12 דרכים להשיג לקוחות

שאלת מיליון הדולר עבור מתרגמים, ועצמאים בכלל, היא איך משיגים לקוחות. למרבה הצער, אין פתרון קסמים, אבל שילוב של כמה שיטות יכול לעזור לכם להשיג לקוחות איכותיים:

  • הוציאו כרטיסי ביקור שמשדרים מקצועיות ואל תצאו בלעדיהם מהבית. אי אפשר לדעת מתי תיתקלו במישהו שיתעניין בשירותיכם.
  • דאגו שלאנשים הקרובים אליכם (בני זוג, הורים, ילדים, אחים, גיסים, חברים טובים וכו') יהיו כמה כרטיסי ביקור שלכם, כדי שיוכלו לחלק אותם למתעניינים.
  • הירשמו לפורטל המתרגמים Proz   המשתמשים באתר פותחים פרופילים, שהם כמו כרטיסי ביקור, וסוכנויות תרגום יכולות לפנות אליהם ישירות בהצעות עבודה, וישנם גם מכרזים על פרויקטי תרגום. ההרשמה לאתר היא חינם, אך ניתן לשדרג את המינוי בתשלום. השדרוג מעניק למשתמש עדיפות במכרזים והמיקום שלו בחיפוש מתרגמים יהיה גבוה יותר, בין היתר. הדעות חלוקות בנוגע לכדאיות המינוי בתשלום.
  • שלחו קורות חיים לסוכנויות תרגום –  אפשר למצוא סוכנויות תרגום בחיפוש בגוגל ולמצוא דירוגים שלהן ב-Blue Board של אתר Proz (חינם למנויים בתשלום) וב-Payment Practices (בתשלום). אל תגבילו את עצמכם לסוכנויות בארץ – בכל העולם יש חברות שמשווקות לישראל  מוצרים ושירותים ונעזרות בסוכנויות תרגום מקומיות כדי לתרגם את החומרים שלהן. (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום אפשר לקרוא כאן).
  • הצטרפו לאגודת המתרגמים – חברי האגודה מקבלים הצעות עבודה בלעדיות  שנשלחות לאגודה. בנוסף, האירועים שמארגנת האגודה מספקים לחברים פלטפורמה להיכרות ולנטוורקינג, כך שהם יכולים להעביר זה לזה עבודות. (גילוי נאות: אני סגנית יו"ר אגודת המתרגמים).
  • הצטרפו לקהילת המתרגמים בכללותה – כפי שציינתי בסעיף הקודם, מתרגמים מעבירים זה לזה עבודות. כאן תמצאו דרכים להצטרפות לקהילת המתרגמים וסיבות נוספות להצטרף אליה.
  • שדרגו את פרופיל לינקדאין שלכם – למי שלא מכיר, לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית, שבה הפרופיל הוא בעצם קורות החיים שלנו, ומנהלי פרויקטים בסוכנויות תרגום מחפשים שם מתרגמים. הקדישו שעה-שעתיים למילוי כמה שיותר פרטים על עצמכם, במיוחד כאלה הקשורים לתרגום ולתחומים שאתם מתרגמים. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, פרטו גם את הרקע המקצועי והאקדמי שלכם בתחום.
  • הקימו אתר – כמו Proz ולינקדאין, האתר יגביר את הנוכחות שלכם באינטרנט ויגדיל את הסיכוי שימצאו אתכם בגוגל. אם אתם לא מעוניינים להשקיע בשירותי בניית אתרים מקצועיים, אפשר להיעזר בפלטפורמות לבניית אתרים כמו Weebly או WIX. מומלץ להשקיע ברכישת כתובת רשמית ולא להסתפק בכתובת ששירות בניית האתרים מספק לכם.
  • פנו באופן יזום ללקוחות פונטציאליים – הגדירו את הלקוחות האידיאליים שלכם בהתאם לשפות ולתחומי ההתמחות שלכם וחפשו כאלה בגוגל. התקשרו אליהם (עדיף שלא לשלוח מייל בגלל חוקי הספאם) והציעו להם את שירותיכם.
  • לכו לכנסים מקצועיים ולתערוכות – אמנם כדאי מאוד ללכת לכנסים שעוסקים בתרגום, אבל הכוונה כאן היא דווקא לכנסים שעוסקים בתחום ההתמחות שלכם. למשל, אם אתם מתרגמים משפטיים, חפשו אירועים בלשכת עורכי הדין. אם אתם מתרגמים רפואיים – יש המון כנסים בתחום, כך שוודאי תוכלו למצוא כנסים רלוונטיים. בכנסים עצמם נסו לדבר עם כמה שיותר אנשים, וכמובן גם להקשיב וללמוד.
  • היעזרו ברשת הקשרים שלכם – חשבו אם מישהו ממכריכם עשוי להזדקק לשירותים שלכם או להכיר מישהו שצריך אותם, ופנו אליהם עם טקט.
  • הצטרפו לפורום נטוורקינג – יש ארגונים למטרות נטוורקינג, כמו BNI או IBC. החברים נפגשים באופן קבוע בקבוצות קבועות, לומדים להכיר את החברים בקבוצה ואת העסקים שלהם ומקדמים זה את זה מבחינה מקצועית. אני באופן אישי לא התחברתי לשיטה הזו, אבל אני מכירה מתרגמים שהצטרפו לקבוצות נטוורקינג ומאוד מרוצים.

מה שלא יהיו האפיקים שתבחרו, יש כמה דברים שרצוי לזכור:

  • התאזרו בסבלנות וחשבו לטווח ארוך – לוקח זמן למצוא לקוחות איכותיים, ולא כל מי שתפנו אליו בהכרח יצטרך את שירותיכם באותו רגע. קורה ששולחים קורות חיים לסוכנות תרגום או ללקוח פוטנציאלי והם חוזרים אליכם רק אחרי שנה ויותר.
  • בדקו את הלקוח – גם אם אתם להוטים להשיג את הלקוח הראשון שלכם, בסופו של דבר אתם גם רוצים להיות בטוחים שהוא ישלם לכם. אם זו סוכנות תרגום, בדקו את הדירוג שלה באתרים שהזכרתי ותשאלו מתרגמים אחרים אם הם מכירים אותה. אם מדובר בלקוח ישיר, חפשו עליו בגוגל, בדקו באתרי הרשויות (רשם החברות, רשם העמותות, בנק ישראל) שהמצב שלו תקין. חשוב לזכור: לקוח שלא משלם ממלא לכם את הלו"ז ומונע מכם לעבוד עם לקוחות שכן משלמים.
  • היזהרו מהונאות – יש אנשים שמתחזים לסוכנויות תרגום ובסופו של דבר גורמים למתרגם לשלם להם. שימו לב לכתובת הדוא"ל של הפונה – האם סוכנות תרגום שולחת לכם מייל מכתובת חינמית? אם החשד שלכם התעורר, חפשו את נוסח המייל בגוגל ואת פרטי השולח. יכול להיות שמתרגם אחר כבר דיווח עליו.

יש לכם עוד טיפים למציאת לקוחות? שתפו אותנו בתגובות!

לקריאה נוספת

מודעות פרסומת

איך מתחילים קריירת תרגום?

אתם אוהבים שפות, או שלמדתם ספרות אנגלית ואתם רוצים לעשות עם זה משהו. אתם שוקלים להיות מתרגמים, אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל? הנה מדריך קצרצר שייתן לכם כיוון.

כדי לקבל מושג על העולם ועל השוק שאליהם אתם נכנסים (בהתאם לשפות ולתחומים שאתם מתרגמים), רצוי להתייעץ עם מתרגמ/ת ותיק/ה ומומלץ גם לקרוא מדריך עסקי למתרגמים, כמו הספרים שסיקרתי כאן וכאן.

אם אחרי כל הבירורים אתם בטוחים שזו הקריירה בשבילכם, זה הזמן לפתוח עסק באופן רשמי. התייעצו עם רואה/ת חשבון או יועצ/ת מס וגשו לרשויות המתאימות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי). זה גם השלב לדאוג לחשבוניות ולקבלות (התייעצו עם מומחה המסים שלכם כדי להחליט על הנוסח ואם להדפיס פנקסים או להשתמש בתוכנה להנהלת חשבונות).

עכשיו הגיע הזמן להשיג לקוחות. צרו קשר עם סוכנויות תרגום ושלחו להן קורות חיים (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום ניתן לקרוא כאן). נסו גם לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם לפי השפות והתחומים שבהם אתם עוסקים (למשל, אם אתם מתרגמים טקסטים משפטיים מסינית לעברית, חפשו חברות ומשרדי עורכי דין העובדים מול סין) ופנו אליהם (שימו לב לחוק הספאם). התאזרו בסבלנות: גם אם הם מעוניינים בשירותיכם, ייתכן שאין להם צורך בהם כרגע, אבל הם יפנו אליכם בעתיד. בנוסף, ספרו לכל מי שאתם מכירים מה אתם עושים – אי אפשר לדעת מאיפה תגיע העבודה הבאה.

כדאי לכם לשקול גם לימודי תרגום, שכן פרט לידע המקצועי שתרכשו, המודעות אליהם בשוק הולכת וגוברת, וחלק מצרכני שירותי התרגום עשויים להגדיר אותם כדרישה. בנוסף, זוהי פלטפורמה נהדרת להיכרות עם מתרגמים נוספים. ישנן תוכניות לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובמכללת בית ברל. ותוכנית לתואר שני בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

כדאי מאוד להצטרף לקהילת המתרגמים בארץ ובעולם, שכן תרוויחו כך מסגרת חברתית ומקצועית. תוכלו לקרוא עוד בנושא כאן.

המתרגמים הוותיקים שבקהל – יש לכם עוד הצעות וטיפים? אתם מוזמנים לפרט בתגובות.

לקריאה נוספת

מה רוצות הסוכנויות?

בעקבות הפוסט האורח האחרון חשבתי שמעבר לדרישות שלנו מסוכנויות תרגום כדאי גם לזכור שיש צד שני למטבע, ושגם לסוכנויות יש ציפיות ודרישות מאיתנו. לשם כך שלחתי שאלות לסוכנויות טובות שאני מכירה* (רובן ביקשו שלא להזדהות), והרי המסקנות.

באופן לא מפתיע, סוכנויות התרגום מצפות מאיתנו למקצועיות: היכרות עם שפת המקור על בורייה וידיעת שפת היעד ברמת שפת אם והשכלה פורמלית בתחום ההתמחות. באשר לעבודה עצמה, הציפיות הן למעבר על הטקסט ולשימוש בבודק איות לפני הגשת הטקסט, ומומלץ גם לא לפחד לשאול שאלות ולשים לב אם משהו בטקסט לא מסתדר. הסוכנויות גם לא רוצות תרגום מילולי מובהק, אלא תרגום שמתרחק מהמקור לפי הצורך. כפי שאמרה לאה אהרוני מ-AQtext: "שהמתרגם לא יעבוד בצורה אוטומטית, אלא יחשוב על ההקשר". לגבי צורת העבודה, כדאי לשמור על עמידה בלוח הזמנים, אמינות, דיסקרטיות, התנהלות נעימה ועניינית בטלפון ובמייל – כולנו מעדיפים לעבוד עם אנשים נחמדים.

איך הסוכנויות מחליטות אם לעבוד עם מתרגם מסוים ולהכניס אותו למעגל המתרגמים הקבוע? הסוכנויות מחפשות מתרגמים עם ידע מקצועי בתחומים מסוימים וייחודיות. כדי לבחון זאת, הסוכנויות ישלחו לכם מבחן תרגום או עבודה לניסיון, ואם הם יעידו על מקצועיות, תיכנסו למאגר המתרגמים. תוך כדי העבודה השוטפת הסוכנויות יראו אם אתם מפגינים את התכונות הרצויות שצוינו לעיל, ואז הם ישמחו לעבוד איתכם כמה שיותר. כמובן, רצוי שתהיו זמינים וגמישים ושהתעריף שלכם יהיה נוח והוגן.

לפעמים אנחנו עובדים עם סוכנות כמה פעמים ולא שומעים מהן יותר. כדי להזכיר להן את קיומנו, הסוכנויות מציעות פשוט לשלוח מייל. באחת הסוכנויות ציינו כי אם המתרגם עושה עבודה טובה ונעים לעבוד איתו, רוב הסיכויים שלא ישכחו אותו במהרה.

כולנו בני אדם, ולפעמים קורה שאנחנו טועים בעבודה עם הסוכנויות. מעבר לאי הנעימות ולמבוכה, זה גם מלחיץ מאוד, במיוחד אם אנחנו בתחילת הדרך וחוג הלקוחות שלנו עדיין מצומצם. אבל אין לכם מה לדאוג – לא הכול אבוד: כל הסוכנויות ציינו כי לא יפסלו אוטומטית את העבודה עם המתרגם בעקבות טעות, ויתחשבו בסוג הטעות, ברמת המתרגם ובהישנות הטעויות. מנהלת פרויקטים באחת הסוכנויות אמרה כי היא מאמינה תמיד במתן הזדמנות נוספת, אבל אחרי יותר משתי תקלות היא כנראה תעדיף לעבוד עם מתרגמים אחרים.

** תודה רבה ללאה אהרוני ולשאר הסוכנויות שהשיבו על השאלות.

לקריאה נוספת

פוסט אורח: נורות אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום

היום יש לנו פוסט אורח שכתבה חברתי ועמיתתי סטלה פנטופל, מתרגמת מאנגלית ומרוסית לעברית. סטלה חולקת איתנו מניסיונה בעבודה עם סוכנויות תרגום ומסבירה לנו איך לזהות סוכנויות תרגום בעייתיות.

שלחתם קורות חיים לעשרות (אם לא מאות) סוכנויות תרגום, חיכיתם בסבלנות וסופסוף הגיע הטלפון המיוחל ובעברו השני של הקו מנהל/ת פרויקטים שרוצה לשאול אתכם כמה שאלות ולמלא כמה פרטים. איך תדעו ששיתוף הפעולה עם סוכנות התרגום יהיה מוצלח, פורה ונעים?

לפני כמה שבועות יצרה איתי קשר סוכנות תרגום שקיבלה את קורות החיים שלי לפני שנה. זו הייתה שיחה רגילה למדי, אך היא השאירה לי טעם מר בפה, ולאחריה ניסיתי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה סוכנות תרגום טובה לא תעשה:

  • התמקחות – אחת השאלות הראשונות שעולות בשיחת הטלפון הראשונה היא שאלת התעריף. התשובה שלכם יכולה להוביל לשני תסריטים אפשריים: התעריף יירשם בנימוס וללא שאלות (ואם התעריף גבוה מדי, הם פשוט לא יעבדו אתכם), או שתתחיל עמידה על המקח. מקח? יגידו לכם שהתעריף שהצעתם גבוה מדי ויש להם המון מתרגמים שעובדים בתעריף נמוך יותר (שיכול להיות גם תעריף נמוך מדי שאינו מכבד אתכם ואת המקצוע),ומכיוון שהמתרגמים האחרים עובדים בתעריף הזה יש להם הרבה/המון עבודה והם עסוקים כל החודש. סחטנות או "ריגשי" מסוג זה הם עבורי נורה אדומה – גם אם הסוכנות תספק לכם המון עבודה, נחסמת בפניכם האפשרות לקבל עבודות בתעריף גבוה יותר. כמו כן, התפשרות על התעריף תמורת הבטחה לעבודות רבות היא מסוכנת, כי היא אינה מבטיחה שתהיו פנויים לקבל אותן או שהן יתאימו לכם.
  • לשאול עם מי אתם עובדים – שאלה נוספת שגורמת לי לנוע באי-נוחות ומזהירה מהבאות היא "עם איזה חברות תרגום אחרות עבדת?" רציתי לדעת האם זו שאלה מקובלת והחלטתי לשאול בעלת סוכנות תרגום טובה ואמינה אם היא נוהגת לשאול מתרגמים פוטנציאליים את השאלה. היא ענתה שבשום פנים ואופן לא: לא רק שזה לא מעניין אותה, אלא היא גם מאמינה שזה בכלל לא עניינה כי ההתקשרות עם המתרגם היא על בסיס עבודת פרילנסר. היא הדגישה כי לעתים סוכנויות מציגות את השאלה כדי לרגל ולהבין מול מי הם מתחרים.
  • חוזים והסכמי סודיות – אין ספק שלחוזים והסכמי סודיות חשיבות רבה בהסדרת העבודה מול הסוכנות. עם זאת, הייתי ממליצה לקרוא בעיון רב את החוזים שקיבלתם ולוודא שלא מסתתרים בהם סוסים טרויאנים מהסוג הגרוע ביותר. למה אני מתכוונת? בעיקר לסעיפי אי-תחרות המטילים מגבלות על עבודתכם, לפחות עם לקוחות סוכנות התרגום, למשך פרקי זמן לא הגיוניים כמו חמש או שבע שנים, וכל זה כשאתם עובדים בתור עצמאים. וכך נוצר מצב מצחיק שכזה – חברה שלא מעסיקה אתכם (בתור שכירים) ולא מתחייבת לתת לכם עבודה בעצם מונעת מכם עבודה. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זה לא אתי לפנות ללקוחות של סוכנות, אבל מה עושים הם פונים אליכם? אם נתקלתם בסעיף שכזה, מומלץ לדבר עם הסוכנות, אם היא מקצועית ואמינה כנראה שתמצאו את דרך המלך ותוכלו להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.
  • לוחות זמנים לא סבירים – סוכנות תרגום טובה אף פעם לא תציב לכם תאריכי יעד בלתי הגיוניים (למשל 6,000 מילים תוך 24 שעות), כי היא מבינה שתרגום טוב דורש זמן, השקעה, מחשבה ותשומת לב, ושמתרגם הוא לא רק מחליף מילים בין שפות.
  • מאפייני הטקסט – בעת ההתקשרות הראשונית עם סוכנות תרגום אתם נשאלים על תחומי ההתמחות שלכם ולאיזה כיוון אתם מתרגמים. סוכנות תרגום טובה לא תתעקש ולא תציע לכם שתתרגמו חומר רפואי אם אתם מתרגמים משפטיים, מסמך משפטי אם אין לכם שום השכלה משפטית וכדומה. בנוסף, אתם לא תתבקשו לתרגם לכיוון ההפוך ממה שאתם מתרגמים אליו (למשל לאנגלית במקום לעברית), כי סוכנות תרגום טובה מבינה שבשביל תוצאה מיטבית חשוב לתרגם חומרים שאתם חשים בנוח איתם ולשפה שהיא שפת האם שלכם.

טיפים שליקטתי בכנס אגודת המתרגמים 2011

השבוע השתתפתי בכנס אגודת המתרגמים לשנת 2011. במקום להלאות אתכם בפירוט מדוקדק של הנאמר בכל ההרצאות ששמעתי ושל הרשמים שלי מהן, החלטתי לברור את הטיפים הכי טובים מכל הרצאה, שרלוונטיים לא רק לתרגום.

  • סדנת השיווק לפרילנסרים של דאג לורנס אמנם לא תאמה את הציפיות שלי, אבל עדיין היו בה כמה נקודות למחשבה. החשובה מביניהן, שחזרה על עצמה גם בהרצאה של אסנת רובין, הייתה שבמקום להגדיר לעצמנו יעדים גדולים ומעורפלים, יש להגדיר אותם באופן כמותי וביחס ללוח זמנים. למשל, לא מספיק לומר "אני רוצה להרוויח יותר", אלא יש להגדיר את שיעור הצמיחה ואת מסגרת הזמן הרצויים, למשל "אני רוצה להרוויח 10% יותר בעוד שנה". ברגע שהגדרנו את היעד כמותית קל יותר לחשוב מה דרוש כדי להגיע אליו (ולדעתי יכול להיות שבכך היעד פחות מאיים ומוחשי יותר).
  • דלית בן-טובים העבירה הרצאה מצוינת על ארגונומיה, והדגימה תרגילים לשחרור הגב, הכתפיים והידיים מול המחשב. אפשר היה לשמוע בקהל את קולות ההנאה וה"קנאק" מהמתיחות ולראות את הבעות העונג.
  • ההרצאה "צריך שניים לטנגו" של אביבה דורון ואליעזר נובודבורסקי עסקה ביחסי הגומלין בין סוכנויות התרגום למתרגמים פרילנסרים והעניקה לי זווית חדשה: לעתים מתרגמים מתלוננים על תעריפי חברות התרגום ועל "הקופון שהן גוזרות עליהם", בצדק או שלא. אפשר לראות את הקשר גם כך: המתרגמים נותנים לסוכנויות מעין עמלה על כך שהן דואגות בשבילם לשירותי השיווק וקשרי הלקוחות ומספקת להם עבודה שוטפת, כך שהם יכולים להתמקד בתרגום בלבד.
  • דונה בוסין הרצתה על שמירה על תקינות פוליטית בתרגום מעברית לאנגלית, וציינה שכיום בארה"ב נהוג השימוש בשפה המציבה את האדם במרכז, במטרה להבליט את האדם שמאחורי המוגבלות ולמנוע הצמדת תוויות. לדוגמא, במקום לומר "חירש" או "כבד שמיעה" יש לומר "אדם עם חירשות". באותו נושא, דנה ג. פלג הרצתה על מונחים מקובלים ומכבדים יותר ופחות בהתייחסות לקהילה הלהט"בית. אם אתם לא בטוחים באיזה מינוח להשתמש, עדיף לשאול את האדם שאליו הוא מתייחס מה הוא או היא מעדיפים.
  • יעל סלע-שפירו הרצתה על כתיבת בלוגים, וכיוון שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, הנה המצגת.
  • לאה אהרוני הסבירה איך להפיק את המרב מאתרים למתרגמים כמו פרוז.
  • ועוד בנושא שיווק באינטרנט: מרים שוואב הרצתה על שיווק בפייסבוק, וגם המצגת שלה תעלה בקרוב לאינטרנט.
  • את הכנס סגרה הרצאה של גילי בר-הלל סמו על תרגום מחודש של יצירות ספרותיות. היא השוותה את המתרגמים השונים של אותה היצירה לעיוורים מהמשל הממששים את הפיל: כל מתרגם מפרש את המקור באופן שונה בגלל הפרספקטיבה, הנורמות והשיקולים שלו, ומהשילוב שלהם אפשר להגיע לראייה כוללת של הטקסט.