אירועים לחודש פברואר

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

  • החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
  • ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  • המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

הרוב קובע?

לרובנו יש דעה על הנוהג של מירב מיכאלי לפנות לצופים בלשון נקבה, וכמעט כולנו שמענו שהאקדמיה אישרה להתייחס לקבוצה בלשון נקבה אם יש בה רוב נשי. זו אגדה אורבנית – האקדמיה מפרסמת באתרה התנגדות לכך:

אם כן, נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. אם דובר מן הדוברים רואה לנכון לנקוט דרך אחרת, יעשה זאת על דעתו.

מסתבר שהאקדמיה ללשון עברית היא לא האקדמיה היחידה שהסוגיה התגלגלה לפתחה. היום התפרסמה ב"הארץ" כתבה על הניסיון בצרפת לשנות את הכלל שלפיו הזכר קובע את מין תואר השם:

על העצומה הדורשת ש"נשים וגברים יפות" ייחשב למשפט תקין, ואשר קוראת לאקדמיה להחיל שינויים בכללים המתלווים לתואר השם, חתמו עד כה יותר מ-3,300 איש (ואשה). החותמים יודעים בבירור שהעצומה תתקבל באנחת ייאוש ומשיכת כתפיים. יש שיתהו האם באמת זה חשוב כל כך בימים אלה של משבר עולמי? ויש מי שיקבעו שהמאבק לשוויון בין המינים לא אמור להתחולל בין כללי תואר השם. אולם, הקוראים לשינוי נחושים. "מילדות מחדירים בנו את הכלל שקובע באופן סמלי את עליונותו של מין אחד על משנהו", אומרת הנרייט זוגבי, הממונה על בתי הספר התיכוניים במחוז איל דה פראנס, שהוסיפה: "כספרנית ואוהבת ספר, עליי לומר שהשפה מאפשרת לתאר את המציאות, לשנות דברים. אם רוצים שהנשים ייראו במרחב החברתי, יש להחיל כללים חדשים, פשוטים וגמישים, שיעניקו להן חירות".

לפי הכתבה, נראה שהאקדמיה הצרפתית לא תקבל את הבקשה לשינוי:

"כלל הקירבה הקיים תקף זה 300 שנה, ולא נראה שכיום יהפוך לנושא לדיון בין בלשנים או שיוטל ספק בשימוש הנכון שיש לעשות בו", כתב חבר האקדמיה פטריק ואנייר. "האקדמיה אינה נכנעת לאופנה. כולנו קשורים לשפה שלמדנו. לרפורמות האיות נדרש מאז ומעולם זמן רב כדי להשתרש".

השאלה היא אם השינוי הלשוני עצמו באמת חשוב כמו עליית הסוגיה לדיון הציבורי והגברת המודעות להשפעת השפה על החברה ותפיסת המציאות. מה דעתכם?

צוללת ירוקה ועוד שירים

לפני כמה חודשים הקדשתי פוסט לגרסאות לשירים מוכרים בשפות זרות, ומאז גיליתי עוד כמה ונזכרתי באחרים.

נתחיל בגרסה צרפתית ל"צוללת צהובה" של הביטלס. הביצוע הוא של הקומפניון דה לה שנסון, ובתרגום הצוללת הפכה לירוקה:

אפשר לראות את הקומפניון דה לה שנסון שרים את השיר כאן.

רובכם בטח מכירים את השיר "סן פרנסיסקו" של סקוט מקנזי. לא מזמן נתקלתי בגרסה צרפתית, בביצוע של ג'וני האלידיי:

את הגרסה האיטלקית של Only You, במקור של הפלאטרס, שמעתי בנסיעה במונית. הביצוע הוא כנראה של ליטל טוני.

סי היימן ודני ליטני לפני כמה שנים יצרו גרסה עברית לשיר Where The Wild Roses Grow של ניק קייב וקיילי מינוג, "שושן פרא" (השיר מתחיל ב-0:20):

The Ukranians, להקה בריטית שמנגנת מוזיקה אוקראינית מסורתית, בגרסה אוקראינית ל-Bigmouth Strikes Again של הסמית'ס:

ואחרון חביב, והחביב עליי מכולם: גרסה יפנית בעיבוד מסורתי ל-Smoke on the Water של Deep Purple ("סגול עמוק"):

 מכירים עוד גרסאות זרות לשירים מוכרים, בכל השפות?

ראיון עם המתרגם אלן קליימן

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

זה חייב להיות כמו סינית בשבילי?

סבא שלי היה מספר שכשהוא וסבתא שלי טיילו באירופה אי שם בשנות השישים, הם נסעו ברכבת בצרפת ודיברו ביניהם. בשלב מסוים ניגש אליהם אחד הנוסעים ושאל אותם בצרפתית באיזו שפה הם מדברים, והוסיף, "C'est comme l'hebreu pour moi" (זה כמו עברית בשבילי). אני לא זוכרת אם בסוף האיש האמין להם שהם באמת דיברו בעברית.

נזכרתי בסיפור הזה בשבועות האחרונים, כשבקבוצה של מתרגמים בלינקדאין התפתח דיון סביב השאלה איך אומרים בשפות שונות "זה כמו סינית בשבילי". אז כמו שרובכם כנראה יודעים, באנגלית דווקא יוונית נשמעת משונה – It's like Greek to me. הנה חלק ממה שעלה בדיון בנוגע למה ששפות אחרות חושבות בנדון:

  • פרט לעברית, בצרפתית מתקשים גם עם לטינית, יוונית וסינית.
  • הספרדים גם חושבים על סינית (me suena a chino), וגם הארגנטינאים (está en chino / ni que estuviera en chino) והצ'יליאנים (eso es chino pa'mí).
  • באיטלקית אומרים שזה כמו ערבית או טורקית בשבילם – per me è arabo / Per me, è turco.
  • בטורקית השפה הבלתי-מוכרת היא דווקא צרפתית – konuya Fransız kalmak.
  • ברוסית המילים הבלתי-מובנות הן כמו מסמך בסינית – dlya menya eto kitaiskaya gramota –
  • גם בגרמניה חושבים שסינית היא השפה הכי מוזרה – Das kommt mir Chinesisch vor.
  • גם בפולין סינית פופולרית – To dla mnie chińszczyzna, אבל גם טורקית – Słyszę kazanie w języku tureckim.
  • בפורטוגל חושבים גם על סינית (para mim, é chinês), אבל בברזיל דווקא על יוונית (isto é grego para mim / estou falando grego?).
  • גם הרומנים חושבים שסינית משונה – E la fel de complicat ca limba chineza.
  • בצ'כיה דווקא ספרדית היא אקזוטית, כיוון ששפה בלתי מוכרת נשמעת כמו כפר ספרדי – To je pro mě španělská vesnice. במקדוניה משתמשים בביטוי "כפר ספרדי" – (Шпанско село (Špansko selo.
  • בדנית דווקא משתמשים בוולאפיק (Volapük), שפה מלאכותית בדומה לאספרנטו – det er det rene volapyk.
  • בהולנדית חושבים על סינית – dat is Chinees voor me – אבל באפריקאנס חושבים על יוונית – Dis vir my Grieks.
  • הנורבגים גם שומעים יוונית – det er helt gresk for meg.

אחרי הרשימה (החלקית) הזו, ניסיתי לעשות סדר בדברים עם תרשים, אבל אני לא בטוחה שהוא עוזר (אפשר ללחוץ עליו להגדלה):

תרשים נוסף ושונה מעט באנגלית מופיע כאן.

ואם תהיתם, הסינים אומרים "זה כמו כתב שמימי בשבילי" (跟天書一樣, gēn tiānshū yíyàng). (על פולחן השמים בסין ניתן לקרוא כאן).

הדיון המלא בלינק הזה, ויש טבלה נוחה יותר באתר הזה.

אותה גברת בשינוי אדרת

בפוסט הקודם כתבתי על הקשר בין מוזיקה ללימוד שפות. היום אני אציג בפניכם שירים שגיליתי כשחיפשתי שירים חדשים בצרפתית וביפנית, שהמשותף להם הוא שהם כולם גרסאות כיסוי בשפה שונה מהשפה המקורית. הופתעתי כשגיליתי כל אחד מהשירים, אפילו שחלקם לא היו זוכים לאישורם של מבקרים מוזיקליים, גם הפחות אנינים שבהם. לחלקם החליפו לחלוטין את המילים, כך שלא כולם תרגומים.

השיר הראשון הוא גרסה צרפתית מתחילת שנות התשעים ל-I Will Survive של גלוריה גיינור:

כולם מכירים את השיר Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Polka Dot Bikini של בריאן היילנד. מסתבר שיש גם גרסה צרפתית, כאן בביצוע של דלידה:

אמנם כוורת לא זכו באירוויזיון עם "נתתי לה חיי", אבל הם זכו לגרסה צרפתית בביצוע ז'ו דסאן (ששר את Les Champs ÉlyséesL'été indien ואת Et si tu n'existais pas), המהללת את השירות הצבאי:

לפני שנה גיליתי גרסה יפנית של Tombe la neige של אדאמו, ששרה הזמרת מיסורה היבארי. היא שרה ברור והמילים כל כך קלות, שכל סטודנט שנה א' ליפנית ישמח שהוא מבין את השיר. לא ניתן לשלב את הוידאו בפוסט, אבל ניתן לצפות בו כאן. כדאי שתתאזרו בסבלנות, כי הוא עולה לאט מאוד.

במסגרת ההיכרות עם תרבות יפן והחיפוש אחר שירים התוודעתי גם לעולם הפופ היפני הנקרא J-POP (קיצור של Japanese pop). בהתאם לז'אנר, הוא קיטשי ומתקתק, אבל באופן שונה מהפופ המערבי. הופתעתי מאוד לגלות את הגרסה הזו לשיר האירוויזיון "ג'ינגיס חאן":

אני חושבת שדי ידוע שחדווה ודוד זכו ב-1970 בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו עם השיר "אני חולם על נעמי", אבל נדמה לי שהרוב לא יודעים שהם הקליטו גרסה יפנית לשיר:

הידעתם שילדים יפנים לומדים בגן את "מים בששון"?

הנציג האחרון של האירוויזיון בפוסט הוא דווקא בסינית. מכר ישראלי שגר ביפן שם בפייסבוק גרסה סינית של "אבניבי" (ששר במקור יזהר כהן):

אתם מכירים גרסאות כיסוי דומות?

** עדכון: יום לאחר פרסום הפוסט התפרסמה ב"עכבר העיר" כתבה על אמנים ישראלים שניסו את מזלם בחו"ל עם גרסאות אנגליות לשירים שלהם.

כלי עזר בתרגום מצרפתית

כשאני מתרגמת מצרפתית, אני נעזרת בשלושה מילונים מקוונים:

לפעמים אני נעזרת גם במילון הצרפתי-עברי-צרפתי של כהן, שירשתי מאמא שלי ומלווה אותי מאז שהתחלתי ללמוד צרפתית.

בתרגום מסחרי אני נעזרת בשני מילונים מקצועיים נוספים: מילון מקצועי למונחי מסחר, משפט וכלכלה של קולט אלוש (עברי-צרפתי-עברי) ומילון עסקי אנגלי-צרפתי-אנגלי של Le Robert & Collins, שערוך בצורה מאוד נוחה וידידותית. אפשר להיעזר גם במילון המונחים של הבנק המרכזי של קנדה ובמילון UBS לבנקאות, שהזכרתי גם בפוסט הזה.

Lexilogos הוא מילון צרפתי-צרפתי מקוון ומקיף, הכולל את כל הפירושים לכל מילה עם דוגמאות מטקסטים שונים. הוא עמוס ופחות ידידותי למשתמש מבחינת העיצוב, אבל אפשר למצוא בו פירושי מילים שלא מוצאים במקומות אחרים. אם אתם רוצים לשמוע את הגיית המילה, DicoVox ישמיע לכם אותה (ואפשר להיעזר גם בפורבו, שהזכרתי כבר כאן).

ב-Language Realm יש רשימה של ביטויים בצרפתית והתרגום שלהם לאנגלית.

אמנם הוא לא כל כך קשור לתרגום מצרפתית, אבל אם אתם לא בטוחים מה הטיית הפועל הנכונה, Le Conjugueur יטה אותו בשבילכם.

יש לכם עוד מילונים וכלי עזר מומלצים?