ענן אטלס ושפת העתיד

בסוף השבוע צפיתי בסרט "ענן אטלס", המבוסס על ספרו של דייויד מיטשל. אחד הדברים הבולטים ביותר בסרט, וכנראה לא רק כי אני מתרגמת, הוא השפה.

הסרט מגולל שישה סיפורים במקביל, שכל אחד מהם מתרחש בתקופה אחרת, והשפה בהתאם. שניים מהסיפורים מתרחשים בעתיד הרחוק, אחד בשנת 2144 והשני מתוארך ל-"106 חורפים לאחר הנפילה" (בוויקיפדיה נטען כי מדובר בשנת 2321). הסיפור של שנת 2144 מתאר דיסטופיה טוטליטרית הבאה לידי ביטוי באוצר המילים, כמקובל בז'אנר. מבלי לחשוף פרטים מהעלילה, השפה האנגלית מכונה בה "צרכנית" (אני חושבת שבמקור היא נקראה Consumerish אני לא בטוחה איך היא נקראה במקור), והגיבורה היא שיבוט המכונה fabricant (שרתת בתרגום).

ענן אטלס – העולם הדיסטופי | התמונה מאתר Word & Film

השינוי הלשוני בולט יותר בסיפור הפוסט-אפוקליפטי, שבו השפה נשמעת כמו פידג'ין. No הופך ל-nay ו-yes ל-yay. לבגוד במישהו הוא to judas (יהודה איש-קריות). כדי להדגיש תואר מסוים מכפילים אותו (far-far), אבל true-true היא האמת לאמיתה (העומדת בניגוד לסברה הרווחת) – You want the true-true?

ישנם עוד הבדלים רבים, לא רק לקסיקליים אלא גם תחביריים ודקדוקיים, אבל קשה לציין אותם מבלי לחשוף יותר מהסיפור והרקע שלו. אם אתם סקרנים, אפשר לקרוא דוגמאות נוספות כאן (זהירות, ייתכנו ספוילרים).

ענן אטלס – העולם הפוסט-אפוקליפטי | התמונה מאתר Cinema-Scope

הכתבה הזו של Tech News Daily פורסמה לפני יציאת הסרט לאקרנים ועוסקת בשפה בסרט. כפי שניתן אולי לשער, השפה בסרט פושטה למען הצופים, ובספר הקורא נדרש להיות אקטיבי יותר. הכתבה אף מעלה שאלה מעניינת – האם האנגלית הפוסט-אפוקליפטית המתוארת בסרט היא סבירה? לדברי אנתוני קרוך, ראש החוג לבלשנות באוניברסיטת פנסילבניה, כנראה השפה שמיטשל חוזה אינה מאוד סבירה. עם זאת, "חשבתי שהסופר עשה עבודה לא רעה", הוא אמר. "אני חושב שהוא זיהה כמה דברים די ברורים והמציא כמה דברים שעשויים  לקרות שילכדו את תשומת הלב של הקורא". למיטשל הייתה משימה קשה: ליצור אנגלית שונה, אך מספיק מובנת לקוראים. לדברי קרוך, אנגלית פוסט-אפוקליפטית כנראה תהיה בלתי-מובנת לדוברי האנגלית של ימינו, לאור השינויים שהיא עברה ב-400 השנה האחרונות, גם בלי אפוקליפסה.

רוצים לשמוע את  השפה של הסרט? לצערי בקדימונים לא נשמעים דוברים משני הסיפורים העתידניים (אולי בכוונה?) ולא מצאתי סרטונים אחרים, אז אם אתם סקרנים, תצטרכו לראות את הסרט. מה שבטוח, למי שיתרגם את הספר מצפה אתגר רציני.

לקריאה נוספת

כאילו, לגמרי

קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.

הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:

מתוך הבלוג OU Daily Fashion

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן.  ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.

מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:

  • 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
  • All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
  • As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
  • Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
  • Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
  • Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Clueless – מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
  • Dope – חכם, טוב
  • Duh – מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
  • Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
  • Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
  • Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
  • Random – לא מעניין במיוחד
  • To go ballistic – לרתוח מכעס.
  • To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
  • Toast – מחוסל, גמור
  • Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
  • Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.

קטע מהמילון שבספר "קלולס", מתוך גוגל ספרים

אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:

כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?

* הסרט הופץ בישראל תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".

למידע נוסף: