יום העיון של אגודת המתרגמים (ועוד קצת נוף)

אתמול נערך במשכנות שאננים שבירושלים יום עיון של אגודת המתרגמים. עוד לפני שהיום התחיל, כבר הספקנו ליהנות מהנוף:

הנוף ממשכנות שאננים

טחנת הרוח בימין משה

ההרצאה הראשונה הייתה של המתרגם והסופר אבן פלנברג, והתמקדה בשני משפטים מתוך סיפורו של ארנסט המינגוויי "גבעות כמו פילים לבנים" (הסיפור משנת 1927, תורגם לעברית ב-2007 ע"ל ידי יואב כ"ץ):

He drank an Anis at the bar and looked at the people. They were all waiting reasonably for the train.

התבקשנו לתרגם את המשפטים לעברית ולשפות אחרות, ובאמצעותם דנו בסוגיות תרגומיות כמו ביות והזרה, סדר מילים, משלב ומציאת המשמעות המדויקת של המילה החשובה בסיפור.

בהמשך היה פאנל על טיפים לעבודה מול לקוחות. המתרגמת מרים בלום הציגה תבניות מוכנות מראש למיילים נפוצים שהיא שולחת, המאפשרות לה לחסוך זמן על ניסוח והקלדה. המתורגמנית אלה בר-אילן סיפרה כי בעולם המתורגמנות עומס העבודה תנודתי יותר ותלוי במצב הכלכלי והפוליטי – אם יש אירוע ביטחוני, האורח מחו"ל עשוי לבטל את הגעתו ולא יהיה צורך בשירותי מתורגמנות. אלה גם המליצה לנו להשתמש בסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" גם בעבודה. יו"ר אגודת המתרגמים פרי זמק הציג את התכנים המומלצים לאתר מקצועי.

לאחר מכן נערך ראיון עם מתרגמת ותיקה ועם מתרגמת בתחילת דרכה, דורותיאה שפר ומיכל גלמן בהתאמה. דורותיאה המליצה שלא לתרגם טקסט בהול במידת האפשר, ולתת לטקסט לשבת לפחות יום לאחר התרגום ולעבור עליו שוב. מיכל ודורותיאה הסכימו כי חלק מ"הסיכון המקצועי" של המתרגמים הוא "תסמונת העורך" – חוסר היכולת לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו בראש.

בשלב זה נחלקנו לשתי קבוצות והשתתפנו לסירוגין בשתי סדנאות שונות. הסדנה הראשונה שהייתי בה הייתה "תרגום מחוץ לאזור הנוחות", והעביר אותה פרי זמק. סקרנו שלושה טקסטים מז'אנרים שונים (הרצאה, מסמך ממשלתי, פוסט בבלוג ושיר) ודנו בסוגיות כמו מינוח, משלב, קהל היעד, מטרת הטקסט ודגשים בתרגום.

אחת הבעיות הגדולות של מתרגמים היא שהתכונות שהופכות אותנו למתרגמים טובים (כמו היכולת לשבת לבד בבית במשך שעות, פדנטיות) מקשות עלינו כשאנחנו רוצים לשווק את עצמנו, וכאן נכנסת לאה אהרוני, קואצ'רית עסקית ובעלת סוכנות תרגום, שהעבירה את הסדנה השנייה.  לאה הזכירה לנו שהלקוח לא באמת רוצה להתעסק עם התרגום, אלא שהוא פשוט יבוצע באופן הפשוט ביותר (כמו שאנחנו היינו שמחים אם המקרר או הצנרת היו מתקנים את עצמם), והמליצה לנו להקל על הלקוח ולבוא לקראתו: לשאול שאלות, להיות קשובים לצרכיו ולעזור לו למלא אותם, אם בהתאמת התרגום שלנו לצרכיו או על ידי הפנייתו למתרגם אחר. לאה גם כתבה ספר אלקטרוני (באנגלית) בשם "38 דרכים להגיע ללקוחות, בעולם האמיתי וברשת", ואפשר להוריד אותו בחינם כאן, אחרי הרשמה קצרצרה.

אני מחכה כבר ליום העיון הבא. אני מקווה שגם אתם.

מודעות פרסומת

מה רוצות הסוכנויות?

בעקבות הפוסט האורח האחרון חשבתי שמעבר לדרישות שלנו מסוכנויות תרגום כדאי גם לזכור שיש צד שני למטבע, ושגם לסוכנויות יש ציפיות ודרישות מאיתנו. לשם כך שלחתי שאלות לסוכנויות טובות שאני מכירה* (רובן ביקשו שלא להזדהות), והרי המסקנות.

באופן לא מפתיע, סוכנויות התרגום מצפות מאיתנו למקצועיות: היכרות עם שפת המקור על בורייה וידיעת שפת היעד ברמת שפת אם והשכלה פורמלית בתחום ההתמחות. באשר לעבודה עצמה, הציפיות הן למעבר על הטקסט ולשימוש בבודק איות לפני הגשת הטקסט, ומומלץ גם לא לפחד לשאול שאלות ולשים לב אם משהו בטקסט לא מסתדר. הסוכנויות גם לא רוצות תרגום מילולי מובהק, אלא תרגום שמתרחק מהמקור לפי הצורך. כפי שאמרה לאה אהרוני מ-AQtext: "שהמתרגם לא יעבוד בצורה אוטומטית, אלא יחשוב על ההקשר". לגבי צורת העבודה, כדאי לשמור על עמידה בלוח הזמנים, אמינות, דיסקרטיות, התנהלות נעימה ועניינית בטלפון ובמייל – כולנו מעדיפים לעבוד עם אנשים נחמדים.

איך הסוכנויות מחליטות אם לעבוד עם מתרגם מסוים ולהכניס אותו למעגל המתרגמים הקבוע? הסוכנויות מחפשות מתרגמים עם ידע מקצועי בתחומים מסוימים וייחודיות. כדי לבחון זאת, הסוכנויות ישלחו לכם מבחן תרגום או עבודה לניסיון, ואם הם יעידו על מקצועיות, תיכנסו למאגר המתרגמים. תוך כדי העבודה השוטפת הסוכנויות יראו אם אתם מפגינים את התכונות הרצויות שצוינו לעיל, ואז הם ישמחו לעבוד איתכם כמה שיותר. כמובן, רצוי שתהיו זמינים וגמישים ושהתעריף שלכם יהיה נוח והוגן.

לפעמים אנחנו עובדים עם סוכנות כמה פעמים ולא שומעים מהן יותר. כדי להזכיר להן את קיומנו, הסוכנויות מציעות פשוט לשלוח מייל. באחת הסוכנויות ציינו כי אם המתרגם עושה עבודה טובה ונעים לעבוד איתו, רוב הסיכויים שלא ישכחו אותו במהרה.

כולנו בני אדם, ולפעמים קורה שאנחנו טועים בעבודה עם הסוכנויות. מעבר לאי הנעימות ולמבוכה, זה גם מלחיץ מאוד, במיוחד אם אנחנו בתחילת הדרך וחוג הלקוחות שלנו עדיין מצומצם. אבל אין לכם מה לדאוג – לא הכול אבוד: כל הסוכנויות ציינו כי לא יפסלו אוטומטית את העבודה עם המתרגם בעקבות טעות, ויתחשבו בסוג הטעות, ברמת המתרגם ובהישנות הטעויות. מנהלת פרויקטים באחת הסוכנויות אמרה כי היא מאמינה תמיד במתן הזדמנות נוספת, אבל אחרי יותר משתי תקלות היא כנראה תעדיף לעבוד עם מתרגמים אחרים.

** תודה רבה ללאה אהרוני ולשאר הסוכנויות שהשיבו על השאלות.

לקריאה נוספת

רשמים מכנס אגודת המתרגמים 2012

השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.

ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.

ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".

אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.

ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.

לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת. תוכלו לעיין במצגת בבלוג של לאה.

סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.

ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:

ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.

יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.

צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.

פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!

** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.