ראיון עם המתרגם שמעון בוזגלו

בסוף השבוע האחרון ערך עיתון "הארץ" ראיון עם המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו לרגל יציאת שלושה תרגומים חדשים שלו: "שותה אהבה" מאת אנקראון; "כאן שוכב: מבחר אפיטפים מיוון העתיקה" שליקט בוזגלו; "והיא הפכה ל…: מבחר מתוך מטמורפוזות" מאת אובידיוס (כל הספרים יצאו בהוצאת אבן חושן).

אני חושבת שכל מתרגם יוכל להזדהות עם האמירה הראשונה של בוגלו על תרגום:

כשאתה מתרגם אתה מגלה דברים שאף פעם לא תוכל להשיג את רמת הרזולוציה שלהם בקריאה רגילה.

כשאנחנו מתרגמים אנו מתלבטים לגבי כל מילה, לגבי המבנה של המשפט, לגבי כוונת המשורר (והכותב בכלל) – אנחנו שמים לב לדקויות שלעתים הכותב לא שם לב אליהן בעצמו. בגלל ההתעמקות הזו, גם קורה לא מעט שמתרגמים שמים לב לטעויות בטקסט המקור.

בוזגלו גם מגיב לביקורת של אנשי האקדמיה על התרגומים שלו, שהם מותאמים יותר לסגנון האישי שלו ולסגנון המקובל כיום בשירה:

אני עושה משהו בתחום הקלאסי שפשוט מנער אותו לחלוטין: התרגומים שלי מנגישים בצורה אינטליגנטית ויפה את הטקסטים האלה לקהל רחב שהתרחק מהם. שנים ארוכות התהלכתי בתחושה שהמלומדים הקלאסיים, כאילו יש להם איזה רצון מוסווה להרחיק את הקהל כדי שאף אחד לא יחטט להם בפינה שלהם. אבל לא מדובר בטקסטים פילולוגיים, מדובר בספרות. מדובר באנשים שזיינו ואכלו ושתו וקיללו וחיו. לא ישבו להם ספונים בחדרים עם ספרים. אלה היו בני אדם.

אקדמאים רבים חיים בשגיאה קשה מאוד, שאת הטקסטים האלה צריך לתרגם לשפת 'עם עובד' מגוהצת. כשאתה מתרגם טקסט, השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא מה המשלב הלשוני של הטקסט שאתה מתרגם ביחס לתקופה? האם זה היה משהו פומפוזי לחלוטין או שמא נכתב בשפה נמוכה? אפלטון כתב בשפה הכי בהירה בעולם וכך צריך לתרגם את זה… אם הייתי מתרגם את שייקספיר, הייתי מתרגם אותו לשפה יותר נמוכה ממה שאנחנו מדברים עכשיו. האקדמיה לא תורמת כלום לתרבות העברית. האוניברסיטה חייבת לקחת חלק בתרבות שלנו. היא חייבת לצאת החוצה.

הדיון הזה מתייחס לכמה מהשאלות המשמעותיות שמתרגמים מתמודדים איתן: עד כמה הטקסט צריך להיות קרוב למקור? האם הוא צריך להישמע כפי שהוא נשמע לפני מאות שנים או כפי שהתכוון המחבר, או שבטקסט עתיק השפה תמיד צריכה להיות גבוהה? ואיך מתרגמים משלב נמוך בטקסטים "של פעם"?

אם אתם תוהים, אין תשובה מוחלטת לשאלות האלה – כמו תמיד אצל מתרגמים, גם כאן הפתרון תלוי בהקשר של הטקסט ובמטרות שלו. בנוסף, המתרגם נמצא בסביבה עם נורמות תרגומיות מסוימות שמכתיבות את ההעדפה של הרוב באותו מקום וזמן. לפעמים למתרגם יש העדפות משלו או מסר שהוא רוצה להעביר דרך התרגום – כל אלה יכתיבו את האופן שבו המתרגם מתמודד עם הסוגיה הזו ועם אתגרים דומים נוספים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s