היום התפרסם בעיתון "כלכליסט" ראיון קצרצר עם מתרגם המחזות דורי פרנס. דורי פרנס תרגם מחזות רבים של שייקספיר, ולפי הראיון נראה שהוא מתכנן לתרגם את כולם. תרגומים אלה זמינים באתר שלו, שייקספיר ושות', ועל כן קהילת המתרגמים לעברית כולה חבה לו חוב גדול – שייקספיר הוא אחד מהכותבים המצוטטים ביותר, ובעזרת האתר של פרנס אנחנו יכולים למצוא את התרגום של הציטוטים בקלות ובמהירות.
הראיון עסק יותר בתיאטרון ופחות בתרגום, אך הוא פותח במשפט שמתייחס למלאכת התרגום:
לתרגם מחזה זה כמו לעשות סודוקו, צריך למצוא את הצירוף הנכון כדי שזה יהיה מדויק.
פרנס לא היחיד שחושב כך; באחד הפוסטים האחרונים שלי הזכרתי פוסט שבו מתרגמים סיפרו מדוע הם אוהבים לתרגם. אחת המתרגמות, אליזבת אדאמס, אמרה דברים דומים:
לעבוד כמתרגמת זה כמו שישלמו לי שאפתור חידות כל היום. לפעמים החידות קלות ואפשר לעבור מחידה לחידה בקלות, ולפעמים הן כמו חידות היגיון מטורפות שהולכות איתך משולחן העבודה למכולת, לארוחת הערב ולמקלחת. ולפעמים משהו מתחבר והתשובה נמצאת מולך. מצאת! או שהיא מצאה אותך?
בעיני הדימוי הזה נכון ומדויק. יש ימים שעבורי החידה היא כמו טנגרם או טטריס, או אפילו סודוקו: יש אוסף חלקים – שיכולים להיות מילים, משמעות או חרוזים, בין היתר – שצריכים להיכנס לתבנית מסוימת – למשל משפט, מבנה תחבירי או תקבולת. אנחנו יודעים שהצלחנו לפתור את החידה כשכל החלקים נמצאים במקום הנכון.
ואז מגיע הספר שיש בו תשבץ היגיון, וצריך לתרגם את ההגדרות בהתאם…
אוי. וואו.