אז למה את לא מתרגמת גם לאנגלית?

כשאני מספרת לאנשים שאני מתרגמת, בדרך כלל המשך השיחה הוא כזה:

– איזה שפות את מתרגמת?

– אנגלית לעברית.

– רק אנגלית לעברית? למה לא גם עברית לאנגלית?

כתבה ופוסט שנתקלתי בהם השבוע מסבירים זאת היטב ביחד. תומר בן אהרון מהבלוג "אין מילים" מסביר בפוסט מצוין למה מתרגם (לעברית, במקרה שהוא מתאר, אבל זה נכון לכל שפה) חייב לשלוט שליטה מלאה בשפה שאליה הוא מתרגם ולהיות מיומן בכתיבה בה:

מתרגמים כותבים טקסט בעברית. נכון, הרעיונות אינם שלהם, מישהו אחר כתב אותם. אבל המתרגמת או המתרגם הם אלה שצריכים לקחת את כל שאר האלמנטים שבטקסט (גוף שלישי או ראשון, משלב נמוך או גבוה, מסוגנן או פשוט) ולתרגם אותם לעברית על-ידי יצירת טקסט חדש לחלוטין בשפה חדשה לחלוטין. ולכן הם חייבים לשלוט בשפת היעד, קרי השפה שהם כותבים בה.

אתמול פורסם בכתב העת המקוון "אלכסון" טור מאת אביב פרץ על הקושי שלנו להתבטא בשפות שאינן שפת האם שלנו (במקרה המתואר, אנגלית), גם אם אנחנו שולטים בהן מצוין פסיבית בקריאה ובצפייה בטלוויזיה:

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף… פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי… לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

1d80d226083f8a3a87feb57e64cd98b4

גלוריה מ"משפחה מודרנית", שהגיעה לארה"ב מקולומביה, מביעה את התסכול שלה בנושא

אנחנו יכולים לשלוט בשפות רבות ולהכיר אותן על בוריין, אבל כושר ההתבטאות שלנו כמעט אף פעם לא יהיה שווה לכושר ההתבטאות של דובר ילידי; הדקדוק והתחביר של שפת האם שלנו טבועים בנו ולרוב אנו נתרגם אותם לשפות אחרות; ובחירת המילים והביטויים שלנו, גם אם היא נכונה מבחינת ההגדרה המילונית, עשויה שלא להתאים מבחינת עדכניות, משלב (שפה גבוהה או נמוכה), סיטואציה וכו'.

כמתרגמת, אני שואפת לספק ללקוחות שלי תרגום קולח שמשקף את המקור באופן נאמן, על כל הניואנסים שלו, והרבה יותר קשה להגיע לתוצר ראוי כשלא מתרגמים לשפת האם, כי טקסטים שאכתוב באנגלית כמעט אף פעם לא יישמעו כמו טקסטים שכתב דובר ילידי. לכן רצוי שמתרגמים יתרגמו רק לשפת או לשפות האם שלהם, או לשפות שנחשפו אליהם למשך פרק זמן ארוך בצעירותם (כמובן, יש מקרים יוצאי דופן), ולכן אני מתרגמת רק בכיוון אחד.

4 שגיאות מביכות בתרגום עברית

הרשת הישראלית רעשה וגעשה אתמול בעקבות הפרשנות הקלוקלת של אתר cleveland.com לקללות בעברית שפורסמו בעמוד האינסטגרם של לברון ג'יימס (אם פספסתם, אתם יכולים לקרוא על הפרשה כאן). זוהי הזדמנות טובה להיזכר בשגיאות תרגום עברית מביכות נוספות שנעשו בחו"ל, שלעתים גם היה להן מחיר כבד.

1. החולצה של בוי ג'ורג'

אלו מכם שהיו בסביבה בשנות השמונים אולי זוכרים את החולצה שבוי ג'ורג' לבש בקליפ של השיר Do You Really Want to Hurt Me:

זהו כמובן ניסיון לתרגם את שם הלהקה – Culture club.  אגב, אם חשקה נפשכם בחולצה כזו, תוכלו למצוא אותה באיביי, למשל כאן.

2. המצבה של הבעל האהוב

בסדרה Episodes של ה-BBC, בכיכובו של מאט לבלאנק, הייתה סצנה שהתרחשה בבית קברות יהודי:

w704

אם תנסו לקרוא את הטקסט בכיוון ההפוך, תגלו שהמנוח גם "החמיץ ביוקר".

3. הקעקעוע של בקהאם

כפי שהזכרתי בתחילת ימי התרגומיה, בני הזוג ויקטוריה ודייויד בקהאם התעטרו לפני שנים בקעקוע זוגי עם פסוק משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי". חבל שדייויד לא ידע שהפסוק פונה לאהוב ממין זכר:

david-beckham-victoria-tattoo

הקעקוע של בקהאם

אגב, השמועה אומרת שמאז דווקא ויקטוריה היא זו שהסירה את הקעקוע.

4. המודעה של לורד אנד טיילור

רשת בתי הכלבו היוקרתית האמריקאית לורד אנד טיילור החליטה לאחל ללקוחותיה חנוכה שמח. ברכישת שטח המודעה ודאי הושקעו עשרות אלפי דולרים – חבל שלא מצאו לנכון גם להשקיע בהגהה:

lordandtaylor

המשותף לכל הפדיחות האלה? תהליך בקרת איכות ראוי והתייעצות עם איש מקצוע היו מונעים מבוכה ועוזרים להשיג את האפקט הרצוי אצל קהל היעד.

שיר הפיסוק

לפני היריבות המיתולוגית עם ירדנה ארזי, ולפני שהיא שרה על חגי תשרי בפרפר נחמד, עפרה חזה הופיעה בתוכנית "הילדים משכונת חיים" ושרה את שיר הפיסוק. תיהנו!

 

לקריאה נוספת

 

אירועים לחודש פברואר

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

  • החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
  • ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  • המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

תרגום פרוזה יפנית לעברית

בלימודי התרגום שלי כתבתי יחד עם חברותיי מיה בנסקי וסהר קלאר (אז סהר יעקובי) עבודה על נורמות של תרגום פרוזה יפנית לעברית, במסגרת קורס של פרופ' ניצה בן ארי.

גרסה מקוצרת של העבודה התפרסמה בגיליון 2012 של "תרגימא", כתב העת של אגודת המתרגמים בישראל, שיצא לרגל הכנס האחרון של האגודה.

אתם מוזמנים להיכנס לגיליון כאן ולקרוא את המאמר שלנו ואת יתר המאמרים שפורסמו.

ככה זה בעברית

במסגרת פרויקט "שירה על הדרך" עיריית תל-אביב תולה בשדרות העיר כרזות עם שירים של משוררים מוכרים. נראה שהשנה הפרויקט הוקדש לשירי ילדים, והיום שמחתי להיתקל בשד' ח"ן בשיר המקסים של דתיה בן-דור, "ככה זה בעברית":

ככה זה בעברית / דתיה בן-דור
שירה על הדרך

אם אתם לא מכירים את הלחן, תוכלו לצפות בקטע מ"פרפר נחמד" שבו אפי, נולי ובץ שרים את השיר:

מְכוׁנַת-הַדִּבּוּר בְּתוֹר מוֹרֶה שָֹפוֹת

הודות לאתר השפה העברית הנהדר גיליתי את "מְכוׁנַת-הַדִּבּוּר בְּתוֹר מוֹרֶה שָֹפוֹת: פֹּה מְדַבְּרִים עִבְרִית", ערכת לימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934.

מכונת הדיבור בתור מורה שפות

לאחרונה יצא לאור ספר בעריכת שלמה יזראל (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב) הדן בערכה, והשמע הועלה לאתר מיוחד, יחד עם סריקת הספר. הנה אחד הדיאלוגים:

הגברת קונה מזונות

"הגברת קונה מזונות", מתוך "מכונת הדיבור בתור מורה שפות"

כדי לוודא שלא תפספסו את האתר המלא וגם תקשיבו לדיאלוגים, הנה שוב הלינק: http://www.taupress.tau.ac.il/dibur/index.html

תיהנו!