הרצאות קצרות ואירועים עתידיים

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי שמו לב לכך שקצב הפרסומים שלי פחת. אחת הסיבות לכך היא שבשנה וחצי האחרונות אני חברה בוועד אגודת המתרגמים ובחצי השנה האחרונה אני גם סגנית יו"ר הוועד, ואני מקדישה לפעילות זמן ניכר. אחד הדברים שעשיתי במסגרת התפקיד הוא לארגן ערב של הרצאות קצרות על תרגום: 10 הרצאות באורך 10 דקות כל אחת בנושא כלשהו הקשור לתרגום ולשפות. אז אם פספסתם את האירוע ואת ההרצאות ואם הגעתם ואתם רוצים לשמוע אותן שוב, הנה הן:

(כל הלינקים להרצאות הם מערוץ היוטיוב של אגודת המתרגמים. תעקבו אחריו לעדכונים!)

דורון גרינשפן – לחץ, לחצו, יש ללחוץ — כמה שזה מלחיץ!

 

ד"ר מיכל שוסטר – גשר על-פני מים סוערים: מתורגמנות בבריאות הנפש

עפרה הוד – פרויקט Poetrans

אינס מולדבסקי – עברית היא סקסמניאקית: שפה, מגדר ותרגום

שחר פלד – התמודדות עם דחיינות וביזור

אורי ויינשנקר – תרגום באו"ם

דבי יהושפט – שפה וכדורגל בשפה הפורטוגלית

Alan Clayman – Some hints on how to be a financial translator

Mark LevinsonSong Localization: A Case Study

יהודית רובנובסקי-פז – הנהרות

הסרטונים עשו לכם חשק לעוד?

תוכנית חדשה להכשרת צוותים בבתי החולים במתורגמנות רפואית

במאי נפתח קורס מתורגמנות רפואית ראשון ביידיש לצוותי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, לפי "הארץ", לאחר שנפתחו כבר קורסים באמהרית, ערבית ורוסית.

יידיש היא שפת האם של חלק ניכר מהמטופלים בבית החולים (למשל, 80% מהיולדות שם הן חרדיות, לפי הכתבה),  ואף שכולם דוברים עברית במידה זו או אחרת, "ותיאורטית אין צורך במתורגמנים ליידיש, יש בעדה החרדית אנשים המסוגלים לבטא ביידיש את מצוקתם בקלות רבה יותר, ויש להקל עליהם את התקשורת", אמר ד"ר חגי אגמון שניר, מנכ"ל המרכז הבין-תרבותי בירושלים ויוזם התוכנית.

ייתכן שחוסר המודעות לצורך במתורגמנות רפואית ובהכשרה בין-תרבותית הוא תוצאה של "תפישת כור ההיתוך, שהובילה למחשבה שאם מטופל דובר שפה זרה מגיע לבית החלים, עדיף שיתאמץ לדבר עברית", אומרת ד"ר מיכל שוסטר, בוגרת המחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן, השותפה בפרויקט.

בכתבה מוזכרות ההשלכות המשפטיות של אי הבנות תרבותיות, שמתורגמנות יכולה לגשר עליהן. ב-2007 נפסקו פיצויים בסך 250 אלף ש"ח לזוג שטען כי הטיפול בהיריון האישה היה רשלני. הסתבר שההסברים ניתנו לזוג בעברית, אף שהם דוברי ערבית.

גם אם לא מדובר ברשלנות, היעזרות במתורגמן רפואי משפרת את התקשורת בין המטופל לרופא, ובכך גם את הטיפול הרפואי. המודעות לכך הולכת וגוברת, ולכן משרד הבריאות פרסם חוזר בפברואר שלפיו עד פברואר 2013 כל המוסדות הרפואיים יידרשו לספק שירותי תרגום למטופלים באמצעות מוקד טלפוני, מגשרים תרבותיים או אנשי צוות דוברי שפות זרות שעברו הכשרה מתאימה ולהימנע מהסתייעות בבן משפחה בתרגום. ניתן לקרוא את החוזר במלואו כאן.