ראיון עם המתרגם אלן קליימן

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

כלי עזר בתרגום מצרפתית

כשאני מתרגמת מצרפתית, אני נעזרת בשלושה מילונים מקוונים:

לפעמים אני נעזרת גם במילון הצרפתי-עברי-צרפתי של כהן, שירשתי מאמא שלי ומלווה אותי מאז שהתחלתי ללמוד צרפתית.

בתרגום מסחרי אני נעזרת בשני מילונים מקצועיים נוספים: מילון מקצועי למונחי מסחר, משפט וכלכלה של קולט אלוש (עברי-צרפתי-עברי) ומילון עסקי אנגלי-צרפתי-אנגלי של Le Robert & Collins, שערוך בצורה מאוד נוחה וידידותית. אפשר להיעזר גם במילון המונחים של הבנק המרכזי של קנדה ובמילון UBS לבנקאות, שהזכרתי גם בפוסט הזה.

Lexilogos הוא מילון צרפתי-צרפתי מקוון ומקיף, הכולל את כל הפירושים לכל מילה עם דוגמאות מטקסטים שונים. הוא עמוס ופחות ידידותי למשתמש מבחינת העיצוב, אבל אפשר למצוא בו פירושי מילים שלא מוצאים במקומות אחרים. אם אתם רוצים לשמוע את הגיית המילה, DicoVox ישמיע לכם אותה (ואפשר להיעזר גם בפורבו, שהזכרתי כבר כאן).

ב-Language Realm יש רשימה של ביטויים בצרפתית והתרגום שלהם לאנגלית.

אמנם הוא לא כל כך קשור לתרגום מצרפתית, אבל אם אתם לא בטוחים מה הטיית הפועל הנכונה, Le Conjugueur יטה אותו בשבילכם.

יש לכם עוד מילונים וכלי עזר מומלצים?

שני מילונים מקוונים

גיליתי השבוע שני מילונים מקוונים:

שני המילונים לא כוללים מונחים רבים, אבל אפשר לסמוך עליהם כעל מקורות מהימנים.

ביטויים ססגוניים

לאלן קנדי יש אוסף מיוחד: הוא אוסף ביטויים בשפות שונות שכוללים צבעים, וברשימה שלו יש כעת ביטויים ב-32 שפות מכל רחבי העולם. הוא גם ליקט עובדות בלשניות על צבעים. ידעתם שברומנית כשהכול טוב אומרים ש"הכול כחול"? ושבטורקית שקר לבן הוא וורוד? ובקוריאנית חומר פורנוגרפי הוא אדום (וביפן הוא ורוד). ומסתבר שבארמנית עובד שחור הוא מצחצח נעליים.

כשעברתי על הרשימה ראיתי שיש בה רק ארבעה ביטויים עבריים. בלי להציץ במילונים, ניסיתי להיזכר אילו עוד ביטויים יש לנו, ונזכרתי שיש רואי שחורות ויש אנשים שרואים את העולם מבעד למשקפיים ורודים, ושאפשר להעביר לפעמים לילה לבן עד שמקבלים אור ירוק או עד שיוצא עשן לבן. יש עבודה שחורה, אבל היא שונה מעבודה בשחור. יש גם דם כחול, שקרים לבנים ותמרורים אדומים.

בלי להסתכל במילון, אילו ביטויים צצים לכם בראש, בעברית או בשפות אחרות? אתם מוזמנים לשתף בהערות, וגם לפרש אותם אם הם לא בעברית. אם אתם רוצים, אתם יכולים גם לשלוח לקנדי ביטויים באמצעות הטופס הזה.

 

תוכנה חינמית (זמנית) להמרת קבצי PDF

התוכנה PDFZilla ממירה קבצי PDF לפורמטים שונים, ביניהם וורד ו-HTML. ניתן להוריד אותה בחינם עד ה-5 בפברואר בלבד (בד"כ היא עולה 29.95 דולר).

כדי להוריד את התוכנה גשו ללינק הזה ותעתיקו את קוד ההרשמה שמופיע מעל כפתור ההורדה. בתום ההורדה תפעילו את התוכנה, תלחצו על Register ותדביקו את הקוד.

ניסיתי להמיר שני קבצים לוורד, אחד מורכב גרפית והשני פשוט. בשניהם הטקסט לא הומר לטקסט רציף, אלא לתיבות טקסט, שלעתים חופפות בקובץ. וורד אמנם לא סופר מילים בתיבות טקסט, אבל הסיבה העיקרית להמרה עדיין רלוונטית אם נעזרים ב-Complete Word Count, שכן סופר מילים בתיבות טקסט (התוכנה כעת בפיתוח ולא זמינה להורדה). נראה לי שהתוכנה יכולה להיות שימושית גם למי שרגיל לעבוד עם המקור והתרגום בקובץ וורד אחד.

(המידע התקבל מאתר Proz)

מילון אוקספורד משתדרג

אחרי שהוחלט להפסיק להדפיס את מילון אוקספורד, הוצאת אוקספורד החליטה לשדרג את אתר המילון, כפי שפורסם בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב. הגרסה המעודכנת של האתר תופיע ב-1 בדצמבר. התוספת המשמעותית ביותר לאתר היא התזאורוס ההיסטורי של מילון אוקספורד, שיסייע במציאת מקורן של מילים וזיהוי הופעותיהן הראשונות. בין היתר גם ישודרג החיפוש ויהיו קישורים למקורות נוספים. ניתן גם יהיה ליצור פרופיל אישי ולשמור באמצעותו רשומות ותוצאות חיפוש.

מידע מפורט יותר מופיע כעת בעמוד הראשי של אתר המילון.

עוד ספרים אלקטרוניים חינם

ה-Book Depository, חנות ספרים מקוונת בריטית, מציע יותר מ-11,000 כותרים חינם בפורמט אלקטרוני, במטרה להזכיר לקוראים ספרים נשכחים, בתקווה שהם גם יקנו את המהדורה המודפסת שלהם. יש במאגר ספרי קריאה, עיון והגות, בישול ומלאכת יד ועוד.

רוב ספרי השפות באתר עוסקים באנגלית, וכיוון שהם מהמאה ה-19 (לפחות ברובם), הם עשויים לסייע למתרגמים ספרותיים:

לחיפוש ספרים אלקטרוניים באתר לחצו כאן.

בן או בת?

בתרגום נתקלים לא מעט בשמות זרים, ולא תמיד יודעים אם הם שייכים לגבר או לאישה. יש כמה דרכים לגלות:

  • Google  Images – תחפשו את השם בחיפוש התמונות של גוגל ותראו אם מופיעים גברים או נשים.
  • רשתות חברתיות – אפשר לחפש בפייסבוק, בלינקדאין ובדומיהם את השם. אם מצרפים את שם המשפחה, לפעמים גם מוצאים את האדם שאותו אנחנו בודקים.

בשתי השיטות האלה כדאי לעשות שימוש מושכל: לעתים שם מסוים מתאים לשני המינים, או שהוא שייך בתרבויות שונות למינים שונים.

  • אתרי שמות לתינוקות – חיפוש השם בצירוף  המילים "baby names" עשוי להוביל אתכם לאתר המוקדש לשמות לתינוקות. באתרים אלו יש פירוט של המין המתאים ושל פירוש השם (שכדאי לקחת בעירבון מוגבל לפעמים), כך שניתן לבדוק אם השפה שממנה נגזר השם מתאימה לרקע הלאומי/תרבותי/אתני של האדם שלו שייך השם. אם אתם רוצים להתרשם בעצמכם, אתם יכולים לשוטט ב-Baby Names, Think Baby Names ו-Baby Names Plus או באתרים דומים.

ועוד טיפ קטן: במזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה) שם המשפחה קודם לשם הפרטי, אבל בטקסטים מערביים לפעמים הופכים את הסדר. אז אם יש לכם שם אסייתי, תבדקו קודם מה השם הפרטי ומה שם המשפחה.

אם אתם צריכים עזרה גם בתעתוק השם לעברית, תוכלו למצוא טיפים בפוסט הזה.

אתר מחודש לאקדמיה לעברית

אתר האקדמיה ללשון העברית עבר מתיחת פנים ועלה לאוויר לתקופת הרצה. אני לא בטוחה שההבדל בתוכן משמעותי בהשוואה לגרסה הקודמת, אבל בהחלט קל יותר להתמצא באתר החדש, והגישה למאגרים השונים (מאגר המונחים, החלטות האקדמיה, טקסטים עבריים) נוחה יותר כעת.

ללמוד שפות כמו דיפלומט אמריקאי

חומרי הלימוד בית הספר לשפות של המכון האמריקאי לשירות חוץ (FSI), המכשיר דיפלומטים ונציגים ממשלתיים, נגישים כעת  באתר הזה, לפי דיווח הבלוג Lifehacker*. באתר ספרי לימוד וקבצי שמע ב-41 שפות שונות.

האתר אינו אתר ממשלתי רשמי, והוא כולל חומרים שפותחו לפני 1989 וזמינים כעת לציבור. כדאי לציין בהקשר זה, שמטבע הדברים חלק מהטקסטים הנלמדים עשויים להיות קצת מיושנים או להישמע בלתי טבעיים, לפחות לפי הספר ללימוד עברית, שנכתב בשנת 1965 (הספר נמצא כאן, וייקחו כמה דקות עד שהוא יעלה). למשל, בפרק 29 יש ביקור בסנדלרייה, שבה התשלום הוא בלירות. הדיאלוג הבא, מפרק אחר, ממחיש את הסגנון הלשוני המיושן והבלתי טבעי, אם כי ניתן לייחס זאת גם לז'אנר השיחונים, שנוטים להישמע מאולצים.

מר וויליאמס: מה זה הרעש הזה ברחוב?

מר כרמי: זו עדלאידע. חג פורים היום.

מר וויליאמס: מה זה חג פורים? איזה חג זה?

מר כרמי: חג פורים הוא החג השמח ביותר ובמיוחד לילדים.

מר וויליאמס: למה דווקא לילדים?

מר כרמי: מתחפשים, הולכים לנשפים ואוכלים אזני המן.

מר וויליאמס: ראיתי הבוקר ילדים לבושים מסכות ולא ידעתי מדוע.

מר כרמי: מר וויליאמס, הבט על התערוכה.

מר וויליאמס: מעניין מאד. ראה את הבובות היפות. מעולם לא ראיתי תהלוכה כזו.

* שמעתי על האתר לראשונה דרך ניימן 3.0.