הרצאות קצרות ואירועים עתידיים

עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.

הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי שמו לב לכך שקצב הפרסומים שלי פחת. אחת הסיבות לכך היא שבשנה וחצי האחרונות אני חברה בוועד אגודת המתרגמים ובחצי השנה האחרונה אני גם סגנית יו"ר הוועד, ואני מקדישה לפעילות זמן ניכר. אחד הדברים שעשיתי במסגרת התפקיד הוא לארגן ערב של הרצאות קצרות על תרגום: 10 הרצאות באורך 10 דקות כל אחת בנושא כלשהו הקשור לתרגום ולשפות. אז אם פספסתם את האירוע ואת ההרצאות ואם הגעתם ואתם רוצים לשמוע אותן שוב, הנה הן:

(כל הלינקים להרצאות הם מערוץ היוטיוב של אגודת המתרגמים. תעקבו אחריו לעדכונים!)

דורון גרינשפן – לחץ, לחצו, יש ללחוץ — כמה שזה מלחיץ!

 

ד"ר מיכל שוסטר – גשר על-פני מים סוערים: מתורגמנות בבריאות הנפש

עפרה הוד – פרויקט Poetrans

אינס מולדבסקי – עברית היא סקסמניאקית: שפה, מגדר ותרגום

שחר פלד – התמודדות עם דחיינות וביזור

אורי ויינשנקר – תרגום באו"ם

דבי יהושפט – שפה וכדורגל בשפה הפורטוגלית

Alan Clayman – Some hints on how to be a financial translator

Mark LevinsonSong Localization: A Case Study

יהודית רובנובסקי-פז – הנהרות

הסרטונים עשו לכם חשק לעוד?

מודעות פרסומת

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ועבר גיור

לפני כמה חודשים קראתי את הספר הנפלא "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" (מאת יונס יונסון, תרגום: רות שפירא). עטיפת הספר היא חיננית ומלאת הומור, ולכן אני יכולה לתאר לעצמי שרובכם הרמתם אותו בחנות הספרים וקראתם את התקציר:

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם | התמונה מאתר אקסנט

כשביקרתי באיטליה לפני כחודשיים, ראיתי בסופרמרקט את הספר, שמן הסתם תפס לי את העין:

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם – המהדורה האיטלקית

פרט לשפה השונה, שמתם לב להבדל? ראש הארנב במהדורה העברית הפך לראש חזיר במהדורה האיטלקית, וגם כיוון התמונה השתנה. בדקתי איך העטיפה נראית במהדורות בשפות אחרות, והמהדורה היחידה שמצאתי שהשתמשה בתמונה הזו במלואה היא הצרפתית:

כריכת הספר "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" בצרפתית | התמונה מאתר bouquivore.fr

גם כאן מופיע החזיר. אז מה קרה? כשמשווקים מוצר במדינה מסוימת, מנסים להתאים אותו לתרבות המקומית. כנראה במקרה הזה ההתאמה היא לתרבות היהודית, מה שנקרא "גיור" – ככל הנראה החזיר הפך לשפן כדי לא לפגוע ברגשותיהם של אנשים שחושבים שחזיר הוא בעל חיים טמא, וכיוון התמונה השתנה כדי להתאים לכיוון הקריאה השונה. אני תוהה אם העטיפה עוצבה במיוחד לישראל, או גם מתוך מחשבה על קהל הקוראים המוסלמי. ניסיתי לחפש תמונה של המהדורה הערבית של הספר (אני לא בטוחה שהיא קיימת) והעליתי חרס בידי. מישהו מדוברי הערבית בקהל רוצה לחקור את הנושא?

לקריאה נוספת