11 הכלים שאני לא יכולה לתרגם בלעדיהם (ועוד שלושה)

:לכל מתרגם יש רשימה סודית של כלים שהוא פשוט לא יכול לעבוד בלעדיהם. בניגוד לדעה הרווחת, גוגל טרנסלייט הוא ממש לא אחד מהם, אבל הנה כמה מהכלים האהובים עליי שיכולים להועיל לכל מתרגם, מתחיל וותיק כאחד:

  1. תוכנת זכרון תרגומי – אמנם גוגל טרנסלייט לא כלול ברשימה, אבל גם לא מדובר באחד המתחרים שלו. תוכנות זכרון תרגומי (המכונות באנגלית CAT tools, או Computer Assisted Translation) מחלקות את הטקסט לסגמנטים (בד"כ סמגנט הוא משפט אחד), כך שהמתרגם מתרגם בהן סגמנט אחר סגמנט. בתהליך זה נוצר מאגר נתונים של הטקסטים – מקור מול תרגום, כך שאם סגמנט חוזר על עצמו בטקסט, ניתן להשתמש בתרגום שהמתרגם כבר ביצע (בין אם כפי שהוא ובין אם יש צורך בעריכה) ולשמור על עקביות. אפשר גם לחפש במאגר הנתונים מונחים שנתקלנו בהם בעבר, ושיטת העבודה הזו גם מונעת השמטה לא מכוונת של חלקים מהטקסט.
  2. גוגל – אחד הכלים החשובים ביותר למתרגמים, ובזכותו העבודה שלנו הרבה יותר קלה ומהירה. גוגל יכול לעזור לנו לא מעט: קודם כל, בחיפוש מונחים, גם בגוגל ספרים או ב-Google Scholar. בגוגל אפשר גם להמיר מידות, משקלות ומטבעות (נסו למשל להכניס "25 רגל במטרים" או מספר ואחריו GBP to USD). כשיש תיאורים ויזואליים שלא ברורים לנו או כשיש אזכור של חפצים שאנחנו לא לגמרי בטוחים מהם, אפשר להיעזר בגוגל תמונות.
  3. וויקיפדיה – שמתם לב שבמסגרת האפורה בצד של וויקיפדיה יש רשימה של שפות? אפשר למצוא תרגומים של מונחים במעבר משפה לשפה.
  4. תרגמני – חיפוש אחד בכמה מילונים אנגליים-עבריים (תרגמני, מורפיקס ולרוב גם בבילון).
  5. OneLook – חיפוש אחד בעשרות מילונים אנגליים-אנגליים במקביל, חלקם מקצועיים.
  6. Microsoft Language Portal – מילון המונחים הרשמי של מיקרוסופט. שימושי מאוד בתרגום IT, ממשקים של מיקרוסופט ותוכנות, אפליקציות ואתרים בכלל.
  7. Forvo – אתר שבו מתנדבים מקליטים את עצמם אומרים מילים בשפת האם שלהם. שימושי כשצריך להבין איך הוגים שם או מילה. אם לא מוצאים את המילה המבוקשת, אפשר לחפש אותה ביוטיוב – במיוחד אם מדובר בשם של מקום או אדם.
  8. ספר הביטויים המקיף – רובנו משתמשים כיום במילונים מודפסים רק כשלא מוצאים את המונח המבוקש בגוגל. יוצא הדופן הוא "ספר הביטויים המקיף" של נרי סבנייה, שהוא תזאורוס אנגלי-עברי-אנגלי המקבץ ביטויים דומים בכל שפה ומציג את שתי השפות ביחד.

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

    שימוש הוגן: עטיפת ספר, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=68830

  9. Urban Dictionary – מילון סלנג אנגלי-אנגלי.
  10. הספרייה הלאומית  – כשמופיעים אזכורים של ספרים ושאר יצירות ספרותיות בטקסט או ציטוטים מהם, ניתן לבדוק בקטלוג הספרייה אם יש להם תרגום לעברית כדי להשתמש בשם היצירה הקיים או לאתר עותק שלה.
  11. פייסבוק – בפייסבוק יש קבוצות רבות של מתרגמים, בכל השפות, ואפשר לקבל מהן תמיכה מקצועית רבה בכל מה שקשור לטרמינולוגיה וניסוחים, אבל גם ייעוץ בניהול העסק והתנהלות מול לקוחות. הקבוצות הישראליות הבולטות הן "פורום תרגום ועריכה – אג'נדה" והקבוצה של חברי אגודת המתרגמים בישראל (לחברי האגודה בלבד). מומלץ לקרוא את התיאור והכללים של כל קבוצה כדי לוודא שהיא מתאימה לצרכים שלכם.

 

ועוד שלושה כלים שימושיים שאני משתמשת בהם בתדירות נמוכה יותר:

  1. אתר האקדמיה ללשון העברית – אפשר להיעזר בהחלטות האקדמיה כדי לוודא שהעברית שלנו נכונה ולחפש מונחים במאגר המונחים של האקדמיה, הכולל מילונים רבים בתחומים שונים. אפשר להיעזר גם בפניות הציבור ואפילו לפנות ישירות לאקדמיה אם לא מוצאים את התשובה.
  2. פואטרנס – כשיש בטקסט ציטוטים משירים, קשה לפעמים למצוא את התרגום שלהם לעברית. פואטרנס הוא אינדקס תרגומי שירה, המסייע לנו לבדוק אם יש לשיר מצוטט תרגום קיים ובאיזה ספר הוא נמצא. מאחורי הפרויקט עומדת המתרגמת עפרה הוד.
  3. רב-מילים – מילון עברי-עברי עם מידע דקדוקי מפורט על מילים, מילים נרדפות וחרוזים. "הרב", כפי שמתרגמים מכנים אותו לפעמים, הוא בתשלום, אבל ניתן להתחבר אליו חינם דרך חלק מהספריות העירוניות בארץ ודרך מוסדות אקדמיים.

כמה קצרים

כמה דברים שכדאי שתדעו:

אירועים לחודש פברואר

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

  • החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
  • ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  • המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

המשפט התקשורתי והבהיר: יום עיון מטעם האקדמיה ללשון עברית

אתמול השתתפתי ביום עיון לשיפור הניסוח מטעם האקדמיה ללשון עברית, שהתקיים לראשונה (כנראה) בתל אביב בגלל השיפוצים בבניין האקדמיה בירושלים. יום העיון עסק בנושא "המשפט התקשורתי והבהיר", והעבירה אותו ד"ר אורלי אלבק.

 מטרת יום העיון הייתה להדגיש כי לא מספיק שמשפט יהיה תקני, אלא עליו להיות גם תקשורתי ובהיר, והבהירות היא מעל הכול. המשפט "‫בת הדודה שאמה ששכנתה שגיסתה עורכת דין רופאה שוטרת היא מוכשרת מאוד" הוא אמנם תקין תחבירית, אבל צריך תרשים כדי לפענח אותו. חשוב לציין כי ההתייחסות היא לטקסטים מוסרי מידע ולא לטקסטים אמנותיים, שהמשחק בבהירות הוא שנותן להם את העוקץ.

ד"ר אלבק הפרידה בין התחביר להלכה, שהנו גמיש למדי (למשל בסדר המילים במשפט), לבין התחביר למעשה, המושתת על הסכמה בין המוען והנמען ועל חוקי סבירות: למשל, אנו נניח שצירוף שמני בראש המשפט הוא הנושא, ונצפה שאחריו יגיע צירוף שגרעינו פועל, שהוא הנשוא. משפט תקשורתי ובהיר הוא משפט הממלא את ציפיות הנמען מהר ככל האפשר.

בעיה נוספת בעברית היא שלרצפי תווים רבים (מחרוזות) יש דרכים שונות לקריאה כשהם כתובים בכתיב חסר, כך שנוצרים מה שיש המכנים "משפטי חולצה", שהם משפטים שבסוף קריאתם מבינים שלחלק מהמילים בהם יש משמעות ותפקיד תחבירי השונים מכפי שחשבנו בתחילה (כגון "חולצה מטיילת בוואדי"). יש לשים לב לכך כדי שלא לבלבל את הקוראים.

ד"ר אלבק הגדירה שלושה כללים למשפטים צפויים:

  • כדאי לפתוח את המשפט בנושא, אלא אם יש סיבה לכך.
  • לא להרחיק בין גרעין הנושא לגרעין הנשוא.
  • לא להרחיק בין המשלימים לגרעיניהם.

ד"ר אלבק המליצה גם שלא להכביר בסימני פיסוק. לפי כללי הפיסוק החדשים יש להמעיט ככל האפשר בסימני פיסוק, כדי שהקורא לא יצטרך לפענח עוד ועוד סימנים בעת הקריאה. סימני הפיסוק הם אמצעי עזר, כך שאין להבהיר באמצעותם משפטים, אלא לעשות זאת באמצעות הניסוח עצמו.

ד"ר אלבק גם חילקה לנו את החוברת החביבה "100 מילים" לרגל מאה שנות מינוח עברי. החוברת תחולק חינם למבקרים בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובאתרי רשות הטבע והגנים במשך השנה.

הרצאות ותערוכה

  • החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב עורך סדרת הרצאות בנושא "שפה ומוח", שתעסוק בהיבטים שונים של רכישת שפה, בלשנות ועברית. (תודה לאבי על המידע.)
  • האקדמיה ללשון עברית תקיים ב-27 ביולי יום השתלמות נוסף לחובבי הלשון. פרטים באתר האקדמיה.
  • האקדמיה תערוך ב-1 באוגוסט ערב עיון בנושא "העברית בין רצף לחידוש", בהנחיית גבריאל בירנבאום, וירצו בו חיים באר, קרן דובנוב ותמר כץ. פרטים כאן.
  • במוזיאון לאמנות באשדוד תוצג ב-25 ביוני עד ה-31 באוקטובר התערוכה "תרגומים בלתי אפשריים" של לורן מרשל. פרטים באתר המוזיאון ובאתר שגרירות צרפת.

העברית של ההגדה

אתמול בערב, כשישבתי וקראתי בהגדה כמו כל עם ישראל, נזכרתי במאמר מאת מנחם צבי קדרי על השפעת ההגדה על העברית המודרנית, שפרסמה האקדמיה ללשון העברית לכבוד החג. חשבתם פעם בכמה ביטויים מההגדה אתם משתמשים ביומיום? הנה כמה דוגמאות:

  • לכרוך ביחד
  • כל דכפין
  • שאר ירקות
  • בכבודו ובעצמו
  • כל המרבה ל… הרי זה משובח
  • חֲסַל

יש גם ביטויים מההגדה שהיו יכולים להגיע ממקורות אחרים (התנ"ך, ספרות חז"ל, תפילות), ביניהם:

  • לצאת ברכוש גדול
  • עבודת פרך
  • תמרות עשן
  • על שום מה

חסר לי במאמר הביטוי "כזית". אמנם לפי ויקיפדיה מדובר במידת נפח מינימלית בהלכה, אבל לדעתי כיום רוב החילונים נתקלים בביטוי בעיקר בהגדה, לפחות הצעירים שבהם. מה דעתכם?

חג שמח!

בול חדש לשפה העברית

אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של בולים ואת הציורים שלהם, אולי בגלל אוסף הבולים שהיה לי כשהייתי ילדה. משמח אותי שעדיין משקיעים בעיצוב בולים ברחבי העולם, אפילו שהשימוש בהם הולך ופוחת, ולכן שמחתי לגלות שהשירות הבולאי הנפיק לאחרונה בול חדש המוקדש לשפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון העברית:

באתר האקדמיה מופיע הסבר על עיצוב הבול.

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל

שמות עבריים למקשי המקלדת

Ynet פרסמו פנייה לאקדמיה ללשון העברית בבקשה לתת שמות עבריים למהדרין למקשי המקלדת, כולל הצעות משלהם. לא ברור עד כמה הם רציניים, אבל חלק מההצעות מצאו חן בעיניי:

  • לַעֲזָן: Caps lock.
  • עַלעֵיל: Page Up. עלעל לעיל.
  • עַלְרַע: Page Down. עלעל למטה, לרע בארמית.
  • רֹאשׁ: Home.
  • סוֹף: End.

יתר ההצעות מופיעות כאן.

שני כנסים ומכירת ספרים

  • המפגש החודשי הבא של אגודת המתרגמים ייערך בספריה ומרכז ההנצחה בקריית טבעון ב-21 בדצמבר 2010, בשעות 17:00-20:15 (מפה כאן). ההרצאה הראשונה היא של זהבית אהרה מ"תרגומי זהב" בנושא "גלגולה של כתובית – על האילוצים הייחודיים של מתרגמי הכתוביות בטלוויזיה ובאינטרנט", וההרצאה השנייה היא מפי יעל סלע-שפירו בנושא "לבלוג או לא לבלוג – זו השאלה!". המחיר לחברי האגודה הוא 45 ש"ח, ו-65 ש"ח לאלו שאינם חברים בה. לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il. בהרשמה יש לציין בשורת הכתובת את שמכם באנגלית ובעברית ואם אתם חברים באגודת המתרגמים.
  • ב-23-27 בינואר 2011 יתקיים כנס בנושא תרגום מכונה באוניברסיטת חיפה תחת הכותרת "תרגום מכונה ושפות בעלות מורפולוגיה עשירה". ההרשמה לכנס תסתיים ב-31 בדצמבר. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס.
  • האקדמיה ללשון העברית עורכת מכירת חיסול לרגל ספירת מלאי. פרטים באתר האקדמיה.