כמה קצרים

כמה דברים שכדאי שתדעו:

אירועים לחודש פברואר

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

  • החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
  • ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  • המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

המשפט התקשורתי והבהיר: יום עיון מטעם האקדמיה ללשון עברית

אתמול השתתפתי ביום עיון לשיפור הניסוח מטעם האקדמיה ללשון עברית, שהתקיים לראשונה (כנראה) בתל אביב בגלל השיפוצים בבניין האקדמיה בירושלים. יום העיון עסק בנושא "המשפט התקשורתי והבהיר", והעבירה אותו ד"ר אורלי אלבק.

 מטרת יום העיון הייתה להדגיש כי לא מספיק שמשפט יהיה תקני, אלא עליו להיות גם תקשורתי ובהיר, והבהירות היא מעל הכול. המשפט "‫בת הדודה שאמה ששכנתה שגיסתה עורכת דין רופאה שוטרת היא מוכשרת מאוד" הוא אמנם תקין תחבירית, אבל צריך תרשים כדי לפענח אותו. חשוב לציין כי ההתייחסות היא לטקסטים מוסרי מידע ולא לטקסטים אמנותיים, שהמשחק בבהירות הוא שנותן להם את העוקץ.

ד"ר אלבק הפרידה בין התחביר להלכה, שהנו גמיש למדי (למשל בסדר המילים במשפט), לבין התחביר למעשה, המושתת על הסכמה בין המוען והנמען ועל חוקי סבירות: למשל, אנו נניח שצירוף שמני בראש המשפט הוא הנושא, ונצפה שאחריו יגיע צירוף שגרעינו פועל, שהוא הנשוא. משפט תקשורתי ובהיר הוא משפט הממלא את ציפיות הנמען מהר ככל האפשר.

בעיה נוספת בעברית היא שלרצפי תווים רבים (מחרוזות) יש דרכים שונות לקריאה כשהם כתובים בכתיב חסר, כך שנוצרים מה שיש המכנים "משפטי חולצה", שהם משפטים שבסוף קריאתם מבינים שלחלק מהמילים בהם יש משמעות ותפקיד תחבירי השונים מכפי שחשבנו בתחילה (כגון "חולצה מטיילת בוואדי"). יש לשים לב לכך כדי שלא לבלבל את הקוראים.

ד"ר אלבק הגדירה שלושה כללים למשפטים צפויים:

  • כדאי לפתוח את המשפט בנושא, אלא אם יש סיבה לכך.
  • לא להרחיק בין גרעין הנושא לגרעין הנשוא.
  • לא להרחיק בין המשלימים לגרעיניהם.

ד"ר אלבק המליצה גם שלא להכביר בסימני פיסוק. לפי כללי הפיסוק החדשים יש להמעיט ככל האפשר בסימני פיסוק, כדי שהקורא לא יצטרך לפענח עוד ועוד סימנים בעת הקריאה. סימני הפיסוק הם אמצעי עזר, כך שאין להבהיר באמצעותם משפטים, אלא לעשות זאת באמצעות הניסוח עצמו.

ד"ר אלבק גם חילקה לנו את החוברת החביבה "100 מילים" לרגל מאה שנות מינוח עברי. החוברת תחולק חינם למבקרים בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובאתרי רשות הטבע והגנים במשך השנה.

הרצאות ותערוכה

  • החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב עורך סדרת הרצאות בנושא "שפה ומוח", שתעסוק בהיבטים שונים של רכישת שפה, בלשנות ועברית. (תודה לאבי על המידע.)
  • האקדמיה ללשון עברית תקיים ב-27 ביולי יום השתלמות נוסף לחובבי הלשון. פרטים באתר האקדמיה.
  • האקדמיה תערוך ב-1 באוגוסט ערב עיון בנושא "העברית בין רצף לחידוש", בהנחיית גבריאל בירנבאום, וירצו בו חיים באר, קרן דובנוב ותמר כץ. פרטים כאן.
  • במוזיאון לאמנות באשדוד תוצג ב-25 ביוני עד ה-31 באוקטובר התערוכה "תרגומים בלתי אפשריים" של לורן מרשל. פרטים באתר המוזיאון ובאתר שגרירות צרפת.

העברית של ההגדה

אתמול בערב, כשישבתי וקראתי בהגדה כמו כל עם ישראל, נזכרתי במאמר מאת מנחם צבי קדרי על השפעת ההגדה על העברית המודרנית, שפרסמה האקדמיה ללשון העברית לכבוד החג. חשבתם פעם בכמה ביטויים מההגדה אתם משתמשים ביומיום? הנה כמה דוגמאות:

  • לכרוך ביחד
  • כל דכפין
  • שאר ירקות
  • בכבודו ובעצמו
  • כל המרבה ל… הרי זה משובח
  • חֲסַל

יש גם ביטויים מההגדה שהיו יכולים להגיע ממקורות אחרים (התנ"ך, ספרות חז"ל, תפילות), ביניהם:

  • לצאת ברכוש גדול
  • עבודת פרך
  • תמרות עשן
  • על שום מה

חסר לי במאמר הביטוי "כזית". אמנם לפי ויקיפדיה מדובר במידת נפח מינימלית בהלכה, אבל לדעתי כיום רוב החילונים נתקלים בביטוי בעיקר בהגדה, לפחות הצעירים שבהם. מה דעתכם?

חג שמח!

בול חדש לשפה העברית

אני מאוד אוהבת את הצבעוניות של בולים ואת הציורים שלהם, אולי בגלל אוסף הבולים שהיה לי כשהייתי ילדה. משמח אותי שעדיין משקיעים בעיצוב בולים ברחבי העולם, אפילו שהשימוש בהם הולך ופוחת, ולכן שמחתי לגלות שהשירות הבולאי הנפיק לאחרונה בול חדש המוקדש לשפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון העברית:

באתר האקדמיה מופיע הסבר על עיצוב הבול.

לקט ידיעות לשוניות מהשבועיים האחרונים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכמה ידיעות מעניינות, ובמקום להקדיש פוסט לכל אחת מהן, החלטתי פשוט לפרסם את הלינקים אליהן:

  • סבא שלי הוא אחד הטהרנים הכי הגדולים שאני מכירה, והוא מסרב להבין מדוע עסקים ישראליים משתמשים בשמות לועזיים. אני בטוחה שהוא ישמח לקרוא את הכתבה "מותג, דבר עברית" של Ynet, שמתארת מגמה של חזרה לשימוש בעברית בפרסום ובמיתוג.
  • סטיבן פריי, שחקן, קומיקאי, סופר ואמן בריטי שחביב עליי מאוד, מגיע לארץ כאורח כנס השפה העברית בראשון לציון, לפי דיווח NRG, במסגרת סדרה העוסקת בשפות שהוא עובד עליה עבור ה-BBC. לפני כמה שבועות קראתי שהסדרה הובילה אותו גם לאירלנד, שם הוא הצטלם לאופרת סבון בגיילית בתפקיד תייר המנסה להסתדר בשפה המקומית.
  • פריי הוא חובב טוויטר ידוע, ולכן אולי יהיה לו עניין מקצועי ואישי במחקר הבא: חוקרים שניתחו הודעות של משתמשים אמריקאים זיהו דיאלקטים אזוריים בטוויטר. חלק מהמופעים הם בגדר סלנג אזורי ידוע, אבל היו גם ממצאיים ייחודיים לרשתות חברתיות, כמו הכתיב של cool (בדרום קליפורניה משתמשים בקיצור coo, אבל בצפון המדינה מעדיפים את koo) או דרכים שונות לומר "עייף מאוד".
  • בעין השביעית מדווחים שהאקדמיה ללשון העברית קוראת לעיתונאים להביע את דעתם על רשימת המונחים לתחום העיתונות הכתובה. הרשימה מופיעה בידיעה לצד המינוח האנגלי, לתשומת לב המתרגמים שביניכם.
  • הידיעה הזו לא כל כך חדשה, אבל אולי חלקכם עדיין לא שמע עליה: סערה בארה"ב ובעולם הספרותי כיוון שהוחלט במהדורה החדשה של "הקלברי פין" להוציא את המילה "כושי" (nigger) מהספר, שמופיעה בו 219 פעמים, ולהחליפה ב"עבד" (slave). כיוון שהמילה nigger מזמן אינה תקינה פוליטית, הספר נעלם בהדרגה מרשימות קריאת החובה לתלמידים, ויש אנשים שאינם חשים בנוח לקרוא את הספר. לכן יש הטוענים שהצעד יחזור ויקרב את הקוראים לספר. זה מה שיש ל"אקונומיסט" לומר בנדון.

** תודה רבה לליטל