פעם בכמה שבועות או חודשים צצה שאלה באחת מקבוצות הפייסבוק למתרגמים: "קיבלתי הצעה לתרגם טקסט בנושא שאני ממש מתנגד/ת לו. כדאי לי לקחת את העבודה בכל זאת?"
זו דילמה שכולנו נתקלנו בה או ניתקל בה מתישהו, ולי עצמי יצא להתמודד איתה כבר כמה פעמים. כדי שיהיה לי יותר קל להחליט מה נכון לעשות, גיבשתי רשימה של שיקולים שצריך להביא בחשבון לפני ההחלטה. הצגתי את התוצאה השבוע בכנס אגודת המתרגמים:
לפני שבועיים נערך כנס אגודת המתרגמים בירושלים. כרגיל, נהניתי מההרצאות ומהמפגש עם חברים ומכרים. שלא כהרגלי, החלטתי להתמקד השנה בהרצאות שעוסקות בעבודה עם תוכנות תרגום, ושמעתי על כמה כלים שימושיים:
מכירים כלים שימושיים נוספים? ספרו לנו בתגובות!
לקריאה נוספת
השנה האזרחית החדשה התחילה יחד עם שנת הכספים, ושתיהן מביאות עמן הזדמנויות לקבל החלטות משמעותיות בנוגע לקידום המקצועי. אחת ההחלטות שהכי כדאי לקבל היא להשקיע יותר בהעשרה מקצועית, שמרחיבה את הידע שלנו ועוזרת לנו להכיר קולגות ולקוחות פוטנציאליים. (אפשר לקרוא עוד בנושא בפוסט "כנסים: למה כדאי ללכת".)
בשבועות הקרובים יהיו כמה הזדמנויות מעניינות להתפתחות מקצועית. ההזדמנות הראשונה מתחילה היום, ואפילו לא צריך לצאת מהבית בשבילה: המתרגמת מרתה סטלמשק, שכבר הזכרתי בעבר, מפעילה החל מהיום "טירונות למתרגמים" שתסייע לנו להכין את העסק שלנו ל-2015. החל מהיום מרתה שולחת מדי יום מייל חינמי עם מידע, תרגילים וחומר למחשבה שיסייעו לנו לפתח תכנית עסקית לשנה הקרובה. ההרשמה ופרטים נוספים כאן, ויש גם אירוע בפייסבוק.
אם אתם מוכנים לצאת מהבית, אז כדאי לכם ללכת לאירועים הקרובים של אגודת המתרגמים. ב-18 בינואר ייערך האירוע החודשי הבא של האגודה, ובו שתי הרצאות: המתרגם והמורה לקולנוע איל אורן ירצה על השאלה "האם לקולנוע יש שפה, ואם אין לו אז איך אני מתרגם ממנה?". המתרגם וחוקר התרגום ד"ר עמרי אשר ירצה על תרגום של הומור בריטי לעברית. פרטים ומידע להרשמה באירוע בפייסבוק.
ואם כבר באגודת המתרגמים עסקינן – ב-16-18 בפברואר ייערך כנס אגודת המתרגמים לשנת 2015. נראה שהשנה הכנס יהיה גדול יותר מכל כנסי האגודה שהשתתפתי בהם עד כה, ואולי אפילו מאי פעם. התכניה ושאר הפרטים על הכנס מופיעים באתר האגודה, כאן.
האקדמיה ללשון עברית תעביר סדנה לכתיבת ערכים מילוניים בוויקימילון, המילון של וויקיפדיה, בשיתוף עם עמותת ויקימדיה ישראל. הקורס יחל ב-25.1 ויכלול 10 מפגשים במשרדי העמותה בתל אביב. פרטים נוספים כאן.
ב-12-15 בפברואר, ממש לפני כנס אגודת המתרגמים, ייערך כנס "לשון ראשון 8", העוסק בשפה העברית ושיוקדש השנה לרב-תרבותיות בשפה. פרטים כאן וכאן.
יודעים על אירועים נוספים בחודשים הקרובים? מוזמנים לכתוב עליהם בתגובות או לשלוח לי פרטים.
* כל האירועים המוזכרים בפוסט מופיעים גם בלוח האירועים של התרגומיה.
בפוסט הקודם הבטחתי לספר על החוויות שלי משני הכנסים האחרונים שהשתתפתי בהם, כנס אגודת המתרגמים בישראל לשנת 2014 וכנס bp14 בבודפשט. החוויה שלי בשני הכנסים הייתה מאוד שונה, אבל בשניהם נהניתי מאוד.
קודם כל, בשני הכנסים היה מזל נהדר עם מזג האוויר והנוף. בכנס אגודת המתרגמים, שנערך במלון השרון בהרצליה בפברואר, קידמה את פנינו שמש שזרחה על החוף:
הנוף מאולם התצוגה בכנס
מלון הכנס בבודפשט היה במרחק הליכה קצר מכיכר הגיבורים (Hősök tere):
כיכר הגיבורים בבודפשט
כמו שכתבה המתרגמת יעל סלע-שפירו, כנס אגודת המתרגמים הוא בית, והשנה הרגשתי את זה במיוחד. עד עכשיו באתי לכנס בעיקר כדי להכיר אנשים חדשים, וזו עדיין מטרה חשובה שלי בכנס, אבל הפעם גם הרגשתי שאני נפגשת גם עם הרבה חברים ותיקים ומבלה איתם. זו גם הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למה שקורה מאחורי הקלעים של הכנס ולעבודה הרבה הכרוכה בארגון שלו, ואני מורידה את הכובע בפני כל מי שמארגן כנסים שכאלה. מסיבה זו אני מעריכה במיוחד את צ'אבה באן, שארגן בעזרתה של אשתו זיטה את הכנס בבודפשט, שהתנהל בצורה חלקה לגמרי, ועל כך בהמשך.
חזרה לאגודת המתרגמים: ההרצאות השנה היו נפלאות. ביום הראשון השתתפתי בשתי סדנאות: סדנת Trados למתחילים, שבה למדתי כמה טיפים שימושיים. למשל, כדי לנקות קבצים מתגים סוררים, אפשר להשתמש בתוכנת CodeZapper לפני שפותחים אותם ב-Trados. הסדנה השנייה, "איך למצב את עצמכם כמומחים" של מרתה סטלמשק הנהדרת (שכבר המלצתי על הבלוג שלה כאן), העניקה כלים וחומר רב למחשבה. ההרצאות בימים הבאים גם היו מרתקות: הרצאות של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על גיוון והרחבת תחומי התרגום; הרצאה של מרתה סטלמשק על המתרגמים כמתחרים, שהמסקנה היא שלכל אחד מאיתנו מערכת ייחודית של כלים וידע, ולכן אנחנו יכולים להשלים זה את זה ולעזור זה לזה; הרצאה של בטסי בנימינסון, מתרגמת מיפנית לאנגלית שחשפה כי טויוטה הסתירה ליקויים במערכת הבלמים (הסיפור המלא כאן); ופאנל מרתק על מתורגמנות רפואית בהשתתפות ד"ר מיכל שוסטר, ד"ר יעל שלזינגר, מוראד עליאן ואצ'מלש טסמה (אפשר לצפות כאן בהרצאה אחרת של מיכל על מתורגמנות בבריאות הנפש). וזו רק רשימה חלקית. (פה תוכלו לקרוא פוסט אורח שפרסמה עפרה הוד אצל יעל סלע-שפירו על טיפים שהיא ליקטה בכנס.)
בבודפשט המצב היה הפוך. זה הכנס הבינלאומי הראשון שהשתתפתי בו, וכשהגעתי הכרתי רק שלוש משתתפות אחרות בכנס (אינגה מיכאלי וקרן נייזר-כהן הישראליות ומרתה סטלמשק, שכאמור התארחה בכנס האגודה השנה). זו הייתה הזדמנות להכיר מתרגמים מכל רחבי העולם ולשמוע על הניסיון שלהם, ושמחתי שהגיעו לכנס מתרגמים צעירים רבים יחסית, מה שלא תמיד קורה בכנסים של אגודת המתרגמים. ההרצאות בכנס התמקדו יותר בפן העסקי של התרגום, ורובן היו מוצלחות: הרצאה של כריסטינה דויצ'ינובה (Hristina Dojčinova) על יחסי ציבור למתרגמים – איך ליצור תדמית חיובית ונעימה (בלי קשר לפרסום באמצעי התקשורת); ולריה אליפרטה הרצתה על מיתוג למתרגמים; פרסי בלמנס הסבירה על Transcreation – תרגום שיווקי שבו לא מתרגמים את הטקסט כפי שהוא, אלא כותבים חלקים מחדש (למשל סלוגנים) כדי להתאים אותו לקהל היעד; קונסטנטין קיסין דיבר על יצירת מערכת יחסים עם הלקוח שבה כולם מרוויחים; ואינגה מיכאלי זכתה למחמאות רבות על ההרצאה המצוינת שלה על תרגום מדריכי נסיעות.
שני הכנסים כללו גם פעילויות חברתיות: בכנס אגודת המתרגמים היה ערב מהנה של הקראות דו-לשוניות, שבו מתרגמים קראו את תרגומיהם לצד דוברי שפת המקור, שקראו את הטקסטים המקוריים. גולת הכותרת הייתה המופע של המתרגמת והזמרת מור רוזנפלד, ששרה כמה מתרגומיה (תוכלו לשמוע אותה שרה בהופעה כאן). בבודפשט היו סיורים בעיר וארוחות חגיגיות, שאחת מהן הייתה בשיט על הדנובה.
בפוסט הקודם תיארתי את היתרונות שבהשתתפות בכנסים. אני מקווה שהפוסט הזה המחיש לכם שאפשר ללמוד רבות וליהנות גם כשמכירים את כל המשתתפים וגם כשמגיעים לסביבה חדשה לגמרי. אם עדיין לא יצא לכם ללכת לכנסים ולימי עיון, אני מקווה שתנסו.
מאז שהצטרפתי לאגודת המתרגמים הקפדתי ללכת לכל הכנסים שלה (אתם יכולים לקרוא על החוויות שלי כאן, כאן, וכאן). אני מתכננת ללכת כמובן גם לכנס השנה (שייערך ב-10-12 בפברואר במלון השרון בהרצליה), אבל השנה הוא מאוד מרגש מבחינתי: הפעם אני גם ארצה בכנס, וזו הפעם הראשונה שאני מרצה בו ועל תרגום בכלל. ההרצאה שלי נקראת "עצות למתרגמים מתחילים", והיא תכלול תשובות לשאלות נפוצות ונושאים שמתרגמים מתחילים (ולא רק) צריכים לתת עליהם את הדעת.
חוץ מזה, יהיו בכנס הרבה הרצאות מבטיחות: פאנל של אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו על התרחבות לתחומי התמחות נוספים, גילי בר-הלל תדבר על האיורים של "הקוסם מארץ עוץ", מרתה סטלמשק המצוינת תעביר סדנה (שיווק למתרגמים מומחים) והרצאה (יריבים או שותפים?), איתן בולוקן ידבר על אסתטיקה בתרגום ספרותי מיפנית, יונתן גולן יציג פספוסים בתרגום ועוד ועוד… התוכניה המלאה כאן.
למה עוד ללכת לכנס? יש הרבה סיבות טובות: ללמוד ולהתמקצע, להרחיב אופקים מקצועיים, להכיר קולגות ולפגוש חברים וגם להתאוורר קצת מחוץ לבית. אף פעם אי אפשר לדעת איזו פיסת מידע איזוטרית מהכנס תעזור לנו בעבודה, או איזו עצה מהכנס תעזור לנו לשווק את עצמנו יותר טוב. גם אי אפשר לדעת מי מהמכרים החדשים שלנו יפנה אלינו לקוח חדש.
רוצים לבוא גם? פרטים נוספים והרשמה כאן.
שקופית הפתיחה של ההרצאה
לקריאה נוספת
עניתם כבר על הסקר הקצרצר של התרגומיה? עדיין לא מאוחר מדי – היכנסו לכאן.
הקוראים הקבועים של הבלוג ודאי שמו לב לכך שקצב הפרסומים שלי פחת. אחת הסיבות לכך היא שבשנה וחצי האחרונות אני חברה בוועד אגודת המתרגמים ובחצי השנה האחרונה אני גם סגנית יו"ר הוועד, ואני מקדישה לפעילות זמן ניכר. אחד הדברים שעשיתי במסגרת התפקיד הוא לארגן ערב של הרצאות קצרות על תרגום: 10 הרצאות באורך 10 דקות כל אחת בנושא כלשהו הקשור לתרגום ולשפות. אז אם פספסתם את האירוע ואת ההרצאות ואם הגעתם ואתם רוצים לשמוע אותן שוב, הנה הן:
(כל הלינקים להרצאות הם מערוץ היוטיוב של אגודת המתרגמים. תעקבו אחריו לעדכונים!)
דורון גרינשפן – לחץ, לחצו, יש ללחוץ — כמה שזה מלחיץ!
ד"ר מיכל שוסטר – גשר על-פני מים סוערים: מתורגמנות בבריאות הנפש
אינס מולדבסקי – עברית היא סקסמניאקית: שפה, מגדר ותרגום
שחר פלד – התמודדות עם דחיינות וביזור
אורי ויינשנקר – תרגום באו"ם
דבי יהושפט – שפה וכדורגל בשפה הפורטוגלית
Alan Clayman – Some hints on how to be a financial translator
Mark Levinson – Song Localization: A Case Study
יהודית רובנובסקי-פז – הנהרות
הסרטונים עשו לכם חשק לעוד?
אחרי קיץ רגוע ושקט, בשבוע האחרון קיבלתי הודעות על כמה אירועים מעניינים:
השבוע השתתפתי בכינוס השנתי העשירי של אגודת המתרגמים, שהתקיים זו השנה השלישית במלון קראון פלאזה בירושלים.
ההרצאה הראשונה ששמעתי הייתה של דוב גורדון, והכותרת שלה הייתה "איך תגרמו ללקוחות מובחרים להבחין בכם, להעריך אתכם, להעסיק אתכם". לדברי גורדון, לא מספיק למשוך את תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים, אלא צריך גם לעניין אותם, ולשם כך צריך להציע פתרון לבעיה שיש להם. לכן, כדי להשיג את הלקוחות שאנחנו רוצים, עלינו להבין מה הבעיות שלהם ולהציג להם את הפתרונות שלנו.
ההרצאה הבאה ששמעתי הייתה של צביה לוין וסטיבן ריפקינד, ועסקה בתמחור תרגומים למתחילים. צביה וסטיבן הציגו גורמים שונים המשפיעים על תמחור העבודות, כגון סוג הלקוח והדחיפות, והסבירו כיצד כלי זיכרון תרגומי משפיעים על התמחור. אתם יכולים לקרוא עוד על ההרצאה בבלוג של צביה, "מעבר לעברית".
אינגה מיכאלי הציגה מכשלות שנתקלה בהן בתרגומים שלה ואת הפתרונות שלה. אפשר תמיד ללמוד הרבה מהרצאות מסוג זה, כי הן פותחות אותנו לצורות חשיבה אחרות. תוכלו לקרוא על ההרצאה ממקור ראשון, הבלוג של אינגה, כאן.
ד"ר לאה גניווש היא פסיכולוגית קלינית וקואצ'רית, והיא דיברה על האופן שבו התפיסות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו. גם אם המצב שלפנינו לא נעים, אם נמצא את החיובי שבו ונראה אותו כחד-פעמי, אנחנו נרגיש טוב יותר.
לאה אהרוני דנה בשאלה אם כדאי לתרגם בהתנדבות, וכיצד לעשות זאת.
סוזי רוזנפלד מלמדת יוגה כבר 45 שנה, והיא העבירה לנו שיעור יוגה בכיסא במשך 40 דקות. הרבה שנים לא תרגלתי יוגה, והאימון היה נהדר. אין לסוזי אתר, אבל כאן תוכלו למצוא תרגילים לדוגמא שהיא נתנה לנו.
ההרצאה של פרופ' מרים שלזינגר ופרופ' רחל ויסברוד הציגה את החלק שלהן בפרויקט לכבוד 150 שנה לאליס בארץ הפלאות, שבו קטע נבחר מהספר, מהחלק של הכובען המטורף, מתורגם מכל השפות בחזרה לאנגלית עם הערות על התרגום. ויסברוד ושלזינגר תרגמו בחזרה לאנגלית את הקטע מהתרגום הראשון לעברית, "עליסה בארץ הפלאות" של ל. סמן, ומהתרגום האחרון, המהדורה המוערת בתרגום רנה ליטוין. סמן "גייר" את אליס והפך אותה לעליסה, נערה יהודייה שמכירה ומצטטת את המקורות, אך מסתבר שהוא לא היה היחיד: באחת מהגרסאות ברוסית אליס נקראת סוניה, ובאפריקה יש אליס שחורה ומתולתלת. התרגומים צפויים להתפרסם ב-2015, בחגיגות ה-150 לספר, כך שבינתיים תיאלצו להסתפק בקטע מהסרט של דיסני:
ד"ר גליה הירש הרצתה על "כינויי גוף ופניות כאתגר למתרגם". השפות השונות מביעות היררכיה ונימוס בדרכים שונות, מה שמקשה לעתים על המתרגם: איך מביעים בעברית או באנגלית את הרעיון של tu ו-vous? בנוסף, דרכי הפנייה השונות הן תלויות תרבות; יש שפות שמקובל להשתמש בשמו של הנמען, ויש שפות שלא. יש תרבויות שבהן רצוי לפנות לזרים כ"אדון" ו"גברת", אבל אצלנו, אם מישהו יפנה אליי כ"גברת", אני אניח שזו ההנחיה שהוא קיבל בקורס שירות לקוחות, או שהוא כועס עליי, או שהוא חושב שאני מבוגרת. גם לכך חשוב לשים לב בתרגום.
יעל סלע-שפירו הסבירה "איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי". טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, ותוכלו לצפות במצגת בבלוג שלה.
צפינו גם בסרטה של נורית אביב, "שפה אחת ודברים אחדים". הסרט הוא חלק מטרילוגיה על השפה העברית, המוצגת כעת בסינמטקים (מועדי ההקרנה מופיעים גם בלוח האירועים), ויש בו מונולוגים של מתרגמים לעברית משפות שונות. כל מתרגם עוסק בטקסטים מתקופה אחרת – מדרשים, שירת ימי הביניים, עגנון, לאה גולדברג, חנוך לוין ועוד – והוא מתאר את הטקסט ומספר על הקשר שלו עם הטקסט, עם המחבר ועם תרגום בכלל.
פרט להרצאות השונות, שמחתי לצאת מהשגרה ולפגוש באופן אישי חברים ומכרים וירטואליים. להתראות בשנה הבאה!
** עדכון: תמונות מהכנס מופיעות באלבום פייסבוק הזה.
שם היצירה במקור:
שם היצירה בתרגום:
שם המחבר:
שפת מקור:
שפת יעד:
שנת הוצאת המקור:
שנת הוצאת התרגום (או כתיבתו, במידה ולא פורסם):
גוף מוציא לאור/תרגום חובב:
ז'אנר היצירה: פרוזה / שירה
מיקום הקטע להקראה ביצירה: (פרק או עמוד במהדורה מסוימת)
פרטים נוספים על הנימוקים בבחירת הקטע:מקריא מועדף (אם יש):
מומלץ לצרף להצעה את הקטע במקור ובתרגום.
התרגומיה 