בלוג דיי 2012

היום, ה-31 באוגוסט, חל בלוג דיי (Blog Day, יום הבלוגים), שהוא יום שבו כל בלוגר מוזמן לפרסם את חמשת הבלוגים האהובים עליו. היה לי קשה לבחור, וניסיתי להתמקד בבלוגים שמתעדכנים באופן קבוע (גם אם לעתים רחוקות יחסית) ושנותנים לי חומר למחשבה.

  • בלוגלובלי (אינגה מיכאלי) –  אינגה כותבת על הנושאים שמעניינים אותה, תרגום וטיולים. הבלוג שלה תמיד כולל חומרים מעניינים ומעורר חשק לנסוע למחוזות רחוקים.
  • Translatable But Debatable  (מארק לוינסון) –  מדי חודש מארק בוחר מילה בעברית שאין לה תרגום מדויק לאנגלית ודן באפשרויות התרגום שלה. הדיון מעניין וגם תורם למי שמתרגם בכיוון ההפוך, כמוני. הקוראים גם מוזמנים להציע מילים לדיון.
  • נקודת ראות (הדר פרי) –  מדי כמה שבועות הדר מפרסמת הסבר קצר ותמציתי עם דוגמאות מהמקורות על ביטוי או נושא נקודתי כלשהו בעברית ומשרשת טעויות נפוצות.
  • Thoughts on Translation (קורין מקיי)כבר סיפרתי לכם על הספר המוצלח של קורין, How To Succeed as a Freelance Translator, אז לא תופתעו שאני עוקבת אחר הבלוג שלה (שדרכו גם שמעתי על הספר, מן הסתם). קורין חולקת מניסיונה עם הקוראים ומפרסמת סדנאות שהיא מעבירה, חלקן ברשת.
  • Bakerella  (אנג'י דאדלי) –  ולמשהו שלא קשור לתרגום ושפות: אנג'י המכונה בייקרלה מכינה מאפים יפהפיים, ובמיוחד Cake Pops, כדורי עוגה על מקל בצורות שונות ומקסימות, ובעקבות ההצלחה של הבלוג היא גם הוציאה ספר. גם אם אתם לא מתכוונים לאפות כלום, כיף להסתכל בתמונות (ואולי לשלוח לינק למי שכן מוכן לאפות…).

Cake Pops | התמונה לקוחה מהבלוג Bakerella

לקריאה נוספת

טוסקנה!

כמו שכבר ציינתי, בתחילת מאי ביקרתי בטוסקנה (היה נפלא, כמובן). המתרגמת אינגה מיכאלי, בעלת הבלוג "בלוגלובלי" שעוסק בתרגום ובתיירות, הציעה לי להתארח אצלה בבלוג עם המלצות על טוסקנה, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן. זה הפוסט האורח הראשון שכתבתי אי פעם, ואני מקווה לשתף אתכם בפוסטים אורחים נוספים שלי בעתיד.

אם כבר בטוסקנה עסקינן, רציתי לשתף אתכם בהרהור שהיה לי במוזיאון האופיצי בפירנצה, בתערוכה של שטיחי קיר משוחזרים: יש קווי דמיון מסוימים בין רסטורטורים ולמתרגמים (ספרות ובכלל): שניהם לומדים להכיר את היצירה לעומק, על כל פרט ופרט שבה; שניהם צריכים מיומנות מקצועית ואמנותית גבוהה; שניהם לא יוצרים יצירה משלהם מאפס, אבל מכניסים מעצמם לעבודה; ושניהם מעניקים לקהלים חדשים נגישות ליצירות מתקופות וממקומות אחרים. מה דעתכם?