קראתי השבוע את הספר "לתרגם את חנה" מאת רונלדו ורובל (הוצאת פן, מפורטוגזית: דלית להב-דורסט), מתוך סקרנות כלפי כל ספר שהגיבורים בו עוסקים בתרגום. גיבור הספר הוא מקס קוטנר, סנדלר יהודי-פולני שהיגר לברזיל. הימים הם סוף שנות השלושים, וברזיל הייתה נתונה אז תחת משטרו הפשיסטי של ז'טוליו ורגאס. מקס נאלץ לתרגם עבור המשטרה מכתבים מיידיש, ותוך כדי עבודתו נתקל במכתביה של חנה. הוא נשבה בקסמיה ומחליט לצאת בחיפושים אחריה, אך הוא מגלה שאין דבר בינה לבין הדמות שצייר לעצמו.

בניגוד להאנה, גיבורת הספר "המתרגמת" שסקרתי בעבר, מקס אינו מתרגם מקצועי. הוא כנראה מבצע את עבודתו ללא מחשבה יתרה על התהליך הכרוך בה, ולכן אין כמעט בספר התייחסויות למלאכת התרגום. עם זאת, ישנה פסקה אחת המתייחסת לשוני הבסיסי בין שתי השפות ולאופן שבו הטקסט עשוי לרדוף אותנו גם מחוץ לשעות העבודה:

הבעיה הגדולה של הסנדלר הייתה הדברים שאי-אפשר לתרגם. בין היידיש לפורטוגזית אין דמיון אמיתי, מדובר בשני עולמות שונים לגמרי. בגלל מוצאה העממי, ליידיש יש נטייה לנרגנות חביבה ומיוחדת. הביקורת, הישירות, העוקצנות שב"עגה היהודית" היו ספוגות באינטימיות משפחתית וברורה כל כך, שפטרה אותה מכללי הנימוס המקובלים. לפרקים דמתה היידיש יותר לריב משפחתי, על כל הטראומות, המיתוסים והשיגעונות הסובבים בתי משפחה. ההתחבטויות גרמו למקס לנשוך את קצה עפרונו בלהט. מדי פעם היה סגן שטאוב מזמן אותו כדי להבהיר ספקות, פילוסופיים יותר מאשר טכניים, שהתעוררו בעקבות סיפורים, משלים, אפילו בדיחות שנרשמו במחברת. בחשמלית, בדרך הביתה, ניהל לעתים הסנדלר ויכוחים דמיוניים בינו לבינו, בחן דעות והפריך אמונות. כולל כאלה שנגעו לו עצמו. (עמ' 85)

לאורך העלילה מקס מגלה פרטים חדשים ומנסה, בין כל הטוויסטים, להבין מיהי חנה האמיתית כדי שיוכל לכבוש את לבה. על כן, עיקר "התרגום" שמקס עוסק בו הוא הפענוח של הדמות של חנה.

קריאה נוספת

• קראו את פתיחת הרומן הברזילאי "לתרגם את חנה" – וואלה
• מרגל נגד מרגלת: "לתרגם את חנה" קליל, משעשע, אבל לא מספיק טוב – וואלה
• "לתרגם את חנה": קולה של קלישאה מתנפצת – וויינט

 אני לא יודעת מה אתכם, אבל כשקיבלתי ספר שמהכותרת שלו ברור שהגיבורה היא מתרגמת, ומהעטיפה ברור שיש קשר ליפן, הייתי חייבת לקרוא אותו, והקפצתי אותו היישר לראש ערימת הספרים שלי (ואני לא מגלה כמה ספרים יש שם…). ואכן, גיבורת הספר "המתרגמת" של נינה שיילר (בתרגומה של סמדר אביב) היא האנֶה שוברט, מתרגמת ספרותית מיפנית לאנגלית הדוברת עוד לפחות ארבע שפות.

לאחר שהאנה מסיימת לתרגם את ספרו של סופר יפני מבטיח, היא מתמודדת עם אחד הסיוטים הגדולים ביותר של המתרגם: בעקבות תאונה היא מאבדת את יכולתה לדבר באנגלית, שפת היעד שלה, וכנראה גם בשפות האחרות שלה. היא מבינה אנגלית ויכולה לכתוב בה, אך כשהיא מנסה לדבר יוצאות מפיה מילים יפניות.

כדי להימנע מספוילרים, לא אספר לכם מה קורה בהמשך. במקום זאת אספר לכם קצת על דמותה של המתרגמת בספר. ממה שקראתי על הסופרת, הרקע שלה הוא בעולם המשפטים ובכתיבה יצירתית, ולא ראיתי בביוגרפיה שלה שום רמז לעיסוק בתרגום, כך שמאוד התרשמתי מתיאור הדמות. בפרק הראשון מתואר תהליך העבודה של האנה על הספר, על ההתלבטויות וההיתקעות על ביטויים מסוימים:

דקות אחדות היא מתבוננת במה שכתבה. האם התחושה שלה נכונה? האם זה נכון? הרי חלק כה גדול מזה הוא אינטואיציה ותובנה הנרכשת במהלך החיים שאנו חיים. ישם חיי המילים וישנם חיי המתרגמת – חייה שלה. היא פוסעת הלוך ושוב בחדר העבודה ומריצה שוב את המשפט בראשה. הוא נכון… היא עוברת לפרק הבא. (עמ' 21)

כפי שקורה גם בישראל, האנה צריכה להתמודד עם חוסר הבנה של המקצוע ודעות מוטעות לגבי הדרישות ממתרגמים:

"היפנית שלך כל כך טובה," הוא אומר. "את בטח מתרגמת נהדר."

היא חוסכת ממנו את סיפור נפילתה במדרגות ואת הנאום על כך שידיעת השפה היא רק חלק זעיר ממה שהופך אדם למתרגם טוב. "תודה." (עמ' 110)

אני לא חושבת שיש מתרגם אחד שאין לו נאום כזה. הנאום הזה נובע מהקשר העמוק של המתרגמים למקצוע ולתשוקה העזה שלהם אליו, והקשר הזה הוא שמדרבן אותה לעבוד: "היא מותשת מסדר היום שכפתה על עצמה. אבל היא יודעת, שברגע שתתחיל לעבוד תתחבר אל מקור אנרגיה שאפילו לא ידעה על קיומו, וככל הנראה תעבוד שוב עד חצות הלילה." (עמ' 15) התרגום בשבילה הוא מעבר למקצוע:

"בלטינית translatus הוא להעביר, להעתיק למקום אחר. משהו שנכתב בשפה א' מועתק לשפה ב'. תמיד דמיינתי לי גשר שבו שפה א' עוברת כדי לפגוש את ב'. כשאני מתרגמת לפעמים השפות מתערבבות יחד בראשי, וכשאני שומעת את זה, מה שמועבר הוא לא רעיון גרנדיוזי. השירים מתמזגים יחד ונוצר שיר חדש. הרמוניה מדהימה ומסתורית כל כך. זה בטח נשמע טיפשי, אבל זה הדבר הכי קרוב לאמונה שאני מכירה, אמונה במשהו שהוא יותר מזה, משהו מעורר יראה, שמשרה עליי ענווה. לא באל, אלא בצליל."

כמו רובם המוחלט של המתרגמים, האנה אוהבת שפות ומילים, והיא לא יכולה להתנתק מהן – "'את קדושה,' אומרת האנה והופכת את המילה בראשה. המילה באנגלית לקוחה מלטינית, scatus, שפירושו 'קדוש, מקודש'" (עמ' 281). לא תמיד הסביבה מבינה אותה:

הפעם היא שומעת בקולו השלמה עמוקה. "אז אתה פטליסט? הגורל נותן לך משהו, ואתה פשוט משלים אתו?"

הוא צוחק. "אז זה מה שמתרגמים עושים? נותנים שם לכל דבר?"

ולא שם אחד בלבד, היא חושבת. (עמ' 144)

לסיום, מילה על עיצוב הכריכה: התמונה בכריכה מקסימה בעיניי וודאי תמשוך קונים להושיט את ידם לספר בחנות, אבל היא עלולה גם להטעות אותם: האנה היא אישה בגיל העמידה, ואין בספר שום תיאור של אישה לבושה בקימונו. הייתי מעדיפה כריכה שנאמנה יותר לתוכן הספר.

לקריאה נוספת

• המתרגמת / נינה שיילר – הוצאת כתר
• המתרגמת: פרק ראשון – סלונה
• "מתרגמים עובדים כמו סופרים, בין מציאות לבדיון" – Ynet

את הספר Translation as a Profession מאת רוג'ר כריס גיליתי ברשימת "שישה ספרי חובה למתרגמים", שהיה אליה לינק בבלוגלובלי של אינגה מיכאלי (תוכלו לקרוא ביקורות על שלושת הספרים הראשונים ברשימה כאן, כאן וכאן). את הספר מלווה האתר של כריס The Language Realm שבו תוכלו למצוא מאמרים על תרגום ולינקים שימושיים.

בדומה לספרים אחרים העוסקים בתרגום כמקצוע, גם הספר הזה עוסק בשיווק, טכנולוגיה, ענייני כספים וארגוני מתרגמים. עם זאת, חלק משמעותי מהספר מוקדש לסוגיות כמו מהו תרגום, כיצד נראה יום בחיי מתרגם, מהם מסלולי הקריירה העומדים בפני מתרגמים וכיצד מוצאים עבודה. לכן, אף שהספר פונה גם למתרגמים ותיקים, בפועל הוא מתאים בעיקר לאנשים השוקלים קריירה בתרגום ולמתרגמים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום.

בנוסף, הספר נכתב בשנת 2006, מה שהופך אותו מעט מיושן, לאור ההתקדמויות הטכנולוגיות שנעשו בשנים האחרונות. למשל, כריס מתייחס לשאלה האם כדאי לפנות לסוכנויות תרגום באמצעות מכתב. כיום כל הפניות לסוכנויות נעשות כמובן בדוא"ל, באמצעות אתר הסוכנות או בטלפון. ספרים חדשים יותר גם מתייחסים לחשיבות של רשתות חברתיות ובלוגים. על כן, גם למתרגמים מתחילים הייתי ממליצה על ספרים אחרים ומוצלחים יותר.

מה כן הפקתי מהספר? כריס חוזר על אמירה מאוד חשובה: קהילת המתרגמים היא קטנה, ולכן חשוב שתשמרו היטב על המוניטין שלכם ותטפחו אותו. כל התנהגות בלתי-מקצועית עלולה לעבור מפה לאוזן ו"לשרוף" אתכם.

קראתי השבוע את הספר The Entrepreneurial Linguist  -The Business-School Approach to Freelance Translation מאת ג'ודי ג'נר ודגמאר ג'נר, מתרגמות שהן גם אחיות תאומות. בניגוד לספרים הקודמים שסיקרתי, הספר מתמקד אך ורק בפן העסקי של התרגום, ואינו מתייחס לנושאים כמו מילונים או זיכרון תרגומי. הספר פונה בעיקר למתרגמים המעוניינים לעבוד עם לקוחות קצה, ומציע אסטרטגיות להשגת לקוחות, שיווק, תמחור וכדומה.

טיפים נבחרים מהספר:

• תחשבו כמו הלקוח.  אם הייתם הלקוח, מה הייתם רוצים? אם אתם לא יודעים מה הלקוח רוצה, תשאלו אותו. המטרה שלכם היא להקל על הלקוח ולבסס את הקשרים עמו. עם זאת, עליכם למצוא את האיזון בין מה שהלקוח רוצה לרצונות שלכם.
• תנצלו את האינטרנט לשיווק ולנטוורקינג. אתם יכולים להיעזר ברשתות מקצועיות כמו לינקדאין ליצירת קשרים, או להקים בלוג או אתר בקלות ובחינם (או מאוד בזול) ולפרסם הגיגים בטוויטר. חשוב גם לעדכן את התכנים שלכם, גם כדי למשוך קוראים וגם כדי להעלות את הדירוג שלכם בגוגל, שמעדיף אתרים דינמיים ועדכניים.
• תאמצו את הגישה של וורן באפט. העצה של המשקיע המיליארדר היא מאוד פשוטה: "השקעות חייבות להיות רציונליות. אל תשקיעו במשהו שאתם לא מבינים". באותו אופן, תבחרו התמחות מקצועית לפי הידע, הניסיון ותחומי העניין שלכם.
• תצאו מהבית. לא טוב להיות סגורים כל היום בבית, ולכן כדאי לצאת מדי פעם, להכיר אנשים חדשים, להתאוורר ולהזיז קצת את הגוף. חוץ מזה, אי אפשר לדעת מאיפה יגיע הלקוח הבא.

עוד נקודה למחשבה: "הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להפסיק לחשוב על עצמכם כעל 'רק' מתרגם עצמאי ולהתחיל לחשוב על עצמכם כעל עסק. תתחילו להתנהג בהתאם. עסק של אדם אחד הפועל מהבית הוא לגיטימי בדיוק כמו החברות הגדולות ביותר בארה"ב". (עמ' 19)

קראתי לאחרונה שני ספרים העוסקים בתרגום כמקצוע: The Prosperous Translator מאת כריס דרבן, ששמעתי עליו בכנס האחרון של אגודת המתרגמים, ו-How to Succeed as a Freelance  Translator מאת קורין מקיי. שני הספרים עוסקים בהיבטים העסקיים של המקצוע: רישות וגיוס לקוחות,   שיווק, הכשרה מקצועית והתמחות, תמחור, התמודדות עם בעיות שצצות מול הלקוחות, ארגונים מקצועיים וכיוצא בזאת.

אמנם בלימודי התרגום באוניברסיטת תל אביב יש קורס "ארגז כלים למתרגם" (שמעבירה יעל סלע-שפירו) העוסק בהיבטים העסקיים של המקצוע, וגם אגודת המתרגמים דואגת להרצאות בנושאים אלה, אבל עדיין חשוב שמתרגמים יזכירו לעצמם שהם עסק, על כל הכרוך בכך. גם תמיד כדאי ללמוד מהעצות ומהניסיון של מתרגמים ותיקים יותר.

The Prosperous Translator

הספר מבוסס על טור של המתרגמים כריס דרבן ויוג'ין סידל, הכותבים בשמות העט Fire Ant & Worker Bee, המתפרסם מאז 1998 ב-Translation Journal. הספר ערוך בפורמט של שאלות ותשובות, והן מחולקות לפרקים לפי נושאים. החלוקה לשאלות ולתשובות קצת מתישה בעיניי, אבל היתרון שלה הוא שהיא מציגה מקרי מבחן, שיוצרים הקשר לתשובות, שאחרת היו פשוט מנוסחות כהמלצות כלליות.

כמה רעיונות שחוזרים בספר:

• כדי להיות מתרגם טוב לא מספיק לדעת שתי שפות (או יותר) על בוריין. צריך גם ידע בתחום שאותו רוצים לתרגם (כדי להבין את טקסט המקור ולדעת איך לנסח את התרגום), יכולת כתיבה וניסוח, ואולי הכי חשוב, הניצוץ בעיניים והתחושה שהתרגום בוער בעצמותיכם.
• כדאי ורצוי ששם המתרגם יצוין בפרסומים של עבודותיו , גם אם מדובר בעלון פרסום ולא בספר. הרעיון הוא שתהיה למתרגם מוטיבציה להשקיע את המרב בתרגום, ובמקביל הוא יזכה לפרסום, כך שכל הצדדים מרוויחים.
• אם אתם מוצפים בעבודה, כנראה התעריף שלכם נמוך מדי. היגיון פשוט של היצע וביקוש.
• כדאי להפנות את קהל היעד שלכם לחוברת Translation, Getting It Right כדי לסייע להם להבין מהו תרגום מקצועי ואיך להפיק ממנו את המרב. לאגודת המתרגמים בישראל מסמך דומה, "האמת על התרגום".
• מנויים לעיתונים כלכליים בשפת המקור ובשפת היעד שלכם, לפחות במשך תקופה מסוימת, יסייעו לכם לעקוב אחר מגמות במגזר התעשייה שלכם ובמגזרים אחרים, כך שתוכלו להפגין ידע מול הלקוחות לכם, לאתר לקוחות פוטנציאליים ולזהות תחומי התמחות כדאיים.

עוד נקודה למחשבה: "ציון 90 הוא די טוב לסטודנטים, אבל בתרגום בעולם האמיתי הוא בגדר נכשל" (עמ' 262).

How to Succeed as a Freelance Translator

הספר כתוב באופן קולח ותמציתי ומספק מידע חשוב לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים כמתרגם עצמאי. הוא יכול לשמש ספר עזר בקורסים על תרגום כעסק וגם לתת למתרגמים ותיקים יותר נקודות למחשבה.

טיפים נבחרים מהספר:

• תכללו בחתימה שלכם במיילים תיאור קצר וממצה של תחום הפעילות שלכם ואת פרטי ההתקשרות שלכם. למשל "יעל כהנא, מתרגמת מאנגלית ומצרפתית לעברית, מס' טלפון ולינק ל'תרגומיה'". תשתדלו שאורך החתימה לא יעלה על ארבע שורות, כדי שהיא לא תראה כמו פרסומת. ואני מוסיפה: תשימו לב לאילו מיילים אתם מצרפים את החתימה שלכם, כדי שהיא לא תטייל בעולם לצד סרטונים של חתולים או מכתבי שרשרת.
• בתכתובות עם לקוחות קיימים או פוטנציאליים בחו"ל תציינו את אזור הזמן שלכם, בחתימה ובקורות החיים שלכם. יהיה להם יותר קל לדעת מתי לצפות מכם לתשובה.
• תיהנו מהעבודה! במילים של מקיי, "תרגום הוא מקצוע מעשיר ומספק, שיכול להעניק לכם הכנסה יפה ומספיק זמן פנוי לשאר תחומי העניין שלכם" (עמ' 181).

עוד נקודה למחשבה: "חשוב לזכור שאם אתם עובדים בשביל לקוח המבטיח לשלם לכם עם תום הפרויקט, אתם נותנים אשראי ללקוח בכך שאתם עובדים ללא תשלום מראש. כיוון שלא תוכלו למכור את התרגום למישהו אחר אם הלקוח לא משלם לכם, אתם בעצם מלווים ללקוח את הזמן שלכם תמורת הבטחה לתשלום בעתיד" (עמ' 158).

** עדכון: ב-Proz ראיינו את מקיי על הספר. אפשר להקשיב לריאיון כאן.