לא מזמן קיבלתי הצעת עבודה שעסקה בתחום שמוגדר אצלי מפוקפק (אם כי חוקי, יש לציין). בעקבות זאת התחלתי לחשוב מתי לדחות עבודות על בסיס מוסרי, ואם בכלל כדאי לעשות את זה.

ההחלטה והקריטריונים הם כמובן מאוד אינדיבידואליים: יש אנשים שידחו על הסף כל עבודה שנחשבת בעיניהם בלתי מוסרית, יש אנשים שישקלו כל מקרה לגופו ויש אנשים שמבחינתם עבודה היא עבודה. כל הגישות לגיטימיות בעיניי, אבל כדאי להקדיש לסוגיה זו מחשבה ולהתכונן למקרים כאלה מראש.

אחד הגורמים החשובים לדעתי בהחלטה האם לקבל את העבודה או לא הוא יכולת הניתוק הרגשי מנושא הטקסט. אם קשה למתרגם להתנתק מהרגשות השליליים שהטקסט מעורר בו, במקרה הטוב הוא עלול לדחות את ביצוע עבודת התרגום ו"למרוח" אותה על פני זמן רב, מה שיימנע ממנו לקבל עבודות נוספות. במקרה הגרוע גם איכות התרגום עלולה להיפגע. אם התרגום יהיה גרוע, הלקוח עשוי לדרוש הנחה על מחיר העבודה, ואז היא עוד פחות תשתלם לכם.

יש לשקול גם את עומס העבודה שלנו: האם יש לנו הרבה עבודות כרגע? האם העבודה הזו תמנע מאיתנו לקבל תרגומים מלקוחות אחרים? אם אתם בתחילת דרככם המקצועית, העבודה הזו תספק לכם ניסיון והכנסה, וזה גם שיקול חשוב.

בנוסף לשיקולים הללו כדאי לחשוב גם על האפשרות שהלקוח יהפוך ללקוח קבוע: האם אנחנו מעוניינים לתרגם עוד טקסטים מהסוג הזה? האם אנחנו מעוניינים שהלקוח יפנה אלינו לקוחות הדומים לו? גם אם התשובה היא לא, אולי תעדיפו לקבל את העבודה ולהפנות בהמשך את הלקוח למתרגם אחר.

השאלות עד כה רלוונטיות לא רק לטקסטים בעייתיים מוסרית, אלא לכל עבודה שאנחנו מהססים לקבל מסיבות כאלו ואחרות. כאשר הטקסט נראה לנו מפוקפק, מתווספות כמובן גם השאלות המוסריות: האם אנחנו מוכנים לקחת חלק בהפצת הדעות/המוצרים/כל דבר אחר שהטקסט מקדם? האם יש לתרגום שלנו השלכות?

היה והחלטתם בסופו של דבר שלא לקבל את העבודה, אין צורך להסביר ללקוח בדיוק מדוע החלטתם לדחות אותה. אתם תמיד יכולים לומר בדיפלומטיות שאתם לא מתמצאים בנושא או לא פנויים.

מה דעתכם? האם דחיתם פעם עבודה שנגדה את המצפון שלכם? מה היו השיקולים שלכם?

היום יש לנו פוסט אורח שכתבה חברתי ועמיתתי סטלה פנטופל, מתרגמת מאנגלית ומרוסית לעברית. סטלה חולקת איתנו מניסיונה בעבודה עם סוכנויות תרגום ומסבירה לנו איך לזהות סוכנויות תרגום בעייתיות.

שלחתם קורות חיים לעשרות (אם לא מאות) סוכנויות תרגום, חיכיתם בסבלנות וסופסוף הגיע הטלפון המיוחל ובעברו השני של הקו מנהל/ת פרויקטים שרוצה לשאול אתכם כמה שאלות ולמלא כמה פרטים. איך תדעו ששיתוף הפעולה עם סוכנות התרגום יהיה מוצלח, פורה ונעים?

לפני כמה שבועות יצרה איתי קשר סוכנות תרגום שקיבלה את קורות החיים שלי לפני שנה. זו הייתה שיחה רגילה למדי, אך היא השאירה לי טעם מר בפה, ולאחריה ניסיתי לחשוב ולהגדיר לעצמי מה סוכנות תרגום טובה לא תעשה:

• התמקחות – אחת השאלות הראשונות שעולות בשיחת הטלפון הראשונה היא שאלת התעריף. התשובה שלכם יכולה להוביל לשני תסריטים אפשריים: התעריף יירשם בנימוס וללא שאלות (ואם התעריף גבוה מדי, הם פשוט לא יעבדו אתכם), או שתתחיל עמידה על המקח. מקח? יגידו לכם שהתעריף שהצעתם גבוה מדי ויש להם המון מתרגמים שעובדים בתעריף נמוך יותר (שיכול להיות גם תעריף נמוך מדי שאינו מכבד אתכם ואת המקצוע),ומכיוון שהמתרגמים האחרים עובדים בתעריף הזה יש להם הרבה/המון עבודה והם עסוקים כל החודש. סחטנות או "ריגשי" מסוג זה הם עבורי נורה אדומה – גם אם הסוכנות תספק לכם המון עבודה, נחסמת בפניכם האפשרות לקבל עבודות בתעריף גבוה יותר. כמו כן, התפשרות על התעריף תמורת הבטחה לעבודות רבות היא מסוכנת, כי היא אינה מבטיחה שתהיו פנויים לקבל אותן או שהן יתאימו לכם.
• לשאול עם מי אתם עובדים – שאלה נוספת שגורמת לי לנוע באי-נוחות ומזהירה מהבאות היא "עם איזה חברות תרגום אחרות עבדת?" רציתי לדעת האם זו שאלה מקובלת והחלטתי לשאול בעלת סוכנות תרגום טובה ואמינה אם היא נוהגת לשאול מתרגמים פוטנציאליים את השאלה. היא ענתה שבשום פנים ואופן לא: לא רק שזה לא מעניין אותה, אלא היא גם מאמינה שזה בכלל לא עניינה כי ההתקשרות עם המתרגם היא על בסיס עבודת פרילנסר. היא הדגישה כי לעתים סוכנויות מציגות את השאלה כדי לרגל ולהבין מול מי הם מתחרים.
• חוזים והסכמי סודיות – אין ספק שלחוזים והסכמי סודיות חשיבות רבה בהסדרת העבודה מול הסוכנות. עם זאת, הייתי ממליצה לקרוא בעיון רב את החוזים שקיבלתם ולוודא שלא מסתתרים בהם סוסים טרויאנים מהסוג הגרוע ביותר. למה אני מתכוונת? בעיקר לסעיפי אי-תחרות המטילים מגבלות על עבודתכם, לפחות עם לקוחות סוכנות התרגום, למשך פרקי זמן לא הגיוניים כמו חמש או שבע שנים, וכל זה כשאתם עובדים בתור עצמאים. וכך נוצר מצב מצחיק שכזה – חברה שלא מעסיקה אתכם (בתור שכירים) ולא מתחייבת לתת לכם עבודה בעצם מונעת מכם עבודה. שלא תבינו לא נכון, לדעתי זה לא אתי לפנות ללקוחות של סוכנות, אבל מה עושים הם פונים אליכם? אם נתקלתם בסעיף שכזה, מומלץ לדבר עם הסוכנות, אם היא מקצועית ואמינה כנראה שתמצאו את דרך המלך ותוכלו להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.
• לוחות זמנים לא סבירים – סוכנות תרגום טובה אף פעם לא תציב לכם תאריכי יעד בלתי הגיוניים (למשל 6,000 מילים תוך 24 שעות), כי היא מבינה שתרגום טוב דורש זמן, השקעה, מחשבה ותשומת לב, ושמתרגם הוא לא רק מחליף מילים בין שפות.
• מאפייני הטקסט – בעת ההתקשרות הראשונית עם סוכנות תרגום אתם נשאלים על תחומי ההתמחות שלכם ולאיזה כיוון אתם מתרגמים. סוכנות תרגום טובה לא תתעקש ולא תציע לכם שתתרגמו חומר רפואי אם אתם מתרגמים משפטיים, מסמך משפטי אם אין לכם שום השכלה משפטית וכדומה. בנוסף, אתם לא תתבקשו לתרגם לכיוון ההפוך ממה שאתם מתרגמים אליו (למשל לאנגלית במקום לעברית), כי סוכנות תרגום טובה מבינה שבשביל תוצאה מיטבית חשוב לתרגם חומרים שאתם חשים בנוח איתם ולשפה שהיא שפת האם שלכם.

רוב המתרגמים עובדים לבד בבית, ולכן הם לא נהנים (או סובלים) מהמסגרת החברתית המובנית במקומות עבודה אחרים, ורובנו צריכים להיות אקטיביים כדי להכיר את הקולגות שלנו. למה כדאי להכיר קולגות?

• תמיכה מקצועית – מתרגמים אחרים יוכלו לייעץ בהתמודדות עם מצבים בעייתיים כמו לקוח שלא משלם, וגם לעזור ולחסוך לכם זמן במציאת מינוח ותעתוק מילים.
• רישות מקצועי – מתרגם שאתם מכירים עמוס, יוצא לחופש או פשוט לא מתמצא בתחום שלכם? יכול להיות שהוא יעביר אליכם עבודות.
• מסגרת חברתית – מבלי לפתוח את דיון "מיהו המתרגם" או "מהן התכונות החשובות למתרגם", שעלה מדי פעם בלימודי התרגום שלי, יש סיכוי לא רע שמתרגמים אחרים יהיו באותו ראש כמוכם. לרוב המתרגמים שאני מכירה יש גם תחומי עניין מגוונים, שונים ומשונים, ולכן אפשר למצוא שפה משותפת או סתם נושאים מעניינים לשיחה.

כיוון שאנחנו עובדים כל היום מול המחשב, עיקר מקומות ההיכרות הראשוניים יהיו וירטואליים, אבל אפשר להתחיל גם בהיכרות אישית:

• לימודי תרגום – לא כל המתרגמים רכשו השכלה פורמלית בתרגום, למרות שיש לה יתרונות רבים. אחד היתרונות שמוזכרים פחות הוא ההיכרות עם הסטודנטים האחרים ועם המרצים, שיוצרת רשת ראשונית שתסייע בהמשך להשגת עבודות וליצירת דריסת רגל ראשונית אצל לקוחות והוצאות לאור. אני וחבריי ללימודים קיבלנו ככה לא מעט עבודות, דרך המרצות או זה מזה, שלא לדבר על זה שהכרתי שם חברים טובים. בהיכרות דרך לימודי התרגום ניתן להתרשם באופן ישיר מאיכות העבודה של המתרגמים האחרים, וכך תוכלו לדעת בוודאות אם כדאי לכם להמליץ עליהם. לימודי תרגום מתקיימים במסגרת תואר שני באוניברסיטת בר-אילן ובמסגרת לימודי תעודה באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובבית ברל. אם אתם לא רוצים להתחייב ללימודי תרגום מלאים, מדי פעם יש סדנאות בתרגום, כמו זו שתיפתח בקרוב באוניברסיטת תל אביב.
• אגודת המתרגמים – המקום הטבעי ביותר להתחיל לחפש בו מתרגמים. במפגשים החודשיים ובכינוס השנתי של האגודה תוכלו להכיר מתרגמים רבים, ואם אתם רוצים לתרום ולהרחיב את מעגל ההיכרויות שלכם עוד יותר, אפשר גם לשקול להתנדב באגודה. החברים באגודה גם רשומים לרשימת תפוצה במייל, שאפשר לשאול בה שאלות ולפרסם הצעות עבודה.
• קבוצות דיון – אם ברשימות תפוצה במייל עסקינן, הרשימה של אגודת המתרגמים היא לא היחידה. קבוצות נוספות הן hebtranslators ו-targum, שתיהן ביאהו. אם אתם רוצים להכיר מתרגמים מכל העולם, בכל צמדי השפות, יש רשימות כמו Lantra ו-Rosetta (ההבדל ביניהן הוא שבאחרונה אסור לדון בפוליטיקה). למי שלא מכיר, ברשימות תפוצה ניתן לשלוח שאלה (או מיילים בכלל) לכתובת בודדת שממנה המייל מועבר באופן אוטומטי לכל החברים ברשימה.
• פורומים – שני הפורומים המרכזיים למתרגמים הם באתרים תפוז ואג'נדה, ולפורום באג'נדה יש גם סניף בפייסבוק. חשוב לשים לב לחוקי הפורום, וכדאי להיות קורא סמוי במשך כמה ימים לפני שכותבים כדי להבין את הדינמיקה. אני לא יודעת לגבי הפורום באג'נדה, אבל משתתפי הפורום בתפוז נפגשים מדי פעם גם בעולם האמיתי.
• אתרים ייעודיים למתרגמים – אתרים אלה מאפשרים לכם לשאול שאלות על מינוח ושימוש בטכנולוגיות תרגום (למשל TM). האתר המרכזי והמוכר ביותר הוא ProZ, אבל יש אתרים נוספים, כמו Translators Cafe. המנוי הבסיסי בשניהם הוא בחינם. לאתרים אלה יש שירותים נוספים, כמו פרסומי הצעות עבודה ודירוג סוכנויות תרגום.
• בלוגים של תרגום – גם אם אתם לא מתכוונים לפתוח בלוג משלכם, אתם יכולים להגיב על פוסטים ולהשתתף בדיונים. בלוגים נוספים שעוסקים בתרגום ועריכה הם עבד בתרגום, בלוגלובלי, מעבר לעברית, מילות קישור, ענבל שגיב, מתרגמת, עוד דף אחד ודי, משחק מילים ו-Translatable but Debatable (אם שכחתי מישהו, אתם מוזמנים לפרסם את הבלוג שלכם בתגובות).