רשמים מכנס אגודת המתרגמים 2012

השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.

ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.

ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".

אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.

ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.

לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת.

סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.

ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:

ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.

יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.

צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.

פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!

** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.

מודעות פרסומת

ראיון עם המתרגמת צביה לוין

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית