צוללת ירוקה ועוד שירים

לפני כמה חודשים הקדשתי פוסט לגרסאות לשירים מוכרים בשפות זרות, ומאז גיליתי עוד כמה ונזכרתי באחרים.

נתחיל בגרסה צרפתית ל"צוללת צהובה" של הביטלס. הביצוע הוא של הקומפניון דה לה שנסון, ובתרגום הצוללת הפכה לירוקה:

אפשר לראות את הקומפניון דה לה שנסון שרים את השיר כאן.

רובכם בטח מכירים את השיר "סן פרנסיסקו" של סקוט מקנזי. לא מזמן נתקלתי בגרסה צרפתית, בביצוע של ג'וני האלידיי:

את הגרסה האיטלקית של Only You, במקור של הפלאטרס, שמעתי בנסיעה במונית. הביצוע הוא כנראה של ליטל טוני.

סי היימן ודני ליטני לפני כמה שנים יצרו גרסה עברית לשיר Where The Wild Roses Grow של ניק קייב וקיילי מינוג, "שושן פרא" (השיר מתחיל ב-0:20):

The Ukranians, להקה בריטית שמנגנת מוזיקה אוקראינית מסורתית, בגרסה אוקראינית ל-Bigmouth Strikes Again של הסמית'ס:

ואחרון חביב, והחביב עליי מכולם: גרסה יפנית בעיבוד מסורתי ל-Smoke on the Water של Deep Purple ("סגול עמוק"):

 מכירים עוד גרסאות זרות לשירים מוכרים, בכל השפות?

שתי הרצאות מקוונות: תעתיק לטיני לעברית וטינגו

אתמול היה המפגש החודשי של אגודת המתרגמים לחודש ספטמבר. אם נבצר מכם להגיע (כמוני), לא נורא, כי לפחות את ההרצאות לא פספסתם: יובל פינטר וגיא שרת העבירו את הרצאותיהם גם בערב דורבנות האחרון ולמרבה המזל הן הוסרטו:

יובל פינטר: חלופות לכתב העברי

גיא שרת: טינגו – תרגום, תעתיק, ומה שביניהם

הרצאות נוספות מערב דורבנות מופיעות כאן.

תערוכה חדשה: "מלחמת השפות: ייסוד הטכניון/Technikum"

ב-12 במרץ תיפתח במוזיאון העיר חיפה התערוכה "מלחמת השפות: ייסוד הטכניון/ Technikum".

הקמת הטכניון נמשכה שש עשרה שנה (1908-1924), ובשנים 1913-1914 התחוללה מלחמה על שפת ההוראה במוסד – גרמנית או עברית? התערוכה סוקרת את העמדות והתהליכים שהביאו לניצחונה של העברית במערכה.

אוצרת התערוכה: סבטלנה ריינגולד.

פרטים נוספים באתר מוזיאון העיר חיפה.

בול חדש לשפה העברית

אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של בולים ואת הציורים שלהם, אולי בגלל אוסף הבולים שהיה לי כשהייתי ילדה. משמח אותי שעדיין משקיעים בעיצוב בולים ברחבי העולם, אפילו שהשימוש בהם הולך ופוחת, ולכן שמחתי לגלות שהשירות הבולאי הנפיק לאחרונה בול חדש המוקדש לשפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון העברית:

באתר האקדמיה מופיע הסבר על עיצוב הבול.

שבת בבוקר ברחוב ביאליק

נתחיל בחידה: מה משותף לייבוא וייצוא, גחלילית, מטוס ותגובה? התשובה בהמשך.

בשבת בבוקר לפני שלושה שבועות ביקרתי ברחוב ביאליק בתל אביב. המטרה המקורית הייתה לבקר בבית ראובן, אבל היה לנו זמן וגם הגענו לבית ביאליק ולבית העירייה הישן.

בכניסה לבית ביאליק יש לוחות המציינים את התחומים השונים בהם פעל ביאליק: משורר, מתרגם, עורך, מחדש מילים ועוד:

(ניתן ללחוץ על כל התמונות בפוסט להגדלה)

הופתעתי לראות כאן שביאליק כינה את התרגום "נשיקה דרך מטפחת", כיוון שנתקלתי בווריאציה נוספת של הדימוי בעברית ("נשיקה מבעד לרעלה"), בעוד שנתקלתי בגרסה אנגלית אחת בלבד – A kiss through a veil – ששתי הגרסאות העבריות יכולות להיות תרגום שלה. בדקתי בגוגל ולא הגעתי למסקנה סופית, אבל גיליתי שויקטור הוגו השתמש באותו דימוי למחמאה ב"עלובי החיים".

בקומה השנייה יש מחשבים שבהם ניתן לעיין בכתבים הקשורים לתחומי עיסוקו השונים של ביאליק. אפשר לקרוא חלקים מתרגומים נבחרים, כמו "דון קישוט" ולעלעל וירטואלית בכמה עמודים של מילון מילים שחידש. כאן אנחנו חוזרים לחידה מתחילת הפוסט, כי מסתבר שביאליק חידש את כל המילים האלה. הופתעתי לגלות שבתרגומים כלכליים אני משתמשת לא מעט במילים שביאליק חידש, כיוון שפרט ל"ייבוא" ול"ייצוא" הוא חידש גם את "מענק" ו"פריון". חבל שלא מציעים למכירה בקופה מהדורות של אותו מילון, אפילו בפורמט של חוברת.

מבית ביאליק עברנו לבית העירייה הישן:

בקומה העליונה של בית העירייה הישן נמצאת לשכתו המשוחזרת של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. בחדרים הסמוכים מוצגים מסמכים, תמונות וחפצים הקשורים לתקופת כהונתו, וביניהם הפנינה הזו:

והשלט מבאר:

אז תכננתי בוקר אמנותי ובסוף היה לי בוקר של עברית והיסטוריה. לא רע בכלל.

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל

שמות עבריים למקשי המקלדת

Ynet פרסמו פנייה לאקדמיה ללשון העברית בבקשה לתת שמות עבריים למהדרין למקשי המקלדת, כולל הצעות משלהם. לא ברור עד כמה הם רציניים, אבל חלק מההצעות מצאו חן בעיניי:

  • לַעֲזָן: Caps lock.
  • עַלעֵיל: Page Up. עלעל לעיל.
  • עַלְרַע: Page Down. עלעל למטה, לרע בארמית.
  • רֹאשׁ: Home.
  • סוֹף: End.

יתר ההצעות מופיעות כאן.

כנסים, השתלמות ומכירת ספרים

  • המפגש החודשי הקרוב של אגודת המתרגמים יתקיים ב-5 באוקטובר 2010 בין השעות 17:00-20:30 בבית ציוני אמריקה בתל אביב. ההרצאה הראשונה היא "עברית ישראלית – לא מה שחשבתם" מאת נורית דקל, וההרצאה השנייה היא "ערבית ואני", מאת אריה גוס. המחיר הוא 60 ש"ח לחברי האגודה ו-80 ש"ח לאלו שאינם חברים. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בנושא את שמכם ואם אתם חברים באגודה.
  • הכנס השנתי של אגודת המתרגמים יתקיים ב-7-9 בפברואר 2011 במלון קראון פלאזה בירושלים, בנושא "מקצוע ועסקים: שיפור מיומנויות, הגדלת ההכנסה". תוכנית הכנס טרם פורסמה.
  • האקדמיה ללשון העברית תערוך השתלמות בסיסית לשיפור הניסוח בתאריכים 6-18 באוקטובר 2010. פרטים נוספים ניתן למצוא כאן.
  • הוצאת עם עובד עורכת מכירה במחסני החברה בסוכות, 1+1 על כל הספרים. פרטים כאן.

קעקועים

עדשות הפפראצי קלטו בשבוע שעבר קעקוע טרי המעטר את צווארה של הזמרת ריהאנה, עם הכיתוב "rebelle fleur". תקשורת הרכילות רעשה וגעשה בגלל טעות הדקדוק בכיתוב, שכן "פרח מורד" בצרפתית הוא "fleur rebelle"', כיוון שבצרפתית התואר בא לאחר הפועל. בינתיים גם התפרסמה הודעה מטעם הזמרת, שטענה כי הקעקוע אינו שגוי, כיוון שמדובר בשני שמות עצם.

ריהאנה והקעקוע | לקוח מאתר perfumeshrine.blogspot.co.il

הסיפור הזה הזכיר לי שלפני שנה בערך קיבלתי את הצעת העבודה הזו מאתר למתרגמים:

1 word translation of:
Slave
The single word in question is 'slave'. This should be in the current tense and be female in gender. This is for a tattoo.

במקרה זה הלקוח (כנראה לקוחה) טרח לוודא שהקעקוע שלו נכון, ואפילו היה מוכן להשקיע בזה כסף. למרבה הצער, כמו ריהאנה, רבים אחרים לא חושבים שאם הם רוצים לחרוט על גופם לצמיתות משהו בשפה שהם לא מבינים, כדאי לבדוק שהמשמעות של הקעקוע היא אכן המשמעות שהם מעוניינים לקעקע על עצמם, ושהיא נכונה גם דקדוקית ומבחינת הכתיב.

השגיאות נפוצות בכל השפות. כיוון שקעקועים בסינית וביפנית מאוד אופנתיים, אין ספק שרבים מהם מלאים בשגיאות, ויש בלוג שמוקדש לכך. מסתבר שלא מעט אנשים בעולם בוחרים בקעקועים בעברית, ובאופן טבעי גם בהם נופלות טעויות.  הבלוג Bad Hebrew Tattoos מוקדש לקעקועים שגויים בעברית, והוא גם מסביר מה הטעות ומה היה צריך לקעקע במקום. הופתעתי לגלות שיש אנשים שחושבים שאם הם יקלידו במקלדת באנגלית את המילה המבוקשת כשהפלט הוא באותיות עבריות (למשל "ךםהק" במקום "love"), הם יקבלו את התרגום למילה המבוקשת. יש גם קעקועים שפשוט כתובים בכיוון ההפוך:

latest-hebrew-tattoo-design

נראה שהקעקוע הזה פופולרי, כי גם ויקטוריה ודייויד בקהאם קעקעו על עצמם את הפסוק משיר השירים. הפסוק עצמו מקועקע ללא שגיאות, אך רוב הסיכויים שדייויד לא יודע שהוא מתייחס לדמות זכרית:

david-beckham-victoria-tattoo

אגב, קראתי גם שהכיתוב בהינדי אמור להיות "ויקטוריה", אך מופיעה בו שגיאת כתיב. אשמח אם מישהו מכם יוכל לאשש או להפריך את הטענה.

אתר מחודש לאקדמיה לעברית

אתר האקדמיה ללשון העברית עבר מתיחת פנים ועלה לאוויר לתקופת הרצה. אני לא בטוחה שההבדל בתוכן משמעותי בהשוואה לגרסה הקודמת, אבל בהחלט קל יותר להתמצא באתר החדש, והגישה למאגרים השונים (מאגר המונחים, החלטות האקדמיה, טקסטים עבריים) נוחה יותר כעת.