנו.

כדי לבחון את האפשרויות הללו, צוות המחקר שבראשות בועז קיסר מאוניברסיטת שיקגו פיתח כמה מבחנים המבוססים על תרחישים שיצר כהנמן וערך ניסויים בקרב יותר מ-300 משתתפים בארה"ב ובקוריאה. בסופו של דבר החוקרים הגיעו למסקנה שהשפה השנייה מספקת לנו ריחוק קוגניטיבי שימושי מהתהליכים האוטומטיים, מקדמים את החשיבה האנליטית ומפחיתה תגובות רגשיות. במילים אחרות: חשיבה בשפה זרה מפחיתה את ההטיות המטעות המושרשות בנו, המשפיעות על תפיסת הסיכון והרווח.

"ייתכן שההנחה האינטואיטיבית שלנו היא שאנשים יקבלו את אותן ההחלטות ללא כל קשר לשפה שבה הם משתמשים, או שהקושי בשימוש בשפה זרה יהפוך את ההחלטות לשיטתיות פחות. עם זאת, גילינו שההפך הוא הנכון: השימוש בשפה זרה מפחית את ההטיות בקבלת ההחלטות", כתב צוות המחקר.

"לאור העובדה שיותר ויותר אנשים משתמשים בשפות זרות על בסיס יומיומי, לתגלית שלנו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת", כתבו החוקרים, שטענו כי ייתכן שכדאי לאנשים שלא להשתמש בשפת האם שלהם בעת קבלת החלטות פיננסיות. "בראייה לטווח ארוך, ייתכן שזה יהיה רווחי מאוד".

מודעות פרסומת

על הקשר בין שפה וחשיבה

במוסף כלכליסט התפרסמה היום הכתבה "ביידיש זה נשמע יותר טוב", הסוקרת מחקרים העוסקים בהשפעת מבנה השפה על אופן החשיבה.

ניתן לקרוא את הכתבה כאן.

** עדכון (27.8.10): גם ב"ניו יורק טיימס" התפרסמה אתמול כתבה בנושא מאת גיא דויטשר. אמנם חלק מהסוגיות ששתי הכתבות מעלות זהות, אבל דויטשר (שגם מתראיין לכתבה של כלכליסט) מרחיב בתיאור העולם מנקודת המבט של דוברי השפות הגיאוגרפיות, שהן שפות שבהן ההתמצאות במרחב נעשית לפי רוחות השמיים ולא לפי מיקום ביחס לדובר או לאובייקט.