היום התפרסם בעיתון "כלכליסט" ראיון קצרצר עם מתרגם המחזות דורי פרנס. דורי פרנס תרגם מחזות רבים של שייקספיר, ולפי הראיון נראה שהוא מתכנן לתרגם את כולם. תרגומים אלה זמינים באתר שלו, שייקספיר ושות', ועל כן קהילת המתרגמים לעברית כולה חבה לו חוב גדול – שייקספיר הוא אחד מהכותבים המצוטטים ביותר, ובעזרת האתר של פרנס אנחנו יכולים למצוא את התרגום של הציטוטים בקלות ובמהירות.

הראיון עסק יותר בתיאטרון ופחות בתרגום, אך הוא פותח במשפט שמתייחס למלאכת התרגום:

לתרגם מחזה זה כמו לעשות סודוקו, צריך למצוא את הצירוף הנכון כדי שזה יהיה מדויק.

פרנס לא היחיד שחושב כך; באחד הפוסטים האחרונים שלי הזכרתי פוסט שבו מתרגמים סיפרו מדוע הם אוהבים לתרגם. אחת המתרגמות, אליזבת אדאמס, אמרה דברים דומים:

לעבוד כמתרגמת זה כמו שישלמו לי שאפתור חידות כל היום. לפעמים החידות קלות ואפשר לעבור מחידה לחידה בקלות, ולפעמים הן כמו חידות היגיון מטורפות שהולכות איתך משולחן העבודה למכולת, לארוחת הערב ולמקלחת. ולפעמים משהו מתחבר והתשובה נמצאת מולך. מצאת! או שהיא מצאה אותך?

בעיני הדימוי הזה נכון ומדויק. יש ימים שעבורי החידה היא כמו טנגרם או טטריס, או אפילו סודוקו: יש אוסף חלקים – שיכולים להיות מילים, משמעות או חרוזים, בין היתר – שצריכים להיכנס לתבנית מסוימת – למשל משפט, מבנה תחבירי או תקבולת. אנחנו יודעים שהצלחנו לפתור את החידה כשכל החלקים נמצאים במקום הנכון.

בסוף השבוע האחרון ערך עיתון "הארץ" ראיון עם המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו לרגל יציאת שלושה תרגומים חדשים שלו: "שותה אהבה" מאת אנקראון; "כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה" שליקט בוזגלו; "והיא הפכה ל…: מבחר מתוך מטמורפוזות" מאת אובידיוס (כל הספרים יצאו בהוצאת אבן חושן).

אני חושבת שכל מתרגם יוכל להזדהות עם האמירה הראשונה של בוגלו על תרגום:

כשאתה מתרגם אתה מגלה דברים שאף פעם לא תוכל להשיג את רמת הרזולוציה שלהם בקריאה רגילה.

כשאנחנו מתרגמים אנו מתלבטים לגבי כל מילה, לגבי המבנה של המשפט, לגבי כוונת המשורר (והכותב בכלל) – אנחנו שמים לב לדקויות שלעתים הכותב לא שם לב אליהן בעצמו. בגלל ההתעמקות הזו, גם קורה לא מעט שמתרגמים שמים לב לטעויות בטקסט המקור.

בוזגלו גם מגיב לביקורת של אנשי האקדמיה על התרגומים שלו, שהם מותאמים יותר לסגנון האישי שלו ולסגנון המקובל כיום בשירה:

אני עושה משהו בתחום הקלאסי שפשוט מנער אותו לחלוטין: התרגומים שלי מנגישים בצורה אינטליגנטית ויפה את הטקסטים האלה לקהל רחב שהתרחק מהם. שנים ארוכות התהלכתי בתחושה שהמלומדים הקלאסיים, כאילו יש להם איזה רצון מוסווה להרחיק את הקהל כדי שאף אחד לא יחטט להם בפינה שלהם. אבל לא מדובר בטקסטים פילולוגיים, מדובר בספרות. מדובר באנשים שזיינו ואכלו ושתו וקיללו וחיו. לא ישבו להם ספונים בחדרים עם ספרים. אלה היו בני אדם.

אקדמאים רבים חיים בשגיאה קשה מאוד, שאת הטקסטים האלה צריך לתרגם לשפת 'עם עובד' מגוהצת. כשאתה מתרגם טקסט, השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא מה המשלב הלשוני של הטקסט שאתה מתרגם ביחס לתקופה? האם זה היה משהו פומפוזי לחלוטין או שמא נכתב בשפה נמוכה? אפלטון כתב בשפה הכי בהירה בעולם וכך צריך לתרגם את זה… אם הייתי מתרגם את שייקספיר, הייתי מתרגם אותו לשפה יותר נמוכה ממה שאנחנו מדברים עכשיו. האקדמיה לא תורמת כלום לתרבות העברית. האוניברסיטה חייבת לקחת חלק בתרבות שלנו. היא חייבת לצאת החוצה.

הדיון הזה מתייחס לכמה מהשאלות המשמעותיות שמתרגמים מתמודדים איתן: עד כמה הטקסט צריך להיות קרוב למקור? האם הוא צריך להישמע כפי שהוא נשמע לפני מאות שנים או כפי שהתכוון המחבר, או שבטקסט עתיק השפה תמיד צריכה להיות גבוהה? ואיך מתרגמים משלב נמוך בטקסטים "של פעם"?

אם אתם תוהים, אין תשובה מוחלטת לשאלות האלה – כמו תמיד אצל מתרגמים, גם כאן הפתרון תלוי בהקשר של הטקסט ובמטרות שלו. בנוסף, המתרגם נמצא בסביבה עם נורמות תרגומיות מסוימות שמכתיבות את ההעדפה של הרוב באותו מקום וזמן. לפעמים למתרגם יש העדפות משלו או מסר שהוא רוצה להעביר דרך התרגום – כל אלה יכתיבו את האופן שבו המתרגם מתמודד עם הסוגיה הזו ועם אתגרים דומים נוספים.

המרואיינת הפעם היא נינה רימון דייויס, מתרגמת ובעלת הבלוג Take Nina's Word for It. אם יש לכם שאלות לנינה, אתם מוזמנים לשאול אותן בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

אז זהו, שלא בדיוק הגעתי לתרגום אלא נולדתי לתוכו. נולדתי בקבוץ ולפי חוקיו החברים היו אמורים לדבר רק עברית, גם אם היא היתה עברית צולעת של עולים חדשים. המטפלות והגננות דברו איתי עברית במבטא אמריקאי, והורי דברו אתי אנגלית. כל חיי עברו במין מיש-מש של עברית ואנגלית, כשאני נאלצת או מתנדבת להסביר ולתרגם בשני הכיוונים.

אז לא פלא שכל העבודות שמצאתי כללו גם היבטים של תרגום, במידה זו או אחרת, כל פעם בתחום שונה. למשל, חדשות (לשכת העתונות הממשלתית), הסטוריה ( מכון שילוח/אוניב ת"א; ארכיון המדינה), מחשבים, תוכנה, מדעי הטבע (תוכנות לימודיות אינטראקטיביות) , קופירייטינג, ועד כהנה וכהנה. ניסו לגייס אותי למחלקת תעוד טכני (באנגלית) בחברת היי טק, אבל זה לא היה בשבילי. כשחיפשתי עבודה כפרי-לאנסר איכשהו קישרו אותי עם נשים שכתבו ספרים בעברית ורצו נוסח אנגלי (טלילה ואביבה סטן — אסטרולוגיה, למשל…) וככה דברים המשיכו להתגלגל, עד שהגעתי ל"חבר המתרגמים" כעורכת ראשית. וכשעזבתי את "חבר" כבר היו לי עוד המון קשרים. ישראל היא ארץ קטנה, ודברים עוברים מפה לאוזן, עוד לפני שפייסבוק הפך למגפה (עם יתרונות וחסרונות, אבל זה כבר סיפור אחר.)

 מה את אוהבת בתחום?

קודם כל, את הגיוון העצום. זה מקצוע מרחיב אופקים ומעשיר בצורה בלתי רגילה. שנית, זה מין שילוב כזה של קל וקשה. כלומר, מצד אחד, זה קשה: זה מאתגר, חייבים לחשוב, להפעיל את התאים האפורים. צריך גם לחפש, לחקור, לשאול. מצד שני — זה קל לי, זה מה שבא לי הכי טבעי, לעבוד עם מלים. העובדה שהמלים האלה הן בשתי שפות שונות זה בגלל הרקע המשפחתי והתרבותי שלי. וזה ענין של מזל. יש הרבה אנשים ששולטים בשתי שפות או יותר, אבל לא בהכרח יודעים לתרגם. או שיש לך חוש לזה או שאין לך. אני לא אומרת שאין טעם ללמוד את זה. ברור שלימודי תרגום יכולים לעזור, להעשיר, לתת כלים, לתת שיטה. אבל מי שאין לו חוש טבעי לזה, שום אוניברסיטה לא תהפוך אותו למתרגם טוב. כעצמאית בתחום, אני אוהבת את החופש לבחור את העבודות והלקוחות שנראים לי. בתור שכירה, אין לך (ולא היתה לי) הרבה ברירה, את צריכה לתרגם את מה שהבוס נותן לך. כעצמאית, אני בוחנת כל מקרה לגופו ומחליטה מה מתאים לי ומה לא. מה שלא מתאים לי, אני משתדלת להעביר לעמיתים. ואני נהנית לעזור לעמיתים ונהנית משיתוף הפעולה איתם.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

טוב, אני בכלל רציתי להיות בלרינה 🙂  אבל זה לא הסתדר. גם הגוף שלי לא שיתף פעולה וגם באותם ימים הורי לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותי לסטודיו של מיה ארבטובה בתל אביב, אחרי שמורתי רות גרשוני בחולון אמרה שאני יכולה לעבור לשלב הבא.
הייתי רוצה להיות סופרת. הכי רציתי להיות סופרת מצחיקה כמו פי.ג'י. וודהאוס. אבל אני גם לא מספיק מוכשרת וגם אין לי מספיק סבלנות ועקשנות והתמדה. היום קל לפרסם בעצמך, לא חייבים לרדוף אחרי סוכנים ומו"לים. אבל מי שרוצה לפרסם בצינורות המסורתיים, עדיין צריך המון עקשנות ומזל. את יודעת כמה מו"לים דחו את ספרו הראשון של ג'והן גרישם? (לא, אני לא זוכרת, אבל מלאן.) וכמובן זו לא הדוגמא היחידה.
אם לא בלרינה ולא סופרת ולא מתרגמת/עורכת/קופירייטר, אין לי מושג מה הייתי. אני חוששת שאני לא מוכשרת לשום דבר אחר. אפילו באפיית עוגות אני לא משהו. (מלבד בראוניז שיוצאים לי מעולים.) רגע, בעצם, אולי צלמת? זה גם סוג של תעוד, ואני מתעדת כפייתית. אבל אני לא בטוחה איך עושים מזה פרנסה. אלא אם כן את צלם חתונות, וזה לא מה שבא לי לעשות.

 מה האתגרים בתרגום שיווקי?

בתרגום שיווקי מעברית לאנגלית האתגר העיקרי הוא בדרך כלל האיכות הירודה של החומר בשפת המקור. מי שכותב את הטקסטים המקוריים בד"כ או לא יודע לכתוב, או חושב שהוא יודע לכתוב. וכמובן שמצפים ממך כמתרגמת להפיק מרגליות, לטוות זהב מקש. בתרגום שיווקי מאנגלית לעברית אני חושבת שהבעיה העיקרית היא הלוקליזציה — התאמת הטקסט החוצלארצי לשוק המקומי. אבל אני לא יודעת אם לזה התכוונת. תרגום שיווקי הוא רק חלק מהעבודה שאני לוקחת על עצמי.

 איך את מתמודדת עם אתגר השיווק העצמי? מי קהל היעד שלך?

יש לי מזל לא-נורמלי בנושא השיווק העצמי. אני לא מחפשת עבודה, העבודה מחפשת אותי. סך הכל אני ותיקה בתחום, ויש לי רשת ענפה של קשרים מכל העבודות הקודמות שלי. בפרט ממשרתי האחרונה כשכירה, כעורכת ראשית ב"חבר המתרגמים". הנהגתי שם דבר חדש — "מכתב העורכת" שיצא פעם בחודש בקירוב. במרוצת כל חודש הייתי אוספת במסמך וורד כל מיני שגיאות ודברים בעייתיים, ובסוף כל חודש הייתי מנסחת אותם במסמך תמציתי, משעשע למדי ובהחלט מועיל. המסמך לא רק הופץ למאגר של סוכנות התרגום, אלא גם הועבר אחר כך במייל מאחד לשני. בקיצור, כאשר עזבתי את המקום ההוא והפכתי לעצמאית, כבר היה לי שם כמתרגמת ועורכת לא-רעה. מפה-לשם אנשים יצרו אתי קשר. קודם סוכנויות, אחר כך אנשים פרטיים. לקוחות מרוצים המליצו עלי לאחרים, והעבודה התחילה לזרום. אין לי קהל יעד. אני שופטת כל מקרה לגופו. הטלפון מצלצל או מייל נוחת בתיבה, "קבלתי את שמך מאברהם בן-תרח-בן-נחור, אני צריך להגיש עבודה באנגלית…" וכן הלאה.

 אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים?

תכונות: חוש לשפה. אוזן טובה לשפה. סקרנות. עולם אסוציאציות עשיר. ספקנות. ביקורתיות. תשומת לב לפרטים. ידע: כמה שיותר, בכל תחום. לעולם אין לדעת מה יתגלה כמועיל. כלים? שימוש מושכל במחשב, כמובן. מילונים, ספרים, ספרים, ספרים… כסא נוח. אופטיקאי אמין. קצת חוש טכני, כך שלא צריך להזעיק איש טכני כל פעם שהמחשב נתקע. שיטת גיבוי או שתיים או שלוש. והכי חשוב — רשת תמיכה ענפה של עמיתים. לדעת לתת ולקבל. לא לשמור את הידע שלך לעצמך.

מה לדעתך עתיד תחום התרגום לאור כניסת תרגומי המכונה לזירה?

תרגומי מכונה כנראה ישתפרו, ובתחומים מסוימים אני מניחה שהם עוזרים. אבל ממילא אי אפשר לסמוך עליהם ללא עריכה. במקרה הטוב (טוב ליצרני המכונה) הטקסט יזדקק רק לעריכה קלה. במקרה הגרוע התרגום הוא קטסטרופה.

 יש שגיאת תרגום נפוצה שאת רוצה לנצל את ההזדמנות לתקן?

התרעתי על כל כך הרבה שגיאות ב"מכתבי העורכת" שלי, ואחר כך בבלוג שלי, שאין לי כרגע שגיאת תרגום שמעצבנת אותי במיוחד. אבל מתרגמים חדשים נכנסים לתחום בכל יום, ועושים את השגיאות שהתרעתי עליהן לפני עשר שנים… הג'רוזלם פוסט מספק כל יום דוגמאות משעשעות-עד-עצובות. ואני מניחה שגם המהדורה האנגלית של "הארץ". זכורה לי, למשל, דוגמא עגומה מהקיץ האחרון: מכונית חולפת פגעה והרגה זוג צעיר שעצרו את מכוניתם בשולי הכביש כדי להחליף צמיג או משהו כזה. המשטרה ביקשה את עזרת הציבור ושאלה אם היו עדי ראיה, אם מישהו ראה רכב (מסחרי) עם ארגז לבן. התרגום לאנגלית היה a truck with a white crate.

 יש לך עצות למתרגמים מתחילים בתחום השיווקי ובכלל?

כן, יש לי המון עצות, ונתתי על כך הרצאה בכנס המתרגמים של פברואר 2010. מי שרוצה יכול לפנות אלי בפרטי ואני אשלח לו את התקציר המפורט של ההרצאה והמצגת. על קצה המזלג אני יכולה להציע להתרכז בתחומים שבהם את/ה טוב/ה. אני רואה בפורומים שונים אנשים שלוקחים על עצמם עבודות בתחומים שהם ממש לא מבינים בהם. אני יודעת שלפעמים קשה להגיד "לא", בין אם מטעמי פרנסה ובין אם בשל לחץ מצד הלקוח. אבל לתרגם בתחום שבו אתה לא מתמצא זה מתכון לצרות. עצה חשובה נוספת היא לקחת בחשבון שכל עבודה תתברר כיותר קשה/מסובכת, ותיקח יותר זמן, מכפי שחשבת בהתחלה. לכן צריך לקחת את זה בחשבון גם בתכנון הזמן וגם בהצעת המחיר. וכדי להשיג עבודה — נטוורקינג, נטוורקינג, נטוורקינג.

 על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

בין ספרי העזר החביבים עלי:
בעברית: ספר הביטויים המקיף של נרי סבנייה; מילה במילה של איתן אבניאון; מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל;  מילון חזותי עברי-אנגלי של כרטא, מהדורת סטימצקי, אם כי צריך לקחת אותו בערבון מוגבל כי יש שם המון מלים שאולי הן נכונות אבל אף אחד לא משתמש בהן.

 באנגלית:  The Chicago Manual of Style; The BBI Dictionary of English Word Combinations (Benson, Benson & Ilson); ועוד כמה, שמופיעים גם הם בתקציר ההרצאה שהזכרתי לעיל.

בכמה עבודות שלי (האחת בשביל "שביל התנ"ך" של הגן הבוטני בירושלים, והשנייה בשביל אדם פרטי שכתב ספר על אלוהים) היו המון ציטוטים מהתנ"ך, ונעזרתי הן באתר של מכון ממר"א והן באתר Bible Gateway.

כאשר אני מתלבטת בין שתי אפשרויות באנגלית, אני נעזרת לפעמים באתר Google Fight, אבל כמו בכל חיפוש באינטרנט, צריך להתייחס למידע שמתקבל בעין ביקורתית והגיון ישר.

כשלמדתי תרגום השווינו בחלק מהקורסים את התרגום של קטעים נבחרים מתוך "אליס בארץ הפלאות". עברנו על התרגום המביית והמחנך של אריה סמיאטיצקי, דרך השפה הגבוהה והארכאית של אהרן אמיר ועד לתרגום החדש והמוער של רנה ליטוין. כעת נוסף תרגום חדש להשוואה.

בימים אלה יצא תרגום חדש ל"הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות" של עטרה אופק, ולכבודו התפרסם ראיון איתה באתר הפנקס, המוקדש לספרות ילדים. הראיון עסק ביצירה עצמה, בספרות ילדים, בלשון העברית ובתרגום, ולהלן ציטוטי השאלות והתשובות הקשורים לתרגום:

האם קיים אתגר בתרגום ספרי ילדים, ומהו מקור המשיכה שלך למלאכת התרגום?

קשה לי להגדיר את מלאכת התרגום לילדים כאתגר, כי זה הז'אנר שאני הכי אוהבת לתרגם. לטעמי, הסוד הוא לקרוא בקול את המשפט שתרגמת (בעיקר במקרים של ספק) ולבדוק אם היית משנה אותו כדי לספר אותו באוזני ילד. כך עשיתי ב"אליס": בכל פעם שגמרתי לתרגם פרק, הדפסתי וקראתי אותו באוזני בתי – שהציצה במקביל במקור ולעתים גם באחד התרגומים הקודמים – אבל לעתים עצם ההקראה בקול הספיקה לי כדי לתקן ולדייק את התרגום כך שיערב גם לאוזניים צעירות.

הספר האחרון שתרגמת, "הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות", נחשב לאחד הספרים האהובים ביותר ויחד עם זאת, לאחד הספרים המורכבים והקשים לתרגום. אלו סוגיות עמדו בפנייך במהלך התרגום וכיצד התמודדת עמן? מה היה חשוב לך לשמר, והאם חזרת אל תרגומים קודמים, בפרט לזה של אביך?

הסוגיה הראשונה שעמדה בפני מתוארת גם היא באחרית הדבר שלי לספר, וברשותכם אשוב ואצטט ממנה:

הַתַּרְגּוּם הָאַחֲרוֹן לִילָדִים, "הַרְפַּתְקְאוֹתֶיהָ שֶׁל עֲלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת" מֵ-1987, נִכְתַּב בִּידֵי אַבָּא שֶׁלִּי (תַּרְגּוּמָהּ שֶׁל רִנָּה לִיטְוִין מֵ-1997 לַגִּרְסָה הַמּוּעֶרֶת נוֹעַד לִמְבֻגָּרִים וְאֵינוֹ מְנֻקָּד). הוּא עֲדַיִן רָהוּט וְנֶהְדָּר כְּשֶׁהָיָה, וְעַד הַיּוֹם חֲבֵרִים מְסַפְּרִים לִי כַּמָּה הֵם נֶהֱנִים לִקְרֹא בּוֹ עִם יַלְדֵיהֶם אוֹ עִם נֶכְדֵיהֶם – אַתֶּם מְבִינִים אֶת הַבְּעָיָה?

… אָלֶ"ף, הַאִם אָעֵז לְהִכָּנֵס לְנַעֲלָיו הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אָבִי הַטּוֹב, שֶׁמִּכָּל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, וְהָיוּ לוֹ לֹא מְעַטִּים, כִּשְׁרוֹן הַתִּרְגּוּם שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לְדַעְתִּי עַל כֻּלָּם – וּלְנַעֲלֵי קוֹדְמַי הַמְּכֻבָּדִים הָאֲחֵרִים (אַהֲרֹן אָמִיר, רִנָּה לִיטְוִין) וּבִכְלָל לַלִּיגָה שֶׁל מְתַרְגְּמֵי "אַלִיס", שֶׁנֶּחְשָׁב לְאַחַד הַסְּפָרִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר לְתִרְגּוּם בָּעוֹלָם?

בֵּי"ת, תַּרְגּוּם חָדָשׁ מִטֶּבַע הַדְּבָרִים דּוֹחֵק אֶת רַגְלֵי הַתַּרְגּוּם הַקּוֹדֵם… כָּעֵת עָלַי לְהִקָּרַע בֵּין הָרָצוֹן שֶׁיְּלָדִים יַמְשִׁיכוּ לִקְרֹא אֶת "עֲלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת" בְּתַרְגּוּמוֹ הַמּוֹפְתִי, לְבֵין הַתְּשׁוּקָה הַמּוּבֶנֶת שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת תַּרְגּוּמִי שֶׁלִּי. מָה עוֹשִׂים?

כָּךְ הִתְלַבַּטְתִּי חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים, חֵרֶף הַפְצָרוֹתָיו הַדּוֹחֲקוֹת שֶׁל הַמּוֹצִיא-לָאוֹר. אֲבָל עַד מְהֵרָה, לְנֹכַח הַגַּל הָעַכְשָׁוִי שֶׁל תַּרְגּוּמִים חֲדָשִׁים לְסִפְרֵי יְלָדִים קְלָסִיִּים, הֵבַנְתִּי שֶׁאִם אַמְשִׁיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ, מִישֶׁהוּ אַחֵר בְּוַדַּאי יַקְדִּים אוֹתִי… נִסִּיתִי, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁנּוֹחַ וְנָעִים לִי בַּנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת, וְהַשְּׁאָר הוּא הִיסְטוֹרְיָה.

הָיָה תַּעֲנוּג לְתַרְגֵּם אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה. לֹא הָיְתָה זוֹ עֲבוֹדָה כִּי אִם בִּלּוּי נִפְלָא, מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה, מַצְחִיק וּמְאַתְגֵּר, שָׁזוּר בְּחִידוֹת וּבְמִסְתּוֹרִין. אֲנִי אוֹהֶבֶת לְתַרְגֵּם תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה, וְכָךְ עָשִׂיתִי גַּם כָּאן (הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר בִּמְלוֹאוֹ הָיְתָה כְּשֶׁבְּנוֹתַי הָיוּ קְטַנּוֹת, וְזֶה הָיָה מִזְּמַן), בְּלִי לְהָצִיץ בַּתַּרְגּוּמִים שֶׁל קוֹדְמַי, כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת מֻשְׁפַּעַת חָלִילָה. רַק אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְתִּי טְיוּטָה רִאשׁוֹנָה, הִתְחַלְתִּי לְהִתְיַעֵץ אִתָּם. לְמַזָּלִי, מְדֻבָּר בִּשְׁנֵי מְתַרְגְּמִים מַבְרִיקִים, מִקְצוֹעָנִים מֵהַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, כָּל אֶחָד מֵאַסְכּוֹלָה אַחֶרֶת, כָּךְ שֶׁהַהִתְיַעֲצוּת הַכְּפוּלָה הָיְתָה תָּמִיד מְרַתֶּקֶת לְהַפְלִיא.

לֹא תָּמִיד הָיוּ הַבְּחִירוֹת שֶׁלָּנוּ דּוֹמוֹת – וְזֶה טוֹב מְאֹד, כַּמּוּבָן. אַחֶרֶת מָה הַטַּעַם בְּתַרְגּוּם חָדָשׁ? – וְהַקּוֹרֵא הַמָּצוּי בַּמָּקוֹר יִשְׁפֹּט אֵיזֶה נֹסַח עָדִיף…

מעבר לזה, כמו המתרגם הראשון אריה סמיאטיצקי, גם אני סברתי שאת השירים הפרודיים בספר, המרפררים ליצירות שילדי בריטניה נאלצו לשנן בבית הספר בתקופתו של קרול, עדיף לתרגם לא במדויק, כלשונם (במקרים הבודדים שהתוכן מאפשר חירות כזאת), אלא לאזכר בהם יצירות המוכרות לקורא העברי, וכך לשמר במשהו את כוונתו המקורית של קרול.

** אם תרצו לשמוע על התרגום של "אליס בארץ הפלאות" ליידיש, אתם יכולים להגיע למפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים.

היום יש לנו ראיון נוסף בסדרת הראיונות עם מתרגמים לא-ספרותיים, ועל כיסא המרואיינת נמצאת הפעם רותי לודלם, מתרגמת אקדמית מעברית לאנגלית ולהיפך ובעלת הבלוג Reality and Fiction. אתם מוזמנים לשאול את רותי שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

נולדתי באנגליה לאם אנגלייה ואב ישראלי, וגדלתי דו-לשונית מלידה. כשעליתי לארץ בגיל 9 המשכתי לדבר עם אמא באנגלית, ושימרתי את השפה. בשונה מרוב המתרגמים, אני מתרגמת בשני הכיוונים, עברית-אנגלית ואנגלית-עברית. התחלתי לעבוד בתרגום עבור סטודנטים בזמן הלימודים באוניברסיטה, והבחירה במקצוע נראתה לי טבעית ומתאימה. עם הזמן בחרתי להתמחות בתרגום אקדמי במדעי הרוח והחברה.

מה את אוהבת במקצוע?

העיסוק בשפה ובתכנים המתורגמים, החשיפה לתחומי מחקר מגוונים, וההתפתחות האישית המתמדת. בתרגום אני נהנית משלושת המרכיבים החשובים של כל עבודה (לפי דניאל פינק): אוטונומיה, מומחיות ותכלית.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

בנוסף לתרגום אני כותבת סיפורים וחיבורים עיוניים. בבלוג שלי אני כותבת על ספרים שאני קוראת ועל כל דבר שמעניין אותי. אילו לא היה לי צורך להתפרנס, הייתי מעדיפה לכתוב בעצמי ולא לתרגם דברים של אחרים.

מה האתגרים בתרגום אקדמי?

קודם כל, צריך להבין את הנושא ואת המתודולוגיה, ולכן צריך להתמחות בתחומים ספציפיים. התחום דורש יכולת כתיבה אקדמית בשפת היעד, והתאמה של הספר או המאמר לדרישות (לפעמים שרירותיות!) של כתב העת או ההוצאה מבחינת סגנון וצורת ההפניות הביבליוגרפיות.

תחום התרגום האקדמי, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יכול להיות טעון פוליטית. איך אפשר לשמור על נייטרליות? האם צריך לשמור על נייטרליות כל הזמן, או להיצמד לרוח הכותב?

התרגום צריך לשקף את הכוונה ואת השקפת העולם של המחבר, אך גם להתאים לקהל היעד. לדעתי אי-אפשר לכתוב בצורה נייטרלית. אני נוהגת לעבוד בשיתוף פעולה עם המחבר ולהגיע לפתרונות מוסכמים.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

בשנים האחרונות רוב העבודה שלי מגיעה מהמלצות של לקוחות או של מתרגמים אחרים. בעבר השתתפתי במשך ארבע שנים בקבוצת BNI ליצירת קשרים עסקיים.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים אקדמיים ולמתרגמים בכלל?

קודם כל, אהבה גדולה לשפות, לקריאה ולכתיבה. יצירתיות לצד חשיבה אנליטית. משמעת עצמית כדי לעבוד באופן עצמאי. רצון ללמוד ולהתפתח בצורה מתמדת, ויכולת לקבל ביקורת בונה. וכמובן, יחסי אנוש טובים כדי ליצור שיתוף פעולה פורה עם הלקוחות.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום האקדמי ובכלל?

להחליט מראש על צמד שפות ועל תחום התמחות ספציפי ולא לנסות לתרגם "הכל". נדרשת חשיפה יומיומית סבילה (קריאה והקשבה) ופעילה (כתיבה ודיבור) לשפת המקור ולשפת היעד ולסוגי החומרים המתורגמים. בתחילת הדרך עבדתי עם סוכנויות תרגום שהחזירו לי תרגומים לאחר עריכה, וזה עזר לי ללמוד ולהשתפר. צריך לדעת להגיד "לא" להצעות עבודה במקרים הבאים: מחיר נמוך מדי, לוח זמנים צפוף מדי, חומר שאינו בתחום ההתמחות, ולקוח "בעייתי". כדאי להצטרף לאגודת המתרגמים בישראל ולקבוצות דיון של מתרגמים.

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

אני נוהגת לבדוק מינוח במילונים מודפסים ומקוונים, וגם בחיפושים כלליים באינטרנט. צריך לדעת לברור את מקורות המידע, ולהעדיף מקורות רלוונטיים. במקרים שהלקוח מכיר את שפת היעד, רצוי להתייעץ איתו לגבי המינוח המקובל.

ראיונות קודמים

• אלן קליימן – מתרגם פיננסי מעברית לאנגלית
• צביה לוין – מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית
• קרן נייזר-כהן – מתרגמת משפטית אנגלית-עברית

בסוף השבוע התפרסם במעריב ראיון עם המתרגמת והעורכת הלית ישורון, השוקדת מזה עשרים שנה על תרגום "בעקבות הזמן האבוד" מאת מרסל פרוסט. הראיון נערך לרגל יציאתו לאור של הכרך האחרון, אך התרגום לא נעשה לפי סדר הכרכים, ויש לתרגם עוד כרכים מאמצע היצירה.

הריאיון מתייחס גם לחייה של ישורון, אך יש חלקים הנוגעים בתרגום:

כשאני שואל אותה אילו שינויים או התאמות נעשו בתרגום פרוסט לאורך השנים, היא עונה: "השנים הרבות שאני חיה עם הדמויות האלו יצרו אצלי איזו פמיליאריות ביחסים, אז אולי גם זה נכנס לדרך ההעברה לעברית, אולי נשבר הדיסטנס".

אבל האם למרות הפמיליאריות הזאת את ערה לניגוד האינטרסים בין המתרגם לסופר? 

"אבידן אמר שהוא שונא לתרגם כי זה כמו להיכנס למישהו מתחת לעור. אני לא מרגישה כך. עדיין, למרות הצלחות של כל כך הרבה תרגומים, יש תוקף למשחק המילים האיטלקי traditore=traduttore (מתרגם=בוגד). שאלת הנאמנות אינה פתורה. לאיזה עולם נאמן התרגום? של המתרגם? של הסופר? המתרגם הוא לא הסופר, שלא ישלה את עצמו, אבל בכל זאת, הוא מחברו של התרגום. התיאולוג פרנץ רוזנצווייג, מתרגמו של יהודה הלוי (ושל התנ"ך, יחד עם בובר) לגרמנית, הגדיר מתרגם כ'משרתם של שני אדונים', אז גם אני מרגישה כמו חדרניתן של שתי גבירות – העברית והצרפתית".

כל כותב כמעט מכיר את תחושת המבוכה שנלווית להיתקלות בטקסטים שלו מן העבר. האם אותה תחושה קיימת גם כשניגשים שוב לתרגום ישן? 

"במידה מסוימת, אף שאני לא יודעת אם זו בהכרח מבוכה. השפה שלך מחזירה לך שיקוף של עצמך בנקודת זמן נתונה. בסוף שנות השבעים תרגמתי את הטרילוגיה של בקט – 'מולוי', 'מות מאלון' ו'אלושם' – שלושה רומנים שאהבתי אהבת נפש. מצבי אז, כאם צעירה, השפיע עליי וריכך את התרגום. אחרי 20 שנה, כשבספריה החדשה רצו להוציא מהדורה נוספת, חידשתי את התרגום. הייתי בוגרת יותר, ובלי ריח תינוקות באוויר, העברית היתה יבשה יותר ו'בקטיאנית'".

אילו מתרגמים מצרפתית את מעריכה? 

"אני חושבת שהצרפתית התברכה במתרגמים מוכשרים מאוד כמו דורי מנור וניר רצ'קובסקי. אירית עקרבי נהדרת".

בנוסף לראיון, פורסמה באתר הוצאת "הספריה החדשה" הערת המתרגמת, ובה ישורון כותבת:

לפעמים נדמה שלתרגם, בין השאר, זה לפתות את היצירה להישאר בשפת התרגום, שלא תשאף לחזור אל המקור. שתשכח ממנו. לשכנע שגם בעברית אפשר. פעמים אחרות נדמה שמתרגמים כי רודפים אחרי משהו שמתחמק בלי־הרף.

תרגומי הספרות הרוסית, שעליהם גדלנו, יצרו שפת תרגום, ונצבעו בגווניה של הרוסית. יש מלים שלא היו חוזרות לעברית אלמלא הכרנו אותן תחילה מהתרגומים הרוסיים. הספרות הרוסית הורידה צבע על העברית. תרגום יוצר שכבת לשון נוספת, מין לשון אמצע, המשמרת איזושהי זרות טבעית. העברית לא יכולה לציית לחלוטין לחוקי המוצא שלה, מפני שעליה להאיר את המקום האחר, ומשהו מחוקיו נדבק בה. לכן, תרגום משפה מערב־אירופית יניב עברית שונה לחלוטין משיָניב תרגום מלשון מזרחית, למשל, או מלשון מזרח־אירופית. התרגום של ריבלין ל'אלף לילה ולילה' יצר עברית בעלת ניחוח ערבי, כשם שתרגומיו של שלונסקי יצרו עברית בהטבעה רוסית. מתרגם הוא אדם העובד על הסף, בין שתי שפות, שתי תרבויות, ומצוי במין הלוך־ושוב מתמיד בין זו לזו.

יצירה מתורגמת נראית כמובלעת בתרבות המקום, וגם הקליטה שלה נעשית דרך הזרוּת ולא דרך המוּכָּרות. אין מה לדבר על פמיליאריות, או על אינטימיות, וגם לא על זיכרון משותף. זה לא מקור, זה תרגום. אבל צריך להשכיל וליצור שפה בעלת אזרחות כפולה. מצד אחד, לשאוף שהגיבור הזר ימצא את קולו העברי. להביא בחשבון, נניח, שפרוסט הוא בן־זמנו של גנסין, אבל להיזהר שהפעולה שלו על הקורא לא תהיה אנכרוניסטית. לתת את העכשיו אבל לא את העכשוויות. שכן, אם החיים הדפיסו בנו את הספר הזה, כפי שנאמר בו, ואנו, קוראיו, את עצמנו אנחנו קוראים – אם כך, עלינו לעשות לעברית מה שעושים לציורים עתיקים, שמנקים אותם משכבות של שומן שדבקו בהם. למרק את הלשון כדי להבליט את יופיו וכוחו של הטקסט.

השבוע התפרסמו ב"הארץ" שני ראיונות עם מתרגמים. הראיון הראשון הוא עם עמינדב דיקמן – מתרגם, ראש המגמה ללימודי תרגום באוניברסיטה העברית וחבר באקדמיה ללשון העברית. דיקמן מלין בעיקר על מצב התרגום בארץ ותרגומי המופת בפרט, אבל הוא גם מתייחס למלאכת התרגום:

מה שמעניין בתרגום, אומר דיקמן, הוא מעבר לתוכן. והוא מסביר: "מה זה תוכן? תוכן הוא הרמה הבסיסית. יש מורכבות, יש סגנון. איך אתה מעביר סגנון? זאת העבודה".

איך אתה מעביר סגנון?

"מתאמץ ומקווה שהצלחת. אתה צריך לקבל החלטות. נניח שאומרים לך ‘השיר הזה הוא שיר הדור'. פתאום זו לא בעיה של מה שכתוב, אלא שיש פה הדר. או שאם במקומות מסוימים יש מחשבה די מורכבת, אתה צריך לעשות רושם במובן של התרשמות של הנשמה. זה דבר רציני שחורג בהרבה מ'כן חרזתי לא חרזתי'".

הראיון השני הוא עם רמי סערי, משורר, מתרגם וד"ר לבלשנות, המתרגם ממגוון שפות, ביניהן פינית, אלבנית, הונגרית ויוונית. על התרגום הוא אומר:

"חשוב לי שהדברים שנאמרים במקור יעברו לשפת היעד בצורה המדויקת ביותר שאפשר, שהמסר לא יוחטא. מכיוון שאני בוחר בספרים שאני חושב שחשוב שהקורא הישראלי יוכל להתוודע אליהם, אני רוצה גם שהספר בנוסח העברי שלו יהיה נאמן ככל האפשר למקור. נאמנות למקור מבחינתי היא בין היתר שקורא ישראלי בארץ אחרת, בתנאים אחרים, בסביבה שונה לחלוטין מכל הבחינות האפשריות, יוכל בכל זאת לקבל את מה שהספר מעביר מבחינת התוכן והמסר".

ועל השפה:

"אני חושב שבמעבר משפה לשפה אתה יכול להבין הרבה דברים גם על עצמך, גם על העולם שסביבך, וגם על אנשים שחיים באופן אחר, בתרבות אחרת. בעיני כל שפה חדשה היא דרך לחצות גבולות. הערכים האנושיים והאידיאולוגיים העומדים מבחינתי במהות קיומו של האדם הם חופש, אהבה ואמת. קשה לי לחשוב על מצב שהייתי יכול לחיות חופשי באמצעות שפה אחת ויחידה. אני גם מאמין שאם אתה לא שולט בשפה שלך, אתה לא יכול להגיע לשליטה בשום שפה אחרת.

"עצם הלמידה של שפה זרה זה לא דבר קל, אבל מדובר בעניין הזה של חציית גבולות, וברגע שאתה מבין טוב מאוד איפה עוברים הגבולות שלך, של השפה שלך ושל האפשרות שלך להתבטא בה, יש לך אפשרויות הרבה יותר טובות לעבור את קו הגבול מהשפה שלך לשפה אחרת; וגם להתמודד עם הכללים והגבולות ששפה חדשה מציבה בפניך".

הראיון היום הוא עם קרן נייזר-כהן, מתרגמת משפטית ועסקית ומרצה בקורס תרגום עסקי ומשפטי באוניברסיטת תל אביב.

איך הגעת לתרגום?

עבדתי כעורכת דין ובעקבות מאורע משפחתי ששינה לחלוטין את ראיית חיי החלטתי לעסוק במה שתמיד משך אותי – שפות. בתור מתמחה ועורכת דין תרגמתי מסמכים משפטיים רבים אך כעת זו "משרה מלאה+". במקרה או שלא במקרה נתקלתי במודעה בעיתון על לימודי תרגום ועריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב. ניגשתי למבחני הכניסה והתחלתי מסלול לימודים שנמשך שנתיים. במקביל עבדתי כשכירה בתרגום וכך צברתי ניסיון.

בתום הלימודים הקמתי עסק לתרגום ומאז תחום עיסוקי הוא תרגום משפטי ועסקי.

 מה את אוהבת בתחום?

מי שלא עוסק בתחום קרוב לוודאי ירים גבה כשאומר שיש גיוון בתרגום. ובכן, אני חשה כי יש גיוון רב בתחום בו אני עוסקת. יצירתיות (כמובן שזה תלוי טקסט ולא מדובר על תרגום משפטי), מחשבה תמידית ולמידה יומיומית הופכות את המקצוע למעניין ומרתק בעיניי. כמו כן, אני מלמדת קורס בתרגום עסקי ומשפטי בתוכנית לתרגום ועריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב ונחשפת מדי שנה לדור חדש של מתרגמים. זה מאוד מעניין לראות מאילו תחומים הסטודנטים מגיעים.

 מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

אני מניחה שהייתי ממשיכה לעבוד כעורכת דין או עוסקת בתפקיד קרוב לתחומים נוספים הקרובים לליבי והם דיני עבודה וזכויות אדם, למרות שהתואר השני שלי הוא במשפט מסחרי בינ"ל.

 מה האתגרים בתרגום משפטי?

יש כל כך הרבה אתגרים בתרגום משפטי. אמנה חלק מהם: אדקווטיות היא מילת המפתח לדעתי. יש לשמור על המקור ואין מקום להתערבות המתרגם בשיקולים של קבילות והתאמה לקהל היעד, למעט שמירה על השפה המשפטית המקובלת בשפת היעד  קהל היעד – מדינת היעד, השפה, שיטת המשפט, מערכת בתי המשפט וכו' כל אלו מהווים אתגרים עצומים מבחינת התרגום המשפטי. למשל, שיטת המשפט בצרפת שהיא קונטיננטלית לעומת השיטה באנגליה-ווילס שהיא שיטת המשפט המקובל, גם מערכות בתי המשפט שונות וכן התארים השונים והמונחים.ניתן בנקל לטעות ולתרגם מונחים שונים כמקובל במדינות מסוימות ושאינם נכונים במערכת המשפט בשפת היעד (ואם מדובר באנגלית – השפה המשפטית תהא שונה במדינות שונות כגון, ארה"ב, אוסטרליה אנגליה-ווילס וכו').

 איך מתמודדים עם המשמעות הרבה שיש לכל מילה ומילה בתרגום משפטי, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

ללא ספק יש לשים תשומת לב מקסימלית למשמעות המתבקשת בטקסט המקור. באשר על כן, יש להתמקצע בתחום התרגום המשפטי כמו בכל תחום ספציפי אחר. הדבר דורש למידה וניסיון. מבחינת אחריות אישית, רצוי כי המתרגם לא ייקח על עצמו תרגום מסמכים שאינו בקיא בתחום בו הם עוסקים ובמונחים הכללולים בהם. יש לוודא כי המתרגם אינו נושא באחריות אישית על התוצר הסופי וזוהי סוגיה נפרדת לגמרי. ברמה הטכנית, רצוי וראוי כי הטקסט ייבדק בידי עורך/מתרגם ואף עורך דין הבקיא במינוחים.

 איך את מתמודדת עם אתגר השיווק העצמי? מי קהל היעד שלך?

שיווק עצמי: לפני מספר שנים כשהפכתי לעצמאית בתחום, התנדבתי בוועד אגודת המתרגמים. כך הכרתי את חברי הוועד ורבים מחברי האגודה ויצרתי קשרים עם מתרגמים רבים. זוהי דרך נפלאה לשיווק עצמי בתוך קהילת המתרגמים. בנוסף, בעבר נהגתי לחלוק הגיגים בנושאי לשון ושפה, משפטים ופרסומים שונים בנושאי תרגום דרך פוסטים שפרסמתי ללקוחות, למתרגמים ולמכרים. דאגתי לשלוח פרסום רלוונטי מדי פעם.

קהל היעד שלי בתחום המשפטים הוא בעיקר עורכי דין ונוטריונים. כמובן שגם לקוחות פרטיים הזקוקים לתרגומים בתחום המשפטים, אך לא רק. בתחום העסקי – חברות שונות וכאן קהל היעד הוא לא ממוקד כמו בתחום המשפטים.

 אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים משפטיים ולמתרגמים בכלל? האם אפשר להיות מתרגם משפטי טוב ללא השכלה פורמלית בתחום?

אתחיל מהסיפא של השאלה – השכלה פורמלית בתחום היא בהחלט יתרון, שכן השפה המשפטית תהא שגורה בפי המתרגם והניסיון הפרקטי שלו יקל על מלאכת התרגום. עם זאת, על עורך הדין או המשפטן לשלוט הן בשפת המקור והן בשפת היעד.

תחום התרגום המשפטי הוא בעצם למידת טרמינולוגיה מקצועית, כלומר גם ללא השכלה פורמלית בתחום, קרי תואר במשפטים, ניתן לרכוש כלים בכדי לתרגם מסמכים משפטיים. הדבר דורש למידת השפה המשפטית בשפת המקור ושפת היעד וכמובן דורש ניסיון רב בתחום. ניסיון יוביל להתמקצעות ולכן אני בדעה כי ניתן להיות מתרגם משפטי ללא השכלה פורמלית בתחום. מתרגם טוב הינו כזה השולט בשפת המקור והיעד ברמה כזו המאפשרת לו לתרגם את הטקסט בצורה קבילה או אדקווטית, הינו בקיא במינוחים ובתרבות הדו לשונית. ידיעת השפה אינה מספקת. שימוש בכלי עזר, אנשי מקצוע, עמיתים ומאגרי מידע ישפרו את התוצר הסופי ויתרמו לידע האישי של המתרגם.

 מה לדעתך עתיד תחום התרגום המשפטי ובכלל, לאור כניסת תרגומי המכונה לזירה?

אני לא מאמינה בתרגומי מכונה שכן לדעתי לא נברא המחשב שיחליף את מוח האדם גם במאמצים רבים (גם לא "כחול עמוק"). מכיוון שיש להבין את ההקשר של כל מונח ומונח בטקסט המקור, תרגום מכונה לא יכול לעשות את הפעולה הזו ובזה עלינו להודות למוח שלנו, שאין לו תחליף. חשוב להדגיש בפני לקוחות ואף מכרים כי תרגום מכונה אינו אפקטיבי ולעולם לא יחליף תרגום מקצועי.

 יש לך עצות למתרגמים מתחילים בתחום המשפטי ובכלל?

בהחלט. אני ממליצה לרכוש ידע מקצועי בתחום התרגום – בין אם באוניברסיטה או במכללות, בין אם קורסי העשרה שונים בתחום התרגום, בין אם מפגשים של מתרגמים, הרצאות בתחומים המעניינים אתכם והקשורים לתרגום. בנוסף, צרו קשר עם מתרגמים עמיתים בתחומים שונים – תמיד תוכלו להיעזר בהם והם בכם. זוהי מתנה. מצאו מספר מקורות מקוונים ולא מקוונים שיכולים לסייע לכם (לקסיקונים, מילונים וכד'). היעזרו באנשי מקצוע בתחום הספיציפי בו אתם מתכוונים להתמקצע. אל תקחו על עצמכם כל עבודת תרגום שמציעים לכם – זה יכול להיות בעוכרכם אם התוצר לא יהיה לשביעות הלקוח. תבקשו לראות את טקסט המקור ולעיין בו לפני שתקבלו החלטה. השתתפות בכנסים עוזרת ליצירת קשרים, העשרת הידע ושיווק עצמי – כמה ציפורים במכה אחת.

 על אילו מקורות את ממליצה?

• ספריות משפטים באוניברסיטאות  – מאגרים רבים.
• חוקים מקוונים שתורגמו – למשל באתרי משרדי הממשלה השונים.
• פסקי דין, מאמרים וכתבי עת – על מנת להישאר מעודכנים. באתרי לשכת עורכי הדין   וועד מחוז תל אביב תמצאו מהדורות מקוונות של כתבי העת השונים של הלשכה.
• מילון מומלץ: מילון למונחים משפטיים / אליהו מוזס.

ראיונות קודמים

• אלן קליימן – מתרגם פיננסי מעברית לאנגלית
• צביה לוין – מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

• המילון האנגלי עברי/העברי אנגלי השלם (5 כרכים) / ראובן אלקלעי/ ידיעות אחרונות ספרי חמד
•  מילון למונחי הרפואה והבריאות / כרטא
•  לקסיקון דביר – ביולוגיה
•  מדריך אנציקלופדי למדעי הצמח / דב קולר / שוקן
•  מילון כרטא לכלכלה סטטיסטיקה ומחשבים
•  מילון שורשים ביולוגי / יצחק כפכפי / הקיבוץ המאוחד
•  מילון חזותי דו-לשוני עברי – אנגלי / כרטא

  אתרים מהימנים

• האתרים של קופות החולים השונות: שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים לאומית וקופת חולים מאוחדת.
• משרד הבריאות
•  אינפומד
• e-med

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

•  האקדמיה ללשון העברית – מאגר המונחים
•  מילון מונחי סכרת
•  מונחון מיקרוביולוגיה (עולם המיקרואורגניזמים)
•  מילון "מבוא למדעי החיים" – האוניברסיטה הפתוחה

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

• מילון ביולוגי 
• Medical Dictionary Online – מילון רפואי
• MedicineNet .com – מילון רפואי
• Diseasesdatabase – מאגר מידע של מחלות, תרופות, סימנים ועוד
• Genetic Home Reference -מילון גנטי
• MedlinePlus

כבר הזכרתי את סדרת הראיונות החדשה של המהדורה האנגלית של "הארץ" עם מתרגמים מאנגלית לעברית. מאז עברו שלושה שבועות, שבהם התפרסמו שלושה ראיונות חדשים.

הראיון הראשון הוא עם סטיוארט שופמן (63), שהחל לתרגם לפני חמש שנים בלבד, ומאז תרגם את "דבש אריות" של דוד גרוסמן,  "ראשית – פעמים ראשונות בתנ"ך" של מאיר שלו ואת "אש ידידותית" של א.ב. יהושע.

ציטוט נבחר: "כשהוא מתרגם ספרות, שופמן מנסה לשאול את עצמו מה היה האפקט של הפסקה. 'איך אני מרגיש? מה אני רואה? מה אני שומע כשאני קורא אותה, ואיך אני יכול להעביר את אותו הדבר באנגלית? אי אפשר לתרגם מילה במילה. מה עולה בעיני הרוח כשקוראים את הטקסט בעברית, ואיך משיגים את אותו הדבר באנגלית? זה קשה מאוד. אין סוד. הסוד הוא פשוט לעשות את זה".

הראיון השני הוא עם לינדה זיסקויט, מתרגמת שירה שתרגמה את יונה וולך ואת רבקה מרים, וגם כותבת שירה בעצמה.

ציטוט נבחר: "בדיוק כפי שבכתיבת שירה שוברים את החוקים, גם פה צריך לשבור את החוקים. לעתים קרובות מתרגמים מנסים להחליק את המהמורות בתרגום. מה שלמדתי מוולך – כיוון שחלק ניכר מהשירה שלה הוא ניסיוני, והוא צורם ומטלטל ומאלץ אותנו לחשוב – החלקה של הטקסט תעלים את מה שהופך אותו לייחודי".

הראיון השלישי הוא עם אלומה הלטר, שתרגמה מספריו של אהרן אפלפלד, והיא מספרת בראיון כיצד העבודה סייעה לה להתמודד עם החוויות של אביה בשואה.

ציטוט נבחר: "התרגום לא צריך להישמע כמו תרגום, אלא הוא צריך להיות נאמן לחלוטין למקור. זה יעד בלתי אפשרי, אבל המטרה צריכה להיות קרבה מירבית למקור. מתרגם טוב צריך להתגנב, וכמו גשש להעלים את העקבות שלו".