ראיון עם המתרגם אלן קליימן

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

מודעות פרסומת

שני מילונים מקוונים

גיליתי השבוע שני מילונים מקוונים:

שני המילונים לא כוללים מונחים רבים, אבל אפשר לסמוך עליהם כעל מקורות מהימנים.

מילון הבנקאות של UBS

בנק UBS מפרסם באתר שלו את מילון UBS לבנקאות. המילון הוא אנגלי-אנגלי, אם כי חלק מהמונחים מופיעים גם בגרמנית, צרפתית ואיטלקית, והוא כולל יותר מ-2,400 ערכים.

הבנק מתכנן לעדכן את המילון באופן שוטף בעתיד.

כלכלן, דבר עברית

מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות פרסם היום הצעות של הקוראים למונחים עבריים למושגים הרווחים בשיח הכלכלי:

  • קונגלומרט – תַּאֲדִיר. למקום השני הגיעה המילה "חברב", והקוראים הציעו גם "תאגידפלצת" ו"תמנונית". המונח מאוד מוצלח בעיניי, לאור השילוב בין "תאגיד" ו"אדיר".
  • אופציה – אֶפְשָׁרִית. הקוראים הציעו גם "אפשריה" ו"מימושית", שבטח לא התקבלה כי "מימוש מימושית" לא נשמע כל כך טוב.
  • כלכלת מאקרו – כַּלְכָּלַת כְּלָל. את המונח הזה פחות אהבתי, בגלל המצלול שלו. למקום השני הגיעה "כלכלה רבתי", והציעו גם "כלכלדינה" ו"עלכלה".
  • ריקול – הִחְזוּר. למקום השני הגיע "שיתקון". מונח עברי ל"ריקול" נחוץ בעיניי – מאז שפרצה פרשת טויוטה (החברה עשתה ריקול המוני לאחר שהתגלתה תקלה בדוושת הדלק), המונח חזר על עצמו בידיעות רבות שתרגמתי ותמיד היה בעייתי לתרגום (לרוב תרגמתי כ"החזרה" או "משיכה").
  • אנליסט – כַּלְכְּלַאי. למקום השני הגיעה "סוקרן", והציעו גם "נחשון" ו"כלתידן".
  • קיוביקל – מֶחְצָצָה. הקוראים כנראה ממש לא אוהבים את הקיוביקלים שלהם, כי למקום השני הגיעה "צינוקית", והציעו גם "מוות בקופסה", "תא-פלצת", ו"קוביכוך", שמאוד חיננית בעיניי.
  • קרטל – הֶגְבֵּלִיָה. למקום השני הגיעה "כפתן", והציעו גם "שלשלהון", "אינחירות" ו"בלעדסק".
  • דיבידנד – תַּגְמוּלְהוֹן. למקום השני הגיעה "רווחולק", והציעו גם "פדותון" ו"שיחלוק".
  • רכב היברידי – רֶכֶב מְנוֹעַיִם. למקום השני הגיעה "דונוע", והציעו גם "פרד" ו"דלקלית". מעניין אם מישהו מהקוראים הציע "רכב כלאיים", שנראה לי די מתבקש.

בלשנות כלכלית

לד"ר תמר עילם-גינדין שוב יש פרסום מעניין בווינט. הפעם היא משיקה מדור חדש בשם "בלשנות כלכלית", העוסק במקורם של ביטויים המשמשים בשפה הפיננסית. הטור הראשון, "הכסף מדבר: פעם דיווחנו לאלוהים, היום לבורסה", עוסק במקור הצירוף "דין וחשבון".