העברית של ההגדה

אתמול בערב, כשישבתי וקראתי בהגדה כמו כל עם ישראל, נזכרתי במאמר מאת מנחם צבי קדרי על השפעת ההגדה על העברית המודרנית, שפרסמה האקדמיה ללשון העברית לכבוד החג. חשבתם פעם בכמה ביטויים מההגדה אתם משתמשים ביומיום? הנה כמה דוגמאות:

  • לכרוך ביחד
  • כל דכפין
  • שאר ירקות
  • בכבודו ובעצמו
  • כל המרבה ל… הרי זה משובח
  • חֲסַל

יש גם ביטויים מההגדה שהיו יכולים להגיע ממקורות אחרים (התנ"ך, ספרות חז"ל, תפילות), ביניהם:

  • לצאת ברכוש גדול
  • עבודת פרך
  • תמרות עשן
  • על שום מה

חסר לי במאמר הביטוי "כזית". אמנם לפי ויקיפדיה מדובר במידת נפח מינימלית בהלכה, אבל לדעתי כיום רוב החילונים נתקלים בביטוי בעיקר בהגדה, לפחות הצעירים שבהם. מה דעתכם?

חג שמח!

יום התרגום הבינלאומי

היום (ה-30 בספטמבר) הוא יום התרגום הבינלאומי. אונסק"ו קבע את יום זה לפי המלצת פדרציית המתרגמים הבינלאומית (FIT), והוא נועד להזכיר לעולם את חשיבות המתרגמים והמתורגמנים, אשר לרוב בלתי נראים, אך להם ולעבודתם תרומה רבה לתקשורת ולתרבות. התאריך נבחר כיוון שזהו יום מותו של הירונימוס, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית ופטרון המתרגמים בנצרות (וגם של העורכים והספריות).

הנושא שנבחר ליום התרגום הבינלאומי השנה הוא "איכות בתרגום למגוון קולות", וניתן לקרוא את ההודעה הרשמית של פדרציית המתרגמים הבינלאומית כאן.

חג שמח!

חֲמִיטָה ומִדְגַּנִּים לארוחת בוקר

בילדותי קראתי את הספר "נשים קטנות", ולא הבנתי מהן החמיטות שבנות משפחת מרטש (כך המתרגם שלמה ערב בחר לתעתק את שמן) אוכלות לארוחת הבוקר. כעת נפתרה התעלומה: לכבוד חג שבועות, האקדמיה פרסמה איגרת בנושא שמותיהם העבריים של מאכלים חלביים, וניתן למצוא אותה כאן.

מסתבר שחמיטות הן פנקייקס.

גם להמן היו בעיות בתרגום

בכתבה "הגירעון של אחשוורוש והפתרון התקציבי של המן" שפורסמה בווינט, ד"ר תמר עילם-גינדין מתארת שגיאת תרגום של דברי המן במגילת אסתר:

"בפרק ג' מתואר אירוע שאינו מתאים למלך פרסי", אומרת גינדין, "המן אומר למלך: 'יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ'. (פרק ג' ח-ט)

ומה קורה אז? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי–צֹרֵר הַיְּהוּדִים. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (פרק ג' י-יא). גינדין מסבירה כי גנזי המלך בפרסית עתיקה הם אוצר המלך. "נראה שמה שקורה כאן הוא שמציעים לאחשוורוש כסף – והוא נותן במקום לקחת. נכון שהגננת אמרה לנו שאחשוורוש כל כך השתכנע שצריך להרוג את היהודים, שהוא אפילו הסכים לשלם כדי לעשות זאת. אבל אם מציעים לך שירות שאתה מאוד רוצה בו, וגם משלמים לך בשביל זה – לא תיקח גם את השירות וגם את הכסף? מוזר".

גינדין ממשיכה ומתארת את פקודת המבצע: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז". (פרק ג' י"ג). "בעצם, המן מבקש לא רק להרוג את היהודים, אלא גם לבוז את שללם שהוא לבטח יותר מ-10,000 כיכר כסף אותם הבטיח להכניס לאוצר הממלכה. אם כך, מה שאומר לו המלך זה: "שלם את הסכום שהבטחת, קח את שללם של היהודים, ו-Keep the Change".

"כבלשנית איראנית שיודעת פרסית עתיקה, אני פשוט מזהה פה שגיאת תרגום. עברית: הכסף נתון לך – פרסית עתיקה ardatam tava dātam. אבל בעצם המילה tava יכולה לשמש גם במשמעויות נוספות, ביניהן "על ידיך". והמבנה tava dātam הוא הדרך המקובלת והנפוצה ביותר לומר… "אתה נתת" (כלומר "נתון על ידיך"). לכן מה שאומר כאן אחשוורוש הוא בעצם: "אתה נתת את הכסף. והיהודים – אתה יכול לעשות בהם כטוב בעיניך".

"יש חוקרים שתומכים באמיתות מגילת אסתר כמסמך היסטורי. הם אומרים שהסיבה שהמלך הסכים למבצע כזה מוזר ולא הגיוני, נעוצה בעובדה שהוא פשוט היה צריך כסף למלא את גנזי המלך, כלומר את אוצרו המרוקן".

מישהו רוצה אֶקְדָּם לפני הארוחה?

האקדמיה ללשון העברית שלחה באיגרת המידע שלה לכבוד פורים מספר מונחים מרשימת מונחי היין החדשה שאושרה ב-2009. ניתן למצוא את הפרסום כאן.

חג שמח!