Teenglish: פוסט אורח + ראיון

בתיאום עם השנה החדשה, יש לנו פוסט אורח ראשון בתרגומיה! האורחת שלנו היא לוסי טובין, שכתבה את הספר Pimp Your Vocab ("שדרגו את אוצר המילים שלכם"), מורה נבוכים לסלנג של הצעירים בבריטניה. (גילוי נאות: טובין מאורסת לקרוב משפחה מאוד רחוק שלי.) טובין כתבה לנו על ההשראה לכתיבת הספר, ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובות שלה לשאלות שלי.

אז הבמה של טובין:

כשלמדתי צרפתית בתיכון בלונדון, תמיד שאלתי את עצמי אם באמת קוראים לכל הילדים בצרפת ז'אן-פייר. כשביקרתי בצרפת בהמשך, גיליתי מהר מאוד שלא.

הבעיה בלימוד שפה מספר היא אחרת: לא משנה כמה תלמדו את מבני הפעלים ואת השפה הרשמית, אף פעם לא תישמעו כמו דובר ילידי.

אני חושבת שזו הסיבה שהספר שלי, Pimp Your Vocab, פופולרי בקרב תלמידי אנגלית בכל רחבי העולם. הוא מילון כיפי של המילים והסלנג המשונים, הנפלאים, הלא-ברורים והמוזרים שמתבגרים וילדים משתמשים בהם כיום. לא תמצאו את רוב המונחים האלה בספר לימוד.

תוכלו למצוא סלנג כמו להיות owned (כלומר נבוך), teek (הדרך החדשה לומר "ישן", קיצור של המילה antique, עתיק) ו-neek, שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון" – י"כ). Rents הוא הביטוי ב-Teenglish (אנגלית של מתבגרים, teen-English) ל"הורים" (קיצור של parents  – י"כ).

הפירוש של pimp, כמו ב-Pimp Your Vocab, הוא לשדרג, לייפות, לסדר, כמו בתוכנית Pimp My Ride של MTV. הספר לא נועד רק לצעירים. למעשה, ההשראה לספר הייתה בכל ההסברים שהייתי צריכה לתת להורים ולמורים שלי בבית הספר ובאוניברסיטה על ביטויים ב-Teenglish. כתבתי את הספר בגיל 23, מיד לאחר שסיימתי תואר בספרות באוניברסיטת אוקספורד.

אחד המורים שלי לא הצליח להבין למה התכוונה תלמידה שאמרה שהיא עסקה ב-IM-ing, כלומר צ'וטטה אונליין באמצעות בלקברי (IM הוא מלשון instant messages – מסרים מיידיים – י"כ). וכשחזרתי בחופש הביתה אחרי חודשים שבהם ביליתי עם אנשים בגילי באוניברסיטה, החברים שלי ואני שמנו לב שההורים שלנו כל הזמן עוצרים אותנו באמצע השיחה כדי להבין על מה כולנו מדברים. בסופו של דבר החלטתי לכתוב מילון לפיענוח השפה של הצעירים.

אילו מונחים משונים שאפשר למצוא בספר שמעתם בטלוויזיה או בתל אביב? הנה הסברים לכמה מילות teenglish נוספות:

Allow (that) (מילולית: לאפשר, להרשות): מבלבל, אבל המשמעות היא "אין שום מצב".

CBA: ר"ת של can't be arsed, "לא מזיז לי", או "לא אכפת לי מספיק כדי…".

 Frape: שילוב של פייסבוק ו-rape (אונס), תיאור מצב שבו פורצים לפרופיל ברשת חברתית ומשנים אותו.

Neek: שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון").

Obv: קיצור של obvious, ברור מאליו.

Owned: מבוכה או השפלה, במיוחד אחרי שגילו משהו עליכם או משהו שעשיתם.

Smacked it: להצליח במיוחד בפעילות מסוימת.

Teek: ישן מאוד, ישן יותר. המקור הוא ב-antique, עתיק.

Wagwan: ברכת שלום שמקורה בפטואה ג'מייקנית, "What's going on", "מה קורה?".

Waste (בזבוז): כשמישהו מתנהג באופן ייחודי לו.

טובין גם ענתה לכל השאלות שעלו כשקראתי את הספר:

מה המקורות הנפוצים ביותר למילות teenglish?

המקורות הם לרוב מהסוג שמשפיע על השפה בכללותה: המקומות שאנחנו הולכים אליהם והדברים שאנו קוראים וצופים בהם. אוצר המילים שמשתמשים בו בתוכניות טלוויזיה פופולריות נטמע בקלות. בימים אלה תוכנית ריאליטי בשם Made In Chelsea מפיצה מילים פופולריות, ביניהן reem ל"מדהים".

רשתות חברתיות, כמו פייסבוק וטוויטר, הן מקור מרכזי נוסף. כיוון שהן אמצעים לתקשורת מהירה, המילים מופצות ונעשות פופולריות הרבה יותר מהר.

איך אורח החיים של הצעירים הבריטים בא לידי ביטוי ב-teenglish?

 Teenglish ממחיש את האהבה שלהם לטלוויזיה ולאינטרנט ואת הרצון שלהם לתקשר במהירות. מילים רבות נוצרות מקיצורים (כמו MILF או OMG) או ממילים מקוצרות המשמשות בכתיבת מסרונים.

מה המילה האהובה עלייך? באיזו מילה את משתמשת הכי הרבה?

אני אוהבת את meh, שמביעה אדישות. למשל, "רוצה ללכת לסרט היום?", "Meh, לא אכפת לי". הברה בודדת שאומרת כל כך הרבה.

נתקלת במילים חדשות מאז שפרסמת את הספר?

נתקלתי בהרבה מילות-כלאיים חביבות, למשל Umbretiquette – החוקים של שיטוט ברחובות (כלומר etiquette) עם מטרייה. E-mail courier ("שליח אי-מייל) – מישהו שהולך לצד השני של המשרד כדי לוודא שקיבלו את המייל שלו. Egosurfers ("גולשי אגו") – אנשים שמחפשים את עצמם בגוגל.

* אם יש לכם שאלות או הערות, כדאי שתכתבו אותן באנגלית כדי שלוסי תוכל לענות לכם ישירות.

לקריאה נוספת:

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל

תעביר לי את השתיחמוס

אחד התחומים עם הז'רגון הכי ססגוני בעיניי, ולו רק בגלל המצלול, הוא תחום הבניין והשיפוצים, עם מילים כמו שפכטל, צוקל וקְרַצְפּוּץ (סוג של חיפוי לבניין).

מקור רוב המילים בז'רגון הוא בגרמנית, שכן העולים מגרמניה חלשו על הענף בארץ, ובערבית, שפתם של הפועלים. לפי מילון סלנג של שיפוצניקים שפורסם ב-Ynet, נראה שחדרו מאז גם מילים אנגליות ועבריות, כמו "ווש" ו"שרוול". הנה כמה מילים נבחרות:

  • מחיר פאושלי – מחיר הכולל את כל מרכיבי העבודה ונקבע מראש.
  • קלינים – זויות קטנות מפלסטיק להזזת גובה הקרמיקה.
  • צינור שתיחמוס – צינור המכיל מים המיועד למדידות יושר.
  • מחלוטה – פסולת מחצבה.
  • קוחלה –  רובה לאבן.
  • קופלונג – חומר מחבר באינסטלציה.
  • שלבניה – העץ הדק מסביב לדלת. שלבניית אצבע היא אותו פס, רק דקיק יותר.

אתם מכירים מילים נוספות, או את האטימולוגיה של המילים האלה?

שמות עבריים למקשי המקלדת

Ynet פרסמו פנייה לאקדמיה ללשון העברית בבקשה לתת שמות עבריים למהדרין למקשי המקלדת, כולל הצעות משלהם. לא ברור עד כמה הם רציניים, אבל חלק מההצעות מצאו חן בעיניי:

  • לַעֲזָן: Caps lock.
  • עַלעֵיל: Page Up. עלעל לעיל.
  • עַלְרַע: Page Down. עלעל למטה, לרע בארמית.
  • רֹאשׁ: Home.
  • סוֹף: End.

יתר ההצעות מופיעות כאן.

עוד ספרים אלקטרוניים חינם

ה-Book Depository, חנות ספרים מקוונת בריטית, מציע יותר מ-11,000 כותרים חינם בפורמט אלקטרוני, במטרה להזכיר לקוראים ספרים נשכחים, בתקווה שהם גם יקנו את המהדורה המודפסת שלהם. יש במאגר ספרי קריאה, עיון והגות, בישול ומלאכת יד ועוד.

רוב ספרי השפות באתר עוסקים באנגלית, וכיוון שהם מהמאה ה-19 (לפחות ברובם), הם עשויים לסייע למתרגמים ספרותיים:

לחיפוש ספרים אלקטרוניים באתר לחצו כאן.

להפחיד בעברית – תחרות תרגום

במסגרת פסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטזיה תיערך תחרות לתרגום שמות מפלצות ויצורים מיתיים, כגון הגריפון והקראקן, לעברית. התחרות נושאת פרסים בחסות אגודת המתרגמים. הפרס ראשון הוא 1500 ש"ח, והפרס השני הוא 500 ש"ח. התאריך האחרון להגשת הצעות הוא ה-19 בספטמבר 2010.

רשימת שמות היצורים המלאה נמצאת כאן.

ספרים אלקטרוניים בחינם

בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב מעדכנים ש-3.5 מיליון ספרים אלקטרוניים יהיו זמינים להורדה בחינם עד ה-4 באוגוסט לרגל יריד הספרים האלקטרוניים העולמי.

רשימת אוספי הספרים המלאה נמצאת כאן, ומנגנון החיפוש נמצא כאן.

ניצלתי את ההזדמנות לחפש מילונים, ונראה שרובם הם סריקות של ספרים ישנים. המילונים במאגר יכולים להיות שימושיים מתישהו, אם כי בעת הצורך ככל הנראה החיפוש יהיה בגוגל או בוויקיפדיה:

(המילונים הם קבצי pdf די גדולים, אז ייקח להם זמן לעלות)

יש גם מילונים של שפות הודיות שונות, סינית, דנית  ומילון גרמני מסחרי, בין היתר.

מילון הבנקאות של UBS

בנק UBS מפרסם באתר שלו את מילון UBS לבנקאות. המילון הוא אנגלי-אנגלי, אם כי חלק מהמונחים מופיעים גם בגרמנית, צרפתית ואיטלקית, והוא כולל יותר מ-2,400 ערכים.

הבנק מתכנן לעדכן את המילון באופן שוטף בעתיד.

חֲמִיטָה ומִדְגַּנִּים לארוחת בוקר

בילדותי קראתי את הספר "נשים קטנות", ולא הבנתי מהן החמיטות שבנות משפחת מרטש (כך המתרגם שלמה ערב בחר לתעתק את שמן) אוכלות לארוחת הבוקר. כעת נפתרה התעלומה: לכבוד חג שבועות, האקדמיה פרסמה איגרת בנושא שמותיהם העבריים של מאכלים חלביים, וניתן למצוא אותה כאן.

מסתבר שחמיטות הן פנקייקס.

כלכלן, דבר עברית

מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות פרסם היום הצעות של הקוראים למונחים עבריים למושגים הרווחים בשיח הכלכלי:

  • קונגלומרט – תַּאֲדִיר. למקום השני הגיעה המילה "חברב", והקוראים הציעו גם "תאגידפלצת" ו"תמנונית". המונח מאוד מוצלח בעיניי, לאור השילוב בין "תאגיד" ו"אדיר".
  • אופציה – אֶפְשָׁרִית. הקוראים הציעו גם "אפשריה" ו"מימושית", שבטח לא התקבלה כי "מימוש מימושית" לא נשמע כל כך טוב.
  • כלכלת מאקרו – כַּלְכָּלַת כְּלָל. את המונח הזה פחות אהבתי, בגלל המצלול שלו. למקום השני הגיעה "כלכלה רבתי", והציעו גם "כלכלדינה" ו"עלכלה".
  • ריקול – הִחְזוּר. למקום השני הגיע "שיתקון". מונח עברי ל"ריקול" נחוץ בעיניי – מאז שפרצה פרשת טויוטה (החברה עשתה ריקול המוני לאחר שהתגלתה תקלה בדוושת הדלק), המונח חזר על עצמו בידיעות רבות שתרגמתי ותמיד היה בעייתי לתרגום (לרוב תרגמתי כ"החזרה" או "משיכה").
  • אנליסט – כַּלְכְּלַאי. למקום השני הגיעה "סוקרן", והציעו גם "נחשון" ו"כלתידן".
  • קיוביקל – מֶחְצָצָה. הקוראים כנראה ממש לא אוהבים את הקיוביקלים שלהם, כי למקום השני הגיעה "צינוקית", והציעו גם "מוות בקופסה", "תא-פלצת", ו"קוביכוך", שמאוד חיננית בעיניי.
  • קרטל – הֶגְבֵּלִיָה. למקום השני הגיעה "כפתן", והציעו גם "שלשלהון", "אינחירות" ו"בלעדסק".
  • דיבידנד – תַּגְמוּלְהוֹן. למקום השני הגיעה "רווחולק", והציעו גם "פדותון" ו"שיחלוק".
  • רכב היברידי – רֶכֶב מְנוֹעַיִם. למקום השני הגיעה "דונוע", והציעו גם "פרד" ו"דלקלית". מעניין אם מישהו מהקוראים הציע "רכב כלאיים", שנראה לי די מתבקש.