שבת בבוקר ברחוב ביאליק

נתחיל בחידה: מה משותף לייבוא וייצוא, גחלילית, מטוס ותגובה? התשובה בהמשך.

בשבת בבוקר לפני שלושה שבועות ביקרתי ברחוב ביאליק בתל אביב. המטרה המקורית הייתה לבקר בבית ראובן, אבל היה לנו זמן וגם הגענו לבית ביאליק ולבית העירייה הישן.

בכניסה לבית ביאליק יש לוחות המציינים את התחומים השונים בהם פעל ביאליק: משורר, מתרגם, עורך, מחדש מילים ועוד:

(ניתן ללחוץ על כל התמונות בפוסט להגדלה)

הופתעתי לראות כאן שביאליק כינה את התרגום "נשיקה דרך מטפחת", כיוון שנתקלתי בווריאציה נוספת של הדימוי בעברית ("נשיקה מבעד לרעלה"), בעוד שנתקלתי בגרסה אנגלית אחת בלבד – A kiss through a veil – ששתי הגרסאות העבריות יכולות להיות תרגום שלה. בדקתי בגוגל ולא הגעתי למסקנה סופית, אבל גיליתי שויקטור הוגו השתמש באותו דימוי למחמאה ב"עלובי החיים".

בקומה השנייה יש מחשבים שבהם ניתן לעיין בכתבים הקשורים לתחומי עיסוקו השונים של ביאליק. אפשר לקרוא חלקים מתרגומים נבחרים, כמו "דון קישוט" ולעלעל וירטואלית בכמה עמודים של מילון מילים שחידש. כאן אנחנו חוזרים לחידה מתחילת הפוסט, כי מסתבר שביאליק חידש את כל המילים האלה. הופתעתי לגלות שבתרגומים כלכליים אני משתמשת לא מעט במילים שביאליק חידש, כיוון שפרט ל"ייבוא" ול"ייצוא" הוא חידש גם את "מענק" ו"פריון". חבל שלא מציעים למכירה בקופה מהדורות של אותו מילון, אפילו בפורמט של חוברת.

מבית ביאליק עברנו לבית העירייה הישן:

בקומה העליונה של בית העירייה הישן נמצאת לשכתו המשוחזרת של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. בחדרים הסמוכים מוצגים מסמכים, תמונות וחפצים הקשורים לתקופת כהונתו, וביניהם הפנינה הזו:

והשלט מבאר:

אז תכננתי בוקר אמנותי ובסוף היה לי בוקר של עברית והיסטוריה. לא רע בכלל.

שמות עבריים למקשי המקלדת

Ynet פרסמו פנייה לאקדמיה ללשון העברית בבקשה לתת שמות עבריים למהדרין למקשי המקלדת, כולל הצעות משלהם. לא ברור עד כמה הם רציניים, אבל חלק מההצעות מצאו חן בעיניי:

  • לַעֲזָן: Caps lock.
  • עַלעֵיל: Page Up. עלעל לעיל.
  • עַלְרַע: Page Down. עלעל למטה, לרע בארמית.
  • רֹאשׁ: Home.
  • סוֹף: End.

יתר ההצעות מופיעות כאן.

אתר מחודש לאקדמיה לעברית

אתר האקדמיה ללשון העברית עבר מתיחת פנים ועלה לאוויר לתקופת הרצה. אני לא בטוחה שההבדל בתוכן משמעותי בהשוואה לגרסה הקודמת, אבל בהחלט קל יותר להתמצא באתר החדש, והגישה למאגרים השונים (מאגר המונחים, החלטות האקדמיה, טקסטים עבריים) נוחה יותר כעת.

חודש המילה העברית

שמחתי לראות היום ברחבי תל אביב שלטים המבשרים על חודש המילה העברית:

לצערי לא מצאתי בגוגל או באתר עיריית ת"א הסברים על החודש ועל אירועים הקשורים בו. אם אתם יודעים משהו על תוכניות העירייה, אשמח אם תעדכנו אותי.

המילון של האנשים הראשונים על הירח

בספרייתו הנרחבת של אח שלי נמצאת בין היתר מהדורה משנת 1937 של "האנשים הראשונים על הירח" מאת ה. ג. וולס, בתרגומו של יעקב קופליביץ, הוא ישורון קשת (הוצאת אמנות). כדי לסייע לקורא העברי, בסוף הספר יש מילון עזר המבאר מילים חדשות וקשות המופיעות בתרגום. בין הערכים המופיעים בו:

  • גִּבֵּחַ – קרח מצד המצח.
  • זוֹאוֹלוֹג – חוקר טבע בעלי החיים.
  • לוּלְיָנִי – בצורת מדרגות מתעקמות.
  • מָבוֹךְ – לבירינת, מקום דרכים רבות ועקלקלות, שאדם עלול לתעות בהן.
  • מִכְסֶה הֶרְמֶטִי – מכסה מהודק ומחובר יפה.
  • מַעֲלִית – מכונת תנופה.
  • מְרֻטֲפָשׁ – שמן מאוד.
  • נָחוּשׁ – עשוי נחושת.
  • עֻלְפֶּה – עצוב, מדוכא.
  • פָּרָשׁוּט – מעין סוכך, אשר בעזרתו ישליך האדם עצמו מגובה גדול וירד בשלום לארץ.

המילון המלא מופיע בקישורים: 1, 2, 3.

חֲמִיטָה ומִדְגַּנִּים לארוחת בוקר

בילדותי קראתי את הספר "נשים קטנות", ולא הבנתי מהן החמיטות שבנות משפחת מרטש (כך המתרגם שלמה ערב בחר לתעתק את שמן) אוכלות לארוחת הבוקר. כעת נפתרה התעלומה: לכבוד חג שבועות, האקדמיה פרסמה איגרת בנושא שמותיהם העבריים של מאכלים חלביים, וניתן למצוא אותה כאן.

מסתבר שחמיטות הן פנקייקס.

לונדון פינת בן יהודה

באיחור אופנתי צפיתי בסוף השבוע האחרון בתוכנית "לונדון פינת בן יהודה", שבה ירון לונדון בוחן את העברית העכשווית. הוא עוסק בין היתר בהשפעת האנגלית על העברית, ב"עִבְרִיוֹת" השונות המדוברות בארץ ובמידת התאמתה של העברית לכתיבת שירי אהבה. אפשר להסכים עם גישתו הטהרנית או להסתייג ממנה, אבל בכל מקרה התוכנית מעלה נקודות מעניינות ומציגה פנים שונים של השפה ותוך כך גם של החברה הישראלית .

ניתן לצפות בששת פרקי התוכנית כאן.